קטגוריה: עיצוב

מה עושים החודש? נובמבר 2019

מה עושים החודש?
נובמבר 2019

נובמבר שמח! וואי וואי, איזה חודש כיפי מצפה לנו! אינסוף פסטיבלים, תערוכות ומלא אירועים מעניינים שפשוט חבל לפספס. מהרו לסמן ביומנים.

פסטיבל Anination

פסטיבל האנימציה הגדול בארץ, חוזר לירושלים בפעם הרביעית!

חמישה ימים עם מיטב סרטי האנימציה מרחבי העולם, סדנאות אמן, חוד החנית של היוצרים המקומיים ואורחי כבוד ממעבר לים, אירועי מציאות מדומה וגיימינג, מסיבות ואירועים מיוחדים ברחבי העיר ומחוצה לה, תערוכות, הרצאות, שוק קופרודוציות, יום תעשיה יחיד מסוגו ועוד!

הפסטיבל יציג סרטי אנימציה בשלל טכניקות, מגוון סיפורים, קולות וטכנולוגיות מתקדמות, מכאן ומשם, לצד אנימציה מעולמות המציאות המדומה והגיימינג, ואורחים בינלאומיים מהשורה הראשונה – אמן הסטופ מושן הארגנטינאי עוטר הפרסים – חואן פבלו זרמלה, אמן הסטורי בורד הבינלאומי המוביל – דורון מאיר ואורחת מאד מיוחדת – האנימטורית והמפיקה הבכירה מ”פיקסאר” – גיילן סוזמן – שעבדה על סרטים כמו צעצוע של סיפור ומפלצות בע”מ.

מתי: 6-10.11.19 

איפה: סינמטק ירושלים ורחבי העיר

שמן על בד // Oil on Canvas

אברהם הוסטל תל-אביב נרגשים לארח תערוכה ראשונה של SHMooKLER – יוצר, מוזיקאי, אומן, מכונת דימויים, משחק מילים אינסופי ממנו נולדים עוד ועוד אימג׳ים המוצאים את דרכם החוצה בכל דרך אפשרית. ממדבקה על קופסת גפרורים ועד קליפ אנימציה למוזיקה פרי עטו, ממגנט על דלת מקרר עד פיסול תלת-מימדי עם מנוע מכני. העבודות של SHMooKLER מעלות חיוך ומעוררות מחלוקת, מתקשרות ומתנכרות בעת ובעונה אחת.

בין העבודות שיוצגו בתערוכה: ציורים על עץ, מיצגים, עבודות וידאו, מוזיקה חיה ואוסף מזכרות, שמייצגות את הצורך להיות נגיש ונוכח תמיד.

מתי: 7-16.11.19

איפה: אברהם הוסטל – לבונטין 21 תל אביב

צמח בית

Salomon & Daughters books
שמחה להזמין להשקת הספר החדש בהוצאה:
צמח בית מאת אלון ברייאר Alon Braier

צמח בית הוא מדריך כיס לביסוס מערכת יחסים טובה ובריאה עם צמח הבית שלכם, גם אם מעולם לא גידלתם צמח בבית, אם אתם סובלים מטראומת גידול קשה, או שאתם בעלי ניסיון מוצלח ומוכח.
אחרי הכל, צמח בית ללא בית הוא רק צמח.

מתי: 8.11.19 בשעה 12:00

איפה: חנות הספרים ״סיפור פשוט״ – שבזי 36 נוה צדק, תל–אביב

La Culture Object/Spirit
A5 Magazine | Gelada

תערוכת לה-קולטור גדולה וחגיגית בשיתוף מגזין A5 וסטודיו ג׳לאדה.
בתערוכה יציגו כ-130 אמנים מקומיים, צעירים ומבטיחים, 180 יצירות אמנות שימכרו במחירים ברי-השגה. כמיטב המסורת והקיימות, לה קולטור יוצרת שיתופי פעולה עם יוזמות עיצוב ואמנות מקומיות שיהיו נוכחות בתערוכה ויצרו פרוייקטים משותפים במיוחד לכבוד שבוע האיור 2019:

1. מגזין איי5 הידוע ברחבי העולם ישיק לראשונה מהדורה המוקדשת אך ורק לאיור בפורמט חדש ומסקרן בו יופיעו חלק מהאמנים אשר נבחרו להשתתף בתערוכה. המגזין יושק וימכר בחנות הפופ-אפ של מגזין איי5 שתוקם בין כותלי הגלריה.

2. ג’לאדה טורס הוא סטודיו לעיצוב איור ומסעות, ישתפו פעולה עם מעצבת הטקסטיל לי קורן המקעקעת תמר בר, המאיירת תום מלניק והמעצב איתי בלאיש, וישיקו בתערוכה קולקציית מטפחות, וטי שירט ג׳לאדה חדשה במהדורה מוגבלת. כל זה יקרה בחנות פופ-אפ למזכרות, חולצות והדפסים מאויירים שנוצרו בשיתוף הפעולה עם מיטב המאיירים והמעצבים בישראל.

3. הקדרית רותם פייפר והמאייר יהונתן מילו לויטס יצרו פרוייקט בחימר לבן ודיו שחור המורכב מצורות אבסטרקטיות וקולקציית צלחות יחידות מסוגן בעבודה ידנית.

מתי: 21-23.11.19
איפה:  מאז״ה 9, תל אביב

תערוכת Bau-Scape

במסגרת חגיגות 100 שנים לבית הספר לעיצוב ואדריכלות ״באוהאוס״,
אשר חתר לחבר בין תחומי האומנות והאמנות, הטכנולוגיה והתעשייה,
הוזמנו 5 משתתפים מולטי-דיסציפלינריים מוכשרים להגיב לשאלה – איך הערכים והעקרונות עליהם הוקם בית הספר ״הבאוהאוס״
מתבטאים במרחב הנופי-סביבתי של תל אביב-יפו?

משתתפים: אלון ברייאר, אנה שפירא, טדי כהן, נועה ראזר, נעמה בן משה

אוצרות: לימור יוסיפסון גולדמן ודנה גורדון

מתי: 22.11.19 – 02.01.20
איפה: הגלריה בבית האדריכל, המגדלור 15 תל אביב

74417583_2655589857858454_7541302001510907904_o

שבוע האיור 2019

שבוע האיור יתקיים בפעם השישית ברחבי העיר תל־אביב-יפו, וייערך כבכל שנה לאורך עשרה ימים ושני סופי שבוע, החל מיום חמישי ה-21 בנובמבר ועד ליום שבת ה־30 בנובמבר, במסגרת אירועי ״אוהבים אמנות. עושים איור״ של המחלקה לאמנויות בעירית תל־אביב-יפו.

