קטגוריה: אספרסו קצר

פקק תנועה

ivan-kovac-562539-unsplash

פקק תנועה

גלית גאון מדברת על סצנת העיצוב המקומית בכתבה למדור עיצוב, ואנחנו מרגישים בפקק מחשבתי אחד גדול. הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש.

תקופות החגים מייצרות המון כתבות יח״צ, ממש כמו זו שהתפרסמה בוואלה במדור העיצוב. באותה הכתבה, אירה רוז׳בסקי ראיינה את גלית גאון, מי שבעברה הייתה אוצרת מוזיאון העיצוב בחולון ויוזמת תכנית לימודי האוצרות בשנקר.

כרגיל, הראיון נפתח בשרטוט המצב הקיים בעולם העיצוב ורזולוציות ואיחולים לשנה הבאה. עיקרי הראיון היו, חוסר עיצוב ישראלי, היחס הבעייתי בן מעצב לבין המזמין והאדרת הלקוח (״אבל ברצינות – לפרוץ? מעצבים? בואי נדבר על מי יהיו הלקוחות שיפרצו”). כמו כן, הייתה תקווה מצד המרואיינת להגדלת תקציבי התרבות לעיצוב, כי ככה אפשר להנות מחופש יצירתי (כאן uncoated ב-0 תקציב). 

אנחנו רוצים לדבר פה על כמה נושאים שמבחינתנו הם בעייתיים בכתבה ובתפיסת העולם הזאת, שמאפיינת לא מעט מההגמוניה העיצובית בישראל.

דבר ראשון, הדיון האובססיבי ב-״עיצוב ישראלי״ שהמראיינת מבקשת להיכנס אליו. למי אכפת איך מגדירים את זה? עניין ההגדרות הישראליות נהיה מעייף וטרחני. דווקא חוסר התרבות הויזואלית שיש כאן בארץ מייצר דברים מעניינים ותמהיל בין תרבויות ודעות – מזרח ומערב, מחאה, צבעוניות, ניקיון, נועזות, רוגע. כל עוד זה מעניין ויזואלי ולא ממחזר פרויקטים של אחרים זה בסדר גמור, גם אם זה מוגש עם פלאפל וטחינה. 

דבר נוסף, אחד המשפטים שתפסו אותנו היה: ״חופש יצירתי לא אומר ‘בוא נשתגע’, או ‘אני עושה מה שבא לי’. ממש לא. חופש יצירתי מבטא שיח בין מזמינים ומזמינות ובין מעצבים ומעצבות, שבו מתקיים דיון ערכי-מכבד ואחראי״.
הדבר היחיד שאנחנו נוטים להסכים איתו זה עניין הערכי והמכבד, אבל לא תמיד זה רלוונטי. הרבה סנסציות בעולם העיצוב העולמי והארצי התחילו מ-אני עושה כי אני רוצה ויכול. או, למשל, מעצבים שלא נכנעו לתכתיבי הלקוחות ואפילו ״לימדו״ אותם לחשיבה קריאיטיבית ואסתטיקה מסוימת. אסתטיקה שבהכרח לא היו מגיעים אליה אילולא המעצב לא היה מטיל ספק במוסכמות הקיימות. עולם העיצוב לא צריך עוד יס-מנים, צריכים אנשים יצירתיים שלא מפחדים מהצל של עצמם ולא משמשים כליצן החצר, בשביל זה קיים עמוד הפייסבוק ״תעשה פרחים ברקע״. אפשר ורצוי לתת קצת יותר קרדיט למעצבים שתמיד מנסים לחפש דרכים מקוריות לייצג את הלקוחות, ואם המעצב יפרוץ אותם זה ישפיע בצורה חיובית על הלקוח.

עוד נכתב שם, ״עיצוב לא נועד לקשט את החיים, אלא לעצב את המציאות בצורה טובה יותר״, מה זה אומר בכלל? איזו מציאות לעצב?
את החינוך לקבלת האחר, תמיכה ברעיונות חברתיים או בהצבת מראה לחברה על תחלואיה או אולי בכלל אסקפיזם טהור, והפיכת את ג’ונגל הבטון הברוטליסטי שאנחנו חיים בו לקצת צבעוני יותר.

