עשיתי פעמיים את פרויקט הגמר בשנקר. בראשון נכשלתי, בשני הצטיינתי. כמה טיפים חשובים שיאפשרו לך לעבור את פרויקט הגמר בלי להיכנס להתקף חרדה, ואפילו להנות מהדרך. בסופו של דבר, זה כולה עוד פרויקט, ואפשר לקחת ממנו הרבה דברים טובים.
הגשתם את פרויקט הגמר, הצגתם בתערוכת הבוגרים ונכשלתם? תנחומיי! כי זה בדיוק מה שקרה לי. אין ספק שהמקרה הזה הכניס כמה סטודנטים של שנה ג׳ להתקפי חרדה, והגיע הזמן להרגיע אותם. גבירותיי ורבותיי, המדריך. להלן 5 טיפים כיצד להימנע מכישלון בפרויקט הגמר שלכם:
הרעיון הראשון שלי היה VJ אינטראקטיבי עם הקהל. טסתי עד לברלין הקרירה בתחילת סמסטר ב׳ ושם הבנתי שאין סיכוי שאצליח להרים את האופרציה הזו ב־3-4 חודשים, במיוחד שהידע שלי בתחום ה-Motion הוא לא מעמיק מספיק (עדיין). זה כלל ללמוד תוכנות חדשות שאני לא מכיר בטווח זמן מאוד מצומצם (כי העיקר הוא הקונספט והעיצוב). סתם שרפתי זמן יקר על רעיון טוב אבל לא בר ביצוע. בסוף חזרתי לאזור הנוחות שלי – אינטראקטיב. עיצבתי אפליקציה, Hool.Ninja, ובניתי לה דמו עובד באופן מלא ב-Principle. אבל פאק, עדיין נכשלתי. הטיעונים בהגשה הקשוחה שעברתי היו שאין כמעט עיצוב (=מסה של מסכים), ולכאורה, בגלל שההיקף קטן – הוא לא מספיק בשביל לעבור.
בפרויקט הגמר השני – Spokenotes – החלטתי לחזור לפרינט. כבר בתחילת הסמסטר הבהרתי לעצמי שעם דברים מודפסים אי אפשר להתווכח. ספר ששוקל 700 גרם – הוא קיים, אפשר לדפדף בו, אפשר לראות את ההיקף. כשיש לך רק מסכים, לך תסביר את כל העבודה מאחורי הקלעים.
לא משנה כמה ניסיון יש לכם, כמה עבדתם בפרילאנס בשנים שהייתם סטודנטים, אתם בסופו של דבר באקדמיה ויש לה חוקים אחרים מהעולם האמיתי. בשנקר למשל יש קבוצות הנחיה, וכל קבוצה מקבלת 2 מנחים. חשוב מאוד שיהיה חיבור טוב עם המנחים שלכם, עדיף עם כאלו שלמדתם איתם בעבר ואתם מכירים את דרך העבודה שלהם. זה קריטי, בעיקר כי זה יכול לתרום לכם המון.
בפרויקט הגמר הראשון לא היה לי חיבור טוב. בהתחלה היה בסדר, ומהגשת האמצע דברים הלכו והחמירו. יש דבר כזה שאין כימיה, זה לא אומר שאתם סטודנטים בעייתיים, וחשוב לשים לב לזה כבר בהתחלה. במקרה הצורך – להחליף קבוצת הנחיה.
בפרויקט הגמר השני המנחים תרמו לי המון, ברמה השבועית, ובלי האינפוטים שלהם הפרויקט לא היה מגיע לעומקים שהוא הגיע אליהם. היה לי כיף לכל אורך התהליך, ולקחתי ממנו דברים לפרויקטים אחרים שעבדתי עליהם אחרי.
ולכן, כדאי שפרויקט הגמר שלכם ינוע באזורים של וידאו/מוצר פיזי/פרינט (פוסטרים, ספרים, פנזינים וכו׳). יש לכם את המשך החיים לעסוק באינטראקטיב (אפליקציות, אתרים, VR). תנו לעצמכם לעצב משהו קצת אחר. אם נתרכז רגע בתערוכת הבוגרים, הרבה יותר קל להעריך ספר עבה, מוצר פיזי כלשהו או וידאו מושקע, מאשר ממשק משתמש. במסך כמעט ולא ניתן להבין את נפח וכמות העבודה שנדרשה כדי להגיע לתוצר הסופי. בנוסף, למרבית האנשים אין ממש כוח לעבודות אינטראקטיב בתערוכת הבוגרים (זה לא צריך להיות שיקול עיקרי, אבל סתם מבאס).
