׳הקופסא׳ הוא פרויקט הגמר של המעצבת והמאיירת עתליה אופק, סדרת ערכות יצירה לילדים שמטרתן היא פיתוח יצירתיות אצל ילדים בגילאי 7-10. כל חודש הילד או הילדה המנויים מקבלים הביתה ערכה בנושא שונה – חלל, סיפור, זמן, צבע ועולם. כאשר המטרה המרכזית היא לאפשר לילד ולילדה מרחב יצירתי ללא שיפוט ועם כמה שיותר מקום לפרשנות וביטוי אישי.
איך התגבש הקונספט?
״במשך ארבע השנים האחרונות, במקביל ללימודים בשנקר, יש לי חוג אמנות ועיצוב לילדים בגילאי היסודי. תמיד נמשכתי לחינוך ולעבודה עם ילדים דרך כלים אמנותיים, חומריים ופיתוח חשיבה אסתטית. אני מאמינה שעיצוב יכול וצריך להיות הערך החינוכי עצמו ולא רק כלי שמשרת חינוך. מתחילת הלימודים בשנקר ידעתי שהחיבור הזה יתקיים בתרגילים שאעשה במהלך השנים ובוודאי בפרויקט הגמר.
הערך שהנחה אותי מתחילת התהליך על הפרויקט, הוא לחגוג את החופש היצירתי הילדי. אני הבנתי במהלך השנים עם התלמידים שלי, שה״לא נודע״ והסקרנות העמוקה שלהם בגילאים האלה, יחד עם העולם והתפיסה שכל אחד ואחת מהן מביא – הם בסיס מופלא לפתח את היצירתיות. יצאתי לדרך מניסיון לפתח משחק קופסא, והאתגר המשמעותי היה איך יוצרים סט חוקים מובנה למשחק ובמקביל משמרים חופש בחירה ופרשנות אישית.
זה אתגר גם ברובד התיאורטי וגם ברובד העיצובי – כמה אני כמעצבת ומאיירת מכניסה את עצמי ואת היד שלי, וכמה אני משאירה את החומריות ניטרלית כנקודת מוצא ליצירה. משם הקונספט השתנה והתפתח, תוך בדיקת רעיונות בשיעורים עם התלמידים, נפסלו, אושרו ונוצרו רעיונות, עד לכדי הקופסאות שאני מציגה עכשיו. חייבת לציין שיש עוד 46 קופסאות מפורטות ומוכנות תיאורטית, עם עוד זמן ותקציב הייתי רוצה לייצר את כולן!״
מה היו מקורות ההשראה?
״אני תמיד אוספת בשקיקה חוברות וספרים של יצירה. יש ספר אחד שמאוד השפיע עליי בתחום החינוך ליצירתיות שרכשתי לפני תחילת הלימודים, הספר של מריאן דוצ׳רס (Marion Deuchars), ״Let’s make some great art״ יצא ב־2011. היא מאיירת וסופרת בריטית, שספריה בעיניי הם האיזון המדויק בין הכוונה לחופש. היא מעוררת השראה ומעניקה לילד נקודת מוצא לפרשנות, במקביל לרכישת ידע כללי ומקצועי. מקור השראה מרכזי ונוסף היא חברת הצעצועים והמשחקים – Italiantoy. אני עוקבת אחרי העיצובים והצעצועים שלהם בשקיקה! הגישה העיצובית והרעיונית שלהם מאוד נוגעת בי. הם מאמינים בהתנסות דינמית וחופשית עם סוגי חומרים. והגישה המרכזית שלהם היא לתת לילד כלים ועיצובים ברמה גבוהה, אינטלגנטית ולא מתיילדת. לחשוף ילדים לתפיסות אסתטיות מתוחכמות מגיל קטן לטעמי מבטא באופן מדוייק את הערכים החינוכיים שאני מתחברת אליהם. כמובן שגם מגזינים לילדים כמו ״אדם צעיר״ ו״עיניים״ מאוד משמעותיים בעייני כמקורות השראה לתפיסות חינוכיות שמחברות תוכן לילדים עם עיצוב ואיור״.
איזה שלב היה לחוץ במיוחד, ובאיזה שלב נהייתה הקלה?
״הפיתוח הרעיוני שהשתנה לאורך התהליך דווקא היה החלק המהנה, כי הוא אפשר לי לחקור והיתה תחושה שכל שלב הוביל לבא אחריו. הלחץ היה בחיפוש אחר החומר והפתרונות הטכניים לייצר מוצר שנראה ברמת גימור גבוהה, אבל גם שיהיה פרקטי ונכון לרעיון. בהתחלה הקופסאות היו מעץ, מה שהרגיש לא מדוייק לתוכן. הקרטון נמצא כמדוייק- גם עיצובית אפשר לי לתכנן פריסות באופן יותר גמיש וחופשי, וגם התאים מאוד לרצון שלי שיהיה לילד חופש מלא ליצור מהקופסא עצמה. ברגע שמצאתי את החומר הכל השתחרר והרעיונות התחילו לצמוח ולפרוח.
מה לקחת איתך מהתהליך הארוך של הפרויקט לחיים שאחרי?
