תגית: קומיקס

גלנדון ואיזבלה

גלנדון ואיזבלה

הם לא מפחדים ללכלך את הידיים עם תכנים שנויים במחלוקת. אין להם קווים אדומים והכל הולך. גלנדון ואיזבלה, יוצרי פנזין  וקומיקס אלטרנטיבי בארץ וחברים בקבוצת A4 האגדית של דודו גבע שנפטר לפני יותר מעשור. לקחנו אותם לראיון קצר על יצירה עצמאית ואלטרנטיבית, ועל ההתמודדות עם תחום הדיגיטל שצובר תאוצה בעשור האחרון. 

1

מי אתם? ספרו בקצרה על עצמכם ועל הפעילות שלכם, מאיפה אתם יוצרים וכו׳.

גלנדון ואיזבלה, עובדים יחד בסטודיו שלנו בפרדס חנה ויוצרים קליפים למוזיקאים מקומיים, אוסטרליים, אמריקאיים ואפילו טורקיים. חוצמזה צמחנו בעולם הפנזינים והקומיקס, הוצאנו קומיקס אלטרנטיבי עצמאי ועבדנו עם הרבה עיתונים וערוצים שכבר לא קיימים. אולי בגללנו.

קומיקס שפורסם לאחרונה
אירוע שהוקדש כולו לפאנזינים שהתרחש בינואר האחרון

לאלו שלא מכירים את התחום, תוכלו להסביר מה זה פנזין ומה היעוד שלו?

פנזין זה עיתון עצמאי שמוציאים לבד ובאמצעים פשוטים, לא למטרות רווח, בלי צנזורה ובלי כללי אתיקה עיתונאית. מטרתו לאפשר לך להביע דעה אישית ולהפיץ את עצמך בלי להיות תלוי באחרים

2

3

איך הגעתם לתחום יצירת הפנזינים? ומה החשיבות שלהם בחיים שלכם?

בימים שעוד לא הכירו אותנו חיפשנו דרך להפיץ את הציורים והרעיונות שלנו לאנשים מעניינים. עשינו את זה דרך פנזיני נייר לתיבות דואר ופנזיני רשת ששלחנו במייל. אנחנו רואים בזה אחלה נקודת התחלה ליוצרים, כי אפשר להראות מי אתה בלי פילטרים ולא להתנחמד לאף אחד. עד היום אנחנו מעדיפים להוציא את החומרים שלנו עצמאית, בלי הוצאות או מנהלים.

the butt book

יש לכם רעיון ספציפי או השקפת עולם שחשוב לכם לקדם דרך הפאנזינים?

יצרים משולחים, מיניות, חופש ביטוי ומחאה, ושאם יש משהו שאסור לצחוק עליו אז גם אין סיבה להתייחס אליו בכלל

4

5

תוכלו לספר על תהליך יצירת הפאנזין? טכניקות שאתם אוהבים להשתמש ולמה?

הפנזין עבורנו זו ההזדמנות לצייר באופן ידני ולהתנתק מהמחשב. אז אנחנו מציירים בעפרונות טושים ואקריליק על נייר פשוט. את ההוצאה לאור עושים באמצעים פשוטים וזולים – מכונת צילום, ואם דרושה כמות גדולה אז בדפוס בתחנה המרכזית.

העולם הולך ונהיה גלובאלי להפליא, איך אתם מפיצים את הפנזינים שלכם? ואיך זה שונה ביחס לעבר?

ההפצה גם פעם וגם היום היא בדוכנים ודרך הדואר וגם בארועים שיוזמים אנחנו ואחרים. תקשורת אנושית, כסף תמורת חוברת והרבה דיבורים. זו הדרך הישנה והכיפית. בעידן המדיה החברתית אנחנו גם מקדמים דרך הפייסבוק והאינסטגרם, ואף גייסנו בהדסטרט ועד היום אנשים רוטנים שטרם קיבלו את החוברות ☺

6

7

מעבר לפנזינים, אתם יוצרי קומיקס נהדרים, והייתם חלק מחבורת A4 האגדתית, תוכלו לספר קצת על התקופה הזאת? על העבודה עם דודו גבע?

