׳ציפור הרפש׳ שוברות את הקיר הרביעי

מאי 2017, שלוש מאיירות משחררות לאוויר הסייברספייס את ׳ציפור הרפש׳, וובקומיקס חינמי, עצמאי וחתרני. אסופה של מאיירות ומאיירים תחת נושא אחד – ׳העתיד׳. לרגל יציאתו של הגיליון החדש – ׳קלישאות׳, שוחחנו איתן בצ׳אט על האתר ועתיד הקומיקס.

נתחיל בזה שתציגו את עצמכן:

עדי: ״אני עדי קלאג (קלגסברון), מעצבת ומאיירת, יוצרת הקומיקס ׳דברים שקרו באמת׳ שקיים מאז 2010״.
יערה: ״אני יערה קאס, מעצבת ומעט מאיירת. יש לי קומיקס די חדש בשם ׳ידיים שמאליות׳״.
עדי: ״אורטל אברהם גם היא מעצבת ומאיירת, יוצרת הקומיקס ׳החיים המסריחים שלי׳ והקימה איתנו את ׳ציפור הרפש׳. התחברנו כיוצרות וחברות דרך פסטיבלי הקומיקס וסצנת הוובקומיקס הישראלי״.

מה זה בעצם קומיקס רשת, ובמה הוא שונה מקומיקס רגיל?

עדי: ״וובקומיקס הוא קומיקס שמתפרסם קודם כל ברשת. בבלוגים וסושיאל מדיה. אין בהכרח הוצאה, כך שהתוכן מאוד חופשי״.
יערה: ״קומיקס רשת פועל בטריטוריה אחרת מקומיקס רגיל, טריטוריה שבה יש תגובות מידיות, אפשריות שיתוף״.

שיח = פוגו עם טוקבקיסטים?

עדי: ״כן, או שאנשים למשל ממשיכים את הבדיחה בצורת תגובות״.
יערה: ״או יוצרים פראפרזה על הקומיקס, או יוצרים שיח פנימי עם חברים אחרים באמצעות הקומיקס״.

יכולות לספר על תגובות קיצוניות שחוויתן, כל אחת בנפרד?

יערה: ״האמת שבגלל שהקומיקס שלי עוד טרי הדבר הקיצוני ביותר שחוויתי היה בחור שטען שקומיקס שלי הוא NSFW (לא בטוח לצפייה בעבודה) ואני חייבת אזהרה לפני״.

עדי: ״בדרך כלל התגובות בעמוד הפייסבוק של ״דברים שקרו באמת״ ממשיכות את השיחה או הבדיחה, אבל קרה שאנשים נעלבו והגיבו בהתאם. למשל היה לי קומיקס על הטרדות נשים ברחוב, והיתה תגובה של מישהו שהבין את התוכן כגזעני דווקא בהקשר העדתי. נוצר שם שיח שלם בין עוקבים אחרים ובהשתתפותי. תמיד מעניין לראות איך אנשים אחרים קוראים את התוכן שלך, לפעמים זה לגמרי לא צפוי. אפשר ללמוד מזה הרבה מעניין. זה באמת חתיכת דבר שאין כמעט בקומיקס מסורתי״.

ידיים שמאליות, יערה קאס. גיליון 1
ידיים שמאליות, יערה קאס. גיליון 1 - ציפור הרפש

מאיפה התחיל הרעיון ל-׳ציפור הרפש׳, ואיך צץ השם?

עדי: ״ובכן! מתישהו לפני כשנה אורטל הציעה את הרעיון שנקים מגזין אינטרנטי ונזמין עוד יוצרים. רצינו ליצור מקום שיכול לחבר בין קומיקסאים ומאיירים שבו יוכלו להכיר אחד את השני וגם שהקהלים שלהם יוכלו להכיר יוצרים חדשים, ובתכל׳ס כיוצרות קומיקס אנחנו עצמאיות לחלוטין, אין לנו דדליינים או הוצאות שמכתיבות לנו את התוכן. לפעמים חסר איזה בריף שייתן משהו להתכוונן וליצור סביבו, איזשהו אתגר שנותן מוטיבציה ליצור.
חשבנו שיהיה מעניין להזמין עוד יוצרים ולראות את התגובה של כל אחד לנושא מזווית אחרת. מבחינת השם, יערה את זוכרת אולי? 🙂 נראה לי שעשינו כזה בריינסטורמינג וזרקנו מלא בדיחות ו-׳ציפור הרפש׳ היתה כזה בול, כי רצינו לשדר משהו שלא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות ושיהיה פאן״.

