תפריט
המעצבת שלומית אריאל הגתה ועיצבה את ׳מקדש חוה׳, אחד מפרויקטי הגמר הכי מרשימים שנראו במחלקת לעיצוב טקסטיל בשנקר בשנים האחרונות. במסדרונות מתלחששים עליה כגאונה.
פרויקט גמר רחב היקף שמתחיל מאיור, ממשיך לטקסטיל ומסתיים באנימציה ופרינט. בהשראת סגרי הקורונה, מחקר הבדידות, איורים פסיכדליים ועוד. צלילה למעמקים.
ספרי על הפרויקט בכמה מילים:
הפרויקט הוא מקדש עבור חוה היוצרת הראשונה שבראה את כל העולם בצלמה, והוא משלב הדפס, רקמה, ואנימציה מסורתית.
איך התגבש הקונספט?
מתוך חקר ההתבודדות שעברתי בזמן אחד הסגרים, החלטתי לנסות לדבר על התבודדות כפתח להתבוננות פנימית רדיקלית וכחלק מתהליך היצירה, ספציפית בחייהן של א.נשים יוצרות. מתוך הסקיצות והדימויים של עצמי בהתבודדות הזו יצאה חוה מול עצמה בגן עדן, אולי מתוך זה שלעיתים הרגשתי בזמן הסגר כמו האישה היחידה בעולם.
השכתוב הזה לספר בראשית בו חוה היא היוצרת הראשונה והיחידה של הקיום התחבר באופן טבעי למחקר הראשוני שלי, ואיפשר לי לפתח את התחושות והרגשות האלה לנרטיב שלם.
מי הנחו את הפרויקט?
המנחות שלי היו יערה פרי ושירה שובל הנהדרות, שהשפעתם ניכרת בפרויקט בעיקר מבחינת ההיקף הרחב שלו והשאפתנות שהן עודדו גם בשלב המחקר האמנותי וגם בשלב דיוק התוצרים וההצבה. העבודה שלי לאורך הלימודים הייתה לרוב מאוד עצמאית, אז בשנה האחרונה של הלימודים יכולתי לקחת את ההנחיה שלהן עוד יותר רחוק וליצור סיפור שלם שחוצה מדיות ושאפשר לשהות בו לזמן ממושך ועדיין לגלות בו עוד ועוד.
מה ומי היו ההשראות?
היו לי הרבה מקורות השראה. המחקר הוויזואלי וההיסטורי היה קריטי מבחינתי כדי לגשת לאיקונוגרפיה המוכרת של סיפור הבריאה באופן מחודש.
הפרויקט מכיל ערבוב של אמנות דתית ודקורטיבית מרחבי העולם ומאמונות שונות – גלגלי חיים בודהיסטים, איורים מתוך ה-Nuremberg Chronical, שטיחים פרסיים, ותחריטי עץ של וויליאם מוריס. איורים פסיכדליים של פיטר מקס ומילטון גלייזר והסרט "צוללת צהובה" היו השראה גדולה לצבעוניות ולאנימציה.
איזה שלב היה לחוץ במיוחד?
יש לי תמיד רגע בו אני מקבלת החלטה על הכיוון, הקונספט הסופי, הטכניקות, והסגנון הכללי, ואז נשאר פשוט להתחיל לצייר – זה רגע קצת מבהיל. אבל אחרי שסיימתי 75% מהציור הגדול הראשון, נהייתה הקלה גדולה שנשארה פחות או יותר במשך שאר התהליך.
מה את לוקחת איתך מהפרויקט לחיים שאחרי?
צמא גדול להמשיך, ואמונה שכל עוד אני נותנת את הלב ונהנית אני כנראה אהיה מרוצה מהתוצאות.
איזה טיפ תתני לסטודנטים שעולים לשנה ד׳?
להתחיל כבר לבנות את הרעיון לפרויקט ולנסות שהוא יהיה משהו שכל כך מרתק אתכן שלא יימאס לכן ממנו גם שנה-שנתיים או יותר. זה קשה אבל שווה להשקיע בקונספט וסקיצות הרבה זמן בהתחלה, כי זה מה שיחזיק אתכן לאורך כל תהליך היצירה. וכמובן להנות, אחרת מה הטעם?
מה התוכניות לחיים שאחרי התואר?
פגשתי במהלך התערוכה המון א.נשים נהדרות שהתחברו לעבודה בצורה שלא ציפיתי, ועם חלקם התחילו שיחות על שיתופי פעולה בהמשך, שזה מאוד מרגש. כבר התחלתי לעבוד על כל מיני פרויקטים בתחום של עיצוב טקסטיל ואיור, והמבט תמיד לכיוון הסטודיו, להמשיך ליצור.
שלומית אריאל — ׳מקדש חוה׳
תערוכת הבוגרים של שנקר
המחלקה לעיצוב טקסטיל
עורך ראשי ומייסד־שותף של מגזין אנקואטד. מעצב חווית משתמש, אוהב לחפור בחנויות תקליטים, לצלם באנלוגי ולספר לפני כולם על דברים מעניינים.
הרשמה לניוזלטר ←
קבוצת הפייסבוק שלנו Secret Uncoated כוללת יופי של ממתקים המתעדכנים על בסיס יומי, עם מלא אנשים טובים ←
עורך ומייסד
טל סולומון ורדי
לונדון
דורין שוורצמן
ניו־יורק
שירה סרי לוי
נועם אוחנה
נגה כהן
הפונטים באתר בחסות
פונטף – מטבעת אותיות
מגזין Uncoated מטשטש את הגבולות שבין עיצוב, אמנות, אנימציה ואיור.
Uncoated magazine blurs the lines between design, art, animation, and illustration.
ווהו! נרשמת לניוזלטר שלנו בהצלחה!
המלצה:
קבוצת הפייסבוק שלנו Secret Uncoated כוללת יופי של ממתקים המתעדכנים על בסיס יומי, עם מלא אנשים טובים ←