״המגמות? עבודת צוות – תם עידן כוכבי העיצוב״, ואיתו תם עידן של גיבוב מילים גבוהות מאינציקלופדיה כדי לתאר תמורות ותעצומות נפש בעולם העיצוב. הבעיה מתחילה כשהסנדלרית הולכת יחפה. בשנה האחרונה, גלית גאון היא חלק מפרויקטי הגמר של שנקר, ולא זכור לנו ששמענו על פרויקט גמר אחד משותף של שני סטודנטים/ות ממחלקות שונות במכללה. גאון נמצאת במכללת שנקר כבר 3 שנים, זמן קריטי שבו אפשר לממש הבטחות ולא רק להתראיין בלי הוכחות בשדה שבו היא פועלת.
ישנם מעצבים שנחשבים היום לגדולים כי תמיד יהיו כוכבים, אנשים תמיד חיפשו מושאי השראה, והרבה יותר קל להזדהות עם אדם אחד מאשר עם סטודיו. כמו שבקולינריה יש שפים כוכבים, כמו שבעולם האמנות יש אמנים כוכבים, תמיד יהיו כוכבים בשדות השונים. מתפקידם של המעצבים להטיל ספק. להטיל ספק במגמות, בטרנדים, במצבים. שם נמצא הכוח האמיתי להיות נבדל מהשאר.

העיצוב הוא כאן ועכשיו במילים של ההווה, בשפה לא מתנשאת ובעולם דימויים לא מתחנף, בירידה אמיתית ממגדלי השן. לא רק האסתטיים, אלא גם האנושיים. ביום שמעצבים יהיו עסוקים בלעבוד במקום לדבר על מה שהם עושים כל היום, לנו יהיה עולם יפה יותר. 

ניים דרופינג: 

הכתבה 
גלית גאון 

יש פה ממתקים רציניים

Detail, The Widow’s Son (1923). מקור: The Public Domain Review
untold

איך לא שמעת על הארי קלארק?

פינה חדשה במגזין של המעצבת יובל אלבג – ׳איך לא שמעת על׳ – בו תספר על יוצרים שמשום מה לא שמעת עליהם. מתחילים עם המאייר והאמן הארי קלארק האפלולי והמרתק.

קרא עוד »
untold

2019 Brooklyn Art Book Fair

בסוף השבוע האחרון התקיים בברוקלין יריד הפרינט היפה והמרשים – Brooklyn Art Book Fair 2019. כמה צילומים מהמאורע הנפלא

קרא עוד »
Filed under: אספרסו קצר, עיצובTagged with: ,

איפה אפי?

איפה אפי?

זכיתי להכיר את אפי קישון ככורך ספרים. היא נכנסה לסטודיו עם שיער צבוע וים של קעקועים ורעיון קצת משוגע — סדרה של חמישה ספרים בגודל עצום של 50X70 סנטימטר. אמרתי ׳יאללה, זורמים׳. מאז אני עוקב אחרי העבודות וההתפתחות שלה. שנתיים אחרי המפגש ההוא, הזמנתי אותה לראיון קצר, כי אין סיבה שאשמור את הכישרון הזה לעצמי.

1

אפי! מי את? תחביבים, עבודה, פרויקטים מעניינים, ופרט שאף אחד (כולל החבר) לא יודע עלייך?

״היי! אז אני אפי, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בויצו חיפה. סיימתי לפני שנתיים. עובדת כמעצבת גרפית ומאיירת, מתעסקת קצת בוידאו ואנימציה. ביום אני שכירה ובערב אני פרילנסרית לכל דבר, עם דוחות מס הכנסה וכל השיט. 

תחביבים? אני ממש אוהבת לאכול שוקולד, ללטף חתול, אוהבת ללכת לכמה שיותר הופעות, לעשות שנ״צ בשישי, לראות סדרות אנימציה ולנגן על הבס. רוב האנשים בחיי לא יודעים שיש לי פוביה מפסלים חיים, ובובות מתכת של אבירים. חבר שלי דווקא כן יודע. הוא יודע עליי הכל לצערי״.

