צמד היוצרים True Twins הם אלמוג סלע ואיתמר תורן, מעצבים בוגרי המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל משנת 2017. השניים יוצרי וידאו עצמאים ועובדים בטכניקות שונות. מסרטי דוקו על משוררים במסגרת פרויקט ׳העברים׳ ועד קליפים מוזיקלים בסצנת האינדי הישראלית. התכנסנו לפטפט על הקליפ החדש ללהקת ׳המסך הלבן׳ – ״שמש״.
״החיבור בינינו נוצר במהלך הלימודים, עשינו הרבה תרגילים יחד ובזמן הזה התקרבנו בטעם הויזואלי, האסתטי והמוזיקלי. ראינו שהעבודות שיצרנו יחד הוציאו מעצמנו יותר וההמשך הטבעי היה לעשות את אותו הדבר גם אחרי הלימודים.
היום אנחנו שוכרים חלל בשכונת לוינסקי האהובה ועובדים משם. הדרייב תמיד היה יצירת עולמות משלנו, אנחנו מחפשים את הקסם ואת מה שעושה נעים בלב ובעיניים. לאחרונה עבדנו על מספר פרויקטים קראפטים שהוציאו אותנו מהמחשב כמו הסטופ־מושן שיצרנו ליערות מנשה, בו עיצבנו עולם מיניאטורות בסטודיו שלנו, והקליפ החדש למסך הלבן ״שמש״ עליו באנו לדבר״.
״המסך הלבן הם הלהקה הכי וואו שאנחנו מכירים בארץ, עם טקסטים שבועטים בזרם המרכזי ופרפורמנס יוצא דופן. נפגשנו לראשונה מאחורי המצלמה בפסטיבל שתיעדנו ופשוט היתה בינינו כימיה שעבדה. העולם שלהם הוא חומר יצירה פורה לדימויים ויזואלים יחד עם מוזיקה עשויה היטב. הלחנים והשירה קאנונים, נעימים, מרקידים, מחרמנים, בקיצור מה שמוזיקה נועדה לעשות.
הקשר שלנו עם המסך הלבן הוא גם מקצועי וגם חברי. בין בילוי לילה בתל אביב לעבודה משותפת וטוטאלית. אנחנו עובדים איתם על האלבום הקרוב (״סקס סמים ופלסטין״ – ט.ס.ו) באופן רוחבי. הקליפ ״שמש״ הוא החמישי במספר שיצרנו למסך, ושניים נוספים בדרך״.
איך התחלתם לעבוד על הקליפ?
״הלהקה הגיעה אלינו לסטודיו עם אלבום חדש שנאזין לו. ישבנו והעלנו רעיונות לכל מיני שירים מהאלבום. הרעיון הראשון היה קשור לשיר ״שמש״ שבלט לנו בשמיעה ראשונה. הוא שיר מאוד עדין באופן שלא ייצג אותם עד כה. יש דיסוננס משעשע בין המוזיקה הנעימה־ילדותית לבין השורה ׳הדולפינים בכנרת כל היום רק מזדיינים׳.
הרעיון שעלה לנו היה לעשות הצגת ילדים, בסגנון ההצגות שמעלים בסיום תיכון. כתוצאה מכך שזה קליפ ללהקת המסך הלבן, שיש להם רפיוטיישן של הילדים הרעים, שעשע אותנו לעשות משהו תמים עם קריצה. הקליפ משאיר רמזים בולטים לאהבה חופשית בין שחקני ההצגה. בעצם כולם עושים אהבה על הבמה בלי הבדלי חיה, גזע ומין. בסוף הקליפ נולד לאחד הדולפינים הזכרים תינוק דולפין שמזכיר מאוד את גבריאל מהלהקה (וכן היה רגע שחשבנו לבקש חסות על הקליפ מחברת קונדומים גדולה).
השראות שליוו אותנו בתהליך היו don't hug me im scred, הסדרה הנפלאה KIDDING של מישל גונדרי, מישל גונדרי באופן כללי, סצנת ההצגה מתוך סרטו של ווס אנדרסון ממלכת אור הירח. בנוסף, היו גם ההתנסויות האישיות שלנו בתור ילדים בהצגות סוף השנה של בית הספר. גבריאל מהלהקה למשל סיפר לנו שהוא שיחק בהצגת בית ספר שלו בתור ילד קופידון וזוכר את ההתנסות כרעה. זה ממש השפיע על התסריט, ישר ידענו שהוא חייב לחזור לשחק קופידון גם בהצגה שלנו.
מי כתב את התסריט? האם הוא אולתר?
