קטגוריה: untold

בפסח הזה לא כורכים מרורים, אלא ספרים

בפסח הזה לא כורכים מרורים, אלא ספרים

כל מי שחובב ניירות ומחברות וממש מתחשק לו להכין כאלה אבל לא יודע מאיפה להתחיל, פסח 2019 יהיה מקום טוב להתחיל בו.
גלריה אלפרד מארחת את מיכל פוקס, אמנית ספרים מגרמניה, אשר במשך יומיים תלמד את רזי הכריכה הידנית.

לא אחת יוצא לי לשמוע תיאורים על סדנאות במיוחד כשמדובר על סדנאות קראפט. אבל, כשזה מגיע לתחום הכריכה תמיד יש המון מילים היכולות לתאר את הסדנא אבל את התחושה שאתה יוצא מסדנא עם מחברות שכרכת בעצמך, באמת קשה לתאר. גלריה אלפרד בתל אביב מארחת את מיכל פוקס שבמשך יומיים תעביר סדנת כריכה ותלמד איך להכין מחברות בעבודת יד עם סטוק מהמם של ניירות שהיא סוחבת איתה מגרמניה. 

כשאומרים את המילה כריכה ידנית, עולות המון אסוציאצות של משהו ארכאי וסיזיפי שמצריך מכשור כבד ובית-מלאכה. זה קונספט שמיכל תנפץ בסדנא הזאת. מכיוון שבסדנא, מיכל תלמד טכניקות כריכה ללא שימוש בדבק, מה שמקל על פעולת הלמידה ומנמיך את רמת הסרבול. נכון, יש שלבים מסוימים כמו חיתוך,קיפול ותפירה, וזה ממש לא פשוט כמו כריכת ספירלה או סתם הדבקת קרטונים, אבל תאמינו לי, זה באמת משהו שכל אחד יכול לעשות. 

 

אחת מטכניקות הכריכה שמיכל תלמד בסדנא

מיכל מספרת לי קצת על המסלול שהיא עברה: ״אני מסיימת את הדיפלומה שלי באוניברסיטה לאומנות בגרמניה ב Halle. ההתמחות שלי בכריכת ספרים היא טכנית, אבל רק בחלקה. במשך הלימודים למדנו מספר טכניקות שונות, כריכה רכה, קשה, קופסאות, תיקיות״. המסלול שמיכל עוברת מתמקד יותר בפאן האמנותי של הכריכה, והתוצאה הסופית של תהליך היצירה הוא אובייקט, עם הפוטנציאל להיות מוצג בירידים המיועדים לספרי אמן, אבל גם בגלריות או במוזיאונים. 

בשנים האחרונות היא מתמקדת ביצירת מיצבים של טקסט במרחב ועל ידי מניפולציות ודרכי פרזנטציה מענייניות, מציגה נושאים הקשורים בזהות היהודית על כל המשמעויות הפוליטיות וחברתיות הטמונות בה. 

חלק מעבודותיה היחודיות של מיכל 

הסדנא תערך בחוה”מ פסח, בתאריכים
22-23/4 בין השעות 10:00-17:00 ניתן להירשם ליום אחד  או לשני הימים, כל הפרטים בקישורים 

לאוטודידקטים מביניכם המעוניינים ללמוד כריכה לבד, אני ממליץ לכם על הספרים הבאים :

יש פה ממתקים רציניים

untold

ארז גביש מעצב שירה בתנועה

יום אחד פנה יאיר קדר, יוצר סדרת הסרטים ׳העברים׳, שסוקרת את המשוררים והמשוררות הגדולים בשפה העברית, אל ארז גביש, מעצב גרפי ואנימטור בכיר, ובין היתר – ראש המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. יחד עם מעצבים ומעצבות נוספים, החל להיווצר לו יקום חדש, מקביל, שלא דומה לכל מה שאי־פעם דמיינתם בנוגע לשירה העברית.

קרא עוד »
Mixtapes

Mixtape – ANAT GUTBERG

חדשה דנדשה, יצאה מדלתות בצלאל, ענת גוטברג מעצבת מוכשרת עם משיכה חזקה לדימויים שזזים ומוזיקה. ענת, בחרה לנו מוזיקה רגועה ללילות ארוכים ומהנים ולרכיבות אופניים

קרא עוד »
Filed under: untold, אספרסו קצרTagged with: , , , , , ,

גלנדון ואיזבלה

גלנדון ואיזבלה

הם לא מפחדים ללכלך את הידיים עם תכנים שנויים במחלוקת. אין להם קווים אדומים והכל הולך. גלנדון ואיזבלה, יוצרי פנזין  וקומיקס אלטרנטיבי בארץ וחברים בקבוצת A4 האגדית של דודו גבע שנפטר לפני יותר מעשור. לקחנו אותם לראיון קצר על יצירה עצמאית ואלטרנטיבית, ועל ההתמודדות עם תחום הדיגיטל שצובר תאוצה בעשור האחרון. 

