הרעיון לעבודה ׳חומוס ספוקלטיבי׳ התגבש מהר יחסית, ״אנחנו קושרים מאוד חזק בין אובייקט לתרבות, זה הצד שהכי מעניין אותנו בפנים – קו התפר שיש בתוך קולינריה בין חומר הגלם האכיל לתוך חומר גלם שמייצרים אותו בתעשייה, כל תעשייה אחרת״, עידן פרידמן משתף, ״והכיוון של החומוס מאוד התחבר לנו כי אנחנו גרים ביפו וצורכים אותו על בסיס שבועי (אבו חסן – ט.ס.ו), ומודעים עד כמה הנושא הזה טעון ומורכב עם היסטוריה: ממלחמות של מי החומוס הכי טוב ועד של מי החומוס בכלל. כל דבר מגיע בסופו של דבר לאיזשהו קונפליקט כאן, וזה נתן לנו במה להתעסק עם זה ולשחק עם הקונפליקטים האלה בדרכנו, להוסיף עוד איזה משהו לדיון״.

התהליך של ׳חומוס ספקולטיבי׳ התחיל כשחיפשו קשר בין המנה המוכרת לבין מופעים שיראו הגיוניים. במהלך התחקיר, בדקו את הספקטרום הרחב מחומוס בצלחת של חומוסיות ועד חומוס קנוי בסופר. השניים התחברו לחומוס באופן דומה לצורה שבה מייצרים צלחות – זרוע ג׳יגר (Jigger Arm). הזרוע דוחסת במהירות ובאופן סיבובי את החימר, וכך נוצרת לה צלחת. באותו אופן צורכים חומוס – בסיבוב.