האירוע, שהפך למסורת ויצר פלטפורמה לתצוגת איור שלא הייתה קיימת בעבר, ממשיך לעודד את היצירה האמנותית בתחום ולמשוך אליו מאיירים ותיקים וצעירים כאחד, אקדמיות מובילות לצד התאגדויות עצמאיות של מאיירים, תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות.

השנה יכלול שבוע האיור 80 תערוכות בהשתתפות כ־700 מאיירים, מעצבים ואמנים ישראלים, שיציגו את עבודותיהם בתערוכות שיפתחו בחללי תרבות ואמנות, בגלריות שיתופיות, במוזאונים ובמקומות בילוי ברחבי העיר. גם השנה מרבית האירועים פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום.

״אפטרסקול״, בית ספר פופ־אפ למאיירים שנוסד בשבוע האיור בשנת 2017, ימשיך את השנה השלישית לפעילותו במוזאון יפו העתיקה ויקיים סדנאות וכיתות אמן על ידי מיטב המרצים והמאיירים בארץ. בנוסף, במהלך שבוע האיור יתקיימו סיורים מודרכים בתערוכות ביפו וברחבי העיר. הסיורים (בתשלום) יתקיימו בהדרכת הצוות המיומן והמקצועי של Talking Art.

מתי: 21-30.11.19

איפה: רחבי תל אביב

פסטיבל הצילום הבינלאומי Photo:Israel

פסטיבל הצילום הבינלאומי הינו אירוע הצילום הגדול ביותר בישראל המתקיים השנה בפעם השביעית. הפסטיבל הפך זה מכבר למוסד אמנות מוכר וידוע המקבל בשעריו מדי שנה עשרות אלפי מבקרים.

השנה יציג הפסטיבל 40 תערוכות של למעלה ממאתיים וחמישים צלמים ישראלים ובינלאומיים מובילים, בשילוב תכנים מתחום הפרפורמנס, וידאו ארט, מוזיקה ועוד.

כבכל שנה, אנו שמחים להזמינכם לקחת חלק בסיורים המודרכים, ולהכיר לעומק את התערוכות המרכזיות של פסטיבל 2019.

מתי: 7.12.19 – 28.11.19
איפה: ​עזריאלי שרונה – רב אלוף דוד אלעזר, תל אביב

72747780_2634669479912682_1018263761502339072_o

ZERO ONE פסטיבל אמנות דיגיטלית

ZERO ONE הוא פסטיבל אמנות דיגיטלית הבוחן את החיבור בין יצירתיות אנושית לטכנולוגיה ובמרכזו חיבורים בין אור לצליל, בין עתיק לעתידני, בין ממשי לווירטואלי. אנחנו מזמינים אתכם לשוטט בין הופעות אודיו ויזואליות, מייצגים חיים, עבודות אמנות והקרנות ברזולוציות ענק. זאת לצד, פאנלים והרצאות בנושאים בוערים בתרבות הדיגיטלית וביטוייה בירושלים: זיכרון ושִׁכחה, דת וטכנולוגיה, והיכולת להכיל עולם מתועד עד אין קץ וגם למחול על עוולותיו.

הפסטיבל מציע התבוננות מעמיקה בחוויה האנושית בעידן הדיגיטלי, דרך הסתכלות על הכוחות הנסתרים שמפעילים אותה, בנקודה שבה מתקיים החיבור שבין האפס לאחד. אספנו את האמנים הבינלאומיים והמקומיים הכי בועטים שעושים שימוש בטכנולוגיות פורצות דרך: כלי מוזיקה מבוססי קוד, אינטליגנציה מלאכותית, סריקות תלת ממד (פוטוגרמטריה), עיבוד דיגיטלי, אלגוריתמים לומדים ועוד. הם מגיעים לשני לילות של הופעות בין אבני האתר הארכיאולוגי היפהפה של מגדל דוד, שריד של תרבויות עתיקות, לחוויה דיגיטלית רב חושית.

מתי: 27-28.11.19

איפה: מגדל דוד, ירושלים

יש פה ממתקים רציניים

untold

לאונרדו דה וינצ׳י? משחק ילדים!

עריכה
חגיגות 500 שנה למותו של לאונרדו דה-וינצ׳י לא פוסחות גם עלינו.
לאחר ביקורו של אייקה שמידט עם סבב הרצאות על מחקרו המקיף של ליאונרדו דה וינצי. הגיע תורם של הילדים להתפעל ולהסתקרן גם הם מגאונותו של דה-וינצ׳י.

קרא עוד »
untold

עיר בר – שקד גינות

במדינת ישראל קיים קו תפר עדין ולא תמיד מוגדר בין טבע לעיר. במקומות מסוים הטבע גובר על האורבניות ובמקומות מסוימים יחסי הכוחות הם שונים לגמרי, לצערנו. בפרויקט הגמר שלה, בחרה שקד להציג את החפיפה בצורת ספר מאויר .

קרא עוד »
נעמה בן משה
untold

נעמה בן משה עושה קסמים בטקסטיל

מעצבת הטקסטיל נעמה בן משה עברה דרך מרתקת מהלימודים בשנקר ועד המותג העצמאי שפתחה – NAMA – שהתחיל בכלל בברלין. היום היא משתפת פעולה עם יוצרים מוכשרים אחרים ולוקחת השראה מעולמות מופלאים, וזה זמן לא פחות ממדהים לעצור ולהתבונן בדרך שעשתה.

קרא עוד »
Filed under: untold, אספרסו קצר, עיצובTagged with: , ,

רפיק אנאדול מחולל קסמים ב-ARTECHOUSE בניו־יורק

Machine Hallucination - Refik Anadol

רפיק אנאדול מחולל קסמים ב-ARTECHOUSE בניו־יורק

בחלל חדש שנפתח לאחרונה בניו־יורק – ARTECHOUSE – האמן הדיגיטלי הנודע רפיק אנאדול יצר עבודה ספציפית למקום ולעיר עם הקרנה שמציפה את החלל בחוויה אימרסיבית. אילת אביב הייתה שם כדי לחוות ולספר. יש גם בשורה משמחת לנשארים בארץ בסוף הכתבה.

