תפריט
איך מנפישים אותיות בעזרת סאונד, מה הכוח החברתי־היסטורי של פונטים ולאיזה שינוי הם גורמים?
המאיירת והאנימטורית שירה סרי לוי שאבה השראה במשך יומיים בכנס Typographics 2023 בניו־יורק, וסיכמה 4 הרצאות מסקרנות במיוחד.
Typographics הוא פסטיבל טיפוגרפיה שמתקיים כל שנה בניו־יורק, בעונת הפסטיבלים של יוני. כשיצאתי לקופר יוניון שבמנהטן מזג האוויר היה חמים וגשום, והאווירה החגיגית התחילה כבר בדרך כשעברתי ליד פסטיבל הקולנוע טרייבקה ומסיבת רחוב לרגל חודש הגאווה.
השנה ציין הפסטיבל תשע שנים להיווסדו, במהלכן ביסס את מעמדו כאחד הפסטיבלים המובילים בקרב קהילת חובבי הטיפוגרפיה בארצות הברית ומחוצה לה. הפסטיבל נמשך כשבוע וכלל כנס הרצאות רשמי, האקתון טיפוגרפי ליוצרים בשם TypeLab, סדנאות טיפוגרפיה ולטרינג, תערוכה וכן יריד ספרים טיפוגרפיים הפתוח לקהל הרחב.
ג׳ונתן ברנברוק (Jonathan Barnbrook), המעצב הגרפי הבריטי שעבד עם דיוויד בואי ב-15 שנותיו האחרונות על כדור הארץ, פתח את הכנס בהרצאה על עבודתם המשותפת. המעצב והארט דיירקטור שגיא חביב סגר את הכנס ביומו השני על תהליכי עבודה עם מותגי ענק וטיפוגרפיה ככלי אייקוני.
הפסטיבל שואף לאחד מומחי טיפוגרפיה ותיקים עם יוצרים עכשוויים וחדשניים, כשהשנה התחושה הייתה שהוא נוטה יותר לסוג האחרון. בהרצאות בלט העיסוק בשלוש מגמות מרכזיות בטיפוגרפיה העכשווית:
הראשונה, שבה ועלתה המפגש בין טיפוגרפיה וטכנולוגיה – שימוש בקוד, בבינה מלאכותית ובמציאות רבודה; השניה, בלטה האחריות החברתית של מעצבים, כמו גם בחינת ההיבטים האתיים בתהליכי העבודה שלהם; השלישית, שנראה שהפסטיבל רצה לקדם, הוא הרחבת הקאנון הטיפוגרפי האמריקאי באופן שיהלום את הגיוון באוכלוסיה. כך למשל עלה למרכז הבמה העיסוק בשפות שאינן לטיניות כגון ערבית והינדי, ועיסוק במעצבים ויוצרים שרוב ספרי הטיפוגרפיה הקלאסית התעלמו מתרומתם.
אף אחת מהמגמות הללו לא הייתה מפתיעה במיוחד, מכיוון שאלו נושאים שהחברה האמריקאית עסוקה בהן מאוד בשנים האחרונות.
במסגרת ההרצאות שעסקו במפגש של טיפוגרפיה וטכנולוגיה הייתה מלהיבה במיוחד ההרצאה של Rob Stenson. לפני שהתחיל לעבוד כמעצב, סטנסון היה מתכנת בתחום האודיו־טק. הכישורים שצבר בעבודה שלו כמהנדס תוכנה הובילו אותו להתנסות עם חיבור בין פונטים לאודיו באמצעות קוד ויצירת פלאגינים לתוכנות אודיו. הוא חיבר מאפיינים של פונט: גודל, משקל ומשפחה, לאלמנטים מוזיקליים כמו ווליום או אמפליטיוד, באופן שמייצר אנימציית טקסט שמגיבה לסאונד.
לקוד יש שני יתרונות משמעותיים ליצירת אנימציה על פני תוכנת אינטרפייס כמו אפטר אפקטס: אחד, הקוד מאפשר לבצע שינויים משמעותיים בקלות יחסית, ולכן אפשר לייצר וריאציות רבות עד ההגעה לתוצאה הרצויה. שנית, הקוד מאפשר שימוש ברנדומליות שמובילה לתוצאות חדשות שהיה קשה לתכנן מראש.
