׳הקופסא׳ הוא פרויקט הגמר של המעצבת והמאיירת עתליה אופק, סדרת ערכות יצירה לילדים שמטרתן היא פיתוח יצירתיות אצל ילדים בגילאי 7-10. כל חודש הילד או הילדה המנויים מקבלים הביתה ערכה בנושא שונה – חלל, סיפור, זמן, צבע ועולם. כאשר המטרה המרכזית היא לאפשר לילד ולילדה מרחב יצירתי ללא שיפוט ועם כמה שיותר מקום לפרשנות וביטוי אישי.
איך התגבש הקונספט?
״במשך ארבע השנים האחרונות, במקביל ללימודים בשנקר, יש לי חוג אמנות ועיצוב לילדים בגילאי היסודי. תמיד נמשכתי לחינוך ולעבודה עם ילדים דרך כלים אמנותיים, חומריים ופיתוח חשיבה אסתטית. אני מאמינה שעיצוב יכול וצריך להיות הערך החינוכי עצמו ולא רק כלי שמשרת חינוך. מתחילת הלימודים בשנקר ידעתי שהחיבור הזה יתקיים בתרגילים שאעשה במהלך השנים ובוודאי בפרויקט הגמר.
הערך שהנחה אותי מתחילת התהליך על הפרויקט, הוא לחגוג את החופש היצירתי הילדי. אני הבנתי במהלך השנים עם התלמידים שלי, שה״לא נודע״ והסקרנות העמוקה שלהם בגילאים האלה, יחד עם העולם והתפיסה שכל אחד ואחת מהן מביא – הם בסיס מופלא לפתח את היצירתיות. יצאתי לדרך מניסיון לפתח משחק קופסא, והאתגר המשמעותי היה איך יוצרים סט חוקים מובנה למשחק ובמקביל משמרים חופש בחירה ופרשנות אישית.
זה אתגר גם ברובד התיאורטי וגם ברובד העיצובי – כמה אני כמעצבת ומאיירת מכניסה את עצמי ואת היד שלי, וכמה אני משאירה את החומריות ניטרלית כנקודת מוצא ליצירה. משם הקונספט השתנה והתפתח, תוך בדיקת רעיונות בשיעורים עם התלמידים, נפסלו, אושרו ונוצרו רעיונות, עד לכדי הקופסאות שאני מציגה עכשיו. חייבת לציין שיש עוד 46 קופסאות מפורטות ומוכנות תיאורטית, עם עוד זמן ותקציב הייתי רוצה לייצר את כולן!״
מה היו מקורות ההשראה?
״אני תמיד אוספת בשקיקה חוברות וספרים של יצירה. יש ספר אחד שמאוד השפיע עליי בתחום החינוך ליצירתיות שרכשתי לפני תחילת הלימודים, הספר של מריאן דוצ׳רס (Marion Deuchars), ״Let's make some great art״ יצא ב־2011. היא מאיירת וסופרת בריטית, שספריה בעיניי הם האיזון המדויק בין הכוונה לחופש. היא מעוררת השראה ומעניקה לילד נקודת מוצא לפרשנות, במקביל לרכישת ידע כללי ומקצועי. מקור השראה מרכזי ונוסף היא חברת הצעצועים והמשחקים – Italiantoy. אני עוקבת אחרי העיצובים והצעצועים שלהם בשקיקה! הגישה העיצובית והרעיונית שלהם מאוד נוגעת בי. הם מאמינים בהתנסות דינמית וחופשית עם סוגי חומרים. והגישה המרכזית שלהם היא לתת לילד כלים ועיצובים ברמה גבוהה, אינטלגנטית ולא מתיילדת. לחשוף ילדים לתפיסות אסתטיות מתוחכמות מגיל קטן לטעמי מבטא באופן מדוייק את הערכים החינוכיים שאני מתחברת אליהם. כמובן שגם מגזינים לילדים כמו ״אדם צעיר״ ו״עיניים״ מאוד משמעותיים בעייני כמקורות השראה לתפיסות חינוכיות שמחברות תוכן לילדים עם עיצוב ואיור״.
איזה שלב היה לחוץ במיוחד, ובאיזה שלב נהייתה הקלה?
״הפיתוח הרעיוני שהשתנה לאורך התהליך דווקא היה החלק המהנה, כי הוא אפשר לי לחקור והיתה תחושה שכל שלב הוביל לבא אחריו. הלחץ היה בחיפוש אחר החומר והפתרונות הטכניים לייצר מוצר שנראה ברמת גימור גבוהה, אבל גם שיהיה פרקטי ונכון לרעיון. בהתחלה הקופסאות היו מעץ, מה שהרגיש לא מדוייק לתוכן. הקרטון נמצא כמדוייק- גם עיצובית אפשר לי לתכנן פריסות באופן יותר גמיש וחופשי, וגם התאים מאוד לרצון שלי שיהיה לילד חופש מלא ליצור מהקופסא עצמה. ברגע שמצאתי את החומר הכל השתחרר והרעיונות התחילו לצמוח ולפרוח.
מה לקחת איתך מהתהליך הארוך של הפרויקט לחיים שאחרי?
