fbpx

פקק תנועה

גלית גאון מדברת על סצנת העיצוב המקומית בכתבה למדור עיצוב, ואנחנו מרגישים בפקק מחשבתי אחד גדול. הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש.

תקופות החגים מייצרות המון כתבות יח״צ, ממש כמו זו שהתפרסמה בוואלה במדור העיצוב. באותה הכתבה, אירה רוז׳בסקי ראיינה את גלית גאון, מי שבעברה הייתה אוצרת מוזיאון העיצוב בחולון ויוזמת תכנית לימודי האוצרות בשנקר.

כרגיל, הראיון נפתח בשרטוט המצב הקיים בעולם העיצוב ורזולוציות ואיחולים לשנה הבאה. עיקרי הראיון היו, חוסר עיצוב ישראלי, היחס הבעייתי בן מעצב לבין המזמין והאדרת הלקוח (״אבל ברצינות – לפרוץ? מעצבים? בואי נדבר על מי יהיו הלקוחות שיפרצו”). כמו כן, הייתה תקווה מצד המרואיינת להגדלת תקציבי התרבות לעיצוב, כי ככה אפשר להנות מחופש יצירתי (כאן uncoated ב-0 תקציב). 

אנחנו רוצים לדבר פה על כמה נושאים שמבחינתנו הם בעייתיים בכתבה ובתפיסת העולם הזאת, שמאפיינת לא מעט מההגמוניה העיצובית בישראל.

דבר ראשון, הדיון האובססיבי ב-״עיצוב ישראלי״ שהמראיינת מבקשת להיכנס אליו. למי אכפת איך מגדירים את זה? עניין ההגדרות הישראליות נהיה מעייף וטרחני. דווקא חוסר התרבות הויזואלית שיש כאן בארץ מייצר דברים מעניינים ותמהיל בין תרבויות ודעות – מזרח ומערב, מחאה, צבעוניות, ניקיון, נועזות, רוגע. כל עוד זה מעניין ויזואלי ולא ממחזר פרויקטים של אחרים זה בסדר גמור, גם אם זה מוגש עם פלאפל וטחינה. 

דבר נוסף, אחד המשפטים שתפסו אותנו היה: ״חופש יצירתי לא אומר ‘בוא נשתגע’, או ‘אני עושה מה שבא לי’. ממש לא. חופש יצירתי מבטא שיח בין מזמינים ומזמינות ובין מעצבים ומעצבות, שבו מתקיים דיון ערכי-מכבד ואחראי״.
הדבר היחיד שאנחנו נוטים להסכים איתו זה עניין הערכי והמכבד, אבל לא תמיד זה רלוונטי. הרבה סנסציות בעולם העיצוב העולמי והארצי התחילו מ-אני עושה כי אני רוצה ויכול. או, למשל, מעצבים שלא נכנעו לתכתיבי הלקוחות ואפילו ״לימדו״ אותם לחשיבה קריאיטיבית ואסתטיקה מסוימת. אסתטיקה שבהכרח לא היו מגיעים אליה אילולא המעצב לא היה מטיל ספק במוסכמות הקיימות. עולם העיצוב לא צריך עוד יס-מנים, צריכים אנשים יצירתיים שלא מפחדים מהצל של עצמם ולא משמשים כליצן החצר, בשביל זה קיים עמוד הפייסבוק ״תעשה פרחים ברקע״. אפשר ורצוי לתת קצת יותר קרדיט למעצבים שתמיד מנסים לחפש דרכים מקוריות לייצג את הלקוחות, ואם המעצב יפרוץ אותם זה ישפיע בצורה חיובית על הלקוח.

עוד נכתב שם, ״עיצוב לא נועד לקשט את החיים, אלא לעצב את המציאות בצורה טובה יותר״, מה זה אומר בכלל? איזו מציאות לעצב?
את החינוך לקבלת האחר, תמיכה ברעיונות חברתיים או בהצבת מראה לחברה על תחלואיה או אולי בכלל אסקפיזם טהור, והפיכת את ג’ונגל הבטון הברוטליסטי שאנחנו חיים בו לקצת צבעוני יותר.

״המגמות? עבודת צוות – תם עידן כוכבי העיצוב״, ואיתו תם עידן של גיבוב מילים גבוהות מאינציקלופדיה כדי לתאר תמורות ותעצומות נפש בעולם העיצוב. הבעיה מתחילה כשהסנדלרית הולכת יחפה. בשנה האחרונה, גלית גאון היא חלק מפרויקטי הגמר של שנקר, ולא זכור לנו ששמענו על פרויקט גמר אחד משותף של שני סטודנטים/ות ממחלקות שונות במכללה. גאון נמצאת במכללת שנקר כבר 3 שנים, זמן קריטי שבו אפשר לממש הבטחות ולא רק להתראיין בלי הוכחות בשדה שבו היא פועלת.
ישנם מעצבים שנחשבים היום לגדולים כי תמיד יהיו כוכבים, אנשים תמיד חיפשו מושאי השראה, והרבה יותר קל להזדהות עם אדם אחד מאשר עם סטודיו. כמו שבקולינריה יש שפים כוכבים, כמו שבעולם האמנות יש אמנים כוכבים, תמיד יהיו כוכבים בשדות השונים. מתפקידם של המעצבים להטיל ספק. להטיל ספק במגמות, בטרנדים, במצבים. שם נמצא הכוח האמיתי להיות נבדל מהשאר.

העיצוב הוא כאן ועכשיו במילים של ההווה, בשפה לא מתנשאת ובעולם דימויים לא מתחנף, בירידה אמיתית ממגדלי השן. לא רק האסתטיים, אלא גם האנושיים. ביום שמעצבים יהיו עסוקים בלעבוד במקום לדבר על מה שהם עושים כל היום, לנו יהיה עולם יפה יותר. 

ניים דרופינג: 

הכתבה 
גלית גאון 

יש פה ממתקים רציניים

Julia Barashkova‏ (Photography: Aya Wind)
אספרסו קצר

יוליה ברשקובה לא נחה

יוליה ברשקובה היא אדריכלית ביום ומולטיטסקרית של פרוייקטים אישיים בלילה. לצד עבודה במשרד לאדריכלות נוף ועיצוב עירוני, היא גם עוזרת מחקר במכון לחקר הטקסטיל בשנקר. בין לבין, היא משתתפת בשבוע האיור 2018.

קרא עוד »
דקל חברוני
Mixtapes

Mixtape – Dekel Hevroni

השבוע אנחנו חוגגים פלייליסט מגוון מאוד, עם יוצר שכל מהות היצירה שלו היא מוזיקה, מוזיקה ועוד קצת מוזיקה. מי שעדיין לא מכיר את דקל חברוני,

קרא עוד »
איור: שרון שפיץ
אספרסו קצר

שרון שפיץ נמצאת בפרטים הקטנים

במהלך שבוע האיור-2018, לה-קולטור מציגים את תערוכת האמנות הגדולה ביותר בשבוע האיור, שיתפרש על פני סופ”ש שלם, בו יוצגו וימכרו איורים בנושא: בית. בתערוכה יציגו כ-100 מאיירות ומאיירים. הפעם, שרון שפיץ, מדברת על איור, רישום והחיים.

קרא עוד »