1

מי אתם? ספרו בקצרה על עצמכם ועל הפעילות שלכם, מאיפה אתם יוצרים וכו׳.

גלנדון ואיזבלה, עובדים יחד בסטודיו שלנו בפרדס חנה ויוצרים קליפים למוזיקאים מקומיים, אוסטרליים, אמריקאיים ואפילו טורקיים. חוצמזה צמחנו בעולם הפנזינים והקומיקס, הוצאנו קומיקס אלטרנטיבי עצמאי ועבדנו עם הרבה עיתונים וערוצים שכבר לא קיימים. אולי בגללנו.

קומיקס שפורסם לאחרונה
אירוע שהוקדש כולו לפאנזינים שהתרחש בינואר האחרון

לאלו שלא מכירים את התחום, תוכלו להסביר מה זה פנזין ומה היעוד שלו?

פנזין זה עיתון עצמאי שמוציאים לבד ובאמצעים פשוטים, לא למטרות רווח, בלי צנזורה ובלי כללי אתיקה עיתונאית. מטרתו לאפשר לך להביע דעה אישית ולהפיץ את עצמך בלי להיות תלוי באחרים

2

3

איך הגעתם לתחום יצירת הפנזינים? ומה החשיבות שלהם בחיים שלכם?

בימים שעוד לא הכירו אותנו חיפשנו דרך להפיץ את הציורים והרעיונות שלנו לאנשים מעניינים. עשינו את זה דרך פנזיני נייר לתיבות דואר ופנזיני רשת ששלחנו במייל. אנחנו רואים בזה אחלה נקודת התחלה ליוצרים, כי אפשר להראות מי אתה בלי פילטרים ולא להתנחמד לאף אחד. עד היום אנחנו מעדיפים להוציא את החומרים שלנו עצמאית, בלי הוצאות או מנהלים.

the butt book

יש לכם רעיון ספציפי או השקפת עולם שחשוב לכם לקדם דרך הפאנזינים?

יצרים משולחים, מיניות, חופש ביטוי ומחאה, ושאם יש משהו שאסור לצחוק עליו אז גם אין סיבה להתייחס אליו בכלל

4

5

תוכלו לספר על תהליך יצירת הפאנזין? טכניקות שאתם אוהבים להשתמש ולמה?

הפנזין עבורנו זו ההזדמנות לצייר באופן ידני ולהתנתק מהמחשב. אז אנחנו מציירים בעפרונות טושים ואקריליק על נייר פשוט. את ההוצאה לאור עושים באמצעים פשוטים וזולים – מכונת צילום, ואם דרושה כמות גדולה אז בדפוס בתחנה המרכזית.

העולם הולך ונהיה גלובאלי להפליא, איך אתם מפיצים את הפנזינים שלכם? ואיך זה שונה ביחס לעבר?

ההפצה גם פעם וגם היום היא בדוכנים ודרך הדואר וגם בארועים שיוזמים אנחנו ואחרים. תקשורת אנושית, כסף תמורת חוברת והרבה דיבורים. זו הדרך הישנה והכיפית. בעידן המדיה החברתית אנחנו גם מקדמים דרך הפייסבוק והאינסטגרם, ואף גייסנו בהדסטרט ועד היום אנשים רוטנים שטרם קיבלו את החוברות ☺

6

7

מעבר לפנזינים, אתם יוצרי קומיקס נהדרים, והייתם חלק מחבורת A4 האגדתית, תוכלו לספר קצת על התקופה הזאת? על העבודה עם דודו גבע?

תודה! הקמנו את איי 4 יחד עם דודו, וזה התבסס על הפורמט שאנו הבאנו (איי 4 מקופל) ועל תפיסת הפלרוליזם של דודו, שכל אחד יכול להשתתף. רק היום מבעד לשנים אנחנו מבינים עד כמה הערך הזה חשוב ומגינים עליו בשיניים שהולכות ונעלמות. הארוע הראשון לפני 15 שנה היה מיתולוגי, והשני לפני שנתיים היה מדהים לא פחות. אם כבר שאלתם, אז עכשיו מתארגן הארוע השלישי. הנושא הוא מחאה ודדליין.

ניירות גלגול עם הקדשה אישית

אפשר להגיד היום שיש סצינת פנזינים בארץ? ומה מאפיין את הפנזינים שנוצרים בארץ?

תמיד היתה פה סצינת פנזינים, לפחות מאז האייטיז, אך מאז שנולדה חבורת איי 4 הסצינה הפכה לנוכחת בהרבה. אין טעם לנסות לאפיין אותה, כי מטבעה היא משתלחת ועצמאית. עם זאת אפשר להגיד שרוב יוצרי הפנזינים הם טיפוסים משעשעים ורטנוניים.

