fbpx

אבישי אדלר המיר את הטראומה בפרויקט הכי מצמרר שראיתי

אבישי אדלר התיך את טיפולי ההמרה שעבר כהומו דתי לפרויקט גמר מצמרר בבצלאל – ׳צלם בהיכל׳, מיצב הכולל מגילה אינטראקטיבית ווידאו המוקרן על שער מעץ מולה. במקום להתמקד רק בחוויה הפרטית שעבר, אדלר הכניס לפרויקט חוויות של להט״בים מקבוצת פייסבוק בנושא. לא ראיתי כזה לפני.

אבישי אדלר. צילום:
אבישי אדלר. צילום:

ספר על הפרויקט בכמה מילים:

״צלם בהיכל״ הוא מיצב הכולל מגילה אינטראקטיבית באורך 15 מטרים הניצבת על דוכן, מולה שער מעץ בגובה 2.60 עליו מוקרן וידאו הממחיש את החוויה של ההומוסקסואל הדתי ואת המתח העולה מהחלקים השונים של זהותו.

במגילה מובא כתב אישום מאת ההומו הדתי נגד עצמו, בליווי מקורות מן התנ״ך, פרוטוקול בית המחוקקים, קטעי שירה ועשרות וידויים אנונימיים מעמוד הפייסבוק ״וידויים של להט״בים דתיות ודתיים״.

גלילת המגילה משפיעה על הוידאו המוקרן בעזרת מנגנון אלקטרוני. על המגילה יש פסי נחושת שסוגרים מעגלים חשמליים ומשנים את הוידאו ואת הסאונד תוך כדי הגלילה.

איך התגבש הקונספט?

את הפרויקט הזה התחלתי בעצם לפני 20 שנה כשרק התחלתי לגלות שאני שונה בחברה בה גדלתי.
בזמן הלימודים בבצלאל התחלתי להעז לבטא את הקונפליקט הזה של להיות הומו ודתי. הפרויקט התחיל מפנזין שעשיתי בקורס ״פנזינים״ של ענת קציר – ״צלם בהיכל״, בשנה ג׳, בו הבאתי בעיקר וידויים ושירים.

רציתי מאוד לשקף את החוויה שההומו הדתי חווה. פנזין קטן ואינטימי זה נחמד אבל הרגיש לי שזה לא הדבר. זה לא מספיק מעביר את החוויה של המשפט הפנימי שאנחנו ההומואים הדתיים נושאים איתנו כל החיים, את כתב האישום שאנחנו צוברים לעצמנו. בהמשך, רציתי לתת ביטוי למשפט הפנימי הזה וישר חשבתי על דימוי של בית משפט משולב עם בית כנסת: דוכן הנאשמים.

משם הגיע הרעיון של כתב האישום מההומו הדתי לעצמו. מצד אחד רציתי שהפרויקט יהיה מאוד נוכח וימשוך עניין בדרך ההצגה שלו, לכן הוא התגבש למיצב גדול – דווקא אל מול ההשתקה ש״אין דבר כזה הומו דתי״. אבל מצד שני – רציתי שכשאנשים יבואו ויגשו לטקסט הם לא ירגישו מותקפים ולכן חשבתי שכתב אישום מההומו לעצמו בתוספת וידויים שהם כעין הערות שוליים יציב מראה בדרך הרבה יותר אלגנטית לאנשים על החברה ולמה שהיא יכולה לגרום/גרמה.

הקונספט של המגילה הגיע מתוך רצון לספר סיפור שלם. בסיפור מתחילים מההכנה (בדימוי על הארון מוקרן וידאו של הטהרות במקווה) אל כתב האישום שנפתח במילים ״על דעת המקום ועל דעת הקהל״, מתוך התפילה הפותחת את ערב יום כיפור. עוברים דרך כתב אישום של הומו מאז שהוא צעיר.

צלם בהיכל - אבישי אדלר. צילום: דניאל חנוך
צלם בהיכל - אבישי אדלר. צילום: דניאל חנוך

ממשיכים ל״הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם״ שהם הפרשה בתורה האוסרת על משכב זכר. ואז מתחילים להופיע קולות של וידויים בקטן ושירים בגדול.