תודה! הקמנו את איי 4 יחד עם דודו, וזה התבסס על הפורמט שאנו הבאנו (איי 4 מקופל) ועל תפיסת הפלרוליזם של דודו, שכל אחד יכול להשתתף. רק היום מבעד לשנים אנחנו מבינים עד כמה הערך הזה חשוב ומגינים עליו בשיניים שהולכות ונעלמות. הארוע הראשון לפני 15 שנה היה מיתולוגי, והשני לפני שנתיים היה מדהים לא פחות. אם כבר שאלתם, אז עכשיו מתארגן הארוע השלישי. הנושא הוא מחאה ודדליין.

ניירות גלגול עם הקדשה אישית

אפשר להגיד היום שיש סצינת פנזינים בארץ? ומה מאפיין את הפנזינים שנוצרים בארץ?

תמיד היתה פה סצינת פנזינים, לפחות מאז האייטיז, אך מאז שנולדה חבורת איי 4 הסצינה הפכה לנוכחת בהרבה. אין טעם לנסות לאפיין אותה, כי מטבעה היא משתלחת ועצמאית. עם זאת אפשר להגיד שרוב יוצרי הפנזינים הם טיפוסים משעשעים ורטנוניים.

8

9

יצרתם כמה סדרות אנימציה בעלות תכנים לא הכי נעימים לעין (ביק ושיק, כלום), איך בעצם מפיקים סדרת אנימציה כזאת? האם יש מן המשותף בין יצירת סדרה, קומיקס ופנזין? איך זה בא לידי ביטוי? איך מגייסים תקציב, אם בכלל, כדי לעבוד על סדרת אנימציה בעברית?

העין היא איבר סובייקטיבי, וכנראה שבערוצים ששידרו אותנו זה דווקא בא להם טוב בעין. יש במשותף עם קומיקס במובן שזה מגיע מאותם מקורות ומאותה תפיסה סיפורית, וכמו בפנזין המחשבה היא להגיע עם התכנים הביזאריים שלך לקהל רחב. לא גייסנו מראש אף פעם תקציבים לסדרות, היות שאת הפיילוטים אפשר להפיק בבית. אנחנו עושים את הכל באנימציה שלנו – מהתסריט דרך הדמויות ועד ההנפשה והעריכה. כשמנסים לדחוף סדרה כזו צריך לקחת בחשבון שיהיו שלל אי הצלחות בדרך, ואת זה למדנו לספוג עם הזמן. כשמנהלי הערוץ בחרו לעבוד איתנו אז כמובן שקבלנו תקציב שאיפשר להתפנות להפקת עונה, לשלם לשחקנים ולעריכת סאונד.

על מה אתם עובדים בימים אלו? ואיך אתם משלבים את זה עם חיי משפחה והורות?

בחמש השנים האחרונות אנו עובדים בעיקר על קליפים, ועל טרילוגיית הקומיקס שלנו – הערוגה.

את הקליפים אפשר לראות ביוטיוב שלנו, ואת הספר הראשון של הערוגה אפשר למצוא בקומיקזה, בקרוב ספר 2.

10

11

מוזמנים להמליץ על פנזינים מודפסים ואונליין ששווה להציץ בהם.

הכי כיף לכתוב #zine באינסטגרם והפסטיבל פנזינים מתחיל לבד

גלנדון ואיזבלה נמצאים כאן 

יש פה ממתקים רציניים

untold

“מי את?” – שרון דוידסון

׳מי את?׳ הוא פרויקט הגמר של המעצבת שרון דוידסון. שרון היא אמא במקביל להיותה סטודנטית בשנקר, והג׳נג׳לינג הבלתי־האפשרי בין הלימודים האינטנסיביים במחלקה לבין ההורות וזוגיות, גרם לה להיעלם קלות לארבע שנים, מה שהוביל לפרויקט הגמר שכולל את רגשות האשם ההוריים. שרון לקחה צעצועי ילדים קיימים ושיבשבה את הפונקציונאליות שלהם – נחום תקום שנופל, מגנט שלא מרים את הדג, כלי אוכל ריקים כי בקושי אוכלים בבית, ועוד ועוד.

