״רוב היום אני עובדת דיגיטלית, אז בשבילי הסקצ’בוק הוא זמן הניתוק שלי ממסכים. אני אוהבת להרגיש את הדף ולחדד את העפרונות, לתת לעצמי להנות מהחומר. לפעמים אני משתמשת בו בתור יומן ולפעמים סתם משרבטת לשחרר את הראש והיד, בלי שיפוטיות. למרות שהראש שלי בד”כ מבולגן דווקא הסקצ’בוק אצלי מאוד מסודר ומוקפד, כשכל איור מקבל מקום לעצמו. את הבלגן והרשימות מכולת אני שומרת לס’קצבוק אחר״.