קטגוריה: אמנות

איך לא שמעת על מטרקטשה נסו?

מיניאטורה של העיר בגדד

איך לא שמעת על מטרקטשה נסו?

איש האשכולות של האימפריה העות׳מאנית יצר (גם) מפות מאויירות של איסטנבול והסביבה. כמה דקות על מטרקטשה נסו.

הוא כונה לא פעם ״ליאונרדו דה וינצ׳י של המזרח״, ולא בכדי – הוא היה יליד המאה ה־16, רק במקום איטליה העשירה – בוסניה העות’מאנית, ומתהדר ברשימת תארים ארוכה: מתמטיקאי, היסטוריון, גיאוגרף, קרטוגרף, טופוגרף, מוסקטיר, איש צבא, סייף, צייר, קליגרף ומהנדס. שמו המלא הוא Nasûh b. Karagöz al-Bosnawî, אבל אתם יכולים להשתמש בכינוי מטרקטשה נסו (Matrakçi Nasuh), על שם המשחק שהמציא – מטרק. מתוך כל המגוון הזה, אנחנו נתמקד היום בהיספק אחד של האישיות הגדולה הזאת – כצייר מיניאטורות בחצרו של הסולטן סולימן המפואר.

בניגוד למקביליהם בני הרנסאנס האירופי, שהתמקדו בתיאור ריאליסטי ככל האפשר של בני האדם ונצמדו לנושאים דתיים ומיתולוגיים, ציירי המיניאטורות העות׳מאנים הגיעו מתפיסת עולם אחרת לגמרי: היה עליהם לייצר תמונות העוסקות בהתרחשויות היום-יום בארמון הסולטן, שעקבו באדיקות אחר הטקסט של כתב היד בו הן נכללו. למעשה, בזמנו לא היו אלה יצירות אמנות ייחודיות אלא איורים אקטואליים. הצורך ביצירת מיניאטורות חדשות לעיתים קרובות הכתיב עבודה מהירה, שלא אפשרה ירידה לפרטים, וביחד עם התכתיבים של החברה העות’מאנית הדתית (איסלאם-סופיסטי) והשפעות משכני האימפריה כמו סין ופרס, נוצר מעין קאנון, סגנון אחיד – השטחה של הפרספקטיבה, צבעים חזקים, קווים מסוגננים והתמקדות בעיקר ובנרטיב. למעשה ציירי המיניאטורות עשו עבודה כל כך טובה בתיעוד המתרחש בחצרות האימפריה העות’מאנית שכיום רבים מהם נחשבים מסמכים היסטוריים לכל דבר.

מטרקטשה נסו נחשב למייסד של ז’אנר חדש, שלא התייחס לנרטיב של כתב היד באופן ישיר, אלא התמקד בתיאור דקדקני של ערים, ומכונה ״מיניאטורה טופוגרפית״. אומרים שבעבודתו המתארת את איסטנבול יש מספיק פרטים ודיוק כך שניתן לנווט בה אפילו היום, רק בהתבסס על אותה מפה מהמאה ה-16. אבל, יופין של המיניאטורות הטופוגרפיות של נסו הוא לא ביכולתן למסור מידע מדוייק, שיכול לשמש לניווט בשטח, אלא באופן בו הן ממחישות את החוויה של המקום בצורה מורכבת, רבת פרטים ומשכנעת. יש בהן עולם ומלואו, שניתן לצלול אליו במבט אחד. הוא מאסטר של קומפוזיציות, היררכיה וקונטרסט, ומוביל את העין במיומנות, מלהטט בצבעים החיים והרווים וריבוי הטקסטורות האופייניים למיניאטורות העות׳מאניות, כל זאת תוך הקפדה על ״חוקי הפורמט״ של המיניאטורה העות׳מאנית.  

 

נסו היה היסטוריון,שתרגם וכתב מסמכים היסטוריים בעצמו, ואפילו המציא סגנון קליגרפי ייעודי לפקידי הממשלה (דיוואני –Jeli Divani) ונראה שכבר אז ידע את הערך החשוב של המיניאטורה כמסמך תיעודי. הוא נמנע מתיאור של בני אדם, מה שמקל עלינו, הצופים, להכניס את עצמנו לתמונה באופן מלא, או להתייחס אליה באופן מופשט. הוא לא מתאר את המי ומי בחצר הסולטן אלא קרבות גדולים וארכיטקטורה, ודווקא ההתעסקות בדברים הגדולים מאפשר לו לרדת לפרטים הקטנים בהם התפרסם. הנרטיב שנסו מציג מופשט ולכן גם רחב וגלובאלי יותר, שמאפשר גם לנו, מעל 500 שנה אחר כך, להתחבר אליהן.

יופין הוא לא ביכולתן למסור מידע מדוייק, אלא באופן בו הן ממחישות את החוויה של המקום בצורה מורכבת, רבת פרטים ומשכנעת. יש בהן עולם ומלואו, שניתן לצלול אליו במבט אחד.

