מחבר: uncoatedwtf

02 – אנגלמאיר מטיל ספק

זאב אנגלמאיר כשושקה. צילום: דין אהרוני

The Visual Podcast

אנגלמאיר מטיל ספק

14/09/2019

המאייר זאב אנגלמאיר בקע מ״צדפה״ כשושקה לפני שלוש שנים בתערוכת היחיד, ׳הארץ המובתחת׳ בבית העיר, ומאז חייו השתנו. 

שיחה אינטימית עם טל סולומון ורדי על המוטיבציה להמשיך עם שושקה, על הפרדוקס של גבר כאישה עירומה ועל מאבק שלא נפסק.

צילום: אביתר עמר
זאב אנגלמאיר כשושקה. צילום: דין אהרוני
Rrose Sélavy (Marcel Duchamp), 1921 photograph by Man Ray, art direction by Marcel Duchamp
Rrose Sélavy (Marcel Duchamp), 1921 photograph by Man Ray, art direction by Marcel Duchamp

יש פה ממתקים רציניים

זאב אנגלמאיר כשושקה. צילום: דין אהרוני
The Visual Podcast

02 – אנגלמאיר מטיל ספק

המאייר זאב אנגלמאיר בקע מ״צדפה״ כשושקה לפני שלוש שנים בתערוכת היחיד, ׳הארץ המובתחת׳ בבית העיר, ומאז חייו השתנו. 

שיחה אינטימית עם טל סולומון ורדי על המוטיבציה להמשיך עם שושקה, על הפרדוקס של גבר כאישה עירומה ועל מאבק שלא נפסק.

קרא עוד »
Beastly - OH no type
untold

איפה הפונטים הכי יפים באנגלית?

יש המון פונטים יפים באנגלית, אך מי מהם הם המיוחדים, המסקרנים, המטורפים, המוזרים? אספנו לכם כמה סטודיואים מגניבים במיוחד כדי להכניס קצת תבלינים אקזוטיים לפרויקט הבא שלכםן.

קרא עוד »
untold

מה עושים החודש? ספטמבר 2019

ספטמבר הזה יהיה לא פשוט: לא מספיק שחוזרים לשגרה אחרי סוף חופשת הקיץ (ועדיין חם פה כמו בסהרה), פתאום באמצע החודש יש לנו עוד הפעם בחירות. אנחנו שוב מוצפים בתעמולה, בהתלבטויות, ובהתמודדות עם המציאות המורכבת של המדינה שלנו. אם אתם מחפשים אי של שקט בכל הבלאגן- תגללו מטה ותקראו על התערוכות היפות והאירועים המעניינים שמצאנו לכם. מזל שבקרוב יש לנו שוב פעם חגים!

קרא עוד »
Filed under: The Visual PodcastTagged with: , ,

איפה הפונטים הכי יפים באנגלית?

Beastly - OH no type

איפה הפונטים הכי יפים באנגלית?

יש המון פונטים יפים באנגלית, אך מי מהם הם המיוחדים, המסקרנים, המטורפים, המוזרים? אספנו לכם שישה סטודיואים מגניבים במיוחד כדי להכניס קצת תבלינים אקזוטיים לפרויקט הבא שלכםן. כתבה מתעדכנת.

OH no Type

המעצב ג׳יימס אדמונדסון (James Edmondson) התחיל את דרכו ב־2014, אחרי שסיים את לימודיו ב-Royal Academy of Art in the Hague, שיחרר שלושה פונטים ראשונים כפרילאנסר, מבלי לעבוד קודם בסטודיו לעיצוב פונטים. עם הזמן הבין שיש פונטים מסחריים יותר, ופונטים אומנותיים יותר, וצריך תמהיל ביניהם כדי להצליח. הפונטים שלו נפלאים לכותרות, סרטים, פוסטרים, ורובם קצת פחות מתאימים לטקסט רץ.

Blackletra

סטודיו פונטים שהוקם על־ידי מעצב הפונטים הברזילאי דניאל סבינו, שכרגע ממוקם בסאו־פאולו. החל מ־2012 הוא מעצב פונטים. יש לו מעט פונטים יחסית אך הם משובחים למדי לכותרות, והדבר המהנה ביותר ברישיון שלו הוא האפשרות להשתמש בהם גם לפרינט וגם להטמיע באתר (עד מספר צפיות מסוים). קניתי את Gandur New המסוקס והגותי כדי למתג את הפורטפוליו שלי ואני מבסוט!