המגילה ממשיכה בקטע ארכיון משנת 1971 של דיון בכנסת, אורי אבנרי יזם לבטל את הסעיף בחוק האוסר על משכב זכר. במילא לא אכפו אותו וזה יצר בושה וחוסר צדק כלפי הומואים. הקולות התלהמו ובסוף ההצעה הוסרה מסדר היום. בשנת 1971 להיות הומו היה בגדר להיות עבריין.

באמצע הדיון חבר הכנסת אורי אבנרי הביא רשימה של אנשים ״מכובדים״ שהיו הומוסקסואליים. החלטתי להציג אותם טיפוגרפית שכתבו במגילת אסתר את בני המן, העומדים לפני תלייה על עץ.

בהמשך מופיעה ״רשימת עדי התביעה״ – בעצם העדים הם האנשים שמאשימים את ההומו הדתי. בראש ובראשונה -הצלם, ההומו בעצמו. אחר כך ההורה, האישה, הריבון (אלוהים) ומטפל ההמרה.

צלם בהיכל - אבישי אדלר. צילום: דניאל חנוך
צלם בהיכל - אבישי אדלר. צילום: דניאל חנוך
משמאל - אבישי אדלר. צילום: דניאל חנוך
משמאל - אבישי אדלר. צילום: דניאל חנוך
פנזין. צלם בהיכל - אבישי אדלר.
פנזין. צלם בהיכל - אבישי אדלר.
פרסומת ריקה

לאחר הוידויים של מטופלי ההמרה מגיע קטע של ״ויהי חושך״ העוסק בהתאבדויות, בגידות ודכאון עקב הקונפליקט. החלטתי לעשות קטע זה בשחור וליצור גרדיאנט שמבטא את השקיעה האיטית לתוך החושך.

המגילה מסתיימת בשיר שחיבר בחור בשם ״אור שלם״ (שם בדוי), שהגיע לקרוא אותה ולמרות אי־ההסכמה על הדרך בה צריך להתמודד, הרגשתי שהשיר מבטא בדיוק את מה שכולנו מבקשים: השלמה, הכלה, גבורה לצלוח את הקונפליקט הזה.

באופן אישי, שנים הייתי בהסתרה ובושה על המקום שלי כהומו דתי. לא היתה חיה כזו וזו לא היתה מציאות אפשרית מבחינת המשפחה והסביבה הדתית. עם השנים למדתי להכיל את הקולות בעזרת הנכונות לפתוח ולשתף. שמח שיכולתי להביא את הקול הזה לעולם.

 

מי הנחה את הפרויקט?

את הפרויקט הנחה יואב פרי. הגעתי ליואב עם הרעיון של המיצב האינטרקטיבי והפנזין המודפס. יואב ממש עזר לי לדייק ולמנן את העיצוב והוידאו. למדתי שלהקטין זה לפעמים הדבר הכי נכון. Less is more. בתוך נושא כזה טעון, כשמגיעים בצורה של הנחת הדברים, בצורה של רמז ופשטות. הדברים נכנסים ללב הכי חזק.

הבאתי לו שוב ושוב דימויים, רעיונות, עיצובים והוא עזר לי לדייק את זה. את רוב התוכן היה לי בשבוע הראשון שני של הפרויקט. ידעתי מה אני רוצה לומר.

מה ומי היו ההשראות?

כמו שאמרתי, הרצון היה לחבר בין בית משפט לבית כנסת. דוכן הנאשמים, כתב האישום לתורה.

בחרתי בפונט דוד, הפונט הרשמי של כתבי האישום והמסמכים הרשמיים של הממשלה. לא רציתי לעשות את כל המגילה בכתב שנראה דתי כי העניין הוא שהמשפט הזה קורה כאן ועכשיו, כל הזמן.

המון ממקורות ההשראה היו מקורות דתיים, סמלים דתיים.
הסתכלתי על מגילות עתיקות ובתוכם מגילת אסתר. על כתר ארם צובא, התורה של הרמב״ם. התסכלתי על פעולות יומיומיות כמו הליפוף של התפילין, נרות השבת המטפטפים וסיכה פשוטה של כיפה. הטלית – שהיא גם מגנה על הבן אדם אבל גם מסתירה אותו.

הסאונד שיצרתי ולקחתי מבוסס הרבה על מוזיקה איסלנדית, Sigur Ros ו־Biosphere. בשילוב עם סאונד אמביינט מבית המשפט ומהטבע. מוזיקה מלנכולית שנושקת לאבסטרקט. הרגשתי שהוא מאוד מתחבר לפרויקט ושומר על מתח בין שבר, עצב ותקווה.

