תגית: חומרים

מה עושים החודש? יולי 2019

מה עושים החודש? יולי 2019

יולי הוא מילה נרדפת לשיא הקיץ, לחופש הגדול, ועבור סטודנטים לעיצוב- גם ללחץ של סוף הסמסטר ולתערוכות הגמר. אז לאן אפשר ללכת כדי להרגע מהבלאגן ולברוח מהחום? אספנו עבורכם את האירועים שהכי עשו לנו את זה.

פסטיבל אאוטליין:
איור ומילים בירושלים

זו שנתו השלישית של פסטיבל אאוטליין – איור ומילים בירושלים. האיור, שמופיע בדרך כלל בספרי ילדים או במגזינים, מקבל כעת את מרכז הבמה. בשבוע של תערוכות, התרחשויות ואירועי אמנות הפתוחים לקהל הרחב נבחן את היחסים בין הדימוי לבין המילה.

עשרות משתתפים מהארץ ומהעולם לוקחים חלק בחגיגה זו של השפה הכתובה והחזותית: מאיירים, אנימטורים, משוררים ומספרי סיפורים. במהלך הפסטיבל יוצגו 12 תערוכות שונות ויתקיימו מגוון אירועים בגלריות, מוזיאונים, חללי תצוגה, מוסדות תרבות ואמנות ורחובות העיר.

הכניסה לכל התערוכות חופשית.

מתי: 11.07.19 – 04.07.19

איפה: ירושלים בכמה מקומות- בית הנסן, ביתא, טרמינל,
פונדק הוסטל, גלריית עזריאלי ועוד.

65320955_1879261838840736_503762761461792768_n

COPY SHOP – יריד פנזינים

סטודיו פנזינים מהמחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל מזמין אתכן.ם ליריד פנזינים שוברי-סטנדרטים-פורצי-גבולות באוגנדה: פנזינים, פרינטים, גלויות, סטיקרים, חולצות ועוד – במחירים שווים לכל נפש וכיס. התוצרים נעשו במסגרת סטודיו ״פנזינים בהוצאה עצמית״ בהנחיית דנה גז וכרמל משיח.

בהשתתפות: הילהלי אור, עמית בנסקי, ערן בן ברק, ליאור בר-נוי, אורי גולד, עמית גרופר, בן ויסמן, שירה וולפנזון, איתן זלוור, אריאל כוכבי, עוז נגר, רוי סיגל, רון עזר, ליאורה פינקל וירדן קידר

מתי: 05.07.19
איפה: אוגנדה – סמטת בית הבד 5, תל אביב

הייתי שם?

שחר בכור מציג סדרת איורים מהעיר שלנו וממקומות מוכרים שאנחנו מבלים בהם. השאלה שעולה מהעבודות היא האם אנחנו נמצאים במקומות הללו? פרט לצילומים שאנחנו מעלים לרשת החברתית במקום, המנה שאכלתי במקום, הרצפה היפה עם התיוג הנכון.  האם חווינו את הרגע או שהתרכזנו במשהו אחר?

שחר מזמין אותכם לקחת מפה של העיר ולעשות סיבוב במקומות שהכי כיף להיות בהם. התערוכה תוצג ברחבי הבית במהלך כל החודש, והכניסה חופשית.

מתי: פתיחה ב-05.07.19
איפה: בית חנה – שד׳ בן גוריון 75, תל אביב

comics

פוליטיקאים בתור נבלים מקומיקס

בואו וראו! אנשים מטורפים החליטו לתלות בדיחות מהפייסבוק! פוליטיקאים בתור נבלים מקומיקס הולכים להציג לשבוע בחלל התערוכה של הכולי עלמא. בואו לראות את אותן הבדיחות שאתם כבר מכירים וגם כמה בדיחות ודמויות חדשות שנעשו במיוחד בשביל מי שיכתת רגליו עד לגלריה של הכולי. 

מתי:  13.07.19 – 07.07.19
איפה: כולי עלמא – מקווה ישראל 10, תל אביב

Aperivarte | איטליה בפינה של הפשפשים

סדרת שלושה מפגשים אינטימיים שתערך במהלך חודש יולי, בנושאי אופנה אומנות ואוכל. את המפגשים תנחה פרופ’ פדריקה ברולו, ילידת ונציה, מרצה בחוג להיסטוריה ותולדות האומנות באוניברסיטת אורבינו שבמארקה, איטליה. המפגשים יתקיימו בשפה האנגלית ובמהלכם יוגשו טעימות איטלקיות מסורתיות.