קליגרפיב בסגנון ה"דיוואני" שהומצא ע"י נסו עבור פקידים
קליגרפיה בסגנון ה"דיוואני" שהומצא ע"י נסו עבור פקידים

יש פה ממתקים רציניים

Mixtapes

Mixtape – Talie Gleitzer‏

במהלך שבוע האיור-2018, לה-קולטור מציגים את תערוכת האמנות הגדולה ביותר בשבוע האיור, שיתפרש על פני סופ”ש שלם, בו יוצגו וימכרו איורים בנושא: בית. בתערוכה יציגו כ-100 מאיירות

קרא עוד »
Mixtapes

Mixtape – DAR GOLAN‏

במהלך שבוע האיור-2018, לה-קולטור מציגים את תערוכת האמנות הגדולה ביותר בשבוע האיור, שיתפרש על פני סופ”ש שלם, בו יוצגו וימכרו איורים בנושא: בית. בתערוכה יציגו כ-100 מאיירות

קרא עוד »
untold

אישה בונה ארץ – תמר קנובל

׳אישה בונה ארץ׳ של תמר קנובל היא עבודת וידאו וסאונד בעקבות התוודעות לדמותה של עדה פישמן מימון – קרובת משפחה שלא הכירה, ופרויקט הגמר שלה בבצלאל.

קרא עוד »
Filed under: untold, אמנות, אספרסו קצר, היסטוריהTagged with: , , ,

הסיפור מאחורי תערוכת ׳יפה לך׳

יפה לך

הסיפור מאחורי תערוכת ׳יפה לך׳

שיטוט שגרתי ברחובות תל אביב בקיץ 2015, הוא שהוליד את המוטיבציה לפרויקט. המדרכות אז היו מוצפות בכרטיסי הביקור הידועים לשמצה שפרסמו מכוני ליווי וצרכנות מין. המפגש עם הכרטיסים הללו הוליד אצל תמר מושינסקי, מעצבת גרפית שרק סיימה את לימודיה במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, את התגובה הראשונית ״איכס, איזה עיצוב מחריד״.

פרויקט עיצוב? אבל אין בריף ולא לקוח. רק ערימות של כרטיסי ביקור וכתבות אינטרנטיות, ומדי פעם עוד אייטם חדשותי על פעולות אמנות ומחאה במרחב הציבורי שנוצרו במטרה להשפיע על הציבור, להסתכל לתופעה הזו בעיניים וללחוץ למיגורה. בפמיניזם דבקה תדמית ארסית מבזה לאורך השנים, אבל פתאום הרעיונות עושים קאמבק ודברים מתחילים לזוז, גם ברחוב וגם בכנסת. ואז בהפגנה קטנה קרה דבר מוזר ומרגש. לא יותר מ-20 גברים ונשים עמדו מול מועדון חשפנות באלנבי, והחזיקו דפים מנוילנים עם ציטוטים של נשים שורדות זנות וחשפניות לשעבר. אישה רזה וגבוהה רצה לעבר ההפגנה הקטנה-אך-בולטת, שולפת את האזניות מהאזניים, לוחשת לאחת המפגינות משהו באוזן, וממשיכה בריצת הערב שלה. מי זאת? ומה היא אמרה? והמפגינה ענתה: ״היא אמרה שהיא היתה פעם חשפנית ותודה שאנחנו עושים את זה.״

קצת אחרי סיום הלימודים בבצלאל, ב־2015, תמר התחילה לעבוד כמעצבת גרפית עצמאית. היא התמקדה בעיצוב פוליטי-חברתי ובין הפרויקטים שלה בולטים ְלקוחות כמו תנועת השומר הצעיר, שדולת הנשים ועוד. בשנה האחרונה היא מעצבת בהתנדבות עבור עמותת ״המכללה״, בית ספר תעסוקתי לנשים שורדות זנות ואלימות. דרך עיצוב עבור מטרות פמיניסטיות, תמר נחשפה לצורך בשיקום ובליווי אישי, נפשי ותעסוקתי עבור נשים שורדות זנות, שנמצאות בתחתית שרשרת המזון הדכאנית והנצלנית של עולם צרכנות המין בישראל. כי אם יש כרטיסי ביקור – יש מישהו שחשב עליהם, מי ששילם ומי שהרוויח. כלומר, נדרש כאן שיתוף פעולה. בדיוק כמו שנדרש שיתוף פעולה כדי לשים לזה סוף: להעלות מודעות ציבורית לתופעת הזנות ולנזקיה, לשבור מיתוסים, לפתח מערכות שיקומיות ולקדם פתרונות מערכתיים להגנה וסיוע לנשים במעגל הזנות וביציאה ממנו, לשלבן מחדש בחברה ולקדם מדיניות.

תערוכת יפה לך. עיצוב: תמר מושינסקי
סטודיו דניאל וניר
סטודיו דניאל וניר
יוזמות התערוכה: תמר מושינסקי, יסמין בר שחר, גל חוברה, סימונה כצמן. צילום: הילה קוק / סטודיו AVIRA
יוזמות התערוכה: תמר מושינסקי, יסמין בר שחר, גל חוברה, סימונה כצמן. צילום: הילה קוק / סטודיו AVIRA

״החיבור בין הפמיניזם לעבודה כמעצבת גרפית הוליד את חשבון האינסטגרם ׳מי_תוּג׳. החשבון נפתח בהחלטה די אינטואיטיבית – הפורמט ריבועי מגביל ומאתגר את היצירתיות, הפלטפורמה כל הזמן משתנה וצומחת והפידבק מאוד זמין, אז יותר קל לבדוק את השטח, מותר לעשות טעויות. זה כמו לנסות להגיד משפט בלי לדעת לדבר – מתחילים איכשהו, ובסוף מבינים אותך. התחלתי מהלוגוטייפ, והוספתי אייקון בצורת פטמה שילך לפרופיל העגול. הוצאתי גם מדבקה, כך שהתחיל לזוז גם משהו ברחוב, בקטנה. כששאלו מה זה לא תמיד ידעתי להסביר, אבל לאט לאט התגבשה צבעוניות, שפה טיפוגרפית, טון וסגנון. ולאט לאט התגבש גם הרעיון. מה כן ומה לא עושות. עיצוב פמיניסטי ישראלי לשם שינוי – הדימוי יצר את הממשי, ולא להיפך. וזה בדיוק כוחו של עיצוב לשינוי חברתי.