״אין ספק שהתהליך של הפגמ״ר סיכם לי באופן מדהים את ארבע השנים האחרונות. אני יודעת בזכות העבודה על הפרויקט הזה שאני מכוונת לחיבור העולמות האלו של חינוך ועיצוב באופן מעשי דרך הכלים הרבים שקיבלתי ופיתחתי בשנקר. מרגישה שהסגנון האיורי שלי עבר לשלב נוסף של בשלות. יודעת ומאמינה שתמיד יש עוד מה ללמוד וסגנון זז ומשתנה, אבל בהחלט יוצאת לדרך בביטחון ובשמחה עם היכולות הנוכחיות״.
לפרויקט שלך יש פוטנציאל מסחרי מובהק, האם יש תכנון לממש אותו?
״הלוואי! עכשיו כשנגמר המירוץ המשוגע הזה לסיים את הפרויקט, יש זמן לעצור, לחשוב ולתכנן בבהירות. אני בודקת את האופציות וצריכה להבין ולחשב את הפרטים הטכניים ומה כרוך בהפקה מסחרית של הקופסאות. אני מרגישה הרבה ביטחון לצאת לדרך בעיקר כשהרעיונות והערכות הקיימות עברו בהצלחה גדולה את שלב ההתנסות החיה עם קהל היעד. כך או כך, בודאות אפתח ואעצב עוד מיני ערכות ומשחקים לילדים, לשם אני מרגישה שייכת.״
האם יש תוכניות לחיים שאחרי התואר?
״ממשיכה עכשיו לתואר שני בחינוך. מתוך שאיפה להיכנס בצורה אמיתית לשיח החינוך, להכיר לעומק את ההיסטוריה והפילוסופיה של התחום כדי להרחיב את הכלים לפיתוח התכנים העיצוביים שאני רוצה לייצר לילדים. במקביל אני מתכוונת להמשיך לאייר ולעצב ולהתמקצע בתחום ולהתקדם טכנית תמיד.״
איזה טיפ תתני לסטודנטים שעולים לשנה ד׳?
״עצה שהיא גם איחול. המקום הכי נכון לדעתי הוא לפעול מהתשוקות הכי כנות. לא לחפש את מה שצריך או מה שטרנדי, לפעול מתוך נושא שמעורר רגש ותשוקה אצלכם. תחליטו כמה שיותר מוקדם מה אתם עושים כדי שיהיה מספיק טווח זמן לדברים להשתנות ולהתגבש – תמיד תמיד תמיד זה משתנה! ולא לשכוח – זה רק פרויקט גמר.״
איפה אפשר למצוא את עתליה?
הקופסא – עתליה אופק
תערוכת הבוגרים של המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר
ידע עם 8, רמת גן
11-18.07.2019
מיטב המאיירים והמאיירות מגיבים למצב בדימויים מרתקים, בין זיכרון והנצחה לסרטוני חוסן לאומי עם דגלים ומגני־דוד. שיאל מגנזי אסף יצירות שמעירות בו תחושות אחרות.
לונדון נצלתה בגל חום ששטף את כל אירופה. האנשים נראו מזיעים ומבולבלים ברחובות, אבל למזלנו כנס המדיה והאנימציה We Are Playgrounds – In Motion התקיים במתחם תת־קרקעי מתחת לטוטנהאם קורט רואד, באולמות ממוזגים היטב. מעלינו – תיירים ומקומיים עשו שופינג ברחוב אוקספורד, ואילו דורין שוורצמן שטפה את העיניים במיטב שיש לאנימציה העכשווית להציע – מהמעצב הראשי של סרטי ספיידר־וורס ועד הסטודיואים המובילים היום בתעשייה.
השנה מלאו 50 שנים למותו של פבלו פיקאסו ומוזיאונים בעולם מציגים תערוכות לכבוד האמן. במוזיאון ברוקלין בניו־יורק מוצגת התערוכה “It’s Pablo-Matic” של האנה גדסבי, ומהכותרת אפשר לנחש שלא מדובר בתערוכה נוספת בשבחו. נועם אוחנה יצאה ממנה אמביוולנטית.
עורך ראשי ומייסד־שותף של מגזין אנקואטד. מעצב חווית משתמש, אוהב לחפור בחנויות תקליטים, לצלם באנלוגי ולספר לפני כולם על דברים מעניינים.
הרשמה לניוזלטר ←
קבוצת הפייסבוק שלנו Secret Uncoated כוללת יופי של ממתקים המתעדכנים על בסיס יומי, עם מלא אנשים טובים ←
עורך ומייסד
טל סולומון ורדי
לונדון
דורין שוורצמן
ניו־יורק
שירה סרי לוי
נועם אוחנה
נגה כהן
הפונטים באתר בחסות
פונטף – מטבעת אותיות
מגזין Uncoated מטשטש את הגבולות שבין עיצוב, אמנות, אנימציה ואיור.
Uncoated magazine blurs the lines between design, art, animation, and illustration.
ווהו! נרשמת לניוזלטר שלנו בהצלחה!
המלצה:
קבוצת הפייסבוק שלנו Secret Uncoated כוללת יופי של ממתקים המתעדכנים על בסיס יומי, עם מלא אנשים טובים ←