8

9

יצרתם כמה סדרות אנימציה בעלות תכנים לא הכי נעימים לעין (ביק ושיק, כלום), איך בעצם מפיקים סדרת אנימציה כזאת? האם יש מן המשותף בין יצירת סדרה, קומיקס ופנזין? איך זה בא לידי ביטוי? איך מגייסים תקציב, אם בכלל, כדי לעבוד על סדרת אנימציה בעברית?

העין היא איבר סובייקטיבי, וכנראה שבערוצים ששידרו אותנו זה דווקא בא להם טוב בעין. יש במשותף עם קומיקס במובן שזה מגיע מאותם מקורות ומאותה תפיסה סיפורית, וכמו בפנזין המחשבה היא להגיע עם התכנים הביזאריים שלך לקהל רחב. לא גייסנו מראש אף פעם תקציבים לסדרות, היות שאת הפיילוטים אפשר להפיק בבית. אנחנו עושים את הכל באנימציה שלנו – מהתסריט דרך הדמויות ועד ההנפשה והעריכה. כשמנסים לדחוף סדרה כזו צריך לקחת בחשבון שיהיו שלל אי הצלחות בדרך, ואת זה למדנו לספוג עם הזמן. כשמנהלי הערוץ בחרו לעבוד איתנו אז כמובן שקבלנו תקציב שאיפשר להתפנות להפקת עונה, לשלם לשחקנים ולעריכת סאונד.

על מה אתם עובדים בימים אלו? ואיך אתם משלבים את זה עם חיי משפחה והורות?

בחמש השנים האחרונות אנו עובדים בעיקר על קליפים, ועל טרילוגיית הקומיקס שלנו – הערוגה.

את הקליפים אפשר לראות ביוטיוב שלנו, ואת הספר הראשון של הערוגה אפשר למצוא בקומיקזה, בקרוב ספר 2.

10

11

מוזמנים להמליץ על פנזינים מודפסים ואונליין ששווה להציץ בהם.

הכי כיף לכתוב #zine באינסטגרם והפסטיבל פנזינים מתחיל לבד

גלנדון ואיזבלה נמצאים כאן 

יש פה ממתקים רציניים

Detail, The Widow’s Son (1923). מקור: The Public Domain Review
untold

איך לא שמעת על הארי קלארק?

פינה חדשה במגזין של המעצבת יובל אלבג – ׳איך לא שמעת על׳ – בו תספר על יוצרים שמשום מה לא שמעת עליהם. מתחילים עם המאייר והאמן הארי קלארק האפלולי והמרתק.

קרא עוד »
Mixtapes

Mixtape – YONIL

כולם מכירים כבר את הטעם הויזואלי של Yonil ואת המרצ׳נדייז שהוא מוכר, אבל רגע, אתם מכירים את הטעם המוזיקלי שלו? אם עוד לא, היום יש לכם

קרא עוד »
איור: שרון שפיץ
אספרסו קצר

שרון שפיץ נמצאת בפרטים הקטנים

במהלך שבוע האיור-2018, לה-קולטור מציגים את תערוכת האמנות הגדולה ביותר בשבוע האיור, שיתפרש על פני סופ”ש שלם, בו יוצגו וימכרו איורים בנושא: בית. בתערוכה יציגו כ-100 מאיירות ומאיירים. הפעם, שרון שפיץ, מדברת על איור, רישום והחיים.

קרא עוד »
Filed under: untold, בדרך לעבודהTagged with: , , , ,

6 ספרי עיצוב מוזיקה מטריפים

Music Design Books

6 ספרי עיצוב מוזיקה מטריפים

6 ספרי עיצוב מוזיקה הטובים ביותר שניתן לקנות במרחק ניגוב אשראי ב-Book Despository. תגזרי אותו. עכשיו. מתחילים!

Vinyl. Album. Cover. Art

בשנת 1968 נוצר המפץ הגדול – קבוצת Hipgnosis קמה לתחייה באנגליה הקרירה. מדובר בשלושה גאונים ויזואלים – Storm Thorgerson, Aubrey Powell, Peter Christopherson. 

זרקו שם של להקת רוק מפורסמת – הם כנראה עיצבו להם את עטיפת התקליט: פינק פלויד, לד זפלין, פול מקרטני, יס, AC/DC, בלאק סבאת׳ ועוד ועוד. הדימויים של פינק פלויד בלתי נשכחים בעיקר בזכותם, ובשנים האחרונות רצה תערוכה שמאגדת את הגאונות שלהם – Their Mortal Remains. ב-1982 הם נפרדו, קצת אחרי שהדיסקים נכנסו לתמונה. Storm Thorgerson המשיך לעצב עטיפות עד יום מותו, לפני שנים ספורות.

באופן הזוי, אין להם אתר רשמי, אבל הספר המעולה עליהם שיצא לאחרונה, מאגד גם את הסיפורים מאחורי הקלעים וגם את תהליכי היצירה. מדהים!