״את התסריט אנחנו כתבנו. תהליך התסריט הוא תמיד מורכב ומתחיל בתחושה אינטואיטיבית. הדימוי הראשון שעלה לנו לראש היה של גילברט מהלהקה עם מסגרת מצוירת של שמש סביב ראשו בהבעה חמוצה. ואז התחלנו לחשוב על איזה עוד דמויות אנחנו רוצים בהצגה ומה מניע את העלילה. מקשיבים לשיר עשרות פעמים, מדמיינים מה יראו על המסך בכל רגע. אחרי שיש את העולם, הדמויות ומהלך העלילה מתוסרט יש קצת מקום לאילתורים. במיוחד בעריכה שם תמיד מתרחשים קסמים״.
למה בחרתם את הכיוון הידני ולא אפקטים של מחשב?
״מתוך המחשבה שאנחנו עושים הצגת ילדים שנעשית על ידי ילדים, הלכנו על סגנון גימור קראפטי וידני. אפקטים במחשב זה קול ונראה טוב, אבל ליצור ולצלם דברים אמיתיים מרגש הרבה יותר. אנחנו רואים גם שהתגובות מהקהל לדברים קראפטים נוגעות הרבה יותר במקום האישי. גם מי שלא מבין באפקטים יודע להעריך את העבודה הידנית ומרגיש איך יצרנו את הקסם. את הארט והתלבושות לקליפ ״שמש״ עיצבה והכינה מאי סלע שהיא גם אחותה של אלמוג.
מאי מגיעה מעולם התיאטרון, היא עושה תפאורות ותלבושות להצגות ככה שהחיבור לקליפ הזה היה הכי מתבקש. היא השתלבה בתהליך פרום סקרץ׳, יצרנו סקיצות ידניות ודמיינו יחד את העולם של ״שמש״. אחר כך במחשב עשינו נסיונות גרפים של צורות עם צבעים שונים. היא חתכה, שייפה וצבעה במקביל לפיסול תלבושות מספוג, כל התהליך הידני הזה קרה בערך בשבוע עבודה אינטנסיבי. יום הצילום היה מאוד מספק, לראות את התפאורה, השחקנים והתלבושות קמים לתחיה בדיוק איך שדמיינו אותם״.
״רצינו לייצר כותרת לקליפ שתדבר בשפה של ההצגה. התכנון המקורי היה שבצילומים נצלם את הכותרת עם חוטים שיורידו ויעלו אותה לפני המסך הכחול בתחילת הקליפ. זה אחד הדברים היחידים שויתרנו עליהם לקראת יום הצילום כי הבנו שלא נספיק לייצר אותה.
לאחר שהקליפ היה מוכן התפנינו לתהליך האריזה הגרפית, אנחנו מאוד מאמינים באריזה נכונה בשביל להקפיץ כל תוכן וידאו. את הכותרת יצרנו במחשב, בהשראת גזרי נייר בלטרינג ידני.
שאר הטקסט שמופיע הוא בפונט ״פעמון״ של אאא. שמרנו על העקמומיות של הרעיון הראשוני ושיחקנו עם המילים הבודדות בגבהים וזויות. וכמובן הצהוב – שמש״.
תערוכת הרטרוספקטיבה של יאיוי קוסאמה היא רגע היסטורי בתולדות מוזיאון תל אביב לאמנות, שבמקום להיות חגיגה ויזואלית היא קומדיה של טעויות. בלי סיפור עגול ושלם שכולל בלאגן אוצרותי, ארבעה חלקים שלא מתגבשים לאחד וארגון מחופף, קשה להמליץ על התערוכה הכי מדוברת של השנים האחרונות.
במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר שכחו את הליבה בתפקיד העיצוב: לספר סיפור, ומהר.
מרבית הפרויקטים בתערוכת הבוגרים מעלים שאלות – מה קרה בינואר 2026, הרבה לפני מלחמת איראן 2.0? האם נשכחה מלאכת גיבוש הקונספט?
2020 המוגזמת לקחה לנו את התרבות, ההופעות, הגלריות, את בתי הקולנוע, הפסטיבלים והמסיבות. אך אל לנו להתייאש. עם כל הבלאגן שבחוץ, עומסי החום והחיים שהתהפכו על כפם, ישנו פסטיבל דוקאביב אשר בעקבות מהפכת הקורונה מביא היישר אליכן.ם לסלון קולנוע דוקומנטרי שווה ביותר מהארץ והעולם.
ווהו! נרשמת לניוזלטר שלנו בהצלחה!
המלצה:
קבוצת הפייסבוק שלנו Secret Uncoated כוללת יופי של ממתקים המתעדכנים על בסיס יומי, עם מלא אנשים טובים ←