קרא עוד »
צילום : גילי גולן
untold

שבוע העיצוב בירושלים 2019 – האמנם?

שבוע העיצוב בירושלים הסתיים ממש עכשיו ולפי הפירסומים ברשתות נראה שהיה אירוע גדול ומשמעותי. יש לאירוע את כל האלמנטים הפוטנציאלים: רשימת מעצבים ויוצרים מכובדת, ספונסרים בין-לאומיים, ומגוון רחב של אינטרפטציות לתמה המרכזית של האירוע – מזרח

קרא עוד »
Filed under: untold, בדרך לעבודה, עיצובTagged with: , , , ,

׳ציפור הרפש׳ שוברות את הקיר הרביעי

ידיים שמאליות, יערה קאס. גיליון 1

׳ציפור הרפש׳ שוברות את הקיר הרביעי

מאי 2017, שלוש מאיירות משחררות לאוויר הסייברספייס את ׳ציפור הרפש׳, וובקומיקס חינמי, עצמאי וחתרני. אסופה של מאיירות ומאיירים תחת נושא אחד – ׳העתיד׳. לרגל יציאתו של הגיליון החדש – ׳קלישאות׳, שוחחנו איתן בצ׳אט על האתר ועתיד הקומיקס.

נתחיל בזה שתציגו את עצמכן:

עדי: ״אני עדי קלאג (קלגסברון), מעצבת ומאיירת, יוצרת הקומיקס ׳דברים שקרו באמת׳ שקיים מאז 2010״.
יערה: ״אני יערה קאס, מעצבת ומעט מאיירת. יש לי קומיקס די חדש בשם ׳ידיים שמאליות׳״.
עדי: ״אורטל אברהם גם היא מעצבת ומאיירת, יוצרת הקומיקס ׳החיים המסריחים שלי׳ והקימה איתנו את ׳ציפור הרפש׳. התחברנו כיוצרות וחברות דרך פסטיבלי הקומיקס וסצנת הוובקומיקס הישראלי״.

מה זה בעצם קומיקס רשת, ובמה הוא שונה מקומיקס רגיל?

עדי: ״וובקומיקס הוא קומיקס שמתפרסם קודם כל ברשת. בבלוגים וסושיאל מדיה. אין בהכרח הוצאה, כך שהתוכן מאוד חופשי״.
יערה: ״קומיקס רשת פועל בטריטוריה אחרת מקומיקס רגיל, טריטוריה שבה יש תגובות מידיות, אפשריות שיתוף״.

שיח = פוגו עם טוקבקיסטים?

עדי: ״כן, או שאנשים למשל ממשיכים את הבדיחה בצורת תגובות״.
יערה: ״או יוצרים פראפרזה על הקומיקס, או יוצרים שיח פנימי עם חברים אחרים באמצעות הקומיקס״.

יכולות לספר על תגובות קיצוניות שחוויתן, כל אחת בנפרד?

יערה: ״האמת שבגלל שהקומיקס שלי עוד טרי הדבר הקיצוני ביותר שחוויתי היה בחור שטען שקומיקס שלי הוא NSFW (לא בטוח לצפייה בעבודה) ואני חייבת אזהרה לפני״.

עדי: ״בדרך כלל התגובות בעמוד הפייסבוק של ״דברים שקרו באמת״ ממשיכות את השיחה או הבדיחה, אבל קרה שאנשים נעלבו והגיבו בהתאם. למשל היה לי קומיקס על הטרדות נשים ברחוב, והיתה תגובה של מישהו שהבין את התוכן כגזעני דווקא בהקשר העדתי. נוצר שם שיח שלם בין עוקבים אחרים ובהשתתפותי. תמיד מעניין לראות איך אנשים אחרים קוראים את התוכן שלך, לפעמים זה לגמרי לא צפוי. אפשר ללמוד מזה הרבה מעניין. זה באמת חתיכת דבר שאין כמעט בקומיקס מסורתי״.

ידיים שמאליות, יערה קאס. גיליון 1
ידיים שמאליות, יערה קאס. גיליון 1 - ציפור הרפש

מאיפה התחיל הרעיון ל-׳ציפור הרפש׳, ואיך צץ השם?