 

ספרי קצת על העבודות שלך, ומה הכי מעסיק אותך כרגע?

״בנוגע לעבודות עיצוב, אני מאוד אוהבת לעבוד עם מוזיקאים כי יש בעבודות מהסוג הזה המון חופש ומקום ליצירתיות. למרות שגם שם, אני מנסה לרסן את עצמי כי בעבודות האישיות שלי, שהן לא עבור לקוח, אין לי יותר מידי חוקים. איים אול אובר דה פלייס״.

2

3

מאילו עולמות תוכן את שואבת השראה?

״מקור ההשראה העיקרי שלי הוא מה שקורה סביבי, בכל זמן נתון. יש לי עיניים ואוזניים ענקיות. אני מצטטת אנשים מהרחוב, מסטטוסים בפייסבוק, מהמכולת, משומרי משקל (כן), הכל סביבי. פתקים עם רעיונות, זה בקטע אובססיבי. הרבה גם מגיע מבפנים, מהסיטואציות היומיומיות, מהשגרה השוחקת, מתוך החרדות, החלומות. גם מוזיקה זה השראה, ברור. אה, ופינטרסט״.

ספרי קצת על תהליכי העבודה שלך, באילו טכניקות את משתמשת?  

״אני בתקופה די ידנית סך הכל, באיורים אני משתמשת בעיקר בטושי POSCA ורפידוגרף, ומכניסה גם קולאז׳ לפעמים. אבל זה משתנה אצלי, אני אוהבת להתנסות בטכניקות חדשות, ללמוד עוד דברים. גם כשאני מעצבת, תמיד אשתדל להכניס משהו ידני, גם אם הוא מינורי״.

4

5

בזמן האחרון אני שם לב לנשים, יוצרות, יותר מחוספסות ויותר נועזות יוצאות לדרך עצמאית. בין אם זה מאיירות, מקעקעות וכו׳. האם יש איזו שינוי בהגמוניה העיצובית ששולטת בארץ?

״אני חושבת שזה לא רק נשים. יש המון חשיפה היום לעבודות וביניהן גם דברים יותר ׳מוזרים׳. יש מקום להכל. יש את האינסטגרם שזה בעיני הכלי הכי חשוב שיש היום לאנשים בתחום, זה יצר קהילה של אמנים, מעצבים ומקעקעים שמודעים לקיומו של האחר, נוצרת השפעה הדדית ואנשים מרגישים ש-׳היי, אם הוא יכול אז גם אני׳. יש איפה להניח את העבודות האלו בלי סלקציה של אף אחד אחר מלבדך. זה כיף״.

טרנד בעיצוב שצריך להימחק מהעולם? ואחד כזה שצריך לשמור אותו קרוב ללב?

״איורים של קקטוסים, אננסים, ועלים טרופיים. צריך לשמר את הגרדיאנטים, אוהבת״.

6

7

תני המלצה כללית, חסרת אחריות, לדבר מסוים שהתפעלת ממנו בזמן האחרון.

״התערוכה של סגמייסטר & וולש. יצאתי משם עם השראה מטורפת, כזו שלא נחתה עליי הרבה זמן״.

איפה עוד תוכלו למצוא את אפי? כאן, כאן וכאן. בשלושה עותקים, בבקשה.

יש פה ממתקים רציניים

unseen-חשיפה למעצבים

unseen – Oleg Fedorkov

מעצב גרפי בוגר שנקר, מתמחה במושן ולטרינג. הוקסם מהיכולות להוסיף לסיפור מימד ויזואלי נוסף על ידי אלמנטים ויזואלים בתנועה

קרא עוד »
ivan-kovac-562539-unsplash
אספרסו קצר

פקק תנועה

גלית גאון מדברת על סצנת העיצוב המקומי בכתבה למדור עיצוב, ואנחנו מרגישים בפקק מחשבתי אחד גדול. בואו נחשב מסלול מחדש.

קרא עוד »
Filed under: אספרסו קצר, עיצובTagged with: ,