Sharp Type

הסטודיו הנפלא הזה הוקם על־ידי Lucas Sharp ו-Chantra Malee וממוקם בניו־יורק סיטי. יחד איתם יש עוד שני מעצבים, והפונטים שלהם נעים מהקצה האקספרימנטלי עד פונטים לתאגידים כמו סמסונג, דרופבוקס, BBC, וירג׳ין ועוד. מוצלחים במיוחד למוצרים דיגיטליים וטקסטים רצים. טעים להכיר.

Typotheque

הסטודיו הוקם על־ידי Johanna Biľak ,Peter Biľak, ו- Nikola Djurek בהאג שבהולנד. הליבה שלהם היא עיצוב פונטים, ובין החלוצים בעיצוב פונטי רשת (webfonts) ב־2009. עוסקים גם בהוצאה לאור ובעיצוב פרינט, ולצד הפונטים המדויקים שלהם, משחררים מרצ׳נדייז חתיכים לרכישה במחיר סביר ביותר. שלל ספסימנים של הפונטים שלהם בכמה יורואים בודדים, והוצאות לאור שקשורות לעולם הטיפוגרפי בהם הם עוסקים.

בנוסף, הסטודיו משתף פעולה עם טיפוגרפים מכל מיני מדינות ושפות, ותוכלו למצוא שם לדוגמא את ׳פדרה׳ ו־׳גרטה׳ בשיתוף פעולה עם מיכל סהר, ׳פינג׳, ׳זיקו׳, ׳אוקטובר׳ ו־׳נובמבר׳ עם דניאל גרומר, ׳פרמיג׳נו׳ עם ינק יונטף ועוד ועוד.

Future Fonts

Future Fonts הוא מרקטפלייס של פונטים עצמאיים ואקספרימנטלים, שהוקם על־ידי Lizy Gershenzon ו־Travis Kochel מהסטודיו לעיצוב Scribble Tone, ו-James Edmondson מ־OH no Type Co שצוין בתחילת הכתבה, במטרה להגדיל את החשיפה לכל מעצבי הפונטים השונים, המוזרים והמיוחדים באנגלית. מדובר במספר דו־ספרתי של מעצבים שהתאגדו יחדיו, ללא קשר קונספטואלי מובהק ביניהם. בהחלט שווה בדיקה.

Klim Type Foundry

סטודיו ניו־זילנדי שהוקם ב-2005 ע״י המעצב הטיפוגרפי Kris Sowersby. הפונטים שלו משלבים ידע היסטורי עם ביצוע עכשווי וקפדני. יחד עם כריס עובדת איתו המעצבת המוכשרת Noe Blanco, שגם אחראית על החלקים הטכנים בעיצוב הפונטים. יש להם פונטים חתיכים במיוחד, שאפילו הלקוחות שלכם יסכימו לאשר.

יש פה ממתקים רציניים

untold

2019 Brooklyn Art Book Fair

בסוף השבוע האחרון התקיים בברוקלין יריד הפרינט היפה והמרשים – Brooklyn Art Book Fair 2019. כמה צילומים מהמאורע הנפלא

קרא עוד »
אסף ארביב (צילום: נעמי מרוז)
untold

אסף ארביב לא מוותר על הפיזיות

המעצב והצלם אסף ארביב לא אוהב להיצמד למובן מאליו. כבר בלימודים בשנקר, כשכולם רינדרו תלת־מימד כמו משוגעים עד שעה לפני ההגשה, הוא החליט לצלם פיזית, בוידאו, את חומרי הגלם. ההחלטה האסתטית הזו והסזיפיות הגלומה בתוכה, הכתיבה לו קו לא קוהרנטי, מעניין ואחר.

קרא עוד »
Mixtapes

Mixtape – YONIL

כולם מכירים כבר את הטעם הויזואלי של Yonil ואת המרצ׳נדייז שהוא מוכר, אבל רגע, אתם מכירים את הטעם המוזיקלי שלו? אם עוד לא, היום יש לכם

קרא עוד »
Filed under: untold, אספרסו קצר, עיצובTagged with: , ,

Movement in Capture – שירה שודרון

Movement in Capture – שירה שודרון

פרויקט הגמר Movement in Capture של שירה שודרון, מעצבת, דיג׳יי, ויוצרת רב־תחומית, עוסק בהשפעת זיהום האוקיינוסים על היצורים החיים בהם. הפרויקט מנסה להציג במיצב אנימטיבי את חווית היצורים הימיים באוקיינוס המזוהם, כפי שדמיינה אותה יחד עם אמירה אישית וביקורתית. איך הם נעים בסביבה שכבר איננה טבעית, בה הם חסרי אונים ומוגבלים.