עדי: ״ובכן! מתישהו לפני כשנה אורטל הציעה את הרעיון שנקים מגזין אינטרנטי ונזמין עוד יוצרים. רצינו ליצור מקום שיכול לחבר בין קומיקסאים ומאיירים שבו יוכלו להכיר אחד את השני וגם שהקהלים שלהם יוכלו להכיר יוצרים חדשים, ובתכל׳ס כיוצרות קומיקס אנחנו עצמאיות לחלוטין, אין לנו דדליינים או הוצאות שמכתיבות לנו את התוכן. לפעמים חסר איזה בריף שייתן משהו להתכוונן וליצור סביבו, איזשהו אתגר שנותן מוטיבציה ליצור.
חשבנו שיהיה מעניין להזמין עוד יוצרים ולראות את התגובה של כל אחד לנושא מזווית אחרת. מבחינת השם, יערה את זוכרת אולי? 🙂 נראה לי שעשינו כזה בריינסטורמינג וזרקנו מלא בדיחות ו-׳ציפור הרפש׳ היתה כזה בול, כי רצינו לשדר משהו שלא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות ושיהיה פאן״.

יערה: ״השם נולד מסיעור מוחות שבמהלכו עדי אמרה, ׳אני ממש אשמח שיהיה משהו שקשור לרפש׳״.

עדי: ״(צוחקת) נכון! איך אני אוהבת רפש״.

יערה: ״ואז זרקתי לחלוטין בצחוק ׳ציפור הרפש׳, והייתה להפתעתי הסכמה בין כולנו 🙂״.

דברים שקרו באמת
ציפור הרפש
ציפור הרפש. צילום מסך
ציפור הנפש - מיכל סנונית
ציפור הנפש - מיכל סנונית

זה מצחיק, כי טווח הגילאים של היוצרות/ים הוא הדור שגדל על הספר ׳ציפור הנפש׳ של מיכל סנונית. מניח שזה טייק אוף מעולה. אם אפשר לנתח את זה בקצרה, נשמע שזו מעין התפכחות מהאשליה שספגנו כילדים בספר ההוא.

יערה: ״אני מניחה שזה היה באופן לא מודע, אבל כן יש משהו בספר הזה שתמיד הטריד את מנוחתי. אבל זה לחלוטין טייק אוף.״

עדי: ״כן, בהחלט. וובקומיקס זו אחלה פלטפורמה לצחוק על כל מני סוגים של קלאסיקות ומוסכמות תרבותיות ׳נקיות׳״.

איך מתגבש נושא לגיליון חדש? כל כמה זמן יוצא גיליון?

יערה: ״הנושאים לגיליון התגבשו במהלך פגישות העבודה שלנו על המגזין. ברגע שהוחלט על יציאת גליון חדש.״

עדי: ״כן, אנחנו מחפשות נושאים שיהיו פתוחים ומופשטים, כדי שיוצרים יוכלו לקחת את זה לאן שמתחבר להם. אין ממש דד ליין ליציאה של גליון, כי חלק מהקטע הוא שזה יהיה גמיש ובלי דדליינים ולכיף אבל מכוונות לגליון שנתי פחות או יותר״.

הגיליון הקודם יצא לפני שנה?!

יערה: ״במאי של 2017, והגליון הנוכחי יצא במאי השנה״.

וואלק. משום מה חשבתי שעברו רק כמה חודשים ביניהם.

עדי: ״זה כי הזמן טס כשקוראים וובקומיקס באינטרנטים. רגע אחד מאי 2017, רגע אחרי 2018 ואתה מכוסה בפירורים של פרמז׳ן,״

יערה: ״ותפוצ׳יפס״

עדי: ״אזהרת טריגרררררר פרודקט פלייסמנט!״

יערה: ״סליחה, תכתוב צ׳יפס. זה בכלל נושא שמאחד בינינו״.

יש פה רוב נשי מובהק, והוייב הכללי של המגזין הוא פמיניסטי מאוד. האם יש שאיפה בעתיד להוסיף מאיירים גברים נוספים בגיליון הבא, או להשאיר את זה כך?