Collector’s Edition

בשנת 2014, רגע לפני שהדיסקים גססו סופית והתקליטים שבו מהנפתלין, יצא הספר המדהים הנ״ל, שעוסק כל כולו במהדורות מוגבלות ונדירות של אלבומי מוזיקה, ספרים, מגזינים ומוצרי פרינט שונים ומשונים. מסוג הספרים שחוזרים אליהם שוב ושוב, כי ההשראה לא נגמרת.

הספר כולל ראיונות עם מעצבי הפרינט המובילים בעולם – סטנלי דונווד (אמן והמעצב של רוב אלבומי רדיוהד), סטפן סגמייסטר (שכבר הספיק להירשם לניוזלטר שלנו), אירמה בום (מעצבת ספרים מדהימה) ועוד יוצרים מעולים.

פרט טריוויה מעניין: בזמן יציאת הספר יצאה מהדורה מוגבלת שלו, עם עיצובים ידניים לחלוטין של הכריכה על־ידי סטנלי דונווד, פול מקרטני, ניק קייב ועוד. הכסף מהמכירה של כל עותק כזה (6000 פאונד!) הלך כתרומה לחולי אלצהיימר. מהמם.

David Bowie Is

לאחרונה גיליתי שלקח לדיוויד בואי 10 שנים להצליח (זה קרה עם זיגי סטארדסט). פאקינג דיוויד בואי, כן? אחד היוצרים המשפיעים במאה ה־20. לא רק מוזיקאי, אלא גם שחקן, יוצר דמויות, ופאשניסט עוד לפני שהמילה נהייתה באופנה.

בשנת 2013 הושקה תערוכת רטרוספקטיבה שעסקה בפעילותו האומנותית של דיוויד בואי בשם David Bowie Is, במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון. היא כללה למעלה מ־500 פריטים – בגדי אופנה, תלבושות ועוד ועוד. מאז הספיקה לנדוד בעולם, ואף לקבל גירסא דיגיטלית בדמות אפליקציה.

סמוך לתערוכה יצא הספר שנשא את אותו השם, וכולל פרטי מידע חדשים על מאחורי הקלעים, ובעיקר – המון דימויים וצילומים מעוררי השראה של הכוכב. המעצב ג׳ונתן ברנבוק, מי שעבד עם בואי מתחילת שנות ה־2000, עיצב את הספר.

Sagmeister: Made You Look

סטפן סגמייסטר הוא אחד המעצבים הגרפים הנחשבים היום בעולם. עם רקורד של למעלה מ־30 שנה, הוא חתום על מסה יפה של פרויקטי דפוס ודיגיטל. הסטודיו שלו ממוקם במנהטן, ובמקביל לעבודה השוטפת עם לקוחות, הם מעצבים ספרים ותערוכות כפרויקטי צד (ואף סרט דוקו מצוין – The Happy Film).

בשנים האחרונות, סגמייסטר הוציא לאור מספר ספרים שמאגדים עבודות שיצר בסטודיו ומחוצה לו, יחד עם הפקות מעניינות (למשל, טיפוגרפיה מחומרים טבעיים). ה־ספר שלו מבין כל ההוצאות עד כה, הוא הספר הנ״ל, שיצא ב־2001 ומאגד את כל מה שעשה (כולל עיצובים שהוא מתבייש בהם).

סגמייסטר עבד בין היתר עם לו ריד, הרולינג סטונס, דיוויד ברן, בריאן אינו ועוד, והגישה שלו לעיצובי אלבומים הביאה איתה משב רוח מרענן לפורמט המשעמם של הדיסק. ספר חובה עם מלא ממתקים.

Sick Bag Song
Nick Cave

ניק קייב אוהב לכתוב על כל דבר, בעיקר על מכונת כתיבה, אך גם על פורמטים פחות קונבנציונאלים כמו – שקיות הקאה במטוס. בטור ההופעות שלו ב־2014 בצפון ארצות הברית הוא חווה השראה חזקה בטיסות בין 24 ערים וכתב את החוויות שלו על גבי השקיות עצמן (מבלי להקיא).

מדובר בטקסטים נפלאים ובספר שעוצב נפלא על־ידי סטודיו Pentagram, אחד הסטודויאים הנחשבים בעולם. הלינק פה למטה הוא המהדורה המהודרת עם הקופסא המהממת.

Unusual Sounds

אם אומר לכם ׳מוזיקת ספריות׳, כנראה שתקבלו קצת חלחלה בגוף ותזכורת למוזיקת מעליות. אבל, במאה ה־20 זו הייתה אמנות של ממש, וכמו היום, יש מוזיקאים שמתמחים ביצירת מוזיקה לפרסומות וסרטים. המוזיקה כללית יחסית ומטרתה לקלוע לז׳אנר, מבלי שתהיה מוכנה באופן ספציפי לפרויקט. המפיק והבמאי עוברים על הרשימה, מאזינים – ובוחרים איזו מוזיקה מתאימה להפקה.

