
דוד פולונסקי מעצב לראשונה לתיאטרון ב־׳מתאבל ללא קץ׳
אחרי שנים של איור לקולנוע, לטלוויזיה ולספרים, המאייר דוד פולונסקי יצא להרפתקה משותפת עם הבמאי ארי פולמן, שביים לראשונה לתיאטרון מחזה של חנוך לוין – ׳מתאבל ללא קץ׳.
חדשה דנדשה, יצאה מדלתות בצלאל, ענת גוטברג מעצבת מוכשרת עם משיכה חזקה לדימויים שזזים ומוזיקה. ענת, בחרה לנו מוזיקה רגועה ללילות ארוכים ומהנים ולרכיבות אופניים לניקוי הראש.



אני ענת, בת 30, סיימתי ללמוד לא מזמן במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. עובדת כמעצבת גרפית, פרילנסרית, כבר 4 שנים. מנסה לאזן בין פרויקטים מול לקוחות לבין פרויקטים עצמאיים, ואם אפשר לשלב ביניהם, מה טוב.
הרבה מההשראה שלי מגיעה מעולמות הסאונד, גם אם בסוף מדובר בדימוי סטטי בכלל. ויכול להיות שבגלל זה אני מוצאת את עצמי יותר ויותר נמשכת לכל מה שיש לו טיימליין.
מה בחרת לנו?
לכל תקופה בחיים שלי יש סאונדטרק משלה, פחות או יותר. אני צרכנית די רצינית של מוזיקה, ומאז ומתמיד מכינה לעצמי פלייליסטים (או דיסקים, או קסטות, תלוי באיזה תקופה של העולם אנחנו). הטעם שלי משתנה ומתפתח, ויוצא שכל פלייליסט מייצג את העניין שלי בכיוון מסויים באותה נקודת זמן. אז השירים האלה הם פשוט ייצוג של הטעם המוזיקלי שלי בתקופה הנוכחית.
מבחינתך, לאיזה סטייט אופ מיינד השירים האלה טובים?
צלילות עמוקות בלילות ארוכים, או באוזניות, על האופניים.

אחרי שנים של איור לקולנוע, לטלוויזיה ולספרים, המאייר דוד פולונסקי יצא להרפתקה משותפת עם הבמאי ארי פולמן, שביים לראשונה לתיאטרון מחזה של חנוך לוין – ׳מתאבל ללא קץ׳.

נעה פלד איירה בחודשים האחרונים את ׳מכתב ממשפחת קלירי׳, סיפור קצר מאת קוני וויליס שרואה אור לראשונה בעברית (ואף תרגמה בעצמה). קומיקס מרהיב, מורכב מבחירות מבריקות ותהליך ידני לחלוטין (הפרדת צבעים על ניירות), נטול מחשב, עד רגע ההדפסה בריזוגרף.

תערוכת הבוגרים עברה השנה מהחלל של ויצו אל גלרית ׳פירמידה׳, וגרמה לדחיסת מרבית מהעבודות במסדרונות חנוקים. הפרויקטים הלא מעניינים במיוחד הוצגו בחלל המרכזי. חלק מהם הוצגו בחדר מדרגות של הגלריה, והמעניינים שבהם הוסתרו בקומה נידחת של המבנה. מה קרה לויצו?
ווהו! נרשמת לניוזלטר שלנו בהצלחה!
המלצה:
קבוצת הפייסבוק שלנו Secret Uncoated כוללת יופי של ממתקים המתעדכנים על בסיס יומי, עם מלא אנשים טובים ←