עדי: ״באופן טבעי המאיירים שהגיבו ראשונים היו חברים, ועל דגש חברות. לא היתה לנו אג׳נדה פמיניסטית מאוחדת או משהו. זה נושא שחלק מהיוצרות החליטו להתייחס אליו עצמאית וקיבלנו אותו בברכה״.

יערה: ״אנחנו מקבלות את חברינו הקומיקסאים בברכה״.

עדי: ״(צוחקת) תמיד. אבל כנראה שזה פשוט משקף קצת את רוח התקופה. נושא בוער!״

יערה: ״וחשוב ואני שמחה שיש התייחסות אליו (באופן אישי)״.

עדי: ״כנראה יש רוב נשי במגזין כי הוקם על ידי יוצרות נשים ומשום שהוא עצמאי וכאמור שואף להיות פתוח. אבל יש שם כל מני נושאים ובנושא השני חושבת שבערך חצי מהיוצרים בגיליון השני הם גברים״.

אם אני מחבר את סך הקהל שיש לכל מאייר/ת במגזין, יש פה קהל לא קטן. יש שאיפה להוציא גם גיליון מודפס אחרי שיצטברו חומרים?

עדי: ״בהחלט, אנחנו מקוות להמשיך את העשיה, להתרחב לגליונות נוספים, לאירועים ולהוצאה בדפוס״.

יערה: ״היו מחשבות להוציא גליון מודפס והיינו גם במגעים להקמת תערוכה ואולי אחד מהשניים או שניהם יקרו בעתיד״.

עדי: ״ובגדול אין למגזין מטרה מסחרית. אם יצא גליון זה יהיה בשביל לחגוג את העשיה ובשיתוף עם היוצרים״.

יערה: ״בכלל מה שהניע אותנו הוא רצון ליצור ולשתף פעולה עם יוצרות ויוצרים.
מסגרת שתאפשר ותעודד יצירה ושיתוף פעולה״.

יש עתיד לקומיקס רשת בתשלום? או שלרוב המוניטין שצוברים ברשת מתורגם בסוף לפרינט שהוא בר קנייה?

עדי: ״יש כל מני דרכים שבהן יוצרי וובקומיקס מתרגמים את היצירה לרווח. יש כאלה שמוציאים ספרים, לפעמים מהדורות מורחבות שכוללות תוכן שלא קיים ברשת, וסחורה כמו טישרטים למשל. אני חושבת שלפעמים הקומיקס יכול להגיע למקומות לא צפויים מתגלים ככה לפעמים טאלנטים שממשיכים ליצור תכנים בפלטפורמות אחרות. כמו סדרות אינטרנט או אפילו במדיית המיינסטרים״.

יכולות לציין דוגמאות שאהבתן?

עדי: ״בטח, אני למשל חושבת שניב מג׳ר קורע. הוא פועל בכל מני פלטפורמות – קומיקס, סטנדאפ וסדרות רשת שהתחילו בקטן עם רועי כפרי והגיעו סופר רחוק לפרסומות וסדרות טלויזיה״.

יערה: ״ירמי שיק בלום היה גם יוצר קומיקס בנוסף לתכנים אחרים״.

עדי: ״עוד דוגמא טובה למשל, Lisa Hanawalt, מיוצרי הסדרה, BoJack Horseman, שהתחיל כקומיקסים והפך לסדרת אנימציה סופר מצליחה״.

יערה: ״בדיוק באתי לציין אותה! היא נהדרת ויוצרת כרגע סדרה חדשה שמבוססת על קומיקס אחר שלה״.

Lisa Hanawalt speaking about BoJack Horseman at XOXO Festival in Portland, 2015 Lisa Hanawalt

עדי: ״בקיצור אלה דוגמאות טובה לכך שדברים טובים מתחילים לפעמים כשיש ליוצרים מקום לשתף ולהחליף רעיונות באופן חופשי״.

יערה: ״כשאין מגבלות תוכניות או מסחריות״.

לגמרי. פרויקטי צד הם קרקע מדהימה.