בזמנו, הכל היה יוצא על תקליטים, ומעצבים גרפים רבים היו צריכים להכין עטיפות ל… מוזיקה גנרית. כך נוצר מערב פרוע יפייפה ועושר צבעוני של עטיפות עם קשר מקרי ביניהן.

הוצאת Anthology החליטה לאגד את כל הסיפורים והעטיפות לספר אחד מהמם, והגדילה לעשות בהוצאה של דיסק ו־ויניל בדמות אוסף שאפשר לרכוש בעמוד הבנדקמפ שלה. פלייליסט מדהים (וחינמי) לעבודה, רק אומר.

יש פה ממתקים רציניים

untold

תחת לחץ

ריחות של דיו טרי, רחשי סכיני החיתוך המפלסות דרכן בעץ, אורות בוהקים הצורבים את התמונה בכימיקלים רגישים לאור וחריקות מכבשי המתכת, הן התוספות הצבעוניות שמוסיפים

קרא עוד »
Julia Barashkova‏ (Photography: Aya Wind)
untold

יוליה ברשקובה לא נחה

יוליה ברשקובה היא אדריכלית ביום ומולטיטסקרית של פרוייקטים אישיים בלילה. לצד עבודה במשרד לאדריכלות נוף ועיצוב עירוני, היא גם עוזרת מחקר במכון לחקר הטקסטיל בשנקר. בין לבין, היא משתתפת בשבוע האיור 2018.

קרא עוד »
Filed under: untold, להכניס למצב טיסהTagged with: ,

איך לא שמעת על מטרקטשה נסו?

מיניאטורה של העיר בגדד

איך לא שמעת על מטרקטשה נסו?

איש האשכולות של האימפריה העות׳מאנית יצר (גם) מפות מאויירות של איסטנבול והסביבה. כמה דקות על מטרקטשה נסו.

הוא כונה לא פעם ״ליאונרדו דה וינצ׳י של המזרח״, ולא בכדי – הוא היה יליד המאה ה־16, רק במקום איטליה העשירה – בוסניה העות’מאנית, ומתהדר ברשימת תארים ארוכה: מתמטיקאי, היסטוריון, גיאוגרף, קרטוגרף, טופוגרף, מוסקטיר, איש צבא, סייף, צייר, קליגרף ומהנדס. שמו המלא הוא Nasûh b. Karagöz al-Bosnawî, אבל אתם יכולים להשתמש בכינוי מטרקטשה נסו (Matrakçi Nasuh), על שם המשחק שהמציא – מטרק. מתוך כל המגוון הזה, אנחנו נתמקד היום בהיספק אחד של האישיות הגדולה הזאת – כצייר מיניאטורות בחצרו של הסולטן סולימן המפואר.

בניגוד למקביליהם בני הרנסאנס האירופי, שהתמקדו בתיאור ריאליסטי ככל האפשר של בני האדם ונצמדו לנושאים דתיים ומיתולוגיים, ציירי המיניאטורות העות׳מאנים הגיעו מתפיסת עולם אחרת לגמרי: היה עליהם לייצר תמונות העוסקות בהתרחשויות היום-יום בארמון הסולטן, שעקבו באדיקות אחר הטקסט של כתב היד בו הן נכללו. למעשה, בזמנו לא היו אלה יצירות אמנות ייחודיות אלא איורים אקטואליים. הצורך ביצירת מיניאטורות חדשות לעיתים קרובות הכתיב עבודה מהירה, שלא אפשרה ירידה לפרטים, וביחד עם התכתיבים של החברה העות’מאנית הדתית (איסלאם-סופיסטי) והשפעות משכני האימפריה כמו סין ופרס, נוצר מעין קאנון, סגנון אחיד – השטחה של הפרספקטיבה, צבעים חזקים, קווים מסוגננים והתמקדות בעיקר ובנרטיב. למעשה ציירי המיניאטורות עשו עבודה כל כך טובה בתיעוד המתרחש בחצרות האימפריה העות’מאנית שכיום רבים מהם נחשבים מסמכים היסטוריים לכל דבר.

מטרקטשה נסו נחשב למייסד של ז’אנר חדש, שלא התייחס לנרטיב של כתב היד באופן ישיר, אלא התמקד בתיאור דקדקני של ערים, ומכונה ״מיניאטורה טופוגרפית״. אומרים שבעבודתו המתארת את איסטנבול יש מספיק פרטים ודיוק כך שניתן לנווט בה אפילו היום, רק בהתבסס על אותה מפה מהמאה ה-16. אבל, יופין של המיניאטורות הטופוגרפיות של נסו הוא לא ביכולתן למסור מידע מדוייק, שיכול לשמש לניווט בשטח, אלא באופן בו הן ממחישות את החוויה של המקום בצורה מורכבת, רבת פרטים ומשכנעת. יש בהן עולם ומלואו, שניתן לצלול אליו במבט אחד. הוא מאסטר של קומפוזיציות, היררכיה וקונטרסט, ומוביל את העין במיומנות, מלהטט בצבעים החיים והרווים וריבוי הטקסטורות האופייניים למיניאטורות העות׳מאניות, כל זאת תוך הקפדה על ״חוקי הפורמט״ של המיניאטורה העות׳מאנית.  