MACHINE HALLUCINATION — “מכונה בהזיות” — בתרגום שחוטא לשם המקורי, היא עבודת אמנות אינטראקטיבית וחוויה אימרסיבית שמוצגת בימים אלו ב- ARTECHOUSE בניו יורק, ונוצרה ע”י רפיק אנאדול (Refik Anadol).

ל-ARTECHOUSE יש שלושה חללים בארצות הברית – הראשון נפתח ב־2017 בוושינגטון, השני ב־2018 במיאמי, והשלישי נפתח הקיץ בניו־יורק. המטרה שלהם היא להוות חלל שחושף את הקהל ליצירות אמנות אינטראקטיביות, המשלבות מדע, טכנולוגיה ואמנות יחד. מדובר בחוויות אימרסיביות של ממש, שהקהל הנמצא בחללים מהווה חלק בלתי נפרד מהיצירה המתהווה במקום.

כשנכנסים לחלל הגדול בסניף הניו־יורקרי יש תחושה של קפיצה בזמן, או קפיצה לתוך חור במרחב הזמן חלל של איזה עולם מקביל. קשה להעביר את התחושות במילים, אך אנסה. מעניין לדעת שהמקום היה בעבר חדר מכונות ישן בבניין בשכונת צ’לסי במנהטן (צמוד לצ’לסי מרקט המפורסם, שגם שווה ביקור).

התחושה היא שנכנסים למעין אקווריום דיגיטלי תת קרקעי, וקשה ללכת בקו ישר כשמטיילים במרחב הפסיכאדלי, עמוס האורות והצבעים. על הקירות, התקרה, הרצפה, ועל כל החלל העצום הזה – מוקרן המיצב שאורכו 30 דקות, בצירוף מוזיקה אלקטרונית מהפנטת ותואמת לכל מקטע שמופיע בחלל ה-360 מעלות הזה. 

המיצב האלקטרוני מורכב מאלגוריתמים ו-Machine Learning. היוצר, רפיק אנאדול (במקור מאיסטנבול, טורקיה) אמן, יוצר ומתכנת, אסף באופן ממוחשב 300 מיליון תמונות של העיר ניו יורק בדגש על הארכיטקטורה שלה, מפלטפורמות מדיה חברתית אשר משותפות באופן ציבורי באינטרנט.

Machine Hallucination - Refik Anadol - Eilat Aviv
Machine Hallucination - Refik Anadol. צילום: אילת אביב
Machine Hallucination - Refik Anadol - Eilat Aviv
Machine Hallucination - Refik Anadol. photo: Eilat Aviv

לאחר שמחשב־העל למד את כל התמונות, יצר תמונות ממוחשבות שנראות כאילו צולמו רק אתמול. מה שממש מדהים במיצב, זה שלאחר זמן מה, המחשב החל לייצר תמונות משלו, אסף, הרכיב ופירק את מה שלמד ובסופו של דבר מה שהתקבל אלו ה-“הזיות מכונה” או החלומות שאליהם רפיק התכוון כשקרא לתערוכה בשמה.

כאשר מתבוננים במיצב, אפשר לראות את תהליך הלמידה של המכונה בשלבים, כולל התכניות ושפת התכנות בה השתמש רפיק ואת סחרור מיליוני התמונות בריקוד פסיכודלי מלא צבעים, גירויים ויזואליים ומוזיקה אלקטרונית עתידנית שגורמת למתבונן לחשוב שנכנס למסע בזמן או לכל הפחות למערבולת פיקסלים. תחושה חזקה שרפיק העניק לארכיטקטורה הניו־יורקית חיים משלה, ונתן לה עצמאות להתבטא ולקום לתחייה מיליוני פעמים. כבר אמרתי שמרגישים כאילו נוסעים בזמן לעבר ולעתיד?

קל מאוד להישאב לתוך המיצב, להתמכר, להרגיש כאילו נמצאים על איזה טריפ, ללטוש עיניים ולהתמסר לסחרור הלא נורמלי של הצורות והצבעים. המהירות בה התמונות והמיצבים מתחלפים גם עולה ויורדת ובהתאם גם המוזיקה. הדבר שהכי המם אותי זאת ההבנה שהמכונה, המחשב – יצר את הכל. אלו לא תמונות אמיתיות.

Machine Hallucination – Refik Anadol

את המיצבים הללו לא היה ניתן ליצור עם מחשב מלפני עשר שנים. תהיתי בקול רם – מה המטרה, מה הפואנטה?

מדריכה של ARTECHOUSE ליוותה אותי בסיור והסבירה לי בפירוט רב על המיצב. היא מספרת שהמטרה של רפיק היא לגרום למתבונן להרגיש חלק מהמארג הגדול והאנושי הזה. אמנם אין שום אזכור לבני אדם, פרצופים או יצור אנושי במיצב עצמו, אבל את כל התמונות הללו צילמו אנשים והעלו לאינסטגרם, פייסבוק ושאר המדיות החברתיות.

לא יכולתי שלא לדמיין את מיליוני התיירים, עומדים מול האמפייר סטייט, גשר ברוקלין, פסל החירות ושאר המקומות המפורסמים (והקלישאתיים), מצלמים ביחד בסמארטפון שלהם בדיוק את אותה התמונה, כשההבדל היחידי הוא שהיא שלהם. הרי אפשר למצוא תמונות של כל האתרים התיירותיים והאייקונים האלה בגוגל בקלות, לא? אז למה אנחנו עושים את זה? תהיתי בקול רם. אלו אחת המחשבות שהמיצב גורם לצופה להרהר בהן.

בנוסף למיצב, ישנו בר “מוק־טיילים” (קוקטיילים ללא אלכוהול) בקומה העליונה. כל אחד מהקוקטיילים נקרא על שם איזור אחר במנהטן. “צ’לסי”, “הרובע הפיננסי” ועוד. גם כאן האלגוריתם משחק תפקיד. הרכיבים הכי פופולאריים והרכיבים הכי פחות פופולאריים מכל הברים, המסעדות ומקומות הבילוי שוקללו לכדי משקה אחד מכל איזור. התוצאה? משקאות מגניבים (אך לא אלכוהוליים) שכיף לשתות בזמן שצופים בחלל ובמיצב מלמעלה.