במי_תוּג עולה דימוי מדי יום, העוסק בנשיות, במיניות, בתקווה או בייאוש, במחאה חברתית או באירוע אקטואלי, בהומור, בחוצפה ובחן. ״הדימוי יכול להיות מקורי או שאול, ותמיד עם קרדיט. הרשתות החברתיות הן עולם פרוץ שכל הזמן מעתיקים בו, וכשאני מבקשת לשתף עבודה של מעצבת אחרת ומבטיחה לתת קרדיט, נוצרת איזו התרגשות ונולד כבוד הדדי. החיבור האנושי מבוסס בראש ובראשונה על חיבור יצירתי: ״אהבתי את העבודה שלך״, או ערכי: ״הי, אנחנו שתינו תומכות באותו רעיון״. ברשתות החברתיות, הפניה האישית תמיד מוחבאת מאחורי מסך. זה עניין שיש סביבו הרבה ביקורת, אבל זה גם נורא נוח, וכשמדובר בחשבון אנונימי שמנוסח בלשון רבות, זה גם מייצר מסתורין ועניין״, מספרת המעצבת תמר מושינסקי.

עיצוב פמיניסטי ישראלי לשם שינוי - הדימוי יצר את הממשי, ולא להיפך. וזה בדיוק כוחו של עיצוב לשינוי חברתי.

נעה יקותיאלי
נעה יקותיאלי

המציאות ביום שלאחר קמפיין METOO ו#לאהתלוננתי, הביאה את העולם בכלל וישראל בפרט לנקודת רתיחה. אחרי שנה עמוסה במחאות חברתיות, שביתת הנשים, והעברת החוק לאיסור צריכת זנות בישראל, נולד הרעיון לתערוכת “יפה לך!”. הבריף כאילו כתב את עצמו: פרויקט עיצוב שחייב להיות שיתופי, לעודד תרומה לקהילה, העצמה נשית ושבירת מיתוסים דכאניים. ואז הגיע הטלפון מגל חוברה ויסמין בן שחר, שתי צעירות תל אביביות שפועלות להעלאת מודעות ושינוי התודעה בהקשר של אלימות ופגיעה מינית. גל ויסמין היו בעיצומה של הפקה – הן קיבלו עיצובים של המעצב להב הלוי, הפיקו מהן פוסטרים ומכרו אותם ברחבי העיר כדי לאסוף תרומות עבור מרכז הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית. במפגש היתה כימיה מעולה, והרעיון ליזום תערוכה עלה כמעט מיד – ליסמין וגל היה נסיון טרי, לתמר היה נסיון עתיק (אירועי הARTiSHOWk בקומופרט 13 ב-2008). בהמשך הצטרפה סימונה כצמן, מעצבת ויוצרת פעילה. סימונה היתה בשנה שעברה אוצרת המשנה של תערוכת הגמר במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, לצידו של איל זקין. סימונה באה עם נסיון בתחום האוצרות, עיצוב חלל ועיצוב תערוכות.

מאיה איש שלום
מאיה איש שלום
אלי מגזינר
אלי מגזינר
useless treasures
ניצן מינץ
ניצן מינץ
נועם נוי

הרעיון ליצור אירוע אמיתי ממשהו שהקיום שלו התחיל באופן וירטואלי הוא לא דבר חדש – וכך גם תערוכה שהכנסותיה נתרמות לעמותה חברתית. החידוש פה הוא בשימוש בעיצוב ככוח מניע לשינוי חברתי. תחום העיצוב בארץ הוא תחום צעיר יחסית, אבל כמו בשאר העולם, הוא עולה על גדותיו בשנים האחרונות. עיצוב יכול להיות מגרש משחקים שלעבוד בו זה כמו להיות תמיד בירח דבש – כל פרויקט הוא יבשת חדשה, שבה את יוצאת למסע של סקרנות וגילוי. בפועל,הוא משמש ככלי לפתרון בעיות בפרויקטים שזמן המחקר והיצירה שלהם קצוב בדדליין, בשקט תעשייתי שמופרע תדיר על ידי לקוחות חסרות סבלנות. זה תחום שמשתנה ומתפתח, בד בבד עם המציאות שהופכת ויזואלית יותר ויותר. כקבוצה, בחרנו לייצר מסר שמתחיל בהתנגדות לאלימות ולהטרדות מיניות, לדון בסוגיות של אסתטיקה ומגדר, למחות על פערים וחוסר שוויון – והכל בדרך יצירתית, נוקבת, אבל גם הומוריסטית ואופטימית. סימונה, תמר, גל ויסמין מאמינות בעיצוב ככלי לשינוי חברתי אמיתי, שורשי, מקומי ובועט, ושואפות ליצור (לפחות באופן ויזואלי) עולם שבו אפשר לצמצם פערים, לחבר קטבים, ובעיקר ליצור חברה צודקת יותר, יפה וטובה יותר. 