יערה: ״השם נולד מסיעור מוחות שבמהלכו עדי אמרה, ׳אני ממש אשמח שיהיה משהו שקשור לרפש׳״.

עדי: ״(צוחקת) נכון! איך אני אוהבת רפש״.

יערה: ״ואז זרקתי לחלוטין בצחוק ׳ציפור הרפש׳, והייתה להפתעתי הסכמה בין כולנו 🙂״.

דברים שקרו באמת
ציפור הרפש
ציפור הרפש. צילום מסך
ציפור הנפש - מיכל סנונית
ציפור הנפש - מיכל סנונית

זה מצחיק, כי טווח הגילאים של היוצרות/ים הוא הדור שגדל על הספר ׳ציפור הנפש׳ של מיכל סנונית. מניח שזה טייק אוף מעולה. אם אפשר לנתח את זה בקצרה, נשמע שזו מעין התפכחות מהאשליה שספגנו כילדים בספר ההוא.

יערה: ״אני מניחה שזה היה באופן לא מודע, אבל כן יש משהו בספר הזה שתמיד הטריד את מנוחתי. אבל זה לחלוטין טייק אוף.״

עדי: ״כן, בהחלט. וובקומיקס זו אחלה פלטפורמה לצחוק על כל מני סוגים של קלאסיקות ומוסכמות תרבותיות ׳נקיות׳״.

איך מתגבש נושא לגיליון חדש? כל כמה זמן יוצא גיליון?

יערה: ״הנושאים לגיליון התגבשו במהלך פגישות העבודה שלנו על המגזין. ברגע שהוחלט על יציאת גליון חדש.״

עדי: ״כן, אנחנו מחפשות נושאים שיהיו פתוחים ומופשטים, כדי שיוצרים יוכלו לקחת את זה לאן שמתחבר להם. אין ממש דד ליין ליציאה של גליון, כי חלק מהקטע הוא שזה יהיה גמיש ובלי דדליינים ולכיף אבל מכוונות לגליון שנתי פחות או יותר״.

הגיליון הקודם יצא לפני שנה?!

יערה: ״במאי של 2017, והגליון הנוכחי יצא במאי השנה״.

וואלק. משום מה חשבתי שעברו רק כמה חודשים ביניהם.

עדי: ״זה כי הזמן טס כשקוראים וובקומיקס באינטרנטים. רגע אחד מאי 2017, רגע אחרי 2018 ואתה מכוסה בפירורים של פרמז׳ן,״

יערה: ״ותפוצ׳יפס״

עדי: ״אזהרת טריגרררררר פרודקט פלייסמנט!״

יערה: ״סליחה, תכתוב צ׳יפס. זה בכלל נושא שמאחד בינינו״.

יש פה רוב נשי מובהק, והוייב הכללי של המגזין הוא פמיניסטי מאוד. האם יש שאיפה בעתיד להוסיף מאיירים גברים נוספים בגיליון הבא, או להשאיר את זה כך?

עדי: ״באופן טבעי המאיירים שהגיבו ראשונים היו חברים, ועל דגש חברות. לא היתה לנו אג׳נדה פמיניסטית מאוחדת או משהו. זה נושא שחלק מהיוצרות החליטו להתייחס אליו עצמאית וקיבלנו אותו בברכה״.

יערה: ״אנחנו מקבלות את חברינו הקומיקסאים בברכה״.