טיפ קטן – להוריד את האפליקציה של ARTECHOUSE (אייפוןאנדרואיד) כדי לראות באמצעות המצלמה את האלגוריתמים וה”הולוגרמות” שמתחבאות בכרטיסי ביקור, תפריטים והקישוט שמקבלים ביחד עם הקוקטייל. אם אתם בניו יורק, ממליצה מאוד להגיע לתערוכה לפני שהיא נסגרת בסוף השנה.ב

נשארים בארץ? יש לנו בשורות משמחות!
רפיק אנאדול יציג במסגרת פסטיבל האמנות הדיגיטלית ZERO.ONE במוזיאון מגדל דוד בירושלים בתאריכים 27-28.11.2019.

ZERO.ONE

Machine Hallucination – Refik Anadol

ARTECHOUSE

439 W 15th St
New York, NY
10011

artechouse.com/nyc
instagram.com/artechouse

יש פה ממתקים רציניים

The Visual Podcast

03 – פרופ׳ מרב סלומון מוציאה לאור

המאיירת פרופ׳ מרב סלומון חלמה בשנים האחרונות להקים הוצאת ספרי איור למבוגרים, וכך נולדה Salomon & Daughters ב־2016. מאז יצאו לאור באנגלית שלושה ספרים ופנזין, וכנראה שבחיים לא הייתם מזהים שמדובר בהוצאה ישראלית. כל ספר עם מאייר אחר, ובימים אלו מתבשלת לראשונה גירסא עברית לספר האחרון שיצא.

שיחה אישית עם טל סולומון ורדי על הדרך שעברה עם ההוצאה לאור, הפרינטים שקדמו להוצאה והתוכניות המסקרנות לעתיד.

קרא עוד »
Filed under: untold, אמנות, עיצובTagged with: , , , ,

שתי תערוכות חדשות ב־Poster House בניו־יורק

שתי תערוכות חדשות ב־Poster House בניו־יורק

שתי תערוכות חדשות נפתחו בשבוע שעבר במוזיאון החדש דנדש והמודרני בניו יורק – Poster House, שכבר כתבנו עליו לאחרונה. הראשונה – Baptized By Beefcake על פוסטרים מאוירים ידנית של סרטים מגאנה, אפריקה. השנייה – 20/20 Insight בסימן ה-Women March מ-2017 לאחר היבחרותו של הנשיא דונלד טראמפ בארה”ב ומחאות פמניסטיות באופן כללי. קפצתי לבדוק ולשטוף את העיניים, ויש גם בונוס בסוף הכתבה.

התערוכה הראשונה ייחודית מאוד – Baptized By Beefcake – מציגה פוסטרים מקוריים מאוירים בעבודת יד מגאנה, אפריקה. אלו לא סתם פוסטרים, אלא פוסטרים של סרטים מפורסמים כמו “ספלאש”, “שליחות קטלנית” ועוד. בביקורי בתערוכה פגשתי את האוצר, ארני וולף, אשר הביא את הפוסטרים הללו מגאנה. הוא אוסף אותם בערך משנות ה-90, אך הם קיימים בערך משנות ה-80, במיוחד לאור השפעה אמריקאית באיזור.

אז מה כל־כך מיוחד בפוסטרים הללו? קודם כל, שאלה יפה, והתשובה – האופן בו האמנים ניכסו את הפוסטרים וטרגטו אותם לקהל בגאנה. למשל – בפוסטר של “הברברים”, שתי הדמויות השריריות (מדי) משלבות חרבות, כפי שמקובל בתרבות המערב אפריקאית – וזה מסמל אומץ ושלטון החוק. או למשל, קפטן אמריקה מאויר אפריקאי ולא לבן.

אמנים רבים ציירו פוסטרים מהדמיון, או הוסיפו אילוסטרציות לסצנות שכלל לא התקיימו בסרטים עצמם. למשל, בסרט “ערפד ברוקלין” של אדי מרפי, מופיע איור שלו בתחתית הפוסטר בתוך ארון מתים – סצנה שבכלל לא מופיעה בסרט, אך יכולה להיראות אטרקטיבית לתושבי גאנה, אשר להם ריטואלים יומיומיים בנוגע לקבורה ומוות, וערפדים מופיעים בסיפורי פולקלור גאניים. 

פוסטר אחד אשר שבה את ליבי יותר מכל היה הפוסטר של “ספלאש”, הסרט בכיכובה של דריל האנה ספלאש היה אחד מהקומדיות הרומנטיות אשר הצליחו הכי הרבה בגאנה, בגלל שבת הים, הדמות הראשית, הזכירה לגאנאים את “מאמי וואטה” – אלת המים, אשר מהווה מקור לשפע, עושר וזהב. בפוסטר אפשר לראות שפניה כמעט לגמרי מחוקות, אך לא בשל חוסר כבוד או ונדליזם. בשל ההערצה הרבה של העוברים והשבים, הם ליטפו או נישקו את פניה עד שנמחקו כמעט לגמרי. האמן לא ידוע. 

בתערוכה הייתה לי הזדמנות לשוחח ארוכות עם האוצר, ארני וולף. ארני היה לבוש בבגדים ססגוניים מגאנה, ועל החולצה היו ציורים קטנים של מכשירי USB, והוא לבש אותה בגאווה. ארני הלא פחות ססגוני, סיפר לי כיצד האמנים הללו החלו לצייר את הפוסטרים מלכתחילה, כיוון שלא היו להם טכנולוגיות או יכולת להדפיס ולשכפל פוסטרים בדומה למערב. זאת נהייתה סוג של מסורת, ילדים בבתי ספר אשר זוהו עם כשרון לציור, מיד הועברו לחסותו של צייר מבוגר יותר. בשנות ה-2000, כשהטכנולוגיות נהיו זולות יותר ומכונות הדפסה או עותקים מסין נהיו נפוצים הרבה יותר, האמנות המיוחדת הזאת נעלמה.

ארני וולף. צילום: אילת אביב

התערוכה השנייה, והמגניבה לא פחות – 20/20 Insight – הייתה בסימן ה-Women March מ-2017 לאחר היבחרותו של הנשיא דונלד טראמפ בארה”ב ומחאות פמניסטיות באופן כללי.
בכניסה לתערוכה, המבקרות יכולות לשים פתק של “Vent” או “Vote”. לקטר על כל מה שירצו בעולם בפתק צהוב, או לכתוב למי הן מצביעות בפתק ורוד. המטרה היא לעורר השתתפות פוליטית, לאור הבחירות הקרובות בארה”ב. 