 

נסו היה היסטוריון,שתרגם וכתב מסמכים היסטוריים בעצמו, ואפילו המציא סגנון קליגרפי ייעודי לפקידי הממשלה (דיוואני –Jeli Divani) ונראה שכבר אז ידע את הערך החשוב של המיניאטורה כמסמך תיעודי. הוא נמנע מתיאור של בני אדם, מה שמקל עלינו, הצופים, להכניס את עצמנו לתמונה באופן מלא, או להתייחס אליה באופן מופשט. הוא לא מתאר את המי ומי בחצר הסולטן אלא קרבות גדולים וארכיטקטורה, ודווקא ההתעסקות בדברים הגדולים מאפשר לו לרדת לפרטים הקטנים בהם התפרסם. הנרטיב שנסו מציג מופשט ולכן גם רחב וגלובאלי יותר, שמאפשר גם לנו, מעל 500 שנה אחר כך, להתחבר אליהן.

יופין הוא לא ביכולתן למסור מידע מדוייק, אלא באופן בו הן ממחישות את החוויה של המקום בצורה מורכבת, רבת פרטים ומשכנעת. יש בהן עולם ומלואו, שניתן לצלול אליו במבט אחד.

קליגרפיב בסגנון ה"דיוואני" שהומצא ע"י נסו עבור פקידים
קליגרפיה בסגנון ה"דיוואני" שהומצא ע"י נסו עבור פקידים

יש פה ממתקים רציניים

untold

שירה ענבר גילתה את התנועה

אחרי שסיימה את בצלאל, המעצבת שירה ענבר חיפשה להמשיך ללמוד בארה״ב. כך מצאה את עצמה בתואר שני באוניברסיטת ייל היוקרתית, ושם גילתה מהי מתודולוגיה ויזואלית, הרבה לפני שמתחילים לעצב. כאן, לראשונה בעברית, היא מספרת על המסע שלה מעולמות הפרינט לעולמות המושן, והעבודה ב-MTV, סקוורספייס ופנטגרם.

קרא עוד »
Mixtapes

Mixtape – SHIWABIWA

ביום סטודנטית שנה רביעית בתקשורת חזותית, בבצלאל.
בלילה מתקלטת בכל מיני מקומות בעיקר בתל אביב. חלק מקולקטיב שנקרא ״קולות מאפריקה״ שכבר יותר מ-3 שנים מקדמים מוזיקה מרחבי אפריקה בארץ וגם חלק מקולקטיב של דיג׳ייות בשם ״אננס״ שהמטרה העיקרית היא לקדם דיג׳ייות בזאנר.

קרא עוד »
Filed under: untold, אספרסו קצרTagged with: , , ,

הסיפור מאחורי תערוכת ׳יפה לך׳

יפה לך

הסיפור מאחורי תערוכת ׳יפה לך׳

שיטוט שגרתי ברחובות תל אביב בקיץ 2015, הוא שהוליד את המוטיבציה לפרויקט. המדרכות אז היו מוצפות בכרטיסי הביקור הידועים לשמצה שפרסמו מכוני ליווי וצרכנות מין. המפגש עם הכרטיסים הללו הוליד אצל תמר מושינסקי, מעצבת גרפית שרק סיימה את לימודיה במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, את התגובה הראשונית ״איכס, איזה עיצוב מחריד״.

פרויקט עיצוב? אבל אין בריף ולא לקוח. רק ערימות של כרטיסי ביקור וכתבות אינטרנטיות, ומדי פעם עוד אייטם חדשותי על פעולות אמנות ומחאה במרחב הציבורי שנוצרו במטרה להשפיע על הציבור, להסתכל לתופעה הזו בעיניים וללחוץ למיגורה. בפמיניזם דבקה תדמית ארסית מבזה לאורך השנים, אבל פתאום הרעיונות עושים קאמבק ודברים מתחילים לזוז, גם ברחוב וגם בכנסת. ואז בהפגנה קטנה קרה דבר מוזר ומרגש. לא יותר מ-20 גברים ונשים עמדו מול מועדון חשפנות באלנבי, והחזיקו דפים מנוילנים עם ציטוטים של נשים שורדות זנות וחשפניות לשעבר. אישה רזה וגבוהה רצה לעבר ההפגנה הקטנה-אך-בולטת, שולפת את האזניות מהאזניים, לוחשת לאחת המפגינות משהו באוזן, וממשיכה בריצת הערב שלה. מי זאת? ומה היא אמרה? והמפגינה ענתה: ״היא אמרה שהיא היתה פעם חשפנית ותודה שאנחנו עושים את זה.״