“בעזרת טכנולוגית Motion Capture אשר מקליטה תנועה, הקלטתי רקדנים שדרך תנועתם ניסו להזדהות עם היצוריים הימיים והלבשתי את תנועתם על דימויים תלת מימדיים שיצרתי. ביחד עם השאלה של מה תנועה אנושית על צורות לא אנושיות יכולה לעורר בנו“.

איך התגבש הקונספט?

״בפרויקט הזה חיברתי תחומים בהם אני עוסקת כל חיי, מחול, עיצוב ואמנות. הפרויקט מורכב מ-3 סרטי וידאו המדמים מציאות ומביאים אמירה אישית עם חזיון/חזון דיסטופי לעתיד. הסרטים הם תוצר של תהליך בו כל שלב מתבסס על קודמו, מרעיון ומרצון לבטא מסר, לתנועה מוקלטת באמצעות חליפת לכידת תנועה Motion Capture ועד לעיבוד הגרפי.

ניסיתי בעבודה הזו לקחת את לכידת התנועה שלב אחד קדימה, משימוש בה לצורך תרגום ותיעוד של תנועה פיזית לייצוג דיגיטלי, לתנועה הטעונה בתחושות, בחוויות ובמסר כדי לבדוק מה התנועה יכולה לעורר.

ביקשתי מהרקדנים (אביב יוסף, אורית סוכרי ויובל גילת) לנסות לדמיין ולהזדהות עם הדימויים/היצורים הימיים החיים באוקיינוסים, ולהרגיש איך הם זזים בסביבות האלה. התנועה היא חופשית ואינטואיטיבית ללא כוריאוגרפיה. את תנועות הריקוד הקלטתי וחיברתי לדמויות ויצורים שעיצבתי בתלת־מימד, את אלה הכנסתי לסביבה המדמה אוקיינוס תלת־מימדי.

העבודה מסתמכת על שני סמינריונים שכתבתי במהלך התואר העוסקים בתנועה וריקוד בחיבור עם מדיומים נוספים. חלק מהמסקנות של הסמנריונים אפשרות לראות באתר של הפרויקט.

חוץ מהאנימציות עבדתי ביחד עם מעצב לטרינג מוכשר ביותר מיוון בשם Jola –  שעיצב את הגרסה הסופית של הלוגו, ועם אמן סאונד מקניה בשם KMRU – שעשה את הסאונד לעבודה. העבודה הוגשה כאינסטליישן בחלל שלם במטרה ליצור תחושה של אקווריום״.

תגבירו את הווליום ושימו על מסך מלא

מה היו מקורות ההשראה?

המקורות ההשראה הראשוניים היו מה שמתרחש במעמקי האוקיינוסים במקומות הכי נמוכים על פני כדור הארץ (תהום מריאנה – ט.ס.ו), אפשר לראות למשל בהרצאת טד של David Gallo. חשבונות אינסטגרם של צלמים ודייגים כמו – seacam1970, waterbod, rfedortsov_official_account

לקחתי קצת השראה אסתטית מהסטודיו הדני – WANG &
SÖDERSTRÖM

WATER MATTERS. design by: WANG & SÖDERSTRÖM
WATER MATTERS. design by: WANG & SÖDERSTRÖM

מבחינה אווירתית לקחתי השראה מהאמן והצייר הפולני Zdzisław Beksiński שהשפיע עליי מאוד בתיכון ובנוסף, זה גרם לי לחזור לאיורים ישנים שלי.

מבחינת השימוש בחליפה של Motion Capture, אחד האמנים הבולטים הוא Andrew Thomas Huang שעשה עבודות מורכבות לביורק ולתום יורק.

Andrew Thomas Huang

בנוסף, גם הסטודויאים Analog ו-Universal Everything. לבסוף שאבתי השראה מרפרנסים שעסקו במה שקורה באוקיינוסים מבחינת נראות הזיהום, איך פלסטיק נראה וזז מבחינת תאורה, טקסטורה וההתנהגות שלו בסביבה של מים.