התערוכה ״יפה לך!״ היא תערוכת עיצוב ואמנות רב־תחומית רבת משתתפים שתתקיים במוצאי יום האישה הקרוב, 9.3.19, בחלל השייך לבר ״הנסיך״ במדרחוב נחלת בנימין בתל אביב. 

התערוכה תעסוק בנושאים של נשיות, תקווה, מחאה ומרד – כפי שהם עולים מעבודותיהן של מעצבות (ומעצבים) ויוצרות הפועלות במרחב הציבורי והוירטואלי ביום שאחרי מהפכת Me Too בישראל.

כל ההכנסות ממכירת העבודות קודש למטה המאבק בזנות ובסחר בנשים.

יש פה ממתקים רציניים

אנומש אליש - נדב הלוי
untold

אנומה אליש – נדב הלוי

לכל תרבות יש סיפורים ואגדות שעוברות במסורת על סיפור בריאת העולם. שבעת ימי הבריאה, אלים הבוקעים מביצים או אלים המגלפים את יציריהם באבנים. את המאייר נדב הלוי, עניין מאוד סיפור בריאת העולם על פי המיתולגיה הבבלית ויצר ספר אקורדיון שכולו הודפס ידנית בדפוס משי כפרויקט הגמר שלו בבצלאל.

קרא עוד »
Mixtapes

Mixtape – YONIL

כולם מכירים כבר את הטעם הויזואלי של Yonil ואת המרצ׳נדייז שהוא מוכר, אבל רגע, אתם מכירים את הטעם המוזיקלי שלו? אם עוד לא, היום יש לכם

קרא עוד »
Filed under: untold, אמנות, להכניס למצב טיסה, עיצובTagged with: , , , ,

על ריזוגרף ומשי בפולין – Oficyna Peryferie

Michał Chojecki

על ריזוגרף ומשי בפולין – Oficyna Peryferie

לפני מספר חודשים הייתי בביקור קצר בורשה. החלטתי בכל נסיעה לחו״ל לפגוש מעצב מקומי. עקבתי באינסטגרם אחרי הפעילות של מיכאל חויצקי, הבעלים של סטודיו Oficyna Peryferie בורשה, פולין, ואהבתי את הדברים שהם עושים. השיחה הייתה מרתקת, והיו דברים מעניינים מאוד שהוא דיבר עליהם אוף דה רקורד. בסוף החלטנו על ראיון מסודר במייל. דיברנו על הדרך המרתקת של הסטודיו, על התשוקות שלו, על הקשר שלו לישראל, ועל מצב העיצוב בעיר המזרח־אירופאית. והיי! הבאנו לכם ממתקים מהסטודיו.

Oficyna Peryferie - logo
Oficyna Peryferie

מה הניסיון שלך בעולם העיצוב? איפה למדת?

״למדתי במחלקה לאמנויות גרפיות באקדמיה לאמנות בורשה. היום אני עובד שם כעוזר מרצה.

מעולם לא הגדרתי את עצמי כ״מעצב״, למרות שאני משתמש בטכניקות וכלים של מעצבים. אני עובד כאמן שמוקף במעצבים ואני חושב שזה מה שבנה והפך אותי למי שאני היום. אני מנסה להבין את תהליך התקשורת שבין יוצר וקהל בעולם הויזואלי, ואת ההשפעה של תהליך זה על עולם העיצוב. העיסוק העיקרי שלי הוא עיצוב ספרי אמן, פנזינים והדפסים מקוריים״.

ספר לנו על סצנת העיצוב והקראפט של ורשה

״אני אוהב את ורשה! היא מרכזת את כל האנרגיה היצירתית של מרכז ומזרח אירופה, ולא יודעת שובע. יש בה פוטנציאל אדיר ויש המון מקום ליוזמות ורעיונות חדשים. בהשוואה לברלין, שרחוקה מפה רק כמה שעות, אנחנו אולי פחות מפותחים, יש פה פחות גלריות, פחות סטודיואים מפוארים, פחות מעצבים ואמנים, אבל יש לנו רעב לאמנות ועיצוב טובים. בעשור האחרון העיר השתנתה במהירות, סצנת העיצוב והקראפט התפתחה מאוד ואני מזמין את כולכם לביקור״.

Michał Chojecki
Michał Chojecki

 אתה זוכר את הפעם הראשונה שראית מדפסת ריזוגרף? איפה ומתי?

״אני לא זוכר את הפעם הראשונה שראיתי, אבל אני זוכר בבירור את הפעם הראשונה שהיתה לי הזדמנות לעבוד עם אחת כזו. לפני כמה שנים התחלתי להעביר סדנאות הכנת ספרים באקדמיה המלכותית לאמנויות של האג בהולנד. אני די מומחה בהדפס משי ואוהב את הטכניקה הזו, אבל חיפשתי דרך חדשה להדפיס פנזינים וספרים עם סטודנטים. הריזו התאים לי בדיוק מושלם למה שחיפשתי, ולאחר ההתנסות הראשונה עלה בי הרצון לרכוש מדפסת לסטודיו שלי״.

אתה יכול לספר לנו על הסטודיו שלך? מה משמעות השם?

