איריס גיטיק

״הסקצ’בוק הולך איתי לכל מקום. אני מציירת בו את מה שאני רואה, את מה שנמצא בסביבתי. זה יכול להיות בכל זמן ובכל מצב, בלי בסיס רציונלי מנחה, למעט הרצון לתעד את הרגע, את ההוויה שאני נמצאת בה באותה השניה. הרישומים שלי הם מהירים מאוד. הבחירה בכלי הציור והצבעים גם היא לא רציונלית, ומתבבסת על החשק שיש לי באותו הרגע. אני מתעבת את פעולת המחיקה, ולכן בדרך כלל אני משתמשת בטושיםעטים, שכן הם תואמים את הקצב המהיר הדרוש לי. כך נוצרים רישומים שונים ומשונים״.