סקיצה מתוך Movement in Capture. שירה שודרון

איזה שלב היה לחוץ במיוחד, ובאיזה שלב נהייתה הקלה?

״לפרויקט לקח הרבה זמן להתהוות כי החודשים הראשונים שלו היו בעצם בדיקות טכנולוגיות שעשיתי לחליפת Motion Capture עם מנועים של Real-time כמו Unity ו Notch. היה נסיונות של עבודה עם Kinect וקוד וגם שילוב של AR. רק אחרי שבדקתי את כל האפשרויות, הבנתי מה אני יכולה ורוצה לעשות, שזה היה שלושה סרטי אנימציה.
אז נוצר מצב שהתוצר הסופי התחיל להתהוות באמת רק בחודשיים האחרונים לפני ההגשה.

בסופו של דבר עבדתי עם תוכנת Cinema4D שם פיתחתי את הדימויים, את החומריות ואת הסביבה שלהן, העבודה עברה רינדור במנוע מאוד חזק שנקרא Octane שהפיל לי את המחשב כל יום. אבל ידעתי לאן אני רוצה להגיע עם הפרויקט, אז היו ימים ארוכים מאוד של עבודה בבית עם קצת שינה בין לבין״.

Movement in Capture. שירה שודרון
Movement in Capture. שירה שודרון

מה לקחת איתך מהתהליך הארוך של הפרויקט לחיים שאחרי?

״אני מחשיבה את הפרויקט הזה בתור פרויקט מורכב שנשען על הרבה תחנות שעברתי בדרך במהלך החיים שלי. עם העובדה שרוב החיים שלי רקדתי ואז בעצם בתיכון יותר פיתחתי את המקום של האמנות הפלסטית כשהייתי במגמה גדולה של עיצוב ואמנות, דרך הלימודים בבצלאל במחלקה לתקשורת חזותית, ששם הבדיקה של העברת המסר בצורה ישירה זה חלק חשוב בתהליך.

בבצלאל ניתנה לי ההזדמנות במהלך השנים לבדוק איך הופכים קונספט מורכב, מצמצמים אותו ומדייקים אותו ככה שהרעיון יעבור בצורה מהירה ובהירה. הייתי שמחה להמשיך לבדוק איך אפשר לחבר קונספטים מורכבים הנשענים על מחקר והפיכתם לכדי רעיון קוהרנטי ותוצר מוגמר״.

Movement in Capture. שירה שודרון

מי הנחה את הפרויקט, ועד כמה ההנחיה השפיעה עליו?

״למזלי הרב היו לי שני מנחים שהבינו מאוד טוב את הראש שלי ואת הפרויקט עצמו. המנחה הרשמי היה אורי סוכרי שקודם כל נתן לי את התחושה שהוא סומך עליי ולכן היה לי את המרחב הגדול והאינסופי של התנסויות ובדיקות. הוא הנחה בשלבים שהייתי צריכה להתאסף ולעבוד על התאמת Movement in Capture לפורמט של פרויקט גמר בבצלאל. המנחה הנוסף היה היוצר והכוריאוגרף, אהד פישוף שאיתו היו לי מספר מפגשים מאוד מעניינים (!) שעסקו בנושא של תנועה, תנועה ככלי ובשימוש שלו בכל מיני מדיומים. מה שלבסוף עזר לי להתמקד בתוך עולם מאוד רחב. 

עוד שני אנשים שהייתי רוצה לציין שהיו חשובים לתהליך, הם יעל כדורי שאצלה עשיתי שני קורסים בנושאים של סאונד ותפיסה של סאונד, קורסים שהיו חשובים בכתיבה של הסמינריונים עליהם נשענתי בפרויקט הזה, והכוריאוגרף אבשלום פולק שעזר לי להבין איך השימוש בטכנולוגיה של Motion Capture נתפס בעולם המחול המודרני הישראלי״.

סקיצה מתוך Movement in Capture. שירה שודרון

האם יש תוכניות לחיים שאחרי התואר?

״אני ממשיכה עם הפרויקט Movement in Capture, אז מוזמנים לעקוב אחריו באינסטגרם״. 

איפה אפשר למצוא את שירה?

Movement in Capture – שירה שודרון

תערוכת הבוגרים של בצלאל
קמפוס הר הצופים, ירושלים
18.07.2019-2.8.2019

עוד פרויקטים ממש מרתקים

זאב אנגלמאיר כשושקה. צילום: דין אהרוני
The Visual Podcast

02 – אנגלמאיר מטיל ספק

המאייר זאב אנגלמאיר בקע מ״צדפה״ כשושקה לפני שלוש שנים בתערוכת היחיד, ׳הארץ המובתחת׳ בבית העיר, ומאז חייו השתנו. 