העבודות האחרונות של סטנסון עושות שימוש רב ב-Variable Fonts. היות והפונטים עצמם מכילים טווח מידע רחב הרבה יותר מפונטים דיגיטליים קלאסיים, נוצרת אנימציה מפתיעה ודינאמית.
ההרצאה עוררה אצלי סקרנות רבה לגבי העתיד הלא רחוק, בו תכנות יהיה נגיש יותר למעצבים, ההיצע של פונטים פרמטריים יילך ויגדל, ויפתח אפשרויות לייצר בקלות חוקיות ייחודית של אנימציות טקסט.
מצד שני, ההרצאה השאירה בי טעם חזק של נוסטלגיה: דרך העבודה של סטנסון עם קוד הזכירה לי את המכניקה של ה־ Scanimate – מכונה אנלוגית בה השתמשו לרוב אנימציות הטיפוגרפיה בשנות השבעים והשמונים, מחברת משתנים שונים של עיצוב הטקסט (גודל, זווית) למשתנים של גלי האודיו (ווליום, אמפליטיוד) על ידי חיבור כבלים וסליידרים. התחושה הנוסטלגית מהעבודות של סטנסון גרמה לי לחשוב איך טכנולוגיות חדשות עדיין משחזרות את העבר ומחברות אותנו אליו.
המעצבת Inês Ayer דיברה על היכולת של טיפוגרפים לחבור למהלכים של שינוי חברתי ולהשפיע עליהם. אייר הציגה מספר פרויקטים שעיצבה ליוזמות חברתיות שונות, ביניהן קמפיין לעידוד הצבעה בברזיל ומכשיר לניטור היריון לנשים מעוטות הכנסה.
אחד הפרויקטים שאייר הציגה והשאיר עליי חותם היה גרטה גרוטסק של המעצב Tal Shub. פונט All CAPS שכולו מבוסס על הלטרינג בשלטי המחאה נגד משבר האקלים של האקטיביסטית גרטה תונברג. התפוצה הרחבה של התמונות של תונברג לצד השלט הפכה את האותיות בו לאלמנט גרפי שניתן לזהות בקלות, מה שמעורר שאלות מעניינות על שיווק אקטיביזם באמצעות טיפוגרפיה. למשל, האם העיצוב צריך להיות מתוכנן מראש כחלק מקמפיין או להיווצר מלמטה באמצעים האורגניים של מובילי מחאה שהם לרוב מצומצמים.
המעצב Pascal Zoghbi סיפר על פרויקט באותו השם, פיתוח של משפחת פונטים מאותיות דפוס במשקל אחד שקנה כשהיה סטודנט. בהרצאה זוע'בי סיפר על ההיסטורית המפגש של השפה הערבית עם טכנולוגיות דפוס מערביות. בסוף המאה ה־19 נעשה שימוש לראשונה בטכנולוגיית דפוס העיתונים בשפה הערבית, מה שחייב אמנים להתמודד עם הקשיים החדשים שהטכנולוגיה הציבה – כשהאתגר העיקרי היה הצורך בהפרדת אותיות לגליף נפרד לכל אות. מכיוון שבכתב הערבי אותיות רבות משתנות בצורתן לפי המיקום שלהן במילה ובשל כך השפה כוללת גליפים רבים שיצירתם יקרה.
בשנת 1896 יצא הפונט Unified Arabic, שמורכב מאותיות שאינן חייבות להתחבר ולכן מספר הגליפים בסט האותיות מצומצם ופרקטי. יוצר הפונט Arabic Bold, אותו זוע'בי משחזר, ניסה להתמודד עם אותה הבעיה, אך ההשכלה שלו בעיצוב אותיות הגיעה מקליגרפיה ולכן התוצאה הייתה מעט שונה. היה מרתק לראות איך בדומה ליוצרים האלה, זוע'בי מתמודד עם המסורת של השפה הערבית והמגבלות הטכניות של ימינו.