בתוך התערוכה, הקירות הציגו פוסטרים שונים ממחאות פמיניסטיות. קיר אחד הוקדש למחאות בנוגע לזכות האישה על גופה והפלות, במיוחד לאור המדיניות השמרנית רפובליקנית האחרונה של ממשל טראמפ. 

קיר נוסף, הציג פוסטרים אשר לקחו סימנים וסמלים מוכרים וניכסו אותם לצורך המהפכה הפמיניסטית. למשל – הסמל של האגרוף הקפוץ מתקופת מלחמת העולם השנייה אשר סימלה את כוחות המהפכה וההתנגדות, או שימוש באימוג’יס, האשטגים או ממים. קיר שלם וצהוב הוקדש אך ורק למחאות בנוגע לנשיא טראמפ – פוסטרים עם אמירות רדיקליות וקיצוניות אשר משוות אותו להיטלר או לנאצים, ציורים גרוטסקיים ומגוחכים בעיקר בצבע כתום של טראמפ כתולעת או פשוט מאוד כערימה של… צואה. 

קיר שלם היה ורוד לחלוטין, הצבע השולט של המחאות. רוב השלטים שוב התייחסו לנשיא טראמפ ולאמירה המפורסמת שלו – “Grab them by the pussy”. בשלטים הללו, אפשר לראות איך המפגינות ניכסו את האמירה מחדש בניסוחים כמו – “This pussy grabs back” או ציור של גברת פסל החירות מוטרדת ע”י טראמפ.

כאשר שוחחתי עם אוצרת התערוכה מליסה ווקר, היא סיפרה לי שמבקרים רבים הביעו את מורת רוחם מקיצוניות הפוסטרים, אך היא מאמינה כי לחופש הביטוי ערך עליון בארה”ב, ועדיף להציג גם את האמירות הרדיקליות ביותר של הציבור האמריקאי מאשר להשתיק אותן, כמו שניתן לראות במדינות טוטליטריות אחרות.

מליסה ווקר. צילום: אילת אביב

בונוס! סרטוני דפדוף

Poster House

W 23rd St
New York, NY
10011

posterhouse.org

יש פה ממתקים רציניים

The Visual Podcast

03 – פרופ׳ מרב סלומון מוציאה לאור

המאיירת פרופ׳ מרב סלומון חלמה בשנים האחרונות להקים הוצאת ספרי איור למבוגרים, וכך נולדה Salomon & Daughters ב־2016. מאז יצאו לאור באנגלית שלושה ספרים ופנזין, וכנראה שבחיים לא הייתם מזהים שמדובר בהוצאה ישראלית. כל ספר עם מאייר אחר, ובימים אלו מתבשלת לראשונה גירסא עברית לספר האחרון שיצא.

שיחה אישית עם טל סולומון ורדי על הדרך שעברה עם ההוצאה לאור, הפרינטים שקדמו להוצאה והתוכניות המסקרנות לעתיד.

קרא עוד »
Filed under: untold, אמנות, היסטוריה, להכניס למצב טיסה, עיצובTagged with: , , , ,

OFFF TLV – חגיגה של השראה, אך עדיין לא מושלמת

OFFF TLV – חגיגה של השראה, אך עדיין לא מושלמת

פסטיבל OFFF נחשב לאחד מהמובילים בעולם ומתקיים כבר כעשרים שנה בברצלונה. הפסטיבל קורא לכל מי שרוצה ללמוד, להשתתף ולקבל השראה – להצטרף למסע של הרצאות, סדנאות ודיונים. בשנים האחרונות, הפסטיבל החל ליצור שלוחות בערים מרכזיות נוספות בעולם. הפסטיבל בגרסתו התל־אביבית הוא היחיד חוץ מברצלונה שהצליח להתקיים כבר מספר פעמים. הפסטיבל מושך אליו קהל לא רק מהארץ וממקם את קהילת המעצבים הישראלית על המפה העולמית.

פסטיבל OFFF TLV ריכז לתוכו שמות גדולים מעולם העיצוב שהרצו בזה אחר זה לפי תוכנייה מסודרת למשך 45 דק’ בשני אולמות במקביל. משתתפי הפסטיבל בחרו בכל פעם לאיזו הרצאה ירצו להצטרף, כשההרצאה באולם המרכזי שודרה גם בדשא למי שלא מצא מקום באולם או פשוט העדיף להתחמם בשמש ולהתמנגל עם כוס שתייה קרה. 

ככל שהיום התקדם, התברר שיש מעט פער בין מה שתואר על הרצאות באתר הפסטיבל למה שהתרחש בהן בפועל. התיאור היה בעיקר על הסטודיו או הדובר ולא על מה ידובר. הוספת משפט שיתמצת את נושא ההרצאה היה פותר התלבטויות של הרבה משתתפים, כי מי מאיתנו לא סובל ממעט FOMO ורוצה לדעת לאן הוא הולך ומה הוא מפסיד. לדוגמא: “תובנות על איך לנהל צוות עיצוב בחברת עיצוב גדולה” (הרצאתו של ג’ון סטרלינג, מיקרוסופט) או “איך להיות כוכב רשת עולה” (הרצאתו של גל שיר) 

גן הפסלים בפסטיבל OFFF. צילום: Chris Milne

Jonah Sterling  /  Microsoft

אחת מההרצאות המעניינות ביותר בפסטיבל שובצה בבוקר היום הראשון באולם המרכזי. בהרצאה סטרלינג סיפר איך נכנס לחברה ואת השינויים שעשה בה מתוך תפיסת עולמו על מקומם של מעצבים בחברה גדולה. סטרלינג עודד במהלך ההרצאה כחלק מתפיסתו שמעצבים צריכים להבין בעסק או בחברה שהם עובדים בה כדי לתת טיעונים שיתרמו להם לקדם את האג’נדה של צוות העיצוב, ואף הוסיף שמעצבים, לדעתו, צריכים להיות קודם כל אנשי עסקים בעלי הבנה בתחום העיצוב. בין השינויים המרכזיים שעשה היה לרכז את המעצבים בחדר אחד (בזמנו הם היו רק שלושה) ולנהל את הישיבות עם הגורמים השונים בחברה מחדר זה. הוא טען שהדבר החשוב ביותר הוא לשאול את השאלות הנכונות ולפתור את הבעיה האמיתית ולא רק לתת מענה לכיבוי שריפות. פנינים נוספות מההרצאה היו על שמירה ואי־שחיקת המעצבים בחברה, על ה-“אני מאמין” שלו בהתקדמות של עובדים והיכולות שעל־פי הן העובדים צריכים למדוד את עצמם ולהימדד. 