שיחה אינטימית עם טל סולומון ורדי על המוטיבציה להמשיך עם שושקה, על הפרדוקס של גבר כאישה עירומה ועל מאבק שלא נפסק.

קרא עוד »
Beastly - OH no type
untold

איפה הפונטים הכי יפים באנגלית?

יש המון פונטים יפים באנגלית, אך מי מהם הם המיוחדים, המסקרנים, המטורפים, המוזרים? אספנו לכם כמה סטודיואים מגניבים במיוחד כדי להכניס קצת תבלינים אקזוטיים לפרויקט הבא שלכםן.

קרא עוד »
untold

מה עושים החודש? ספטמבר 2019

ספטמבר הזה יהיה לא פשוט: לא מספיק שחוזרים לשגרה אחרי סוף חופשת הקיץ (ועדיין חם פה כמו בסהרה), פתאום באמצע החודש יש לנו עוד הפעם בחירות. אנחנו שוב מוצפים בתעמולה, בהתלבטויות, ובהתמודדות עם המציאות המורכבת של המדינה שלנו. אם אתם מחפשים אי של שקט בכל הבלאגן- תגללו מטה ותקראו על התערוכות היפות והאירועים המעניינים שמצאנו לכם. מזל שבקרוב יש לנו שוב פעם חגים!

קרא עוד »
Filed under: untold, עיצובTagged with: , ,

דוקו.טקסט 2019 – תרבות, זהות וזיכרון

דוקוטקסט

דוקו.טקסט 2019 – תרבות, זהות וזיכרון

הספריה הלאומית בירושלים, תארח בשנה החמישית ברציפות את פסטיבל דוקו.טקסט, פסטיבל סרטים דוקומנטריים עכשויים מהארץ ומהעולם, אשר מתמקד בנושאי התרבות, זהות וזיכרון. מה לנו ולזה?
סרט ארגנטינאי בשם ״דפוס חוזר״ העוסק בדעיכת בתי הדפוס של פעם.

דוקוטקסט

זה ממש לא סוד, שבתי הדפוס של פעם, שמדפיסים עדיין בשיטת הבלט, נעלמים מן העולם וכיום מוצרי דפוס בשיטה זו הם ממתקי אספנות. מנגד, בשנים האחרונות, קבוצות של מעצבים, המביעים געגוע לדפוס וממש מחיים אותו, וראינו את זה בפסטיבל Graphic days האחרון שביקרנו בו. שם, חגגו מאיירים, דפסים ואמנים בטכניקות דפוס ישנות – דפוס בלט, משי ואפילו ריזו. 

הסרט, שנוצר על ידי פאבלו פיבטה וניקולאס רודריגז פוקס, מספר על קבוצות צעירים ארגנטינאים שהחליטו ללמוד את שיטת הדפוס מאחרון הדפסים הפועלים בארגנטינה. הסרט יוקרן ביום א׳ ה18.8 בספריה הלאומית בירושלים. 

עוד באותו היום וממש בסיום הסרט יתקיים בספריה הלאומות סיור בשם ״שיגעון הדפוס״ בו יוצגו ספרים מראשית ימי הדפוס ועד פריטי דפוס מהעשור הראשון לקום מדינת ישראל. 

יש פה ממתקים רציניים

untold

עיר בר – שקד גינות

במדינת ישראל קיים קו תפר עדין ולא תמיד מוגדר בין טבע לעיר. במקומות מסוים הטבע גובר על האורבניות ובמקומות מסוימים יחסי הכוחות הם שונים לגמרי, לצערנו. בפרויקט הגמר שלה, בחרה שקד להציג את החפיפה בצורת ספר מאויר .

קרא עוד »
איור: שרון שפיץ
אספרסו קצר

שרון שפיץ נמצאת בפרטים הקטנים

במהלך שבוע האיור-2018, לה-קולטור מציגים את תערוכת האמנות הגדולה ביותר בשבוע האיור, שיתפרש על פני סופ”ש שלם, בו יוצגו וימכרו איורים בנושא: בית. בתערוכה יציגו כ-100 מאיירות ומאיירים. הפעם, שרון שפיץ, מדברת על איור, רישום והחיים.