*יש להזמין כרטיס מראש על מנת להבטיח השתתפות

מתי: ימי חמישי 04.07.19 |  11.07.19 | 18.07.19
איפה: Norman & Bella – בית אשל 22, יפו

יש פה ממתקים רציניים

untold

Torino Graphic Days VOL3

מתחם תעשייה ישן התחפש לאחד ממתחמי העיצוב הגרפי והאיור הגדולים של איטליה. שלושה ימים של הוללות ויזואלית, הרצאות וסדנאות ממיטב היוצרים בעולם. היינו שם לסקר את האירוע.

קרא עוד »
גל צרפתי
Mixtapes

Mixtape – Gal Tsarfati

הישר מחופה הדרומי של אנגליה, אנחנו מביאים לכם פלייליסט מלא בג׳אז, סול והפתעות בסוף. גל צרפתי על עמדת התקליטים – מאייר ואבא לחתול בשם דזמונד.

קרא עוד »
Filed under: untold, אספרסו קצר, עיצובTagged with: , ,

Printer’s marks דגל מדפיס

Printer’s marks דגל מדפיס

מי שילך היום לפתוח ספר ימצא כריכה מעוטרת עם גרפיקה דימוי וטיפוגרפיה יפים יותר או יפים פחות. לאחר מכן בעמוד הראשון יהיה כתוב איפה הספר הודפס מי עיצב או עימד ואולי עוד סדרת מספרים. 
משהו שהמינימליזם המודרני הביא איתו לעולם הספרים – יובש! פעם הכל היה אחרת, לבית הדפוס שהיה גם המוציא לאור היה סימן יחודי והוא דגל המדפיס.

בספרים עתיקים בערך החל מהמאה ה-15 שער הספר לא היה בכריכה, שלרוב היתה כריכת עור מעוטרות באלמנטים גיאומטריים דקורטיביים, אלא בעמוד הראשון המודפס. שם, היה מופיע בגאון עיטורים, ציורים ואיורים שונים ומשונים, מבנים ארכיטקטוניים עתיקים, דמויות מיסטיות וכו׳ שהודפסו לרוב על ידי מטריצה מעץ. לאיורים אלו היתה מטרה אחת לשייך את הספר להאדם או לבית הדפוס שהייתה לו הזכות והרשות להדפיס את הספרים זהו דגל המדפיס. מעין כרטיס ביקור שהופיע בו כמובן שם המחבר, שם הספר, מקום ושנת ההוצאה וכמובן באותיות קידוש לבנה את בית הדפוס בו סודרו האותיות והודפסו. 

בדומה מאוד, לסימני משפחות האצולה של העמים והתרבויות השונות, לדוגמא : סמל משפחת מדיצ׳י בפירנצה המכיל מגן עם שישה כדורים, גם ליהודים שחיברו או הדפיסו ספרים היו סימנים משלהם. למשל סימונים של כלי נגינה על מנת לייחס למשפחות לווים, כפות ידיים עם פיסוק אצבעות לסימון משפחות כהונה או אריות לסמל שהמדפיס היה צאצא לשבט יהודה שכידוע לפי ברכת יעקב לבניו קיבל יהודה את סמל האריה. 
 
יהודים ״פשוטים״ שלא היו מיוחסים לשבטי ישראל, לא וויתרו גם הם על הסמלים ודאגו לבחור או במוטיבים הקשורים לשמם או לאמונתם – למשל נפתלי, או אדם שהיה מאמין בנביא השקר שבתאי צבי, יוסף – ציור נשר שעל כנפיו מצוירת פגישת יעקב ויוסף, מגן דוד, עץ אשל המיוחס לאברהם או לחילופין ציורים של סיפורים מקראים המרמזים על שמו של המדפיס.

נפוצים היו גם מגן דוד, עץ אשל או לחילופין ציורים מקראיים המרמזים על שם המדפיס.