עדי: ״(צוחקת) תמיד. אבל כנראה שזה פשוט משקף קצת את רוח התקופה. נושא בוער!״

יערה: ״וחשוב ואני שמחה שיש התייחסות אליו (באופן אישי)״.

עדי: ״כנראה יש רוב נשי במגזין כי הוקם על ידי יוצרות נשים ומשום שהוא עצמאי וכאמור שואף להיות פתוח. אבל יש שם כל מני נושאים ובנושא השני חושבת שבערך חצי מהיוצרים בגיליון השני הם גברים״.

אם אני מחבר את סך הקהל שיש לכל מאייר/ת במגזין, יש פה קהל לא קטן. יש שאיפה להוציא גם גיליון מודפס אחרי שיצטברו חומרים?

עדי: ״בהחלט, אנחנו מקוות להמשיך את העשיה, להתרחב לגליונות נוספים, לאירועים ולהוצאה בדפוס״.

יערה: ״היו מחשבות להוציא גליון מודפס והיינו גם במגעים להקמת תערוכה ואולי אחד מהשניים או שניהם יקרו בעתיד״.

עדי: ״ובגדול אין למגזין מטרה מסחרית. אם יצא גליון זה יהיה בשביל לחגוג את העשיה ובשיתוף עם היוצרים״.

יערה: ״בכלל מה שהניע אותנו הוא רצון ליצור ולשתף פעולה עם יוצרות ויוצרים.
מסגרת שתאפשר ותעודד יצירה ושיתוף פעולה״.

יש עתיד לקומיקס רשת בתשלום? או שלרוב המוניטין שצוברים ברשת מתורגם בסוף לפרינט שהוא בר קנייה?

עדי: ״יש כל מני דרכים שבהן יוצרי וובקומיקס מתרגמים את היצירה לרווח. יש כאלה שמוציאים ספרים, לפעמים מהדורות מורחבות שכוללות תוכן שלא קיים ברשת, וסחורה כמו טישרטים למשל. אני חושבת שלפעמים הקומיקס יכול להגיע למקומות לא צפויים מתגלים ככה לפעמים טאלנטים שממשיכים ליצור תכנים בפלטפורמות אחרות. כמו סדרות אינטרנט או אפילו במדיית המיינסטרים״.

יכולות לציין דוגמאות שאהבתן?

עדי: ״בטח, אני למשל חושבת שניב מג׳ר קורע. הוא פועל בכל מני פלטפורמות – קומיקס, סטנדאפ וסדרות רשת שהתחילו בקטן עם רועי כפרי והגיעו סופר רחוק לפרסומות וסדרות טלויזיה״.

יערה: ״ירמי שיק בלום היה גם יוצר קומיקס בנוסף לתכנים אחרים״.

עדי: ״עוד דוגמא טובה למשל, Lisa Hanawalt, מיוצרי הסדרה, BoJack Horseman, שהתחיל כקומיקסים והפך לסדרת אנימציה סופר מצליחה״.

יערה: ״בדיוק באתי לציין אותה! היא נהדרת ויוצרת כרגע סדרה חדשה שמבוססת על קומיקס אחר שלה״.

Lisa Hanawalt speaking about BoJack Horseman at XOXO Festival in Portland, 2015 Lisa Hanawalt

עדי: ״בקיצור אלה דוגמאות טובה לכך שדברים טובים מתחילים לפעמים כשיש ליוצרים מקום לשתף ולהחליף רעיונות באופן חופשי״.

יערה: ״כשאין מגבלות תוכניות או מסחריות״.

לגמרי. פרויקטי צד הם קרקע מדהימה.

עדי: ״בהחלט. מניחה שפחות או יותר ניסינו להקים פלטפורמה שיתחשק לנו להשתתף בה בעצמנו ושהיינו רוצות שתהיה קיימת״.

יש דיבורים על הגיליון השלישי, או שעוד לא? אם כן, יש לכן פנייה נרגשת לקוראות.ים? והאם יש תכנון לגירסא אנגלית?