״לסטודיו שלי קוראים “Oficyna Peryferie”, סטודיו להדפסים ובית הוצאה לאור עצמאי. משמעות המילה “Peryferie” היא מחוץ למרכז (פריפריה), וגם מילה שמתארת משהו לא מפותח טכנולוגית. מבחינה פוליטית היא מתקשרת למדינות עולם שלישי. אני מקבל המון השראה מהפריפריה, מטכניקות הדפסה ישנות ולואו-טק, אסתטיקה של עיצוב וינטג׳ ותרבות ה- DIY.

פתחתי את הסטודיו בשנת 2014. בתחילה כדי להוציא את הספרים וההדפסים הפרטיים שלי. מהר מאוד זה התפתח למשהו גדול יותר, והיום אנחנו (הצוות שלי ואני) מתמחים בשני תחומים: הראשון, הפקה והוצאה לאור של ספרי אמן, פנזינים והדפסים מקוריים. השני והחשוב לא פחות – חינוך והעברת סדנאות״.

 

איזה סדנאות יש בסטודיו?

״התחלנו בסדנאות של כריכות ספרים והדפס משי. כיום התפתחנו למגוון סדנאות של עיצוב ספרים, פנזינים והדפסים. יש לנו גם סדנאות קראפט כמו למשל הכנת ניירות מרבל (Marbled Paper).

הסטודיו מאוד קטן אז כשיש סדנאות אנחנו שוכרים חלל מיוחד, כל פעם במקום אחר ומטיילים הרבה ברחבי פולין. עשינו סדנאות כמעט בכל עיר בפולין, היו בערך 200 סדנאות בארבע שנים האחרונות״.

 
Oficyna Peryferie - Jak Zrobić Książkę - Michał Chojecki
סדנת מרבלינג
Oficyna Peryferie - Space Odyssey - Marta Tomiak - zapałki kolekcjonerskie
Oficyna Peryferie - Space Odyssey - Marta Tomiak - zapałki kolekcjonerskie
Oficyna Peryferie — Posteriso4
Oficyna Peryferie — Posteriso4

ראיתי (וקניתי!) כמה מהמוצרים שלך. אתה יכול לספר על קופסאות הגפרורים?

״איסוף קופסאות גפרורים זאת האהבה שלי. התאהבתי בזה כשהייתי בהודו וראיתי לראשונה קופסאות גפרורים זולות ופשוטות, עם תוויות באיכות נמוכה. מיד חשבתי שהחפץ הקטנטן הזה הוא הצורה המושלמת בשבילי לחקירה של עיצוב וינטג׳, ושילוב שלו עם טכניקת ההדפסה שאני מתעסק איתה. מצאתי מפעל בהודו, ממנו קניתי כמה אלפי קופסאות חלקות, ללא תווית, עליהם עשיתי הדפסים קטנים במהדורה מוגבלת״.

איפה אתה מקבל השראה כשאתה עובד על פרויקטים אישיים? מה ההעדפות שלך והאם אתה משתף פעולה עם עוד יוצרים/אמנים?

״פרויקטי האמנות שלי קשורים קשר הדוק עם חיי האישיים והחוויות שעברתי. ההשראה הכי טובה שלי היא הדפסים באיכות נמוכה ופרטים מתוך הדפסים. בנוסף, עיצוב וינטג׳ ואמנות לא מקצועית. בפרויקטים אישיים אני תמיד מנסה ליצור ולהפיק לבדי, אבל משתף פעולה עם אחרים בתור מוציא לאור וכותב. הוצאתי מדריך הכנה וכריכת ספרים, ואני עובד כרגע על ספר נוסף בנושא הכנת פנזינים״.

יש לך המלצה על חנויות ספרים מיוחדות באירופה?

״אני תמיד ממליץ על ביקור בירידי ספרים. ברוב הערים האירופאיות הגדולות יש אירועים כאלה. בירידים יש ריכוז גבוה של מוציאים לאור שמסתובבים בכל אירופה ומוכרים עבודות שלהם. אני אוהב את שיטת ההפצה הישירה הזו. ספרי אמן יוצאים לרוב במהדורות קטנות ולא מגיעים לתפוצה רחבה, לכן זוהי הדרך הכי טובה למצוא אוצרות. לגבי חנויות ספרים, המקום המדהים ביותר שביקרתי בו הוא Boekie Woekie באמסטרדם. נדהמתי מההיצע, המגוון והאיכות של הפנזינים, האמנות וספרי האמן״.

Oficyna Peryferie - zine No Negotiations - Michał Chojecki

אתה יכול לספר לנו על הסדנה שהעברת בבצלאל? מתי אתה מתכנן לחזור לישראל?

״ביקרתי בבצלאל עם הסטודנטים שלי ב-2017 כחלק מפרויקט בינלאומי גדול, אהבתי מאוד את המקום. בהחלט יש תכניות להמשך שיתוף פעולה דרך האקדמיה בה אני מלמד בורשה, אבל השנה לקחתי שנת שבתון אז מקווה לחזור בשנה הבאה!״

Oficyna Peryferie - inside

יש פה ממתקים רציניים

untold

אישה בונה ארץ – תמר קנובל

׳אישה בונה ארץ׳ של תמר קנובל היא עבודת וידאו וסאונד בעקבות התוודעות לדמותה של עדה פישמן מימון – קרובת משפחה שלא הכירה, ופרויקט הגמר שלה בבצלאל.