קרא עוד »
untold

“מי את?” – שרון דוידסון

׳מי את?׳ הוא פרויקט הגמר של המעצבת שרון דוידסון. שרון היא אמא במקביל להיותה סטודנטית בשנקר, והג׳נג׳לינג הבלתי־האפשרי בין הלימודים האינטנסיביים במחלקה לבין ההורות וזוגיות, גרם לה להיעלם קלות לארבע שנים, מה שהוביל לפרויקט הגמר שכולל את רגשות האשם ההוריים. שרון לקחה צעצועי ילדים קיימים ושיבשבה את הפונקציונאליות שלהם – נחום תקום שנופל, מגנט שלא מרים את הדג, כלי אוכל ריקים כי בקושי אוכלים בבית, ועוד ועוד.

קרא עוד »
Filed under: untold, אספרסו קצר, מדעTagged with: , , , , , , , , , ,

סוכריות עטופות בערפל

למה את חייבת להרוס. צילום: בן פלחוב

סוכריות עטופות בערפל

שולמית פרבר מתכנתת ביום ומאיירת בלילה. את הקלאש בין שני העולמות היא מזקקת לקטעי קומיקס קצרים, מצחיקים ונוקבים שעולים לפייסבוק ולאינסטגרם תחת השם ׳למה את חייבת להרוס׳. לאחר 4 שנים במחוזות הוירטואלים, הוזמנה להציג בכולי עלמא את תערוכתה הראשונה. ראיון על כל מה שמסביב ומתחת להייפ המוצדק, ועל הרצון ליצור נובלה גרפית.

למה את חייבת להרוס. צילום: בן פלחוב
למה את חייבת להרוס. צילום: בן פלחוב

איך הכל התחיל?

״העמוד התחיל לפני ארבע שנים. בהתחלה פרסמתי ציורים עם טקסט בפייסבוק שלי, זה היה יותר שרבוטים עם כותרת. ואז כמה חברים שכנעו אותי לפתוח לזה עמוד. לא חשבתי שיצא מזה משהו, אבל זרמתי וככה העמוד התחיל עם הזמן הוא יותר קיבל צורה של קומיקס “מסורתי”, כלומר ריבועים, בועות דיבור, מהלך זמן.
אני משתדלת לפרסם כל שבוע למרות שבפועל זה יוצא כל שבועיים אם לא יותר, כי גם יש לי דיי ג’וב (מתכנתת) אבל החלטתי לנסות כמה שיותר שיהיה רציף. יש לי מחברת רעיונות כדי שאני לא אתקע איזה שבוע. למדתי תקשורת אינטראקטיבית במכללת ספיר והתחלתי בתור פלאשיסטית ומשם התגלגלתי״.

למה את חייבת להרוס. צילום: בן פלחוב
למה את חייבת להרוס. צילום: בן פלחוב

מה התגובה הכי ביזארית שקיבלת? איך את מגיבה לטרולים בדרך כלל?

“הכי הזוי זה ששני אנשים שונים שאלו אותי אם אני כותבת את הבדיחות לבד. כמובן שהתעצבנתי שהם חושבים שבחורה לא יכולה להיות מצחיקה, אז עבדתי עליהם שחנוך דאום הוא כותב הצללים שלי ושהוא לא רוצה שידעו שזה הוא כי זה יהרוס לו את התדמית הסחית אבל בעצם הוא פמיניסט והוא כותב לי את הבדיחות. שניהם האמינו לי, אחד מהם לא לגמרי, אז אמרתי לו שלחנוך דאום אפילו יש ספר על החוויות. שלו בישיבה, התנסויות עם בנים וכו’ ושהוא בעצם ממש פלורליסט (החלק הזה נכון)״.

למה את חייבת להרוס. צילום: בן פלחוב
למה את חייבת להרוס. צילום: בן פלחוב

העמוד הביא איתו הכרויות חדשות?

״לגבי הכרויות – הכרתי בעיקר חברות חדשות. תיבת ההודעות שלי די שוממת״.

מה גרם לך לצאת לעולם האמיתי? מה הסיבה העיקרית להקים תערוכה אחרי שנים ברשת?