ניתנה חשיבות לעיסוק המשני של המדפיס ולעיר בה הודפס הספר. למשל: סכין היה יכול לרמז על עיסוק המדפיס כשוחט או מוהל, תוי נגינה יכלו לרמז על זה שהמדפיס היה חזן או בעל קריאה

כמו כן ניתנה חשיבות לעיסוק המשני של המדפיס ולעיר בה הודפס הספר. למשל: סכין היה יכול לרמז על עיסוק המדפיס כשוחט או מוהל, תוי נגינה יכלו לרמז על זה שהמדפיס היה חזן או בעל קריאה, או הברור מאליו כסת דיו ונוצה לסימול זה שהוא דפס. לעניין הערים היה נהוג לצרף את סמל העיר או אם הודפס בירושליים היה נהוג להדפיס את תצורת המקדש. דימוי המקדש לפעמים גם הודפס בערים אחרות כדי להביא את הכמיהה לציון.


הייתם יכולים לחשוב שהיהודים היו דפסים גדולים ומהוללים ולכולם היה בית דפוס, אבל לא! את רוב ספרי הקודש היהודים (כי ספרי חול כמעט ולא היו) הדפיסו נוצרים. דוגמאות נהדרות ניתן למצוא בספרים שהודפסו בונציה על ידי משפחות קווירני או בארגאדין או קבאלי.

Schermata 2019-05-18 alle 20.32.58
Schermata 2019-05-18 alle 20.32.21

מקורות: 

דגלי המדפיסים העבריים מראשית הדפוס העברי ועד סוף המאה התשע־עשרה. 
מאת: אברהם יערי

יש פה ממתקים רציניים

נעמה בן משה
untold

נעמה בן משה עושה קסמים בטקסטיל

מעצבת הטקסטיל נעמה בן משה עברה דרך מרתקת מהלימודים בשנקר ועד המותג העצמאי שפתחה – NAMA – שהתחיל בכלל בברלין. היום היא משתפת פעולה עם יוצרים מוכשרים אחרים ולוקחת השראה מעולמות מופלאים, וזה זמן לא פחות ממדהים לעצור ולהתבונן בדרך שעשתה.

קרא עוד »
untold

“מי את?” – שרון דוידסון

׳מי את?׳ הוא פרויקט הגמר של המעצבת שרון דוידסון. שרון היא אמא במקביל להיותה סטודנטית בשנקר, והג׳נג׳לינג הבלתי־האפשרי בין הלימודים האינטנסיביים במחלקה לבין ההורות וזוגיות, גרם לה להיעלם קלות לארבע שנים, מה שהוביל לפרויקט הגמר שכולל את רגשות האשם ההוריים. שרון לקחה צעצועי ילדים קיימים ושיבשבה את הפונקציונאליות שלהם – נחום תקום שנופל, מגנט שלא מרים את הדג, כלי אוכל ריקים כי בקושי אוכלים בבית, ועוד ועוד.

קרא עוד »
Björk’s Cornucopia. Santiago Felipe, 2019. Courtesy One Little Indian/The Shed
untold

מעצבת הבמה של Björk על Cornucopia

מעצבת הבמה קיירה סטפנסון יצרה עולם שלם, מורכב ומרתק שכולו השראה מטבע וטכנולוגיה, וההרמוניה בין השניים. קיירה לקחה חלק מצוות שלם שעיצב והרכיב את Cornucopia, המופע האחרון של Björk, בעקבות אלבומה החדש שיצא בשנה שעברה. היא סיפרה לנו על תהליך העבודה והדיאלוג עם המוזיקאית המוערכת.

קרא עוד »
Filed under: untold, אספרסו קצר, היסטוריה, עיצובTagged with: , , , , , ,

מה עושים החודש? מאי 2019

מה עושים החודש? מאי 2019

זהו- פסח מאחורינו, חזרנו לאכול חמץ ורשמית החורף נגמר.
אין יותר תירוצים להשאר בבית, במיוחד כשיש כל כך הרבה אירועים מעניינים לבקר בהם! בחרנו עבורכם בפינצטה כמה תערוכות וכנסים שבאמת חבל לפספס.

תרבות אגודה – ארז גביש

בשנת 1982 התפרסם הלהיט הראשון של להקת Culture club. בקליפ לשיר Do you really want to hurt me לובש הסולן בוי ג׳ורג׳ חולצה עם שם הלהקה בשפת המקרא, וכך זכה דור שלם להיחשף לצירוף המילים המסתורי “תרבות אגודה”.