פנינה מההרצאה: “אם תראה שאתה טוב במשהו, אתה תמצא את עצמך עושה אותו הרבה”

Jonah Sterling, Microsoft. Photo: Chris Milne
Jonah Sterling, Microsoft. Photo: Chris Milne

את היום השני של הפסטיבל פתחו שתי הרצאות מעניינות במיוחד, אך משום שעדיין אין לי את האפשרות להיות בשני מקומות במקביל בחרתי בהרצאה של הסטודיו הלונדוני Shotopop.

Casper Franken, Shotopop at OFFF TLV. Photo: Chris Milne
Casper Franken, Shotopop at OFFF TLV. Photo: Chris Milne

Casper Franken / Shotopop

ההרצאה נפתחה בהצגת תמונות אינסטגרם ורודות ומעוררות קנאה של הסטודיו והמשיכה בגישה של חברי הסטודיו למציאת השראה. בין התובנות הראשונות ששיתפו עם הקהל היו “לקיחת נתיב שונה בכל פעם בדרך למשרד” והחשיבות של עבודה צוותית משותפת ופורה. בהמשך הוצגו עבודות מהפנטות ותהליכי העבודה שנעשו יש להם הרבה עבודות מעניינות ומומלץ להציץ באתר שלהם. בין העבודות המרשימות הוצג סרטון האנימציה הראשון שהם עשו THE APA SHOW OPENER לפתיחת תערוכה במוזיאון ההיסטוריה, הם הסכימו לעשות אותו מבלי שידעו בכלל להנפיש ולא עבדו על תוכנות אנימציה בעבר וציור ידנית פריים אחרי פריים. מה שמוביל לפנינה נוספת שלהם “תמיד להגיד כן” .  לסיום הם הראו איך אהבתם לויסקי הולידה הזמנות מלקוחות בנושא האהוב עליהם כדוג’ העבודה שהם עשו לחברת ג’וני ווקר.

פנינה מההרצאה: “תבטיחו פחות, תדלוורו יותר”

Mariano Pascual

לאחר הפסקת הצהריים של היום השני היו משובצות בלו”ז שתי הרצאות שלי אישית היה קשה להחליט לאיזו ללכת, לכן הפעם החלטתי שכן אהיה בשתיהן ואחלק בינהן את הזמן. התחלתי בהרצאה של Pascual Mariano, מאייר ספרדי עם שפת איור מיוחדת מאוד, מלאת צבע וטקסטורות. מההרצאה שלו לקחתי את החשיבות של פרויקטים אישיים ואיך פרויקט 36 הימים שעשה גרם לו להבין את הא’-ב’ של הסגנון שלו כמאייר. למי שעוד לא מכיר את האתר שלו מומלץ להכנס, השראה מובטחת וטרלול UXי נהדר.

פנינה מההרצאה: “עדיף להתנסות בתחום פחות מוכר לך ולראות איך אתה לומד אותו”

Mariano Pascual at OFFF TLV. Photo: Chris Milne
Mariano Pascual at OFFF TLV. Photo: Chris Milne
Marco Coppeto, Ueno at OFFF TLV. Photo: Chris Milne
Marco Coppeto, Ueno at OFFF TLV. Photo: Chris Milne

Marco Coppeto / Ueno 

במקביל להרצאתו של מריאנו התקיימה הרצאה של סטודיו Ueno מסן־פרנסיסקו, חברה המספקת את כל שירותי העיצוב הקיימים, ומתמקדת בבניית מוצרים דיגיטליים ומותגים תחת קורת גג אחת (one stop shop). קופטטו סיפר על ימי הסדנאות וההשראה שהם עושים בתוך הסטודיו והציגו כמה תהליכי עבודה שעשו ללקוחות שלהם ביניהם חברת Cowboy, חברה עם פטנט חדשני לאופניים ויצירת ממשק טלפוני לצפייה בקטעי וידאו חדשותיים לחברת רויטרס לפי העדפות הצופה. בעיקר נחרטו לי בזיכרון סרטונים פארודיים שעשו על חייו של המעצב והראו שצריך לפעמים לקחת הכל בצחוק.

פנינה מההרצאה: “אף אחד מהאנשים שעומדים ומרצים הוא לא מיוחד”

Workshop – Microsoft x Aviv Grinberg

במהלך היום השני השתתפתי בסדנה שוברת שגרה של חברת Microsoft בהנחיית האמן אביב גרינברג שבה הוא הראה את עבודותיו הצבעוניות, ואיך ההתבוננות במדף של חומרי ניקוי יומיומיים הובילה אותו ליצירת טכניקה שהוא פיתח בסטודיו שלו ולימד אותנו במהלך הסדנה בעזרת שימוש בחומרי ניקוי יומיומיים, ספריי צבע ומדיומים נוספים.

Photo: Chris Milne

לסיכום, לאחר יומיים גדושים בפעילות בפסטיבל, אני יכולה להעיד על עצמי שלחלק מההרצאות התחברתי יותר וחלק פחות. זה נבע גם מפער בין הציפייה או ההבנה של מה יהיה בהרצאה לפי תיאור הדובר ובין מה שהיה בפועל. חלק מההרצאות היו להשראה עם סיפורים אישיים של הדוברים שהתגברו על קשיים כלשהם בחייהם והשיגו למרות הכל את מה שרצו, וחלק היו הרצאות עם התמקדות בעבודות שנעשו ובתהליכי עבודה והמסקנות מהן. אישית התחברתי להרצאות מהסוג השני. פסטיבל OFFF מאחד בתוכו קהילה שמכילה יוצרים שונים, ומעניינים אותם דברים שונים. היה ניסיון להביא מהכל. אם רק היה אפשר להוסיף תיוג קטן של איזה סוג הרצאה או אמלו”ק של נושא ההרצאה זה היה מאפשר בחירה מושכלת יותר למשתתפי הפסטיבל.