קצת אחרי סיום הלימודים בבצלאל, ב־2015, תמר התחילה לעבוד כמעצבת גרפית עצמאית. היא התמקדה בעיצוב פוליטי-חברתי ובין הפרויקטים שלה בולטים ְלקוחות כמו תנועת השומר הצעיר, שדולת הנשים ועוד. בשנה האחרונה היא מעצבת בהתנדבות עבור עמותת ״המכללה״, בית ספר תעסוקתי לנשים שורדות זנות ואלימות. דרך עיצוב עבור מטרות פמיניסטיות, תמר נחשפה לצורך בשיקום ובליווי אישי, נפשי ותעסוקתי עבור נשים שורדות זנות, שנמצאות בתחתית שרשרת המזון הדכאנית והנצלנית של עולם צרכנות המין בישראל. כי אם יש כרטיסי ביקור – יש מישהו שחשב עליהם, מי ששילם ומי שהרוויח. כלומר, נדרש כאן שיתוף פעולה. בדיוק כמו שנדרש שיתוף פעולה כדי לשים לזה סוף: להעלות מודעות ציבורית לתופעת הזנות ולנזקיה, לשבור מיתוסים, לפתח מערכות שיקומיות ולקדם פתרונות מערכתיים להגנה וסיוע לנשים במעגל הזנות וביציאה ממנו, לשלבן מחדש בחברה ולקדם מדיניות.

תערוכת יפה לך. עיצוב: תמר מושינסקי
סטודיו דניאל וניר
סטודיו דניאל וניר
יוזמות התערוכה: תמר מושינסקי, יסמין בר שחר, גל חוברה, סימונה כצמן. צילום: הילה קוק / סטודיו AVIRA
יוזמות התערוכה: תמר מושינסקי, יסמין בר שחר, גל חוברה, סימונה כצמן. צילום: הילה קוק / סטודיו AVIRA

״החיבור בין הפמיניזם לעבודה כמעצבת גרפית הוליד את חשבון האינסטגרם ׳מי_תוּג׳. החשבון נפתח בהחלטה די אינטואיטיבית – הפורמט ריבועי מגביל ומאתגר את היצירתיות, הפלטפורמה כל הזמן משתנה וצומחת והפידבק מאוד זמין, אז יותר קל לבדוק את השטח, מותר לעשות טעויות. זה כמו לנסות להגיד משפט בלי לדעת לדבר – מתחילים איכשהו, ובסוף מבינים אותך. התחלתי מהלוגוטייפ, והוספתי אייקון בצורת פטמה שילך לפרופיל העגול. הוצאתי גם מדבקה, כך שהתחיל לזוז גם משהו ברחוב, בקטנה. כששאלו מה זה לא תמיד ידעתי להסביר, אבל לאט לאט התגבשה צבעוניות, שפה טיפוגרפית, טון וסגנון. ולאט לאט התגבש גם הרעיון. מה כן ומה לא עושות. עיצוב פמיניסטי ישראלי לשם שינוי – הדימוי יצר את הממשי, ולא להיפך. וזה בדיוק כוחו של עיצוב לשינוי חברתי.

במי_תוּג עולה דימוי מדי יום, העוסק בנשיות, במיניות, בתקווה או בייאוש, במחאה חברתית או באירוע אקטואלי, בהומור, בחוצפה ובחן. ״הדימוי יכול להיות מקורי או שאול, ותמיד עם קרדיט. הרשתות החברתיות הן עולם פרוץ שכל הזמן מעתיקים בו, וכשאני מבקשת לשתף עבודה של מעצבת אחרת ומבטיחה לתת קרדיט, נוצרת איזו התרגשות ונולד כבוד הדדי. החיבור האנושי מבוסס בראש ובראשונה על חיבור יצירתי: ״אהבתי את העבודה שלך״, או ערכי: ״הי, אנחנו שתינו תומכות באותו רעיון״. ברשתות החברתיות, הפניה האישית תמיד מוחבאת מאחורי מסך. זה עניין שיש סביבו הרבה ביקורת, אבל זה גם נורא נוח, וכשמדובר בחשבון אנונימי שמנוסח בלשון רבות, זה גם מייצר מסתורין ועניין״, מספרת המעצבת תמר מושינסקי.

עיצוב פמיניסטי ישראלי לשם שינוי - הדימוי יצר את הממשי, ולא להיפך. וזה בדיוק כוחו של עיצוב לשינוי חברתי.