ארז גביש – מעצב רב תחומי, מאייר, אנימטור וראש המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, גדל בגבעתיים בשנות השמונים, אחרי המלחמות הגדולות ולפני האינטרנט, בתקופה שבה מועדון ׳הפינגווין׳ ו׳בית התקליט׳ בתל אביב היו חלון הצצה קטן לעולם, ללונדון וברלין, לפופ האלקטרוני, פוסט־פאנק ו׳הגל החדש׳.

בתערוכתו ״תרבות אגודה״, גביש מציג עולם של מדע מאגי ומיסטיקה אלקטרונית, שירה רובוטית ואגודות סודיות. בהשראת גיבורי התרבות של נעוריו – ׳קראפטוורק׳, גארי ניומן, ׳הליגה האנושית׳, דוראן דוראן ואחרים, מערבב גביש מציאות ודמיון, דמויות מיתולוגיות ושירה בתרגום אלקטרוני, וכל זאת בקופסת קסם של איורים, תנועה מוזיקה ואור, שאותם הוא מבצע בטכניקה ייחודית המשלבת הדפס, עיצוב גרפי והקרנה.

אוצרת: מירב סולומון

מתי: 25.5.19 – 30.4.19

איפה: בית הנסן – גדליהו אלון 14, ירושלים

יפה לך – פועלות

אחרי האירוע המוצלח לכבוד יום האשה הבינלאומי, צוות Me-toog מכה שוב, הפעם לכבוד חג הפועלות! יהיו עבודות נבחרות מתערוכת ״יפה לך״ המקורית (אם פספסתם במרץ, זו ההזדמנות שלכם) לצד מופע אור קולי מרגש וחנות מזכרות סולידארית לוהטת. ההכנסות ממכירת העבודות קודש לקואופרטיב הנקיון, עסק חברתי שנמצא בבעלותן של הנשים העובדות בו ומתנהל בשקיפות ובשותפות, בדגש על העצמה נשית ועל המאבק בניצול בשוק הניקיון הקבלני.

מתי: יום שבת 4.5.19 | 16:00
איפה: בית רומנו – דרך יפו 9, תל אביב

תערוכת פרא

שישה מאיירים חדשים ובועטים בתערוכה פראית אחת.
המאיירים בדקו מה הוא ״פרא״ עבור כל אחת ואחד מהם- בואו לראות מה יצא.

יוצגו עבודות מקוריות, הדפסים למכירה וים של אווירה.

מציגים: גיל רדק, דנה ברנר, סתיו עסיס, מאיה מנור,
            עדן אופיר ודריה מוזס.

מתי: 29.4.19 – 4.5.19
איפה: כולי עלמא – מקוה ישראל 10, תל אביב

57176834_10216630861858379_7774599720176975872_o

Jerusalem Games Conference

כנס ראשון מסוגו בארץ, שיתקיים במשך יום אחד ויוקדש לאמנות, תרבות ויצירת משחקים כאשר הנושא המרכזי יהיה סטוריטלינג.

מרצים משתתפים:

Ken Wong (Monument Valley, Florence), Emily Short (Galatea), Jakub Dvorsky (Samorost, Machinarium), Ian Dallas (What Remains of Edith Finch, Unfinished Swan), and Ben Esposito (Donut County).

במסגרת הכנס תתקיים גם תערוכה של פרוייקטים אינטראקטיביים אשר בוחנים את אמנות הסיפור מנקודות מבט שונות.

מתי: 6.5.19 | 9:30 – 18:00
איפה: האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל – מרטין בובר 1, ירושלים

ISVIS 2019

כנס הוויזואליזציה הישראלי – The Israeli Visualisation Conference – חוזר בפעם החמישית על מנת לדון בהתפתחויות מקומיות ובינלאומיות בתחום ויזואליזצית הדאטה. הכנס יקיים הרצאות מרתקות ופאנלים בנושאי דאטה וחברה, סקס, פוליטיקה, פמינזם, פיתוחי בינה מלאכותית, מחקר וחוויית משתמש ברשתות החברתיות

מתי: 12.5.19 | 9:00 – 17:00  
איפה: מכללת שנקר – ידע עם 8, רמת גן

צבע טרי 2019

יריד האמנות והעיצוב השנתי הגדול והמשפיע ביותר בישראל חוגג עשור חדש!במתחם יוצגו תערוכות חדשות ומרגשות בפורמטים הייחודיים לצבע טרי: חממת האמנים העצמאים; מתחם עיצוב טרי, שיכלול השנה חממת מפעל הפיס לעיצוב; ביתן וידאו ומדיה חדשה באוצרות המרכז לאמנות עכשווית תל-אביב; פרויקטים למען הקהילה, ותערוכה מרכזית בינתחומית.