קרא עוד »
untold

גלנדון ואיזבלה

הם לא מפחדים ללכלך את הידיים עם תכנים שנויים במחלוקת. אין להם קווים אדומים והכל הולך. גלנדון ואיזבלה, מעמודי התווך של סצינת הפאנזינים והקומיקס בארץ ובעולם, חברים בקבוצת A4 האגדית של דודו גבע. לקחנו אותם לראיון קצר על יצירה עצמאית ואלטרנטיבית, ועל ההתמודדות עם תחום הדיגיטל שצובר תאוצה בעשור האחרון.

קרא עוד »
Filed under: untold, אמנות, להכניס למצב טיסה, מדע, עיצובTagged with: , , ,

איך לא שמעת על ארנסט הקל?

איך לא שמעת על ארנסט הקל?

רופא שהפך לביולוג בעל תשוקה אדירה לאמנות, שהראה לעולם את מה שרואים מבעד למיקרוסקופ. חמש דקות עם ארנסט הקל.

ראיתם כבר את ההדפס הזה, או לפחות אחד דומה לו – הדפסים מרובי פרטים של סקולנטים או חרקים, מסודרים בקומפוזיציה סימטרית על נייר צהבהב, לרוב גם בצירוף השמות הלטיניים בפונט קורסיבי. יכול להיות שמצאתם אותו בחנות הדפסים מדהימה בגיחה האחרונה לאירופה, או שזה סתם הדפס זול מאיקאה, אבל את ההשראה העיקרית לכל מקשטי הקירות האלה ניתן למצוא אצל אדם אחד – ארנסט הקל.

הקל, לפחות לפי הכשרתו, היה בכלל רופא, שעשה הסבה לביולוגיה לאחר שקרא את “מוצא המינים” של דרווין, קולגה ובן זמנו. הקל לא היה המדען הקר והאובייקטיבי שאנחנו מכירים, אלא אדם מלא רגש, מדען שמעריץ את הטבע אותו הוא חוקר, ועושה את עבודתו בתשוקה גדולה, אולי קצת גדולה מדי.

להקל הייתה משנה סדורה – תיאוריה שלמה על פיה מאותו תא פשוט מתפתחים כל היצורים, מורכבים ככל שיהיו. הוא ייחס חשיבות רבה לנראות החיצונית של כל דבר, וטען שהצורה היא הקובעת את תכונותיו של היצור. אמנם משנתו של הקל לא עמדה במבחן הזמן (ולאחר מותו חלקים ממנה אפילו נוצלו להצדקת תיאוריית הגזע הנאצית), אבל האיורים שלו בהחלט עונים להגדרה.

Ernst Haeckel (ויקיפדיה)
Ernst Haeckel (ויקיפדיה)

עבודתו הפופולארית ביותר היא אלבום ההדפסים art forms in nature) Kunstformen der Natur). כאשר הספר יצא לאור לראשונה עוד לא הייתה אפשרות זמינה לצילום דרך מיקרוסקופ, ולכן כאשר האדם הממוצע חזה באחד ממאה ההדפסים הכרוכים בספר החדש, אי שם ב־1904, הוא ראה דימוי חדש, שהוא לא מכיר – דימוי השקול לקורא בן זמננו להדמיות של נאס”א.

ואכן, זה סוד קסמם של ההדפסים ה”מדעיים” של הקל: הם לא אינדקסיאליים גרידא – הם חורגים מעבר לפונקציה שלהם, והולכים כל כך רחוק ממנה שהם כבר לא דומים לה. אלו יצורים חייזריים, סימטריים, מעוצבים ויפים להפליא. הם מצויירים בפוזות דינמיות, ונראים יותר כמו צורות בקליידוסקופ מאשר הייצורים החיים המוכרים לנו מהיבשה, מצויידים במחושים, בלוטות וקימורים.

כמו בעבודתו המדעית־פילוסופית, גם כאן מכופף הקל את הצורות הנתונות בשם האידיאולוגיה והאסתטיקה. בקווים מדוקדקים וברמת פירוט מרהיבה הוא בורא לנו פנטזיה מדעית, מחזה מהפנט. זה כבר לא משנה האם היצורים האלה באמת קיימים או האם הם באמת נראים כך – השאלה היא האם הוא משכנע אותנו ביופיו ובאחידותו האלוהית של הטבע.

אלו יצורים חייזריים, סימטריים, מעוצבים ויפים להפליא.

Radiolaria skeletons at 100x - Marc Perkins (Flickr)
Radiolaria skeletons at 100x - Marc Perkins (Flickr)

יש פה ממתקים רציניים

untold

True Twins מפסלים את השמש של המסך הלבן

צמד היוצרים True Twins הם אלמוג סלע ואיתמר תורן, מעצבים בוגרי המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל משנת 2017. השניים יוצרי וידאו עצמאים ועובדים בטכניקות שונות. מסרטי דוקו על משוררים במסגרת פרויקט ׳העברים׳ ועד קליפים מוזיקלים בסצנת האינדי הישראלית. התכנסנו לפטפט על הקליפ החדש ללהקת ׳המסך הלבן׳ – ״שמש״.

קרא עוד »
untold

2019 Brooklyn Art Book Fair

בסוף השבוע האחרון התקיים בברוקלין יריד הפרינט היפה והמרשים – Brooklyn Art Book Fair 2019. כמה צילומים מהמאורע הנפלא

קרא עוד »
אספרסו קצר

איפה אפי?