ההרצאה האחרונה שעוררה את סקרנותי הייתה של Tasheka Arceneaux-Sutton. זו הייתה הרצאה קצת שונה מהאחרות, מפני שארסנו־סאטן הובילה את ההרצאה כהיסטוריונית. היא לקחה אותנו לצלילה מודרכת בארכיון האישי שלה שאספה במשך שנים. ארסנו־סאטן הראתה דוגמאות רבות לתרומה המשמעותית של מעצבים שחורים לקאנון הטיפוגרפי בארצות הברית, תרומה שהממסד התעלם ממנה מצד אחד והשתמש בה לטובתו מהצד השני.
קסמו לי במיוחד כריכות ספרים טיפוגרפיות שנתנו משקל זהה לאותיות ולאלמנטים האיוריים, והזמנות למסיבות שהביעו גישה חופשית ללייאאוט ומקסימליזם בבחירת הפונטים.
הצלילה הארכיונית כללה מבחר מאוד גדול של תוצרים טיפוגרפיים: שערים למגזינים פוליטיים, כותרות לסרטים, מודעות פרסום, עטיפות תקליטים ועד שלטי מחאה ועטיפות מוצרי צריכה. אוסף הדימויים שהציגה סיפק חומר ויזואלי רב שאינו נגיש לציבור הרחב והפך את ההרצאה למרתקת ומעשירה.
Typographics שואף לשקף את תמונת המצב של הטיפוגרפיה העכשווית ולהציג את ההתפתחויות הצפויות בתחום. נראה כי תעשיית הטיפוגרפיה עסוקה בדילמות המעסיקות יוצרים רבים בשנים האחרונות. ובהן הטכנולוגיה המשתנה והשיח החברתי־פוליטי שמכיל יותר ניאונסים עם השנים.
הפרויקטים שהוצגו עוררו סקרנות רבה וציפייה אופטימית לעתיד בו הטכנולוגיה תאפשר גישה לטיפוגרפיה, עיצוב וקוד לקהל רחב יותר של יוצרים, וכן דרכים חדשות לחשוב על אותיות במרחב הפיזי והדיגיטלי.
על אף שציפיתי שיהיו בתוכניה יותר דוברים ותיקים ועתירי ניסיון, היה מרענן לראות מעצבים צעירים ניגשים לבעיות עיצוב בדרכים חדשות. הדילמות שהציגו עוררו בי הזדהות, והחשיפה לדרכי העבודה מאחורי הקלעים עודדה אותי לא לפחד מכשלים וטעויות. אנשי טיפוגרפיה רגילים ליצור לבד פרויקטים בתוך ארכיונים ומחברות, בתהליכים שיכולים להיות ארוכים ובודדים.
הפסטיבל מאפשר הזדמנות לחגוג את העבודה שמאחורי הקלעים ולשתף את התובנות עם חברי הקהילה. היה נחמד לראות שהרבה אנשים הכירו אחד את השני דרך האינסטגרם ובתור לקפה או קוקטייל זיהו זה את זו ודיברו לראשונה. יצאתי מהפסטיבל עם תיק עמוס מרצ'נדייז טיפוגרפי, חברי אינסטגרם חדשים וחשק לרשום בסקצ'בוק ולהיות פתוחה להפתעות.
Typographics 2023
הרשמה לניוזלטר ←
קבוצת הפייסבוק שלנו Secret Uncoated כוללת יופי של ממתקים המתעדכנים על בסיס יומי, עם מלא אנשים טובים ←
עורך ומייסד
טל סולומון ורדי
לונדון
דורין שוורצמן
ניו־יורק
שירה סרי לוי
נועם אוחנה
נגה כהן
הפונטים באתר בחסות
פונטף – מטבעת אותיות
מגזין Uncoated מטשטש את הגבולות שבין עיצוב, אמנות, אנימציה ואיור.
Uncoated magazine blurs the lines between design, art, animation, and illustration.
ווהו! נרשמת לניוזלטר שלנו בהצלחה!
המלצה:
קבוצת הפייסבוק שלנו Secret Uncoated כוללת יופי של ממתקים המתעדכנים על בסיס יומי, עם מלא אנשים טובים ←
