סטיבן הלר חושף חומרים חדשים על המעצב Paul Rand

בבוקר ניו־יורקי גשום למחצה במשרדי ה-School of Visual Arts נפגשתי עם סטיבן הלר (Steven Heller), חוקר העיצוב שפועל היום. מעצב, ארט־דיירקטור, מרצה, סופר, והאיש ששיחרר כמעט 200 ספרי עיצוב. אם תציצו בספריית ספרי העיצוב שלכם, כנראה תמצאו את השם שלו.

המשרד של הלר עמוס בפרטי עיצוב – ליתוגרפיה ענקית ומהממת של המעצבת והאמנית פולה שר, בובות, ספרים ומגזינים. מזל שהמדפים חזקים. התכנסנו כדי לדבר על ספרים שעתידים לצאת, ועל מהלך העבודה על ספר. 

Steven Heller - by Tal Solomon Vardy
סטיבן הלר. צילום: טל סולומון ורדי

איך אתה בוחר את ההוצאה לאור לספר שלך?

איך אני בוחר את ההוצאה לאור? ובכן, מי שרוצה יכול לקבל. אתה יודע, הוצאות לאור נוטות לא להיבחר, אתה נוטה ללכת עם מי שמסכים לעשות את מה שאני מציע. אז יש מספר הוצאות שאני עובד איתם על בסיס קבוע, ואני עובד איתן שנים. אני יודע שחלקן יקבלו ספרים מסויימים שלי, וחלקן לא. להוציא לאור זה גם קצת להתחנן. אתה הולך, מוצא מישהו סימפטי ונלהב. אם הוא מוכן להשקיע – מעולה, אם לא, אתה מציע להם רעיון אחר או פשוט מפסיק להציע.

אתה צריך לתת פיץ׳ מכירה?

ובכן, תמיד יש לי הצעה מוכנה.

במייל?

לפעמים במייל, לפעמים נפגש איתם לצהריים. אם הם גרים במדינה אחרת אשלח להם מייל. לפעמים זאת הצעה מאוד פשוטה – זה מה שאני רוצה לעשות, הנה קווי המתאר. לפעמים זו הצעה מפורטת יותר עם איזשהו דמו ואני מראה איך זה הולך להיות.

איך אתה בוחר את המעצב הגרפי לעבודות שלך?

לפעמים אני עובד כפי שעבדתי עם Mirko Ilic, כלומר אני בא עם רעיון וחושב שהוא האדם הראוי לעשות זאת, או שאני בא עם רעיון ולא רק שהמעצב ראוי כמעצב, הוא גם מוצא חומרים כי הוא גם חוקר טוב. כשאני עובד עם Seymour Chwast, אנחנו עושים משהו שנקרא ״מהדורת פושפין״. זה בעצם סשן של סיעור מוחות כדי להבין ביחד איזה ספר אנחנו רוצים לעשות יחד. בפעמים אחרות יש לי ספרים שאני אעבוד עליהם עם סטודנט שלי מהעבר, אבל זה מאוד תלוי בספר ועם מי אני רוצה לעבוד בזמן הנתון. רבים מהאנשים שאני משתף איתם פעולה הם מעצבים, או מעצבים – חוקרים.

מעניין. מה האסקפיזם שלך?

אני פשוט חושב. לעיתים מחשבה עולה מקריאת מאמר או ספר. לעיתים מחשבה פשוט צצה לי בראש. לפעמים אני פשוט מכריח את עצמי להביט סביב ויעלה לי רעיון. הרעיונות יכולים לשאת פרי ולפעמים הם נקטעים באיבם. לפעמים הוצאה לאור תפנה אלי ותגיד – ״אנחנו רוצים שתעשה משהו״.

אתה יודע, זה קורה הרבה עם הקדמות שאני כותב לספרים. מישהו ייגש אלי ויספר שיש לו ספר ויבקש שאכתוב את ההקדמה. אז אני עושה מחקר על נושא הספר וכותב עליו. זה לא פרויקט שלי אבל אני נהפך לחלק ממנו, נהיה מעורב.

ליתוגרפיה של פולה שר במשרדו של סטיבן הלר. צילום: טל סולומון ורדי
ליתוגרפיה של פולה שר במשרדו של סטיבן הלר. צילום: טל סולומון ורדי

באילו ספרי עיצוב היית שמח להיות מעורב? אני מתכוון, איזה דברים גורמים לך לקנא?