הייחוד האמיתי של הפסטיבל מעבר לתוכן המועבר בו הוא האנשים. ההזדמנות לראות כל־כך מקרוב סלבס בתחום העיצוב שלפני רגע רק קראתי או שמרתי עבודות שלהם להשראה, זה בהחלט לא מובן מאליו. חזרתי בסוף יומיים עמוסים בהרצאות, סדנה וקצת מינגלינג לביתי עם השראות מהעולם ומוטיבציה ליצור.

גילוי נאות: הכותבת הייתה מתנדבת בפסטיבל OFFF TLV

יש פה ממתקים רציניים

The Visual Podcast

03 – פרופ׳ מרב סלומון מוציאה לאור

המאיירת פרופ׳ מרב סלומון חלמה בשנים האחרונות להקים הוצאת ספרי איור למבוגרים, וכך נולדה Salomon & Daughters ב־2016. מאז יצאו לאור באנגלית שלושה ספרים ופנזין, וכנראה שבחיים לא הייתם מזהים שמדובר בהוצאה ישראלית. כל ספר עם מאייר אחר, ובימים אלו מתבשלת לראשונה גירסא עברית לספר האחרון שיצא.

שיחה אישית עם טל סולומון ורדי על הדרך שעברה עם ההוצאה לאור, הפרינטים שקדמו להוצאה והתוכניות המסקרנות לעתיד.

קרא עוד »
Filed under: untold, עיצובTagged with: , , , , ,

הספר ׳גינה להשכיר׳ יציל לכם את הצמחים

גינה להשכיר - בלה פוטשבוצקי

הספר ׳גינה להשכיר׳ יציל לכם את הצמחים

בלה פוטשבוצקי, מאיירת ומעצבת גרפית, הצילה צמחים לחברים, והפכה את התחביב לספר – ׳גינה להשכיר׳ – מדריך מקיף בצורת ספר מאויר וקליל במסגרת פרויקט הגמר בשנקר לפני שנתיים. במקום ללכת על קמפיין מימון המונים קלאסי כפי שעושות מאיירות רבות, הגיעה פניה מהוצאת מודן להוציא את הספר לאור בהפצה רחבה. ראיון אורגני על ההבדלים בין הספרים והתהליך שעברה עם הפרויקט.

בלה פוטשקובסקי
בלה פוטשבוצקי

ספרי לנו מי את, ואיך הכל התחיל?

״בלה, אני בת 30, מאיירת ומעצבת גרפית פרילנסרית.

איור, ציור ואמנות היו תמיד חלק בלתי נפרד מהחיים שלי והסביבה שלי. אמא שלי אמנית ומהרגע שלמדתי להחזיק כלי כתיבה אמא שלי דאגה שיהיו לי מכחולים, צבעים ועפרונות והאהבה לאיור הגיעה מהבית. זה כמובן עזר שהייתה לה גינה יפהפיה ועציצים בכל מקום שאפשר לרשום ולקבל מהם השראה.

לשנקר הגעתי בכלל כסטודנטית לאופנה, אבל די מהר שמתי לב שאני נהנית הרבה יותר מקורס איור אופנה מאשר תהליך העיצוב והתפירה עצמם של הבגדים ואחרי סמסטר עזבתי את המחלקה והתקבלתי לתקשורת חזותית.

את התואר סיימתי לפני שנתיים, ופרויקט הגמר שלי בעצם היה גרסא מוקדמת של הספר הזה, שאחר כך עבדתי על לחדש אותו ולהוציא אותו לאור ובמקביל עבדתי כפרילנסרית״.

סקיצה מתוך הספר. איור: בלה פוטשבוצקי
סקיצה מתוך הספר. איור: בלה פוטשבוצקי
סקיצה מתוך הספר. איור: בלה פוטשבוצקי
סקיצה מתוך הספר. איור: בלה פוטשבוצקי
׳גינה להשכיר׳ - פרויקט הגמר של בלה
׳גינה להשכיר׳ - פרויקט הגמר של בלה

ספרי על פרויקט הגמר – איך התחיל התחקיר, מי הנחו את הפרויקט, ואיך הייתה החוויה באופן כללי?

“הפרויקט התחיל מתוך הבנה שקיים איזשהו חוסר. מאז שעברתי לגור לבד למדתי עם הזמן לטפח עציצים וצמחיה ותמיד היו לי פינות ירוקות בכל הדירות שעברתי. אז חברים היו שולחים לי תמונות של עציצים חולים ושואלים איך להציל אותם. פתאום הבנתי שיש פה הזדמנות לייצר מדריך מסודר, ברור ונגיש שנותן את החוקי מפתח הבסיסיים כדי לגדל צמחיה בריאה משגשגת – והפרויקט צמח מתוך החוסר הזה. 

בתיה קולטון ורחל דהן ליוו את התהליך על כל הגלגולים שלו והוא לאט לאט הפך להיות מדריך של ממש, עם חלוקה לא שגרתית שלא מדברת על עונות השנה, אלא על קבוצות צמחים שונות שמתאימות לגידול בבית בתנאי תאורה שונים. צמחי תבלין, צמחים שאפשר לגדל בתאורה נמוכה, סוקולנטים וכולי. וכמובן פרק פותח שנותן את הבסיס. כשסיימתי את התואר בשנקר, מודן התעניינו בפרויקט והוא חודש ויצא לאור שזה מאד מאד מרגש אותי

העבודה על הפרויקט מאד מילאה אותי. הרגשתי שיש פה הזדמנות ליצור משהו שמדבר בשפה שלי, שהוא מצד אחד מאד מקצועי ומעביר את האינפורמציה ומצד שני מלא בהומור ובכיף״.

גינה להשכיר - בלה פוטשבוצקי
גינה להשכיר - בלה פוטשבוצקי

יש פה מהלך מעניין. לרוב סטודנטיות פותחת בקמפיין הדסטארט ומוציאות לאור באופן עצמאי. מה היו השיקולים לא להוציא באופן עצמאי? מה היתרונות והחסרונות בעבודה עם הוצאה לאור?

״להרים פרויקט כזה לבד יכול להיות מאד לא פשוט. צריך ללמוד ולהבין איך ואיפה להדפיס ולכרוך את הספר בכמות גדולה, לעשות עבודת שיווק מאד מאסיבית ולעבוד בזה מסביב לשעון. הוצאת מודן היא ההוצאה הגדולה בארץ וידי התמנון שלה ארוכות משלי. הרגשתי שהם יוכלו לתת לספר את הבמה שאני לא הייתי בטוחה שאצליח לתת לה בעצמי, ואני שמחה על זה. זה איפשר לי לעבוד על האיורים בנינוחות ולהנות מהתהליך״.