 

איזה שלב היה לחוץ במיוחד?

שני שלבים שהיו לחוצים במיוחד היו: הראשון, בניית הארון הגדול והדוכן. עשיתי חיתוך CNC והייתי צריך לשנע הכל לירושלים ולהרכיב. הקיבוע של המגילה והפחד שהיא לא תצליח להיגלל על הדוכן הלחיצו אותי מאוד.

השלב השני שהיה לחוץ זה הרכבת המנגנון האלקטרוני. עד ערב לפני ההגשה המנגון לא עבד לי כי חיכיתי להזמנה של סרט נחושת מצפון הארץ ולא ידעתי אם בכלל זה יעבוד. היה מאוד מורכב לחבר את כל המגעים ולהכין את הפס שקולט את המגילה. גם ההלחמה היתה דבר שלא היה לי בו נסיון רב אבל למדתי והצלחתי להשתלט על זה.

ההימור השתלם ואכן הכל עבד חלק ערב ההגשה. רק אז נהייתה באמת הקלה.

מתוך תהליך העבודה. עיצוב: אבישי אדלר

מה אתה לוקח איתך מהפרויקט לחיים שאחרי?

הדברים שאני הולך להגיד ישמעו כמו קלישאות אבל את כולם לקחתי איתי:

קודם כל – שהכל אפשרי. הפרויקט הזה חיבר המון עולמות ביחד, מההפקה שלו דרך הסיפור והביצוע והרעיון על המנגנון. לא היתה לי ערובה שזה יעבוד וזה קרה. אז אני חושב שהאומץ להעז – לחקור תחומים שלא נגעתי בהם כמו עבודה בעץ וחשמל, האומץ לדבר על נושאים חשובים וקשים, לפתוח.

עוד משהו שלקחתי איתי זה שעיצוב ותקשורת חזותית, או אמנות, באמת מצליח לגעת באנשים מעבר למילים. תמיד אומרים כמה אמנות חשובה אבל כשראיתי מה אנשים עוברים אל מול המיצב שבניתי הבנתי שיש לי כח שלמדתי להשתמש בו פה בבצלאל. למדתי גם שהרבה יותר אנשים מוכנים להבין את המורכבות ולתמוך מאשר מה שחשבתי.

איזה טיפ תיתן לסטודנטים שעולים לשנה ד׳?

הטיפ שלי הוא לעשות פרויקט על משהו שחשוב לכם להגיד, שאולי אפילו אתם לא יודעים איך להביע אותו עדיין. המסר שרציתי להעביר נתן לי כלים לחזק את הפרויקט ולא להישבר ברגעים קשים. ידעתי שאני רוצה להעביר משהו וחייב שזה יעבוד. לכו בכל הכח על דברים שחשובים לכם ואל תוותרו, תמיד יש פתרונות!

מה התוכניות לחיים שאחרי התואר?

רוצה להכין אתר לפרויקט, שגם אנשים שלא הגיעו יוכלו לקרוא ולראות את הוידאו. בקרוב בעזרת השם. השבוע יצא קליפ שביימתי וערכתי, אני משתתף בפסטיבל אאוטליין עם איורים שלי וגם עם שיר שהלחנתי במסגרת שונה. בספטמבר מתחיל עבודה במשרה מלאה בחברת לייטריקס הירושלמית, כמעצב מארקטינג ומתעסק בעיקר בוידאו.

אני בן אדם שאוהב כל הזמן ליצור, ליזום ולקחת חלק בפרויקטים. מקווה שאצליח לשלב עם המשרה המלאה.

אבישי אדלר, תערוכת בוגרי בצלאל 2021. צילום: טל סולומון ורדי
אבישי אדלר, תערוכת בוגרי בצלאל 2021. צילום: טל סולומון ורדי

איפה אפשר למצוא את אבישי אדלר?

צלם בהיכל – אבישי אדלר

תערוכת הבוגרים של בצלאל 2021
קמפוס הר הצופים, ירושלים

ווהו! נרשמת לניוזלטר שלנו בהצלחה!

המלצה:
קבוצת הפייסבוק שלנו Secret Uncoated כוללת יופי של ממתקים המתעדכנים על בסיס יומי, עם מלא אנשים טובים ←

שליחת פלייליסט מהמם במיוחד