fbpx

HAIFA – WALLS FESTIVAL

קירות צבעוניים זה לא דבר נפוץ בחיפה, במיוחד לאחר הקמת קומנדו הגרפיטי של העירייה, אז כשפסטיבל הקירות מגיע לעיר,
יש הרגשה של בריזה צבעונית שנושבת בעיר המנומנת. שחר טל הייתה שם ושרדה כדי לספר.

בתור חובבת רצינית של אמנות רחוב אני מאושרת בכל פעם שקופץ איוונט שעוסק בתחום. למי שלא מכיר, פסטיבל הקירות הוא פסטיבל בהפקת Ghostown Crew, מבית היוצר של אמני הרחוב Broken Fingaz, קבוצת אמני רחוב מחיפה שכיום כבר יוצרים בכל העולם.
אחד הפרויקטים האחרונים שלהם היה קליפ ל-U2.

זו הפעם השלישית שהפסטיבל מתרחש, והפעם השלישית שאני ועוד חברים נוסעים ברחבי הארץ בעקבות הפסטיבל. הפעם הראשונה הייתה בחיפה וכללה אמנים מהארץ ומהעולם, הפעם השנייה הייתה בירושלים ועכשיו, שוב חזרה לחיפה, בסיס האם.

כל אירוע קצת שונה מקודמו, וזה מה שעושה אותו כל פעם מיוחד וקיצוני. האמנים משתנים, נוספים פריטים לחנות שמלווה את הפסטיבל, מיקומי הפסטיבל משתנים ונוספים לחלל הרחוב ציורים גדולים ומרהיבים שלא היו קיימים אם הפסטיבל לא היה מתרחש

חזרה לאירוע האחרון. הקירות היו שונים, מגוונים וצבעוניים, מעבר לאמני רחוב מוכרים היה ניתן לראות גם אמנים שעדיין לא ראיתי את היצירות שלהם על קירות. מסביב לקירות הפסטיבל ראינו עוד מספר קירות ויצירות ברחוב שלא היו קשורים ישירות לפסטיבל, אלא גם יצירות משנים קודמות וכאלו שלאו דווקא לקחו חלק. זה אחד היתרונות באירועים מסוג זה, שאינם מגודרים בארבע קירות כמו בגלריה, אלא ניתן לראות יצירות נוספות.

האמנים שהציגו הפעם הם:

Damsky מספרד, Leolyxxx משוודיה, Tant מחיפה, Missing מתל אביב, Manyearsago מתל אביב, Korma Dima מתל אביב, Keos מחיפה ו-Alin Mor מחיפה.

את חלקם הכרתי מקירות קודמים או מהאינסטגרם, ואת חלקם הכרתי בזכות הפסטיבל, כפי שחוויתי גם בפסטיבלים הקודמים. יש תמהיל מעניין בפסטיבל הזה ובאירועים דומים, שיש בהם שמות גדולים של אמנים מוכרים, ואמנים חדשים שמרתק להיחשף אליהם.

בנוסף לקירות בפסטיבל היה גם סיור, חנות (הו, החנות. תכף אגיע אליה) ועוד פעילויות. הספקנו להיות רק בחלק מן הסיור ובחנות לכן אפרט רק עליהם.

הגענו לסיור של יום שישי ב־13:00 בצהריים. דייקנו כמו שביקשו, הופתענו לראות את כמות האנשים שמחכים לסיור, הכמות שילשה את עצמה מהפעמים הקודמות. התרגשתי.

שמחנו להתחיל את הסיור, אך מפאת כמות האנשים ומערכת ההגברה הפשוטה שהייתה למדריך לא הצלחנו לשמוע אותו כלל. רצינו לנסות להיצמד אליו אך כמות האנשים לא איפשרה זאת. החלטנו ללכת לסיור עצמאי בין הקירות. שכחתי לציין כי בנקודת ההתחלה של הסיור הייתה חנות קטנה ובה פרינטים, חולצות, קטלוגים מהאירועים הקודמים ומארז גלויות מהאירוע האחרון. חנות עניינית, מרווחת ומאורגנת בטוב טעם. מחוץ לחנות היה שלט גדול של מפת היצירות, כתובתם ושם האמן. בעזרת המפה מצאנו לבד ובקלות את כל היצירות החדשות והיצירות מהפסטיבל הקודם (אבל, למה לא העלו אותה לפייסבוק? רחמנא לצלן).

בזכות הבחירה להבריז מן הסיור גילינו עוד מספר יצירות שלא קשורות לפסטיבל, כך שדווקא יצא לנו טוב. שתי יצירות היו ממוקמות מעט רחוק ואחת מהן גם במיקום לא כל כך אטרקטיבי.

העבודות על הקירות היו מגוונות ומרשימות. הייתה תחושה שכל אחד יכול להתחבר לפחות לקיר אחד, אם לא לרובם. חלק מהאמנים הכרתי לפני הפסטיבל וחלק בזכותו. סה״כ נהנו מאוד מהפסטיבל.

הייתה הצלחה גדולה בעיקר בזכות איכות העבודות וכמות האנשים שבאו לראות את היצירות שגדלה כל כך. סחטיין על העיריות שממשיכות לחלק אישורים וקירות לאמנים וסצנת אמנות הרחוב בארץ פורחת.


הקיר האהוב עלי: אזכולם היו בני“, אבל אם אתם מצמידים לי אקדח לראש אז אבחר בקיר של Alin Mor, הוא לא היה הקיר הכי גדול הוא היה מאוד צבעוני אבל לא הכי, אני חושבת שהוא מועדף עלי כי לרגע הרגשתי במקום אחר, הרגשתי בתוך העולם הקסום שהיא יוצרת.

יש פה ממתקים רציניים

להכניס למצב טיסה

Studio Knob

אלתור, מחזור, השמשה מחדש של חפצים, מסורת של קראפט מעורבת עם קידמה. אלו הן חלק קטן מהמילים שמתרוצצות בראש של יותם ועדי מסטודיו Knob, כאשר הם מייצרים פריטים מיוחדים לעיצוב.

קרא עוד »
Mixtapes

Mixtape – Talie Gleitzer‏

במהלך שבוע האיור-2018, לה-קולטור מציגים את תערוכת האמנות הגדולה ביותר בשבוע האיור, שיתפרש על פני סופ”ש שלם, בו יוצגו וימכרו איורים בנושא: בית. בתערוכה יציגו כ-100 מאיירות

קרא עוד »
להכניס למצב טיסה

סחוניה – אמיר ורשף משוטטים

אמיר פרסיה ורשף טסלר רון משוטטים בפריפריה – קריית מלאכי, חדרה, ירוחם. האחד מאייר ומעצב, השני כותב. יחד הם מייצרים את ׳סחוניה׳ – פנזין שוטטות. מה שהתחיל כתרגיל בקורס פנזינים בבצלאל הפך להיות מסע אנתרופולוגי מלא חמלה.

קרא עוד »