יש הרבה ספרי עיצוב נפלאים בעולם שהייתי שמח לעבוד עליהם, או שאני מרגיש שהייתי יכול לעבוד עליהם. יש אחד ש- Laurence King הוציא השנה, על ההיסטוריה של הכתב, שאני חושב שהוא יפהפה. אני חושב ש- Paul McNeil הוא אחד משני המחברים, כתבתי עליו ביקורת אבל לא מצליח להיזכר בשמות המחברים. רוב הנושאים שעסקתי בהם ב-180 ספרים, אני שמח שיצא לי לעסוק בהם. לפעמים אני חש שיכולתי לעשות עבודה טובה יותר, אבל קנאה היא לא רגש שיש לי בראש.

איזה טרנד בעיצוב אתה צופה שיהפוך לפופולרי בשנים הקרובות ולמה?

שואלים אותי הרבה את השאלה הזו, והתשובה שיש לי היא – אילו ידעתי, הייתי עושה את זה. העובדה היא שעולם העיצוב הגרפי משתנה בהקשר של השימוש שלו. למשל, אסטרטגיית עיצוב היא חלק מעיצוב גרפי, עיצוב שירות (Service Design) הוא חלק מעיצוב גרפי. אני לא רואה טרנדים ממשיים שקורים מבחינת סגנון או אסתטיקה. יש שינויים סגנוניים, חלקם נעשים על ידי אינדיווידואלים וחלקם יותר המוניים, אבל אני לא יודע מה הולך להיות בחמש השנים הבאות. אילו ידעתי, הייתי משקיע בבורסה ולא בעיצוב.

משרדו של סטיבן הלר. צילום: טל סולומון ורדי
צילום: טל סולומון ורדי

אתה מרגיש שמעצבים מפחדים לשלב מחאה בעבודותיהם?

חלקם כן, ורבים לא. עיצוב גרפי הוא תקשורת. אם יש משהו למחות נגדו, אני בטוח שיימצא המעצב עם האש בבטנו שיעצב אימג׳ חזק שישרת את המטרה. אני לא חושב שמעצב חייב לנקוט עמדה פוליטית, זה רק חלק מצורת העבודה או צורת החיים של מישהו.

מעניין. האם היה ספר שחלמת להוציא אבל התהליך נכשל?

היה ספר על גזענות סטריאוטיפית וקריקטורות. זה משהו שרציתי לעשות ופשוט לא הצלחתי להביא לידי סיום. אני חושב שזה יכול היה להיות ספר חשוב. אמנם פרסמתי מספר מאמרים בנושא אך לא הבאתי אותם לכדי ספר גמור, ואני גם לא חושב שאעשה זאת. אני מתחרט על כך.

Paul Rand - Inspiration and Process in Design
Paul Rand - Inspiration and Process in Design

איזה ספרים אתה מתכנן להוציא בקרוב?

יש ספר שיוצא בסתיו הקרוב, של רישומים של Paul Rand. יש ספר נוסף שנקרא ״צלב הקרס וסמלים אחרים של שנאה״ (“The Swastika and Other Symbols of Hate“). ספר נוסף – “The Logo Idea Book” ועוד ספר שעליו עבדתי עם הוצאת Taschen שנקרא “Illustrators“. 

בנוסף לאלה, אני עובד על שני ספרים ל- Abrams, הראשון – דיאגרמות של ניו יורק, עליו אני עובד עם Anthony Antoine, והשני – “Type Speak“, עליו אני עובד עם Gail Anderson.

הו וואו. לגבי Paul Rand, אתה יכול לספר לי על התהליך?

ובכן, לאחר מותו הוא השאיר מאחור המון חומרים. אשתו נפטרה לפני שנה והבית בו הם גרו עמד למכירה והיה צריך לפנות אותו. רבים מחפציו ועבודותיו עמדו למכירה פומבית בשיקגו, וביניהם היו ערימות של רישומים שאיש לא חשב שיצליחו להימכר. מדובר בשרבוטים, הערות וסימונים רנדומליים. יחד עם עורך מ- Princeton Architectural Press, ובשיתוף פעולה עם Moleskine, בחרנו 50 או 60 מהרישומים האלה. בנוסף לכך, בחפצים שלו היה גם כתב יד שלא פורסם מעולם, ועוד כמה חומרים כתובים. את כל אלה צירפנו יחד לספר השראה אחד. Moleskine מוציאים סדרת ספרים על מעצבים, אדריכלים וההשראה שלהם, והספר הזה התאים להם לסדרה הזו.

