השאלה על הקו מאוד סיקרנה אותי, עזבתי את המחדד והתחלתי במחקר בחיפוש אחרי קו שונה – מצאתי ציירים הבונים לעצמם כלים במטרה למצוא טכניקות ציור חדשות שתהיה ייחודית להם, ראיתי את הצורך לחדש ולהמציא שזאת הנקודה שבגללה התחלתי ללמוד עיצוב תעשייתי .
הכל פתאום התחבר לי, בחרתי נושא שברוב הזמן אני אקשקש – ככה אהיה רגועה יותר ופחות בלחץ. התחלתי לשחק וניסיתי ליצור כל מיני חיבורים בין ידית אחיזה וחומר שיכול להשאיר סימן על דף. – עשיתי כל מיני ניסיונות בלייצר כלים מאולתרים אך הם הרגישו לי דומים לכלים מאולתרים שראיתי במהלך המחקר שלי . הרגשתי שהיה לי חסר משהו, החלטתי להוסיף תנועה אל מול תנועת היד. התגבש השילוב בין האדם למכונה והיכולת שלהם ליצור יחד. הצייר מקבל שליטה חלקית, והתוצאות לא צפויות.
קניתי מאוורר USB וחיברתי אליו עופרת. התנועה הסיבובית יצרה קו שהוא כבר לא קו, אלה תנועה חזרתית שהשאירה לי סימנים מעגליים ומעניינים של עופרת על הדף. הקו הסיבובי נתן תחושה תלת מימדית, היה משהו מהנה ואסטטי בחיבור הפשוט הזה ושם הבנתי שהתחיל הפרויקט שלי – מכונות ציור ידניות״.