יערה: ״התחלנו לדבר על הגליון הבא ואני מקווה שבקרוב זה יתגבש לכדי מעשה״.

עדי: ״כן, נפרסם הזמנה במגזין ובעמוד הפייסבוק. לגבי אנגלית – לא כ״כ חשבנו על זה! היוצרים כולם מקומיים והתוכן מיועד לקהל הישראלי. יש גם סטריפים ללא טקסטים האמת, שהם די אוניברסליים מניחה״.

נשמע שהרפרנס התרבותי קריטי להבנה של חלק מהקומיקסים. משהו לסיום? קידום עצמי חסר פשרות? המלצות איזוטריות על סרטים משונים?

עדי: ״בגדול שאנחנו מאוד שמחות להכיר יוצרים חדשים וכל מי שמעוניין מוזמן ליצור קשר או לעקוב אחרי המגזין״.

יערה: ״לקרוא את להבין קומיקס של סקוט מקלאוד, ולעקוב אחרי וובקומיקס ישראלי כי יש אסופה נהדרת של יוצרות ויוצרים״.

שולמית פרבר, למה את חייבת להרוס - גיליון 2
שולמית פרבר, למה את חייבת להרוס - גיליון 2
החיים המסריחים שלי - אורטל אברהם / גיליון 2
החיים המסריחים שלי - אורטל אברהם / גיליון 2

הגיליון הראשון בנושא העתיד מציג עבודות מאת:
טימור דברה, אריאל פולינג׳ר, רחלי צאירי, חמישים גוונים של אפור בלב, מרינה מייקלר, אור ליבנה, צביקה מיגאל, אורי גולדברג, במקום להתאשפז, פז דנינו, אריאל פולינגר, אורטל אברהם, יערה קאס, שולמית פרבר ועדי קלאג

הגיליון שני בנושא קלישאות מציג עבודות מאת:
חגי גילר, אורטל אברהם, יערה קאס, שולמית פרבר, עדי קלגסברון, נועה כץ, מתן בלומנבלט, אורי גולדנברג, מריאנה רסקין, יהלי זיו, צביקה מיגאל ותפארת סיגלה

יש פה ממתקים רציניים

אסף ארביב (צילום: נעמי מרוז)
אמנות

אסף ארביב לא מוותר על הפיזיות

המעצב והצלם אסף ארביב לא אוהב להיצמד למובן מאליו. כבר בלימודים בשנקר, כשכולם רינדרו תלת־מימד כמו משוגעים עד שעה לפני ההגשה, הוא החליט לצלם פיזית, בוידאו, את חומרי הגלם. ההחלטה האסתטית הזו והסזיפיות הגלומה בתוכה, הכתיבה לו קו לא קוהרנטי, מעניין ואחר.

קרא עוד »
יפה לך
אמנות

הסיפור מאחורי תערוכת ׳יפה לך׳

שיטוט שגרתי ברחובות תל אביב בקיץ 2015, הוא שהוליד את המוטיבציה לפרויקט. המדרכות אז היו מוצפות בכרטיסי הביקור הידועים לשמצה שפרסמו מכוני ליווי וצרכנות מין. המפגש עם הכרטיסים הללו הוליד אצל תמר מושינסקי, מעצבת גרפית שרק סיימה את לימודיה במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, את התגובה הראשונית ״איכס, איזה עיצוב מחריד״.

קרא עוד »
עיצוב

Torino Graphic Days VOL3

מתחם תעשייה ישן התחפש לאחד ממתחמי העיצוב הגרפי והאיור הגדולים של איטליה. שלושה ימים של הוללות ויזואלית, הרצאות וסדנאות ממיטב היוצרים בעולם. היינו שם לסקר את האירוע.

קרא עוד »

ווהו! נרשמת לניוזלטר שלנו בהצלחה!

המלצה:
קבוצת הפייסבוק שלנו Secret Uncoated כוללת יופי של ממתקים המתעדכנים על בסיס יומי, עם מלא אנשים טובים ←

שליחת פלייליסט מהמם במיוחד