ובכן, עשיתי שתי גרסאות לספר שנקרא ״צלב קרס כמעבר לגאולה?״ (“Swastika symbol beyond redemption?”) הרעיון מאחוריו הוא שצלב הקרס היה בסביבה במשך זמן ארוך מאוד, והשתמשו בו תרבויות רבות – דרום מזרח, דרום מערב, אירופה, אפריקה ואפילו המזרח התיכון. ועולה השאלה האם הסמל, ששייך לכל כך הרבה אנשים ומסמל גם דברים טובים כמו מזל ופריון, צריך להישאר בן ערובה בידי 12 השנים של השלטון הנאצי? השאלה שלי היתה כנה ואמיתית, האם הוא צריך להישאר מקושר לנאצים? והתשובה שלי היתה, הוא צריך להישאר סמל של פשיעה. אמנם זה סמל בן אלפי שנים והיינו רוצים שבעתיד הוא יתנתק מהשליליות שעוטפת אותו, אבל אז אנחנו רואים אירועים באמריקה כמו שרלוטסוויל, ואני חש שצלב הקרס הוא עדיין סמל של שנאה.

אז הספר החדש הוא חלק מספר ישן, ההיסטוריה של צלב הקרס ואיך הוא אומץ על ידי הנאצים. איך עשו בו שימוש ארגונים רבים הקשורים לעליונות הגזע הלבן. הספר עוסק בכוח העצום שיש לסמלים, ואיך למעשה רעיון הגאולה נשלל מאיתנו עקב העובדה שצלב הקרס עדיין מסמל שנאה.