״אין ספק שהתהליך של הפגמ״ר סיכם לי באופן מדהים את ארבע השנים האחרונות. אני יודעת בזכות העבודה על הפרויקט הזה שאני מכוונת לחיבור העולמות האלו של חינוך ועיצוב באופן מעשי דרך הכלים הרבים שקיבלתי ופיתחתי בשנקר. מרגישה שהסגנון האיורי שלי עבר לשלב נוסף של בשלות. יודעת ומאמינה שתמיד יש עוד מה ללמוד וסגנון זז ומשתנה, אבל בהחלט יוצאת לדרך בביטחון ובשמחה עם היכולות הנוכחיות״.
לפרויקט שלך יש פוטנציאל מסחרי מובהק, האם יש תכנון לממש אותו?
״הלוואי! עכשיו כשנגמר המירוץ המשוגע הזה לסיים את הפרויקט, יש זמן לעצור, לחשוב ולתכנן בבהירות. אני בודקת את האופציות וצריכה להבין ולחשב את הפרטים הטכניים ומה כרוך בהפקה מסחרית של הקופסאות. אני מרגישה הרבה ביטחון לצאת לדרך בעיקר כשהרעיונות והערכות הקיימות עברו בהצלחה גדולה את שלב ההתנסות החיה עם קהל היעד. כך או כך, בודאות אפתח ואעצב עוד מיני ערכות ומשחקים לילדים, לשם אני מרגישה שייכת.״
האם יש תוכניות לחיים שאחרי התואר?
״ממשיכה עכשיו לתואר שני בחינוך. מתוך שאיפה להיכנס בצורה אמיתית לשיח החינוך, להכיר לעומק את ההיסטוריה והפילוסופיה של התחום כדי להרחיב את הכלים לפיתוח התכנים העיצוביים שאני רוצה לייצר לילדים. במקביל אני מתכוונת להמשיך לאייר ולעצב ולהתמקצע בתחום ולהתקדם טכנית תמיד.״
איזה טיפ תתני לסטודנטים שעולים לשנה ד׳?
״עצה שהיא גם איחול. המקום הכי נכון לדעתי הוא לפעול מהתשוקות הכי כנות. לא לחפש את מה שצריך או מה שטרנדי, לפעול מתוך נושא שמעורר רגש ותשוקה אצלכם. תחליטו כמה שיותר מוקדם מה אתם עושים כדי שיהיה מספיק טווח זמן לדברים להשתנות ולהתגבש – תמיד תמיד תמיד זה משתנה! ולא לשכוח – זה רק פרויקט גמר.״
איפה אפשר למצוא את עתליה?
הקופסא – עתליה אופק
תערוכת הבוגרים של המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר
ידע עם 8, רמת גן
11-18.07.2019
תערוכת הבוגרים של המחלקה לתקשורת חזותית בויצו הפתיעה לרעה השנה, כשהחליטה להוציא חלק מפרויקטי הגמר של הסטודנטים מחוץ לבניין אל עבר סוכת אבלים מושכרת תחת חום כבד. הדבר קרה לאחר שהמחלקה לארכיטקטורה השתלטה על קומותיה תחת הוראת ההנהלה. למרות תנאי הצפייה הבלתי אפשריים וליטרים של זיעה במקום, בלטו מספר פרויקטים בודדים. מה קורה בויצו?
תערוכת הבוגרים במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל הציגה מגוון רחב של מעצבים ומעצבות, והייתה הבולטת מבין התערוכות השנה. מרבית הפרויקטים היו בתחומי הפרינט ופלטפורמות דיגיטליות שונות, יחד עם מיצבים מעניינים וסרט אחד שהעביר חוויה רגשית חזקה. את כל אלו החזיקה אוצרות מצוינת שתמכה בפרויקטי הגמר, אך מחצית מהם לא יצאו מאזור הנוחות.
התערוכה Jean-Michel Basquiat: King Pleasure מספרת את סיפורו של ז׳אן-מישל בסקיאט: אמן פורץ דרך שחיי חיים של רוקסטאר ועזב את העולם בגיל 27. במסגרת התערוכה שמוצגת בניו-יורק, התקיים אירוע ששילב סיור בתערוכה ובסיומו מופע מוזיקלי־ויזואלי: “Liminal space”, שהציג מספר מוזיקאים שהופיעו על רקע דימויים מונפשים מתוך יצירותיו של האמן.
הרשמה לניוזלטר ←
קבוצת הפייסבוק שלנו Secret Uncoated כוללת יופי של ממתקים המתעדכנים על בסיס יומי, עם מלא אנשים טובים ←
Uncoated הוא מגזין עיצוב קיצוני, במטרה לחשוף יוצרים ויוצרות מרתקים, תחומי יצירה נישתיים ולהטיל ספק על הגבולות שבין עיצוב, אמנות, אנימציה ואיור.
© כל הזכויות שמורות לטל סולומון ורדי
הפונטים באתר בחסות
פונטף – מטבעת אותיות
ווהו! נרשמת לניוזלטר שלנו בהצלחה!
המלצה:
קבוצת הפייסבוק שלנו Secret Uncoated כוללת יופי של ממתקים המתעדכנים על בסיס יומי, עם מלא אנשים טובים ←