התערוכה המרכזית תשמש פלטפורמה למפגש בין יוצרים מקומיים לבינלאומיים, ולשיח על הזליגה המתגברת בתקופתנו בין אמנות, עיצוב, קראפט וטכנולוגיה.
הצגת העבודות והיוצרים השונים זה מזה בכפיפה אחת, תבקש לפרום את הקצוות של הקטגוריות המובחנות ולייצר חוויה עשירה ופלורליסטית.

מתי: 30.5.19 – 3.6.19
איפה: אקספו תל אביב (גני התערוכה) – רוקח 101 תל אביב

58574582_10157149849278834_6879949373766107136_o

יש פה ממתקים רציניים

נעמה בן משה
untold

נעמה בן משה עושה קסמים בטקסטיל

מעצבת הטקסטיל נעמה בן משה עברה דרך מרתקת מהלימודים בשנקר ועד המותג העצמאי שפתחה – NAMA – שהתחיל בכלל בברלין. היום היא משתפת פעולה עם יוצרים מוכשרים אחרים ולוקחת השראה מעולמות מופלאים, וזה זמן לא פחות ממדהים לעצור ולהתבונן בדרך שעשתה.

קרא עוד »
איור: שרון שפיץ
אספרסו קצר

שרון שפיץ נמצאת בפרטים הקטנים

במהלך שבוע האיור-2018, לה-קולטור מציגים את תערוכת האמנות הגדולה ביותר בשבוע האיור, שיתפרש על פני סופ”ש שלם, בו יוצגו וימכרו איורים בנושא: בית. בתערוכה יציגו כ-100 מאיירות ומאיירים. הפעם, שרון שפיץ, מדברת על איור, רישום והחיים.

קרא עוד »
Mixtapes

Mixtape – YONIL

כולם מכירים כבר את הטעם הויזואלי של Yonil ואת המרצ׳נדייז שהוא מוכר, אבל רגע, אתם מכירים את הטעם המוזיקלי שלו? אם עוד לא, היום יש לכם

קרא עוד »
Filed under: untold, אספרסו קצרTagged with: , ,

איך לא שמעת על מטרקטשה נסו?

מיניאטורה של העיר בגדד

איך לא שמעת על מטרקטשה נסו?

איש האשכולות של האימפריה העות׳מאנית יצר (גם) מפות מאויירות של איסטנבול והסביבה. כמה דקות על מטרקטשה נסו.

הוא כונה לא פעם ״ליאונרדו דה וינצ׳י של המזרח״, ולא בכדי – הוא היה יליד המאה ה־16, רק במקום איטליה העשירה – בוסניה העות’מאנית, ומתהדר ברשימת תארים ארוכה: מתמטיקאי, היסטוריון, גיאוגרף, קרטוגרף, טופוגרף, מוסקטיר, איש צבא, סייף, צייר, קליגרף ומהנדס. שמו המלא הוא Nasûh b. Karagöz al-Bosnawî, אבל אתם יכולים להשתמש בכינוי מטרקטשה נסו (Matrakçi Nasuh), על שם המשחק שהמציא – מטרק. מתוך כל המגוון הזה, אנחנו נתמקד היום בהיספק אחד של האישיות הגדולה הזאת – כצייר מיניאטורות בחצרו של הסולטן סולימן המפואר.

