״היפה והחיה״ חוזרת: במבי פרידמן מחיה מחדש את התפאורה אחרי 20 שנה
- טל סולומון ורדי
- צילום: אריאל עפרון
עשרים שנה חלפו מאז ש״היפה והחיה״ עלתה לראשונה בישראל, ועכשיו הקסם חוזר לבמה – יחד עם מי שעיצב אותו מלכתחילה. במבי פרידמן, המעצב שמאחורי הארמון הגותי, היער הקסום והגרגולים המאיימים, פותח שוב את המגירות והכוננים הישנים כדי להעניק להצגה חיים חדשים. עבורו זו לא רק חזרה למחזמר אהוב, אלא גם הזדמנות נדירה לגעת שוב ביצירה, לשנות, לתקן ולהתרגש כאילו זו הפעם הראשונה.
במבי פרידמן הוא אחד ממעצבי התפאורות והתאורה העסוקים בארץ, וראש המסלול ללימודי עיצוב במה, קולנוע וטלוויזיה בפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2006, לפני 19 שנה, חברת הפקות קנתה את הזכויות ויזמה עיבוד בימתי לסרט ״היפה והחיה״ של דיסני. משה קפטן על הבימוי, יובל כספין על עיצוב התלבושות, אלי ביז׳אווי תירגם, ובמבי פרידמן עיצב את התפאורה המרשימה.
במסגרת ההפקה והדיאלוג עם חברת דיסני, הוחלט לא לרכוש את הזכויות לעיצוב התפאורה, ואסרו עליהם לייצר אלמנטים עיצוביים דומים לבמה בברודווי. בישראל לעומת הפקות בחו״ל – יש מגבלות תקציב משמעותיות וצריך לדעת לעבוד איתן. בנוסף, ההצגה זזה בין אולמות, לעומת הצגות מעבר לים שנשארות באותו חלל. מעט אולמות יכולים להכיל את ההפקה הגדולה של ״היפה והחיה״, והפעם נבחר בית האופרה הישראלית עם הבמה העמוקה. חנוכה הקרוב ההצגה תחזור לבמות.
אחרי צפייה אינטנסיבית בסרט ודיאלוג עם הבמאי משה קפטן, במבי פרידמן שירטט סקיצות והכין מאקט – מודל מוקטן של עיצוב התפאורה. העבודה נמשכה חודשים ארוכים עם תחילתו האיטית של האינטרנט המהיר, שכללה לא מעט תיקונים. בסופו של תהליך נציגי חברת דיסני אהבו מאוד את התוצר הסופי של עיצוב הבמה.
בתחילת 2025 החליטו בחברת ״סולן הפקות״ להרים מחדש את ההפקה הותיקה, עם משימה ברורה: להביא את המקור להווה, ולשתף פעולה עם כמה שיותר חברי צוות מהפקת המקור. פרידמן היה מהבודדים ששמרו את כל השרטוטים לבניית התפאורה, לאחר שנבר בכוננים הקשיחים. ״אני חושב שזו הזדמנות חד פעמית למעצב שרואה את הדברים הקטנים או הגדולים שהוא רוצה לתקן אחרי שזה כבר עומד על הבמה – ותמיד יש כאלה. לתקן, לשנות, לעדכן אותם. כי אז לא היה כסף או שטעיתי בפרופורציות או שלא היה מקום במשאית, כל מיני סיבות כאלה ואחרות. לכן, מאוד שמחתי על ההצעה הזו״, הוא משתף.
עלילת ״היפה והחיה״ מתרחשת בצרפת, עיקרה בכפר ובתוך טירת החיה. בעוד בסרט המצויר זו טירה גדולה, על הבמה צריכים לבצע מספר טריקים בימתיים כדי ״להגדיל״ אותה ולגרום לקהל להאמין. ״השפה העיצובית צריכה להתמודד גם עם ריבוי לוקיישנים מצד אחד, וגם עם הנתונים הפיזיים של הבמה״, במבי פרידמן משתף. הקהל אמנם לא מרגיש, אך הטירה כולה נעה קדימה בעדינות מעומק הבמה ובחזרה.