נעה יקותיאלי
נעה יקותיאלי

המציאות ביום שלאחר קמפיין METOO ו#לאהתלוננתי, הביאה את העולם בכלל וישראל בפרט לנקודת רתיחה. אחרי שנה עמוסה במחאות חברתיות, שביתת הנשים, והעברת החוק לאיסור צריכת זנות בישראל, נולד הרעיון לתערוכת “יפה לך!”. הבריף כאילו כתב את עצמו: פרויקט עיצוב שחייב להיות שיתופי, לעודד תרומה לקהילה, העצמה נשית ושבירת מיתוסים דכאניים. ואז הגיע הטלפון מגל חוברה ויסמין בן שחר, שתי צעירות תל אביביות שפועלות להעלאת מודעות ושינוי התודעה בהקשר של אלימות ופגיעה מינית. גל ויסמין היו בעיצומה של הפקה – הן קיבלו עיצובים של המעצב להב הלוי, הפיקו מהן פוסטרים ומכרו אותם ברחבי העיר כדי לאסוף תרומות עבור מרכז הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית. במפגש היתה כימיה מעולה, והרעיון ליזום תערוכה עלה כמעט מיד – ליסמין וגל היה נסיון טרי, לתמר היה נסיון עתיק (אירועי הARTiSHOWk בקומופרט 13 ב-2008). בהמשך הצטרפה סימונה כצמן, מעצבת ויוצרת פעילה. סימונה היתה בשנה שעברה אוצרת המשנה של תערוכת הגמר במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, לצידו של איל זקין. סימונה באה עם נסיון בתחום האוצרות, עיצוב חלל ועיצוב תערוכות.

מאיה איש שלום
מאיה איש שלום
אלי מגזינר
אלי מגזינר
useless treasures
ניצן מינץ
ניצן מינץ
נועם נוי

הרעיון ליצור אירוע אמיתי ממשהו שהקיום שלו התחיל באופן וירטואלי הוא לא דבר חדש – וכך גם תערוכה שהכנסותיה נתרמות לעמותה חברתית. החידוש פה הוא בשימוש בעיצוב ככוח מניע לשינוי חברתי. תחום העיצוב בארץ הוא תחום צעיר יחסית, אבל כמו בשאר העולם, הוא עולה על גדותיו בשנים האחרונות. עיצוב יכול להיות מגרש משחקים שלעבוד בו זה כמו להיות תמיד בירח דבש – כל פרויקט הוא יבשת חדשה, שבה את יוצאת למסע של סקרנות וגילוי. בפועל,הוא משמש ככלי לפתרון בעיות בפרויקטים שזמן המחקר והיצירה שלהם קצוב בדדליין, בשקט תעשייתי שמופרע תדיר על ידי לקוחות חסרות סבלנות. זה תחום שמשתנה ומתפתח, בד בבד עם המציאות שהופכת ויזואלית יותר ויותר. כקבוצה, בחרנו לייצר מסר שמתחיל בהתנגדות לאלימות ולהטרדות מיניות, לדון בסוגיות של אסתטיקה ומגדר, למחות על פערים וחוסר שוויון – והכל בדרך יצירתית, נוקבת, אבל גם הומוריסטית ואופטימית. סימונה, תמר, גל ויסמין מאמינות בעיצוב ככלי לשינוי חברתי אמיתי, שורשי, מקומי ובועט, ושואפות ליצור (לפחות באופן ויזואלי) עולם שבו אפשר לצמצם פערים, לחבר קטבים, ובעיקר ליצור חברה צודקת יותר, יפה וטובה יותר. 

התערוכה ״יפה לך!״ היא תערוכת עיצוב ואמנות רב־תחומית רבת משתתפים שתתקיים במוצאי יום האישה הקרוב, 9.3.19, בחלל השייך לבר ״הנסיך״ במדרחוב נחלת בנימין בתל אביב. 

התערוכה תעסוק בנושאים של נשיות, תקווה, מחאה ומרד – כפי שהם עולים מעבודותיהן של מעצבות (ומעצבים) ויוצרות הפועלות במרחב הציבורי והוירטואלי ביום שאחרי מהפכת Me Too בישראל.

כל ההכנסות ממכירת העבודות קודש למטה המאבק בזנות ובסחר בנשים.

יש פה ממתקים רציניים

גל צרפתי
Mixtapes

Mixtape – Gal Tsarfati

הישר מחופה הדרומי של אנגליה, אנחנו מביאים לכם פלייליסט מלא בג׳אז, סול והפתעות בסוף. גל צרפתי על עמדת התקליטים – מאייר ואבא לחתול בשם דזמונד.

קרא עוד »
untold

להצלחה יש שני אבות

אומרים בארץ שאין קיץ בלי מלחמות, כנ״ל למחאות. הקיץ האחרון היה רווי במחאות מכל קצוות הקשת הפוליטית והחברתית. אחת מהן הייתה המחאה בעקבות חוק הפונדקאות,

קרא עוד »
Filed under: untold, להכניס למצב טיסהTagged with: , , , ,