״היי! אני שירה שודרון, ידועה גם בתור – Shiwa Biwa. ביום אני סטודנטית שנה רביעית בתקשורת חזותית, בבצלאל. בלילה אני מתקלטת בכל מיני מקומות בעיקר בתל אביב. אני חלק מקולקטיב שנקרא ״קולות מאפריקה״ שכבר יותר מ-3 שנים אנחנו מקדמים מוזיקה מרחבי אפריקה פה בארץ וגם חלק מקולקטיב של דיג׳ייות בשם ״אננס״ שהמטרה העיקרית היא לקדם דיג׳ייות בז׳אנרים שלנו.
ההתמקדות שלי מבחינת סטים בשנים האלה זה מוזיקה חדשה ויותר מחתרתית מרחבי אפריקה, כי אני פשוט חושבת שזו המוזיקה הכי טובה שמתרחשת עכשיו בעולם, וכולם צריכים לדעת מזה. מגיל צעיר אני מקשיבה ואוספת הרבה מאוד מוזיקה ולפעמים זה זולג למקומות אחרים.
במקביל אני נהנית מאוד בבצלאל. מתמקדת במושן ודברים אינטראקטיביים, רוב החיים שלי רקדתי אז איכשהו תמיד חוזרת למקום הזה, חייבת לראות דברים זזים״.
״זה סלקשן של שירים שלקח לי תקופה לא קצרה לאסוף ולדייק את הוייב, כל טראק הוא ממקום אחר בעולם. יש פה מניירובי, רמאללה, סן פרנסיסקו, קייפ-טאון, איפשהוא בגרמניה, אנגליה ועוד.. ורציתי לשתף אתכם״.
״הסט הזה טוב לדעתי ליום שהרגשתם בו לא הכי טוב ולא הכי מיוחדים, והייתם רוצים קצת להחזיר את ההרגשה הזאת לעצמכם. לדעתי בטראקים האלה יש תחושה של שליטה וביטחון, וגם רגעים כאלה של שחרור וספונטניות אבל ממקום מאוד בטוח. הסט טוב בשביל ללכת איתו ברחוב או כשנוהגים לאנשהו״.
״אני קצת נתקעתי על מיילי סיירוס, אבל לא החומרים המקוריים שלה. אלא הקאברים שהיא עושה, יש לה קול מטורף ולדעתי היא צריכה להפסיק לעשות שירי פופ גרועים של תחילת שנות ה-2000. שלא תפחד לתת בראש!״
״זוהי סימולציה לרעיון שבו יש חיבור ישיר בין המוח האנושי לבין מערכת של צמח, ומנסה להבין מה הפוטנציאל בחיבור הזה. נקודת המוצא היא שהמוח שלנו מגביל אותנו, וגם העובדה שהקול שלנו בראש זה הדבר היחיד שאי פעם יהיה שם. אף פעם לא נוכל לשחרר ממנו.
האם המוח שלנו הוא באמת הכלי הכי חזק בעולם? האם הוא באמת רציונלי? מחקרים מראים שמערכת קבלת החלטות אצל צמחים היא בעצם יותר רציונלית מאשר של חיות ובני אדם. לצמחים יש מספר מרכזי חישה, ומערכת קבלת ההחלטות שלהם מסתמכת על כמה מקורות מידע ממקומות שונים לעומת המוח שפועל לרוב באופן אינסנטקטיבי ואפילו מטשטש חושים מסויימים כדי להתמקד.
נובמבר שמח! וואי וואי, איזה חודש כיפי מצפה לנו! אינסוף פסטיבלים, תערוכות ומלא אירועים מעניינים שפשוט חבל לפספס. מהרו לסמן ביומנים.
"הציירת והגנב" בדוקאביב הוא סרט הממוסס את המחיצות בין אנשים שתוכננו להיות אויבים. בימים אלה של פילוג וקיטוב, ובהתייחס למשבר של עולם האמנות – המסרים של הסרט חשובים מאי פעם.
תערוכת הבוגרים עברה השנה מהחלל של ויצו אל גלרית ׳פירמידה׳, וגרמה לדחיסת מרבית מהעבודות במסדרונות חנוקים. הפרויקטים הלא מעניינים במיוחד הוצגו בחלל המרכזי. חלק מהם הוצגו בחדר מדרגות של הגלריה, והמעניינים שבהם הוסתרו בקומה נידחת של המבנה. מה קרה לויצו?
ווהו! נרשמת לניוזלטר שלנו בהצלחה!
המלצה:
קבוצת הפייסבוק שלנו Secret Uncoated כוללת יופי של ממתקים המתעדכנים על בסיס יומי, עם מלא אנשים טובים ←
