דוקאביב לוהט: שושנה דמארי, דוד גרוסמן, ספארקס, דאש סנואו ורוברט סמית׳סון

5 המלצות לסרטי דוקו משובחים במסגרת פסטיבל דוקאביב. השנה, כמעט פוסט קורונה, הוא חוזר בעוצמה לאולמות, ומאפשר לצפות גם אונליין מבלי להתגלגל מהספה לטובת המיזנטרופים והלא־מחוסנים. שושנה דמארי, דוד גרוסמן, ספארקס, דאש סנואו ורוברט סמית׳סון בסרטי דוקו משובחים, הללויה!

המלכה שושנה. צילום: יח״צ
המלכה שושנה. צילום: יח״צ

המלכה שושנה

ב־2019 יצא לאור הסרט המעולה ״להאיר את יוסי״ של קובי פרג׳ ומוריס בן-מיור על יוסי בנאי. מדובר באחד מסרטי הדוקו הכי טובים שראיתי בשפה העברית. תשכחו מטוקינג הדס וחפירות, מדובר בסרט כמעט פסיכדלי שמלווה אך ורק בקולו של יוסי בנאי עצמו ועם המוזיקה של יונתן בר גיורא (ג׳ון וויליאמס הישראלי).

עם הציפיות הללו נכנסתי לאולם לצפות ב־״המלכה שושנה״ על שושנה דמארי, עם כמעט אותו צוות הפקה ובימוי, ושמחתי להיחשף לחיים המרהיבים של מלכת הזמר העברי. מדובר בסרט שמפרק את הקריירה שלה מתחילת דרכה בישראל, דרך החיים בארה״ב (כולל נינה סימון שהושפעה ממנה, כך מסתבר), על המחיר האישי ששילמה בעקבות ההצלחה — עד מותה. בסרט יש התייחסות מעמיקה להיותה אייקון אופנה. המון מידע חדש ומסקרן, כולל ארט שנלקח מעזבונה ועריכה שעשויה ברגישות שיא. חובה, בקיצור.

האחים ספארקס

סרט חדש של אדגר רייט? קודם כל אמרתי כן. אחרי ׳סקוט פילגרים׳, ׳בייבי דרייבר׳ המעולים – רייט נכנס למחוזות הדוקו בסרט חדש על להקת ׳ספארקס׳ (ראן ורוס מייל). מודה, לא הכרתי אותם לפני, והטריילר קצת נראה כמו עוד סרט דוקו־מוזיקלי (הראשים המדברים שמספרים כמה הם תותחים – דווקא מוריד). אל תתרגשו מהטריילר, כי הסרט קצבי לאללה, ערוך מעולה, והכי חשוב – עם אנימציות סטופמושן מעוררות השראה. ׳ספארקס׳ עברו המון גלגולים (אפילו יותר מדיוויד בואי), ולא הפסיקו למתוח את הגבולות המוזיקליים והעיצוביים שלהם. הסרט משתמש בכל האלמנטים הללו (כולל סיפורים על העטיפות), ומרחיב עם הדגמות אנימטיביות ש־רייט בחר לא לצלם שחזורים כמו בסרטי דוקו סטנדרטים עם הארט דיירקשן של Ves Philippi. שווה עם גוד וייבז!

הערה: לא ניתן לצפות אונליין 🙁

גרוסמן

הפעם היחידה שבה ישבתי עם דוד גרוסמן לשיחה קרתה במסגרת הלימודים בשנקר, והאנרגיה שלו נשארה איתי עד היום. גרוסמן בוחר את המילים שלו בקפידה, ותהיתי לפני הצפייה בדוקו עד כמה זה יעבור מסך בסרטה של עדי ארבל. האמת? זה עובר מצוין. אף על פי שהסרט לא כל-כך ברור מה הנרטיב שלו ומה הוא בוחר לספר על הסופר – האם מדובר בביוגרפיה או יותר התמקדות בתהליכים היצירתיים? גם מבחינת עריכה, הסרט עובר מקצבים שונים של איטי ומהיר. זו ככל הנראה החשיפה המקסימלית של גרוסמן אל תוך חייו האישיים, והיא עדינה מאוד. אין כמעט נגיעה במוטיב התנועה בסיפוריו.

זה סרט שגורם לך להרהר על יצירה, מוות, משפחתיות, הצלחה ותרגום, ועל כן הוא מומלץ בחום. בהמשך הסרט יעלה ל־׳כאן׳.

הרגעים של דאש סנואו

ביולי 2009 עזב את העולם בגיל 27 האמן דאש סנואו, עם ארגזים של כסף, קוקאין, אלכוהול בעיר הכי אינטנסיבית בעולם – ניו־יורק. יותר מעשור לאחר מכן, דוקו חדש מתמקד באמנות שלו, בראיונות איתו, בחיים מרהיבים ומשוגעים, שחלקנו אולי היה רוצה לחיות כך לתקופה, אך בתכל׳ס גם קצת מפחד מהווליום האדיר שבו הוא חי.

שריל דאן הבמאית הייתה חברה קרובה של סנואו, ונותנת הצצה אינטימית למדי לראשו הכאוטי. היא מוכשרת מאוד ושווה להציץ באתר שלה, להיחשף לכל אורך יריעת היצירה.

רוברט סמית'סון | שלושה סרטים
רוברט סמית'סון | שלושה סרטים

רוברט סמית'סון | שלושה סרטים

שתי הקרנות מיוחדות מאוד שקורות השבוע במוזיאון ת״א של האמן רוברט סמית'סון (1973-1938), אחד האמנים האמריקאים החשובים של המאה ה-20, פרץ בשדה האמנות האמריקאית בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70.

שלושת סרטיו: מזח ספיראלי (1970, 35 דקות), מונו לייק (1968/2004, 20 דקות), סוואמפ (1971, 6 דקות) יוקרנו בכל שעה עגולה. הקרנה ראשונה ביום רביעי (7.7) והשניה ביום חמישי (8.7). כל הפרטים בכפתור פה למטה:

ווהו! נרשמת לניוזלטר שלנו בהצלחה!

המלצה:
קבוצת הפייסבוק שלנו Secret Uncoated כוללת יופי של ממתקים המתעדכנים על בסיס יומי, עם מלא אנשים טובים ←

שליחת פלייליסט מהמם במיוחד