צילום: נוי ארקובי
מעצב האופנה שחר גלר עיצב ותפר את ״הצל הפנימי״, קולקציית גמר במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר זוכת פרסים.
בקולקציה הוא חושף ומסתיר אלמנטים שונים בגוף ובדימוי העצמי, ומעביר מסרים פילוסופיים דרך הבגדים.
קולקציית "הצל הפנימי" מתעמקת במטאפורה לזהויות הרב־גוניות של היום, המנחה את הלובשות למסע של גילוי עצמי וקבלה, והופכת את הבגד למדיום עם סיפור מעמיק וביטוי אישי.
לאחרונה שחר גלר טס למילאנו, שם זכה בשני פרסים: הראשון, בקטגוריית ״קולקצייה על־זמנית״ – פרס שניתן ע״י Mittelmoda, החברה המארגנת את שבועות האופנה בעיר, בה בלט מתוך 800 סטודנטים שנרשמו. השני, פרס התקשורת – עיתונאים בחרו בקולקציה שלו כרלוונטית והמעניינת ביותר השנה.
שחר גלר בן 26, נולד וגדל בנשר, סמוך לטכניון בחיפה. ״גדלתי בתור ילד ממש שמן, אופנה לא עניינה אותי. לא הרגשתי שאני יכול בכלל להתלבש ושאנשים יחמיאו לי על זה״, הוא מספר בכנות. במקביל, גלר התמודד עם הנטייה המינית כהומו בארון בסביבה שלא הכילה אותו. בזמן התיכון החליט לרדת במשקל ולהתחיל להתלבש, וככל שהתבגר קיבל הזדמנויות דרך האינסטגרם לדגמן כסוג של ״מיקרו־משפיען״, כך הגדיר.
בתחילת 2020, רגע לפני הקורונה, הגיע לאודישנים בשנקר בזמן שהתקיים שיתוף פעולה בינם לבין חברת קונברס, שם נדלק הניצוץ לשקול להיכנס לתחום. מוטי רייף קלט בו את הניצוץ, ניגש אליו ושאל אותו מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול. לאחר שהתלבט, עם השאלה הקשה הזו הוא חזר לביתו בנשר והבין שיש עולם שלם לביטוי עצמי דרך עיצוב אופנה. רייף דחף אותו לגשת למבחני הקבלה בשנקר.
רגע המפגש ביניהם התקיים חודשיים לפני המבחנים, בזמן שגלר מבולבל – מעולם לא עיצב או צייר דבר. בחודשיים הללו למד מה שיכל לספוג מחברות וחברים מהתחום. לצד החששות והפחדים, גלר הצליח להתקבל למחלקה לעיצוב אופנה במכללת שנקר.
בזמן הראיון עמדנו ליד קולקציית הגמר שלו ביום האחרון של תערוכת הבוגרים. נשים רבות מתקרבות, נוגעות בתלבושות שעיצב, מנסות להבין מה הוא מסתיר שם במנהרה הקטנה והשחורה שבה הוא עיצב והציג.
בואו נחזור להתחלה: קולקציית הגמר ״הצל הפנימי״, בהנחיית מעצבת האופנה מאיה ארזי, התחילה להתגבש בקורס ״מחויטות״ – שיתוף פעולה עם בית האופנה ״בלנסיאגה״. ״גילית את ה־׳שטיק׳ שלי, הבנתי שאני אוהב לעצב מחויט, עם האפשרות להעביר מסר נוסף דרך הבגד. מדיום עם סיפור אישי״, הוא מספר.
בקולקציית הגמר שלך אתה עוסק בהסתרה. האם העובדה שהיית הרבה שנים בארון השפיעה באיזושהי צורה?
״אף פעם לא חשבתי על זה האמת, יכול להיות שיש אלמנטים שבוערים בך מבפנים ואתה לא באמת חושב עליהם. יכול להיות שבגלל זה הקולקציה היא שחורה. בסוף התהליך של קבלת האחר ועצמך הוא קשה״.
איך אתה מתחיל לעצב?
״כשאתה עושה פרויקט גמר אתה צריך לבסס את כל הקולקציה שלך על מחקרים פסיכולוגיים ואומנותיים. החלק של המחקר היה לי קשה. הבנתי שאני רוצה להתעסק בצל, והתחלתי לחקור על הצל בכל מיני היבטים. גיליתי שבפסיכולוגיה הצל זה נגזרת של הרגשות שלנו שאנחנו מדחיקים כדי להיטמע בחברה, אז אמרתי ׳או! הנה נקודה שמתחילה לעניין אותי. כך אני יכול לשחק בין אטימות, לחשוף, לרגיש, לכבד, לאטום׳".
כחלק מהמחקר על הצל, גלר בחר לעצב עם בדים שחורים שהזמין מאיטליה בשילובי טקסטורות. ״היה לי חשוב שכל בגד יהיה לו את הבד שלו עם טקסטורה אחרת ואיכות שונה״, הוא משתף.