הטירה מעוצבת בהשראת קתדרלות וטירות מתקופת ימי הביניים עם צבעוניות רכה בגווני תכלת. הקשתות גותיות עם חיבורים מודרניים, בשילוב רוזטות וגותיקה. ״לפני 19 שנה נגרים עמדו עם מסור ידני וג׳קסון – וחתכו את זה ביד, זה יצא מאוד יפה. היום אני נותן את הקבצים לחיתוך CNC (מכונת כרסום), וזה חוסך המון עבודה וזמן.״
אחד האלמנטים הבולטים בטירה הם הגרגולים, בהשראת אלו מכנסיית נוטרדאם – פסלים של יצורים מפחידים המאפיינים אדריכלות גותית. אז פיסלו אותם ידנית, ובהפקה החדשה הודפסו במדפסת תלת מימד גדולה בגובה של 1.5 מטר. ״עמדתי משתאה לראות איך זה יוצא בול מה שאתה נותן. זה לקח הרבה פחות זמן, זה שוקל הרבה פחות, זה קשיח בצורה מפתיעה מאוד מבחינת החוזק של החומרים. כמובן שצריך לעבד את זה אחר כך, לצבוע, לחבר וכולי, אבל זה שימוש טכנולוגי שברור שלא היה אז, ונתן לי המון אפשרויות עכשיו״.
בסצנות היער מתווספת הקרנה קדמית על בד טול, רשת ארוגה ללא תפרים בגודל 60 מטר על 9 מטר גובה שיוצר במפעל בגרמניה. בל ואביה מוארים מאחוריו, וכך בולטים למרות הבד המסתיר. באותו זמן מוחלפת הבמה לתפאורה אחרת. במבי פרידמן מגלה שפתרון הטול היה גם בבמה המקורית.
הרשמה לניוזלטר ←
יש רגע שריגש אותך במיוחד?
״אני אומר את זה בסימפטיה מתוך גאווה מסוימת, שמחזמר כזה, שיש בו באמת הרבה לוקיישנים והמון התרחשויות, חלק נכבד מחילופי התפאורה הוא מול עיני הקהל, ויש בזה אפקט שהוא גם מרגש וגם מרשים.
בהצגה הגנרלית, בפעם הראשונה שהארמון נחשף, וכשירדו הקשתות של "Be Our Guest" מול עיני הקהל, הקהל מחא כפיים, ואני אגיד – זה הרגע שבשבילו אני עובד. לא הכסף ולא היוקרה ולא הכבוד ולא התמונות היפות, אלא שהתפאורה שלי הופכת להיות שחקן שמקבל מחיאות כפיים על הבמה. זה הרגע שאני מתרגש, דומע לפעמים, ומבחינתי זה שווה את הכל. אז אני אומר שדווקא במקרה הזה – רוצה שיראו. אני שמח מאוד שרואים איך הדברים מתרחשים, איך הקסם הזה קורה.
עשיתי סיור לסטודנטים שלי לפני ההצגה, ולאנשים שהם פחות בקיאים בעולם הזה, כשהם מסתובבים מאחורי הבמה, הם רואים שזה הכל אוסף של דיקטים צבועים. אוהב שרואים את איך הדברים האלה עשויים, ממה זה בנוי, איך זה מחזיק את עצמו. שהם נוקשים על העץ, או שהם פתאום מרגישים את הפלסטיק של המדפסת תלת-ממד.
בסופו של דבר, כולם מבינים שזאת תפאורה, זה לא אמיתי. אבל כשאתה רואה את התהליך של הדבר הזה, את האבולוציה שלו, אז אתה מבין את הקסם של ההתרחשות, שאיך באמת מכמה חתיכות עץ וברזל וקלקר וצבע, נהיה עולם כזה גדול ומרשים. זה הקסם.
״כשהתפאורה שלי הופכת להיות שחקן שמקבל מחיאות כפיים על הבמה, זה הרגע שאני מתרגש, דומע לפעמים, ומבחינתי זה שווה את הכל״
במאי: משה קפטן
נוסח עברי: אלי ביז'אווי
כוריאוגרפיה: אביחי חכם
ניהול מוסיקלי: ליאור רונן
עיצוב תפאורה: במבי פרידמן
ציור רקע: שחר אמירי
עיצוב תלבושות: יובל כספין
עיצוב ופיסול תלבושות: רוני וגנר
עיצוב תאורה: נדב ברנע
קרבות במה: אילן גזית
עיצוב פאות: מלאני קפלן
ייצור תפאורה: ארגונית עיצוב במה
הפקה בפועל: דנה פרבר ואסף דיאמנט
ווהו! נרשמת לניוזלטר שלנו בהצלחה!
המלצה:
קבוצת הפייסבוק שלנו Secret Uncoated כוללת יופי של ממתקים המתעדכנים על בסיס יומי, עם מלא אנשים טובים ←