בניגוד למקביליהם בני הרנסאנס האירופי, שהתמקדו בתיאור ריאליסטי ככל האפשר של בני האדם ונצמדו לנושאים דתיים ומיתולוגיים, ציירי המיניאטורות העות׳מאנים הגיעו מתפיסת עולם אחרת לגמרי: היה עליהם לייצר תמונות העוסקות בהתרחשויות היום-יום בארמון הסולטן, שעקבו באדיקות אחר הטקסט של כתב היד בו הן נכללו. למעשה, בזמנו לא היו אלה יצירות אמנות ייחודיות אלא איורים אקטואליים. הצורך ביצירת מיניאטורות חדשות לעיתים קרובות הכתיב עבודה מהירה, שלא אפשרה ירידה לפרטים, וביחד עם התכתיבים של החברה העות’מאנית הדתית (איסלאם-סופיסטי) והשפעות משכני האימפריה כמו סין ופרס, נוצר מעין קאנון, סגנון אחיד – השטחה של הפרספקטיבה, צבעים חזקים, קווים מסוגננים והתמקדות בעיקר ובנרטיב. למעשה ציירי המיניאטורות עשו עבודה כל כך טובה בתיעוד המתרחש בחצרות האימפריה העות’מאנית שכיום רבים מהם נחשבים מסמכים היסטוריים לכל דבר.

מטרקטשה נסו נחשב למייסד של ז’אנר חדש, שלא התייחס לנרטיב של כתב היד באופן ישיר, אלא התמקד בתיאור דקדקני של ערים, ומכונה ״מיניאטורה טופוגרפית״. אומרים שבעבודתו המתארת את איסטנבול יש מספיק פרטים ודיוק כך שניתן לנווט בה אפילו היום, רק בהתבסס על אותה מפה מהמאה ה-16. אבל, יופין של המיניאטורות הטופוגרפיות של נסו הוא לא ביכולתן למסור מידע מדוייק, שיכול לשמש לניווט בשטח, אלא באופן בו הן ממחישות את החוויה של המקום בצורה מורכבת, רבת פרטים ומשכנעת. יש בהן עולם ומלואו, שניתן לצלול אליו במבט אחד. הוא מאסטר של קומפוזיציות, היררכיה וקונטרסט, ומוביל את העין במיומנות, מלהטט בצבעים החיים והרווים וריבוי הטקסטורות האופייניים למיניאטורות העות׳מאניות, כל זאת תוך הקפדה על ״חוקי הפורמט״ של המיניאטורה העות׳מאנית.  

 

נסו היה היסטוריון,שתרגם וכתב מסמכים היסטוריים בעצמו, ואפילו המציא סגנון קליגרפי ייעודי לפקידי הממשלה (דיוואני –Jeli Divani) ונראה שכבר אז ידע את הערך החשוב של המיניאטורה כמסמך תיעודי. הוא נמנע מתיאור של בני אדם, מה שמקל עלינו, הצופים, להכניס את עצמנו לתמונה באופן מלא, או להתייחס אליה באופן מופשט. הוא לא מתאר את המי ומי בחצר הסולטן אלא קרבות גדולים וארכיטקטורה, ודווקא ההתעסקות בדברים הגדולים מאפשר לו לרדת לפרטים הקטנים בהם התפרסם. הנרטיב שנסו מציג מופשט ולכן גם רחב וגלובאלי יותר, שמאפשר גם לנו, מעל 500 שנה אחר כך, להתחבר אליהן.

יופין הוא לא ביכולתן למסור מידע מדוייק, אלא באופן בו הן ממחישות את החוויה של המקום בצורה מורכבת, רבת פרטים ומשכנעת. יש בהן עולם ומלואו, שניתן לצלול אליו במבט אחד.

קליגרפיב בסגנון ה"דיוואני" שהומצא ע"י נסו עבור פקידים
קליגרפיה בסגנון ה"דיוואני" שהומצא ע"י נסו עבור פקידים

יש פה ממתקים רציניים

untold

עיר בר – שקד גינות

במדינת ישראל קיים קו תפר עדין ולא תמיד מוגדר בין טבע לעיר. במקומות מסוים הטבע גובר על האורבניות ובמקומות מסוימים יחסי הכוחות הם שונים לגמרי, לצערנו. בפרויקט הגמר שלה, בחרה שקד להציג את החפיפה בצורת ספר מאויר .

קרא עוד »
לירון אשכנזי
untold

לירון אשכנזי מפסלת עולמות

רגע אחרי הצבא, לירון אשכנזי הכינה תיק עבודות מושקע, שלחה ל-School of Visual Art בניו־יורק והתקבלה. כאן במגזין ולראשונה בעברית, המסע המטאורי שלה מהלימודים, התובנות בדרך, העבודה בסטודיו של סגמייסטר & וולש ועד החומרים המרתקים שהיא מפרקת ומרכיבה בהווה.