״האמת, שהכולי הציעו לי ובהתחלה קצת חששתי שהפורמט של האינטרנט לא יעבור טוב, שזה יותר מידי טקסט לקרוא כשמסתובבים בחלל ליד בר עם מוזיקה ואלכוהול. אבל הצוות של הכולי שכנעו אותי וגם חשבתי שאם אני אישה חזקה ועצמאית אני לא יכולה להגיד לזה לא. אני לא יודעת אם הייתי עושה את זה מיוזמתי אם לא היו פונים אליי״.

למה את חייבת להרוס. צילום: בן פלחוב
למה את חייבת להרוס. צילום: בן פלחוב

מה מסקרן לגלות במפגש עם הקהל?

״וואו אני ממש בלחץ מזה! קודם כל יהיה מעניין לראות אם אנשים שלא מכירים את הקומיקס יצחקו כשיקראו אותו מקיר. בחרתי עבודות עם פחות טקסט ויותר פרטים, שחשבתי שימשכו עניין. יהיה מעניין לראות מה ההרכב – גברים, נשים, צעירים, מבוגרים. מעבר לזה שיש לי קומיקס בכל מיני נושאים – גם הייטק, גם פמיניזם, גם סתם חיי היומיום. באינטרנט כל קומיקס נחשף לקהל אחר וכאן זה מכריח את מי שבא להיחשף להכל, לכל הצדדים. אז זה יהיה מעניין לראות את התגובות״.​

מה החלום הבא עם הקומיקס? האם יש רצון כלשהו להוציא אותו כפרינט?

״הלוואי שאלוהים תשלח לי עלילה לקומיקס ארוך או שותפה לכתיבה אם יש קוראות שמעוניינות”.

למה את חייבת להרוס. צילום: בן פלחוב
למה את חייבת להרוס. צילום: בן פלחוב

מה צפוי להימכר בתערוכה?

״ימכרו בה מגנטים תיקים ושלטים לדלת וכל הרווחים הולכים לעמותת Her academy, שמכשירה נשים בזנות לשוק התעסוקה״.

רוצה לספר על הפעילות הפמיניסטית שלך?

״הייתי פעילה יותר פעם, הייתי אחת המנהלות של פוליטיקלי קוראת. מעבר לזה משתדלת להגיע להפגנות ולתמוך איפה שאני יכולה. חלק מהסיבה שיש לי קומיקס זה הצורך להוציא את הדעות האלה החוצה, וכשזה בצורת קומיקס זה עוזר לחשוף את הדעות האלה ליותר אנשים מעבר לקהל הארדקור שעוקב אחרי עמודים פמיניסטים. וכן גם לטרולים :)״

למה את חייבת להרוס - שולמית פרבר. צילום: בן פלחוב
למה את חייבת להרוס - שולמית פרבר. צילום: בן פלחוב

יש פה ממתקים רציניים

זאב אנגלמאיר כשושקה. צילום: דין אהרוני
The Visual Podcast

02 – אנגלמאיר מטיל ספק

המאייר זאב אנגלמאיר בקע מ״צדפה״ כשושקה לפני שלוש שנים בתערוכת היחיד, ׳הארץ המובתחת׳ בבית העיר, ומאז חייו השתנו. 

שיחה אינטימית עם טל סולומון ורדי על המוטיבציה להמשיך עם שושקה, על הפרדוקס של גבר כאישה עירומה ועל מאבק שלא נפסק.

קרא עוד »
Beastly - OH no type
untold

איפה הפונטים הכי יפים באנגלית?

יש המון פונטים יפים באנגלית, אך מי מהם הם המיוחדים, המסקרנים, המטורפים, המוזרים? אספנו לכם כמה סטודיואים מגניבים במיוחד כדי להכניס קצת תבלינים אקזוטיים לפרויקט הבא שלכםן.

קרא עוד »
untold

מה עושים החודש? ספטמבר 2019

ספטמבר הזה יהיה לא פשוט: לא מספיק שחוזרים לשגרה אחרי סוף חופשת הקיץ (ועדיין חם פה כמו בסהרה), פתאום באמצע החודש יש לנו עוד הפעם בחירות. אנחנו שוב מוצפים בתעמולה, בהתלבטויות, ובהתמודדות עם המציאות המורכבת של המדינה שלנו. אם אתם מחפשים אי של שקט בכל הבלאגן- תגללו מטה ותקראו על התערוכות היפות והאירועים המעניינים שמצאנו לכם. מזל שבקרוב יש לנו שוב פעם חגים!

קרא עוד »
Filed under: untold, אמנות, עיצובTagged with: , , , , , , ,