באחת התלבושות שעיצב תפורה מסכת פנים מתחת לבד באזור השרוול, שנחשפת רק בגשטלט. ״ההגחה של הפנים היא הרגע שלנו בתוך כל מערבולת המגננות, המניירות. מסכות שאנחנו עוטים על עצמנו. פתאום יש הבזקים כאלה של מי אנחנו באמת. בדומה למשקפי שמש ואלמנט ההסתרה״. בנוסף, הכפתורים בבגד יוצרים אשליה תלת־ממדית, התפורים זה לזה בצורת מדרגות מעוגלות.
״ההגחה של הפנים היא הרגע שלנו בתוך כל מערבולת המגננות, המניירות. מסכות שאנחנו עוטים על עצמנו. פתאום יש הבזקים כאלה של מי אנחנו באמת״
— שחר גלר
בין ההשראות שהיו בתהליך העיצוב אפשר למצוא את בלנסיאגה בקולקציות משנות ה־50 וה־60, מעצב האופנה טום בראון ומעצבת האופנה האגדית אלזה סקיאפארלי. מעצב האופנה אלכסנדר מקווין לא היה חלק מההשראות, למרות הרושם הראשוני שטביעת היד דומה.
גלר תפר את כל התלבושות בעצמו, ומתאר את הבחירה כקושי הגדול ביותר בתהליך העבודה. מרבית הסטודנטים נעזרים בתופרות ואנשי מקצוע נוספים כדי להרים את קולקציית הגמר. הוא מתאר את התהליך כמעגלי – שבו היחיד שיכל לבוא אליו בטענות זה הוא עצמו, מבלי להטיל אחריות על אחרים.
בדגם השני יצר מכנס משולב עם חצאית, שנראה כמו חתיכה עבה וקשה, אך בפועל הבגד עשוי מאורגנזה סיליקון, בד גמיש וגלי. ברגע שמאירים על הבגד הוא הופך להיות שקוף למחצה. החלק העליון בנוי מסריגת ציפות, עם משחק חוזר בין אטום לשקוף, ובחלקו הפנימי יש גשטלט של שני צדי פנים שמתגלה במבט מעמיק. גלר חשש שה״סודות״ שהטמין יחשפו באופן מיידי, ושמח שהקהל גילה אותם רק כעבור זמן צפייה ממושך, כמו יצירת אמנות טובה באמת.
בדגם השלישי יצר ז'קט מושפע מגזרת גברים במטרה לשדר קשיחות, עם מתפרים (כפלים) שבדרך כלל נמצאים בחלק הפנימי, אך הפעם יצאו החוצה. לכל אלו מצטרפת מעטפת שניתנת לשינוי למספר צורות וסגנונות בתוך בגד אחד. בגב יש סדרה של מעטפות אחת על השניה שמסתירות חיתוך מעוקל עם דינמיות בתפירות.
לאחר זמן רב של מחשבה, בדגם הרביעי בחן את הסילואטה והצל כדי לנסות לעוות את פרופורציות הגוף, ועיצב בלייזר קרופ עשוי מאורגנזה סיליקון מצופה צמר כדי להעניק גמישות. מתחת – בד רשת שמצא לפני ארבע שנים והתאהב בו. רק בקולקציית הגמר קיבל צידוק קונספטואלי להשתמש.
למרות התנגדות המרצים שיעצב סריגים, יצר פאטרן של פרצופים ברקמה ממוחשבת, ואחרי שקיבל את הטסטים מהמחלקה לטקסטיל בשנקר – קיבל צמרמורת. את הפרימות עיצב ויצר בצורה ממוחשבת, קודם אייר באייפד פנים נסתרות ששולבו פנימה, ואז העביר למכונה.
גלר מדבר על הכוח בבגד כמייצג את התאווה האנושית הנסתרת, ובשלב תפירת הבגד היה בדיאלוג עם הדוגמנית שתעלה על המסלול על תחושותיה בתוך הבגד כדי לגרום לה להרגיש טוב.
במעיל לקח השראה מבגדי כמורה נוצריים ותפר דשים כפולים. בתצוגת האופנה רצה לייצר רגע של חשיפה, ונאבק כדי שיקבל את המקום. באופן פלאי, השכמייה יכולה להיתפס מעלה ולשנות צורה.
שחר גלר חולם על תואר שני בקניינות או בניהול מותגי יוקרה, ולהיכנס לאחד מתאגידי האופנה. הוא מציין את הקושי של מעצב אופנה לטפס בסולם בבתי האופנה הגדולים, ואת המעבר של המעצבים הגדולים. במידה וימשיך עם הסגנון שיצר, אין לי ספק שיגיע רחוק מאוד.
ווהו! נרשמת לניוזלטר שלנו בהצלחה!
המלצה:
קבוצת הפייסבוק שלנו Secret Uncoated כוללת יופי של ממתקים המתעדכנים על בסיס יומי, עם מלא אנשים טובים ←