קרא עוד »
Filed under: untold, אמנות, אספרסו קצר, היסטוריהTagged with: , , ,

איך לא שמעת על ארנסט הקל?

איך לא שמעת על ארנסט הקל?

רופא שהפך לביולוג בעל תשוקה אדירה לאמנות, שהראה לעולם את מה שרואים מבעד למיקרוסקופ. חמש דקות עם ארנסט הקל.

ראיתם כבר את ההדפס הזה, או לפחות אחד דומה לו – הדפסים מרובי פרטים של סקולנטים או חרקים, מסודרים בקומפוזיציה סימטרית על נייר צהבהב, לרוב גם בצירוף השמות הלטיניים בפונט קורסיבי. יכול להיות שמצאתם אותו בחנות הדפסים מדהימה בגיחה האחרונה לאירופה, או שזה סתם הדפס זול מאיקאה, אבל את ההשראה העיקרית לכל מקשטי הקירות האלה ניתן למצוא אצל אדם אחד – ארנסט הקל.

הקל, לפחות לפי הכשרתו, היה בכלל רופא, שעשה הסבה לביולוגיה לאחר שקרא את “מוצא המינים” של דרווין, קולגה ובן זמנו. הקל לא היה המדען הקר והאובייקטיבי שאנחנו מכירים, אלא אדם מלא רגש, מדען שמעריץ את הטבע אותו הוא חוקר, ועושה את עבודתו בתשוקה גדולה, אולי קצת גדולה מדי.

להקל הייתה משנה סדורה – תיאוריה שלמה על פיה מאותו תא פשוט מתפתחים כל היצורים, מורכבים ככל שיהיו. הוא ייחס חשיבות רבה לנראות החיצונית של כל דבר, וטען שהצורה היא הקובעת את תכונותיו של היצור. אמנם משנתו של הקל לא עמדה במבחן הזמן (ולאחר מותו חלקים ממנה אפילו נוצלו להצדקת תיאוריית הגזע הנאצית), אבל האיורים שלו בהחלט עונים להגדרה.

Ernst Haeckel (ויקיפדיה)
Ernst Haeckel (ויקיפדיה)

עבודתו הפופולארית ביותר היא אלבום ההדפסים art forms in nature) Kunstformen der Natur). כאשר הספר יצא לאור לראשונה עוד לא הייתה אפשרות זמינה לצילום דרך מיקרוסקופ, ולכן כאשר האדם הממוצע חזה באחד ממאה ההדפסים הכרוכים בספר החדש, אי שם ב־1904, הוא ראה דימוי חדש, שהוא לא מכיר – דימוי השקול לקורא בן זמננו להדמיות של נאס”א.

ואכן, זה סוד קסמם של ההדפסים ה”מדעיים” של הקל: הם לא אינדקסיאליים גרידא – הם חורגים מעבר לפונקציה שלהם, והולכים כל כך רחוק ממנה שהם כבר לא דומים לה. אלו יצורים חייזריים, סימטריים, מעוצבים ויפים להפליא. הם מצויירים בפוזות דינמיות, ונראים יותר כמו צורות בקליידוסקופ מאשר הייצורים החיים המוכרים לנו מהיבשה, מצויידים במחושים, בלוטות וקימורים.

כמו בעבודתו המדעית־פילוסופית, גם כאן מכופף הקל את הצורות הנתונות בשם האידיאולוגיה והאסתטיקה. בקווים מדוקדקים וברמת פירוט מרהיבה הוא בורא לנו פנטזיה מדעית, מחזה מהפנט. זה כבר לא משנה האם היצורים האלה באמת קיימים או האם הם באמת נראים כך – השאלה היא האם הוא משכנע אותנו ביופיו ובאחידותו האלוהית של הטבע.

אלו יצורים חייזריים, סימטריים, מעוצבים ויפים להפליא.

Radiolaria skeletons at 100x - Marc Perkins (Flickr)
Radiolaria skeletons at 100x - Marc Perkins (Flickr)

יש פה ממתקים רציניים

אמנות

רושם ראשוני

6 טיפים של הצלמת איה וינד איך לצלם את האובייקטים שלכם בצורה מעניינת, שתתפוס את העין ותכניס לכם עבודה.

קרא עוד »
Filed under: untold, אמנות, אספרסו קצר, היסטוריהTagged with: , ,