זכיתי להכיר את אפי קישון ככורך ספרים. היא נכנסה לסטודיו עם שיער צבוע וים של קעקועים ורעיון קצת משוגע — סדרה של חמישה ספרים בגודל

קרא עוד »
Filed under: untold, אמנות, אספרסו קצר, היסטוריהTagged with: , ,

אוספים אמנות – יותר קל מלאמץ חתול

אוספים אמנות – יותר קל מלאמץ חתול

תמר מושקוביץ׳
אוריאל ון-דר-לוגט
Kate Frizalis

לא מזמן פרסמנו כתבה עם רשימת אתרים לרכישת מתנות לחברים לקראת החגים. חשבתי לעצמי, ואמרתי  פאק איט, עדיף לטפח את הקשר שלנו עם עצמנו וליצור אוסף נהדר של איורים והדפסים, שימלאו לנו כל חלל בבית או בסטודיו באסקפיזם טהור.

במילים אחרות, איך ליצור ולאצור לעצמכם אוסף יצירות איור ועיצוב סופר מעניינות, שיקשטו את הסטודיו שלכם, חדר השינה הסלון או את מיטת החתול שלכם אם תרצו.

ישבתי עם שני רינג, מעצבת פנים המשלבת ישן עם חדש, גבוה עם נמוך ובעיקר שימוש נועז בצבע להדגשת והחייאת החלל, וניסינו להרכיב כמה עקרונות מנחים לבחירה והכנסת יצירות למרחב המחיה או העבודה שלנו.

הידעתם? 
בגיל 21 תגיעו לירח, אבל לפני כן אפשר לקנות גם וידאו-ארט כיצירת אומנות.

מוזיקה : נויה עדר 
בימוי : נעמה נח
אנימציה: נעמה צרפתי 
איור : הדס פרידלנר חיון

למה בכלל צריך להשקיע?

אחד הדברים החשובים שרכישת יצירות יכולה לתת לאמן מעבר לקצת דמי כיס, הוא העידוד להמשך היצירה ותמיכת בקהילת היוצרים המקומיים. ואתם? מה אתם מרווחים מזה? שני מסבירה, ״אמנות המקיפה אותנו מאפשרת לנו להביא לידי ביטוי צדדים שונים מתוכנו באופן ויזואלי תמידי, כפי שהשמעת מוסיקה עושה לפרקים – מכניסה אותנו לאווירה, מגדירה סגנון ומחזקת את העיצוב של החלל.

יצירות אמנות מאפשרות לתחום אזורים בחלל פתוח – בין אם זה באמצעות מקבץ של תמונות אשר תימה או סקאלת צבעים קושרת ביניהן, או בין אם מדובר במעט יצירות גדולות הממלאות את הקיר באופן מעשיר.

יצירות אמנות עבורי זהו מושג רחב מאוד, ולא מתייחס בהכרח אל אמנות הנמכרת בגלריות.

פועלים כיום שלל מאיירים ומאיירות מקומיים, אמני רחוב שמכניסים את האמנות שלהם אל חללי עבודה ישירות על הקירות, וגם פוסטרים של הופעות ומסיבות מהווים מבחינתי אמנות לכל דבר.

עבורי כמה שיותר אישי, יותר טוב. בבית שלנו בחרנו לשלב תמונות שקיבלנו במתנה מחברים, יחד עם גלויות מחנויות קטנות מטיולים בחו”ל, מסכה שנקנתה בתערוכה של דיויד בואי, תמונת מקרמה ישנה שקיבלתי במתנה מלקוחות, צלחות מאויירות ישנות ועוד.

לסטודיו ליוגה ופילאטיס שעיצבתי רכשתי איור של מעצבת (הדס פרידלנדר חיון), הגדלתי אותו למקסימום שהרזולוציה אפשרה והפכתי אותו לטפט. כך האמנות נמתחת מקצה לקצה ומעצימה את חווית ההלבשה של הקירות.״

דנה פרץ
טליה כהנר
לה קולטור - צילום: אריאל אפרון
צילום : בן קאופמן FABRIC MARKET - PRETTIMESS

איפה לחפש ?

למזלנו היום הרבה יותר קל למצוא יוצרים המוכרים את יצירותיהם בצורה עצמאית, ללא מתווכים הגוזרים קופון על היוצר שמתבטא במחיר הסופי. אז דבר ראשון שאפשר לעשות מבלי לזוז מהכסא, זה פשוט לשאול בקבוצה הסודית שלנו 
ולהיות מוכנים לקבל המון קישורים ליוצרים מוכשרים, או פשוט להקליק על התמונות של היוצרים שאצרנו לכם ולגשת לאתר שלהם.

דבר נוסף וחשוב הם אירועי מכירה או קבוצות מכירה של אמנים ויוצרים שמתקיימות מסודרת עם פרסומים מספיק זמן מראש כדי להתארגן על תקציב, כדוגמת  T-market,  לה קולטור, וצבע טרי.

כמו כן, כדאי לנצל את הפייסבוק על מנת לעקוב אחרי יוצרים ולהיחשף למכירות בהם הם משתתפים, לדוגמא אירועי המכירה של prettimess, תערוכות מכירה בקן הקוקיה ובכולי-עלמא ומכירות פופ-אפ ספונטניות לחלוטין.