אז כתבתי הקדמה, ובנוסף מצאנו ראיון ישן עם Paul Rand, אותו ערכנו מחדש ופרסמנו גם אותו. זה לא היה תהליך מורכב מדי, היתה עבודה עם העורך, בחירת האימג׳ים, וההוצאה לאור עשתה את העיצוב.

אתה יודע מי קנה את החומרים?

הרבה אנשים קנו חלק מהחומרים, זה בטח ברשת. חלק גדול מהחומרים קנה Letterform Archive מקליפורניה, אבל גם אספנים קטנים. סוג של ממנטו מורי.

The Logo Design - Idea Book

בנוגע לספר, ״The Swastika and Other Symbols of Hate”, מה אתה יכול לגלות לי עליו?

ובכן, עשיתי שתי גרסאות לספר שנקרא ״צלב קרס כמעבר לגאולה?״ (“Swastika symbol beyond redemption?”) הרעיון מאחוריו הוא שצלב הקרס היה בסביבה במשך זמן ארוך מאוד, והשתמשו בו תרבויות רבות – דרום מזרח, דרום מערב, אירופה, אפריקה ואפילו המזרח התיכון. ועולה השאלה האם הסמל, ששייך לכל כך הרבה אנשים ומסמל גם דברים טובים כמו מזל ופריון, צריך להישאר בן ערובה בידי 12 השנים של השלטון הנאצי? השאלה שלי היתה כנה ואמיתית, האם הוא צריך להישאר מקושר לנאצים? והתשובה שלי היתה, הוא צריך להישאר סמל של פשיעה. אמנם זה סמל בן אלפי שנים והיינו רוצים שבעתיד הוא יתנתק מהשליליות שעוטפת אותו, אבל אז אנחנו רואים אירועים באמריקה כמו שרלוטסוויל, ואני חש שצלב הקרס הוא עדיין סמל של שנאה.

אז הספר החדש הוא חלק מספר ישן, ההיסטוריה של צלב הקרס ואיך הוא אומץ על ידי הנאצים. איך עשו בו שימוש ארגונים רבים הקשורים לעליונות הגזע הלבן. הספר עוסק בכוח העצום שיש לסמלים, ואיך למעשה רעיון הגאולה נשלל מאיתנו עקב העובדה שצלב הקרס עדיין מסמל שנאה.

אחרי שמסתיים הראיון ומכשיר ההקלטה כבר בתיק, צילמתי את סטיבן הלר לכתבה וביקשתי ממנו לתת טיפ לסטודנטים לעיצוב שלומדים עכשיו. הוא ענה, ״לקרוא והרבה. כל הזמן להתעניין ולהתבונן, בכל דבר״.

הוא יהודי, ואף על פי כן – לא בקיא בסצנת העיצוב הישראלית מלבד דוד טרטקובר ודן רייזינגר. ב-2007 אובחן כחולה פרקינסון. האם קצב פרסום הספרים שלו השתנה מאז? שאלה מצוינת, שהתביישתי לשאול. יש אנשים שאתה כל־כך מעריך אותם, שאתה מפחד לדפוק את ההצצה הקטנה שהם נתנו לך לתהליך היצירה שלהם. 

 

סטיבן הלר. צילום: טל סולומון ורדי
סטיבן הלר. צילום: טל סולומון ורדי

יש פה ממתקים רציניים

The Visual Podcast

03 – פרופ׳ מרב סלומון מוציאה לאור

המאיירת פרופ׳ מרב סלומון חלמה בשנים האחרונות להקים הוצאת ספרי איור למבוגרים, וכך נולדה Salomon & Daughters ב־2016. מאז יצאו לאור באנגלית שלושה ספרים ופנזין, וכנראה שבחיים לא הייתם מזהים שמדובר בהוצאה ישראלית. כל ספר עם מאייר אחר, ובימים אלו מתבשלת לראשונה גירסא עברית לספר האחרון שיצא.

שיחה אישית עם טל סולומון ורדי על הדרך שעברה עם ההוצאה לאור, הפרינטים שקדמו להוצאה והתוכניות המסקרנות לעתיד.

קרא עוד »