מהרגע שמודן פנו, איך זה התפתח?
מה ההבדלים העיקריים בין פרויקט הגמר לספר יצא?
ועד כמה היית מעורבת בתהליך ההדפסה?

״נקבעה פגישה עם המנכ”לית רוני מודן ומנהלת המערכת של מודן, קרן אורי, ודיברנו על הספר. איך אני רואה אותו, מה יהיה האופי שלו, מי יהיה היועץ המדעי וכולי.

הספר כמו שהוא היה בפרויקט הגמר היה דק בהרבה מהתוצר הסופי שיצא לאור. היו אמורים להיות בו עוד שני פרקים ובגלל חוסר זמן, חוסר שינה ולחץ שמגיעים עם עבודה על פרויקט גמר, נאלצתי לוותר עליהם. אז אחד הדברים העיקריים שמודן ואני הסכמנו שצריך לעשות זה להוסיף לו עוד נפח ועוד אינפורמציה. להוסיף עוד סוגי צמחיה לפרקים הקיימים וגם להוסיף את הפרקים שהיו חסרים. למדתי באופן הזה המון, והייעוץ המדעי של יאיר גולדברג היה יקר מפז.

חוץ מזה חשוב לציין שהתחלנו לחדש את הספר משהו כמו שנה אחרי שסיימתי את התואר. שנה שבה התפתחתי בעצמי כמאיירת ומעצבת ולמדתי הרבה, אז היה לי חשוב גם לאייר הרבה מהצמחיה מחדש

העבודה מול עדה ורדי, המעצבת שעבדה על הספר היתה די חלקה ועשינו את ההחלטות ביחד. זה כן מגיע עם פשרות לפעמים, אבל אני חושבת שבסופו של דבר זה יצא לטובה. היו גם דברים שרצו להוריד ולי היה חשוב להשאיר, אז התעקשתי״.

גינה להשכיר - בלה פוטשבוצקי
גינה להשכיר - בלה פוטשבוצקי

מה למדת על עצמך בהוצאה של הספר? והאם יש שאיפה לתרגם אותו לאנגלית?

״הייתי צריכה ללמוד להיות חצופה לפעמים ולדרוש, למרות שאני בן אדם מאד רגיש ומופנם לרוב. זה חשוב באופן כללי כשעובדים מול לקוחות, וזה לא תמיד קל. למדתי לבטוח בעצמי, בעין שלי ובתחושת הבטן העיצובית שלי.

בהחלט יש שאיפה לתרגם אותו לאנגלית ולעוד שפות, אני הייתי גם ממש שמחה לתרגם אותו לערבית. אני ממש מקווה שהספר יצליח מספיק בשביל שתהיה התעניינות בתירגום שלו.קצת לא יודעת איך נתרגם את הכותרת האהובה עלי בספר – ׳פולניה – על צמחים שיושבים לבד בחושך׳, נצטרך למצוא מתרגם יצירתי״.

וברמת החומרים, מה ההבדל בין הספרים? יש השבחות מוגזמות?

״הכריכה של פרויקט הגמר היתה מנייר דמוי בד מה שנתן לה מראה שמאד חיבבתי של ספרים ישראליים משנות החמישים והשישים. אבל זו היתה כריכה שנשחקה מאד בקלות מכל מגע יד ומהר מאוד קיבלה “כתמים” לבנים כאלה מהשחיקה של הצבע. כשהוצאנו את הספר מחדש רצינו שזה ירגיש מודרני והחלטנו על כריכה מט עם למינציה סלקטיבית מבריקה על האיורים מה שהוסיף לכריכה טקטיליות נעימה”.

גינה להשכיר - בלה פוטשבוצקי
גינה להשכיר - בלה פוטשבוצקי

לסיום, איזה טיפ תתני לסטודנטים/ות שמתחילים את פרויקט הגמר וחולמים להוציא לאור את ספרם?

״קודם כל, המון בהצלחה, תנסו להנות מהתהליך ולבחור מראש נושא שקרוב ללבכם ועושה לכם כיף לחשוב על ההתעסקות בו. אם השאיפה היא להוציא את פרויקט הגמר לאור – הייתי דווקא מנסה לא לחשוב על זה יותר מידי בזמן העבודה על פרויקט הגמר. זה עלול להוסיף לחץ מיותר ובלבול לתהליך העבודה. כמו שאפשר להבין מהמקרה שלי, הספר לא חייב לצאת לאור as is, תמיד אפשר לעשות שינויים ויש בזה דווקא משהו מספק ומרגש – כי זו הזדמנות לתקן את הדברים שאולי לא הייתם מרוצים מהם בפגמר. 

מנסיוני המר – אם יש לכם ספר עם תוכן, תדאגו לסיים את התוכן ראשון כדי שיהיה לכם פנאי להתעסק באיורים, בעיצוב ובעימוד הספר. ואולי הכי חשוב – בעבודה מול הוצאה, חשוב לשמור על איזון בין הפשרות שאתם מוכנים לעשות בספר לבין הדברים שחשוב לכם שיישארו. תשמרו על ראש פתוח ותסמכו על העין שלכם״.

גינה להשכיר - בלה פוטשבוצקי
גינה להשכיר - בלה פוטשבוצקי

יש פה ממתקים רציניים

The Visual Podcast

03 – פרופ׳ מרב סלומון מוציאה לאור

המאיירת פרופ׳ מרב סלומון חלמה בשנים האחרונות להקים הוצאת ספרי איור למבוגרים, וכך נולדה Salomon & Daughters ב־2016. מאז יצאו לאור באנגלית שלושה ספרים ופנזין, וכנראה שבחיים לא הייתם מזהים שמדובר בהוצאה ישראלית. כל ספר עם מאייר אחר, ובימים אלו מתבשלת לראשונה גירסא עברית לספר האחרון שיצא.

שיחה אישית עם טל סולומון ורדי על הדרך שעברה עם ההוצאה לאור, הפרינטים שקדמו להוצאה והתוכניות המסקרנות לעתיד.

קרא עוד »
Filed under: untold, עיצובTagged with: , , , , , , ,