סטס קורולוב -תחריט
שני רינג - איור של הדס פרידלנדר חיון כטפט
דקל חברוני

כמה להשקיע?

כסף הוא תמיד נושא שקשה לדבר עליו, ולכל אחד יש את היכולות שלו, אבל באופן כללי, אם המטרה הסופית היא לייצר אוסף מרשים ומגוון הייתי דואג להפריש קצת מרשרשים על מנת לרכוש בצורה מושכלת יותרת ולא אימפולסיבית. כדי לעשות סדר יש כמה גורמים שיכולים להשפיע על המחיר של היצירה כגון: מוניטין של היוצר, יצירת מקור (רישום או ציור ללא עותקים נוספים),  טכניקת העבודה – הדפס משי, תחריט, דפוס בלט, וכמובן איכות החומרים עליהם מודפסות העבודות.

 

נפתח מאמר מוסגר על עניין ההדפסים – הדפסים שהודפסו בעבודת יד, מושקע בהם זמן רב של כל תהליך הכנת הרשת, המטריצה או לוח העץ, כל הדפס בסדרה נחשב מקורי, וכמות הצבעים בהדפס משפיע על המחיר. במידה ואתם קונים הדפס כזה כדאי תמיד לברר עם האמן על איזה נייר הודפסה העבודה, נייר באיכות ירודה עם הזמן נוטה להיהרס להצהיב ולפגוע בעבודה.

הדפסים דיגיטלים שהודפסו במדפסות הזרקת דיו יכולים להיות יקרים מאוד לפעמים, בגלל הטכנלוגיה בהם הם מודפסים ובסוג הדיו שלרוב הוא דיו עשיר יותר וארכיוני. מלאכת ההבאה לדפוס בשיטה זו באה לידי ביטוי בצבעוניות.

שחר כץ
סטס קורולוב
שחר בכור

מה לקנות?

זה ממש תלוי בטעם שלכם זה יכול לנוע בן אושר ושמחה למלנכוליה אמיתית, בין חתולים פרוותית לשלדים מה שבא לכם, אבל שני מסכמת את זה יפה מאוד,

״הבחירה באמנות צריכה להיות בראש ובראשונה בחירה רגשית, אינטואטיבית. כזו שתעביר עוצמה של שקט או רעש, כבדות או הומור – הכל הולך. העיקר שנעשה חיבור רגשי.

לעיתים עיצוב חלל מכתיב סכמת צבעים, כמו בדירה שעיצבתי, בה כל הפאטרנים (טפטים, אריחים) היו מונוכרומטיים והקירות צבעונים באופן קיצוני (מג’נטה, צהוב חזק, טורקיז). האמנות שנבחרה – כולה איורים של מאיירים ישראלים נבחרו בשחור לבן, בשביל להעצים את הבחירה העיצובית.

פרופורציות של גודל היצירה אל מול גודל הקיר חשובים כדי לייצר העמדה נכונה על גבי הקיר. תמונה קטנה מדי על קיר מאחורי הספה בסלון תעוות את הקומפוזיציה של הקיר כולו.״

קליגרפיה -עומרי גולדזק צילום -ערן אבן
אורן אקריש-ביטון

איפה מאחסנים את הכל?

קיר מפוצץ בתמונות יכול להיות נחמד אבל יכול להיות גם מחניק ומאיים, אני טיפוס שלא ממש אוהב לחשוף את כל הקלפים בבת אחת. לכן, לא כל עבודה שרכשתם חייבים ישר לתלות. ניתן להוריד חלק מהעבודות ולאחסן אותם בתיקיה או במגירות, כמובן באיזור שהוא לא לח מדי או קרוב למקור חום, ולשחק עם היצירות הנמצאות בחלל. 

מה גם שזו שיטה טובה לדרג את ההוצאה במידה ואתם מרגישים צורך למסגר את העבודות – הרבה פעמים ניתן ״למחזר״ מסגרות, ולחסוך במסגור כל עבודה מחדש. אל תתפתו להשאיר עבודות על נייר חשופות, ללא מסגרת וזכוכית, נייר הוא חומר מאוד עדין ומושפע מאוד מאור שמש, לחות, ואבק.

אז צאו לרכוש חברים חדשים ואמנות חדשה לבית שלכם וללב שלכם

יש פה ממתקים רציניים

unseen-חשיפה למעצבים

unseen – Oleg Fedorkov

מעצב גרפי בוגר שנקר, מתמחה במושן ולטרינג. הוקסם מהיכולות להוסיף לסיפור מימד ויזואלי נוסף על ידי אלמנטים ויזואלים בתנועה

קרא עוד »
untold

שירה ענבר גילתה את התנועה

אחרי שסיימה את בצלאל, המעצבת שירה ענבר חיפשה להמשיך ללמוד בארה״ב. כך מצאה את עצמה בתואר שני באוניברסיטת ייל היוקרתית, ושם גילתה מהי מתודולוגיה ויזואלית, הרבה לפני שמתחילים לעצב. כאן, לראשונה בעברית, היא מספרת על המסע שלה מעולמות הפרינט לעולמות המושן, והעבודה ב-MTV, סקוורספייס ופנטגרם.

קרא עוד »
Filed under: untold, אמנות, בדרך לעבודה, סטודנטים ובוגרים, עיצובTagged with: , , , , , , , , ,