אחד הדברים שאני מתעקש לגביהם בעבודה שלי הוא תוכן איכותי ומעניין. משתדל לא להיכנס לפרויקטים שהתוכן בהם לא מעניין, כי זה מתסכל אותי. אף על פי כן, אין שום סיבה שתבזבזו את הזמן שלכם על יצירת תוכן, כי הציון שניתן לכם לא כולל שיפוט בנושא. מבחינת האקדמיה מה שמשנה זה העיצוב ורק על פיו אתם נמדדים. ברוב עקשנותי, יצרתי טבלה משוגעת באקסל עם 120 מקומות מדהימים לברלין, ברצלונה וניו-יורק. בזבוז זמן? בטירוף. עדיף לקחת טקסט קיים ולעשות לו קופיפייסט.
בפרויקט הגמר השני, כל הטקסטים האקדמים בתחילת הספר – העתקתי וערכתי ממקורות קיימים. ידעתי שבמילא אף אחד לא קורא אותם, ועדיף שהם יכתבו על־ידי אנשים מנוסים ממני בתחומים שסקרתי (וכמובן – שמתי קרדיט מלא בסוף הספר).
אחד הדברים שנהניתי לעשות בסמסטר הוא פיץ׳ על הרעיון של פרויקט הגמר לאנשים שאינם מתחום העיצוב. לא תאמינו כמה האינפוטים שלהם יעזרו לכם בתהליך. ככל שתספרו על הרעיון לכמה שיותר אנשים – זה יאפשר לכם לזקק אותו לדבר קוהרנטי וברור, וגם – יוריד את הסטרס המשוגע לקראת ההגשה עצמה כי דיברתם עליו כבר עשרות פעמים כבר.
לסיכום, נסו לא לסבך את עצמכם בהפקות שאינן ברות ביצוע בזמן סביר של חודשיים (זה מה שנשאר נטו לביצוע, ויש שיטענו שאפילו פחות). מאחל לכם המון בהצלחה, אני זמין לשאלות והתייעצויות בפייסבוק ובמייל.
"הציירת והגנב" בדוקאביב הוא סרט הממוסס את המחיצות בין אנשים שתוכננו להיות אויבים. בימים אלה של פילוג וקיטוב, ובהתייחס למשבר של עולם האמנות – המסרים של הסרט חשובים מאי פעם.
׳אישה בונה ארץ׳ של תמר קנובל היא עבודת וידאו וסאונד בעקבות התוודעות לדמותה של עדה פישמן מימון – קרובת משפחה שלא הכירה, ופרויקט הגמר שלה בבצלאל.
פרויקטי הגמר במכון הטכנולוגי חולון כללו מיצבים גדולים לצד סרטוני אנימציה בינוניים, כמעט ללא ממשקים ופרינט, והעלו תהיות על בחירת הנושאים הבנאליים ורמות גימור בעייתיות. האוצרות המוצלחת של יהודה חופשי ניסתה להציל את המצב, אך רק 7 פרויקטים זרחו מבעד לבליל.
עורך ראשי ומייסד־שותף של מגזין אנקואטד. מעצב חווית משתמש, אוהב לחפור בחנויות תקליטים, לצלם באנלוגי ולספר לפני כולם על דברים מעניינים.
הרשמה לניוזלטר ←
קבוצת הפייסבוק שלנו Secret Uncoated כוללת יופי של ממתקים המתעדכנים על בסיס יומי, עם מלא אנשים טובים ←
עורך ומייסד
טל סולומון ורדי
לונדון
דורין שוורצמן
ניו־יורק
שירה סרי לוי
נועם אוחנה
נגה כהן
הפונטים באתר בחסות
פונטף – מטבעת אותיות
מגזין Uncoated מטשטש את הגבולות שבין עיצוב, אמנות, אנימציה ואיור.
Uncoated magazine blurs the lines between design, art, animation, and illustration.
ווהו! נרשמת לניוזלטר שלנו בהצלחה!
המלצה:
קבוצת הפייסבוק שלנו Secret Uncoated כוללת יופי של ממתקים המתעדכנים על בסיס יומי, עם מלא אנשים טובים ←