עדי: ״בהחלט. מניחה שפחות או יותר ניסינו להקים פלטפורמה שיתחשק לנו להשתתף בה בעצמנו ושהיינו רוצות שתהיה קיימת״.

יש דיבורים על הגיליון השלישי, או שעוד לא? אם כן, יש לכן פנייה נרגשת לקוראות.ים? והאם יש תכנון לגירסא אנגלית?

יערה: ״התחלנו לדבר על הגליון הבא ואני מקווה שבקרוב זה יתגבש לכדי מעשה״.

עדי: ״כן, נפרסם הזמנה במגזין ובעמוד הפייסבוק. לגבי אנגלית – לא כ״כ חשבנו על זה! היוצרים כולם מקומיים והתוכן מיועד לקהל הישראלי. יש גם סטריפים ללא טקסטים האמת, שהם די אוניברסליים מניחה״.

נשמע שהרפרנס התרבותי קריטי להבנה של חלק מהקומיקסים. משהו לסיום? קידום עצמי חסר פשרות? המלצות איזוטריות על סרטים משונים?

עדי: ״בגדול שאנחנו מאוד שמחות להכיר יוצרים חדשים וכל מי שמעוניין מוזמן ליצור קשר או לעקוב אחרי המגזין״.

יערה: ״לקרוא את להבין קומיקס של סקוט מקלאוד, ולעקוב אחרי וובקומיקס ישראלי כי יש אסופה נהדרת של יוצרות ויוצרים״.

שולמית פרבר, למה את חייבת להרוס - גיליון 2
שולמית פרבר, למה את חייבת להרוס - גיליון 2
החיים המסריחים שלי - אורטל אברהם / גיליון 2
החיים המסריחים שלי - אורטל אברהם / גיליון 2

הגיליון הראשון בנושא העתיד מציג עבודות מאת:
טימור דברה, אריאל פולינג׳ר, רחלי צאירי, חמישים גוונים של אפור בלב, מרינה מייקלר, אור ליבנה, צביקה מיגאל, אורי גולדברג, במקום להתאשפז, פז דנינו, אריאל פולינגר, אורטל אברהם, יערה קאס, שולמית פרבר ועדי קלאג

הגיליון שני בנושא קלישאות מציג עבודות מאת:
חגי גילר, אורטל אברהם, יערה קאס, שולמית פרבר, עדי קלגסברון, נועה כץ, מתן בלומנבלט, אורי גולדנברג, מריאנה רסקין, יהלי זיו, צביקה מיגאל ותפארת סיגלה

יש פה ממתקים רציניים

untold

הם לא מחכים לאראלה

תמיכת מפעל הפיס בקידום היצירה בארץ לאחרונה עלה לכותרות, לאחר ביטול פרס ליוצרי הסרט הדוקומנטרי אשר מספר את סיפורה של עו״ד לאה צמל

קרא עוד »
untold

היום בו קינוחים יוצגו במוזיאון

אלון שבו הוא שף־קונדיטור, אמן ומעצב קינוחים. מי שהתחיל אי־שם לפני שנים ספורות, הגיע למעמד מכובד בקונדיטוריה הישראלית לא מעט בזכות האסתטיקה המובחנת שלו. מהעבודה הקשה במטבח ועד ימי צילום מורכבים, הכל מתועד בחשבון האינסטגרם של שבו. שווה לקרוא את הכתבה עם אוכל בפה, עדיף מתוק, ולהיזהר לא לרייר על המסך.

קרא עוד »
untold

Press Any Button – מיכל נשרי

Press Any Button של מיכל נשרי הוא קומיקס נוקב ומלא לב על קשרים לא בריאים, ופרויקט הגמר שלה בשנקר. הקומיקס מסופר כמשחק מחשב, שבו אם אתה לא לומד מטעויות ואיך להתגבר על אתגרים, אתה חוזר לנקודת ההתחלה (או הנקודה האחרונה ששמרת). על מקורות השראה מעולמות שונים, ועד המחקר על קומיקס ללא מילים וההתגברות על הדיסלקציה.

קרא עוד »
Filed under: untold, בדרך לעבודה, עיצובTagged with: , ,