fbpx

סטודיו FORMA של רז עומר ואריאל אניספלד מביא ניחוחות של חו״ל

רז עומר ואריאל אניספלד החליטו להקים סטודיו לעיצוב תעשייתי, לאחר שנים של רילוקיישן והתנסויות מגוונות בחו״ל. שניהם בוגרי שנקר, ואני תופס אותם בזמן הקמת הסטודיו החדש – FORMA – שנועד ללוות ולעצב מוצרים ליזמים עם רעיונות מעניינים.

רז עומר (31) למד שנה מתחת לאריאל אניספלד (32), שני בוגרי המחלקה לעיצוב תעשייתי במכללת שנקר. מי שמכיר המחלקה, יודע שהיא מתנהלת בצורה של קומונה צפופה ומאוחדת, ובוגריה משתפים פעולה גם בחיים שאחרי התואר. אניספלד סיים ב־2016, עומר ב־2017. החיבור התחיל בלימודים כשעזרו אחד לשני.

רז עומר עזב לגרמניה מיד לאחר הלימודים המפרכים, וטס בעקבות קשר רומנטי שנרקם בחילופי סטודנטים עם נאיה. היא הגיעה לארץ והכירו. הוא נסע אחריה לקלן. בהמשך קיבל הצעת עבודה בארץ, אבל החליט לוותר ולנסות לחלום בגדול בחו״ל. עומר מספר, ״תמיד הרגשתי שאומנם ישראל כן שופעת בעיצוב טוב, איכותי ואני אין לי שום דבר רע להגיד על זה, אבל אין מה לעשות, כשמשווים את זה לחו”ל ולאירופה ולגרמניה ספציפית, העיצוב שם יותר מתקדם, יש שם יותר אופציות, יש חברות יותר גדולות. מבחינת ניסיון לצערי אין מה להשוות כרגע. החלטתי שבאמת אני רוצה לבוא ולהתמקצע ברמה הכי גבוהה בחו”ל, ונאיה, אתה יודע, עוד איזה הדובדבן שבקצפת שגם דחף אותי לשם. בכלל תכננתי לעזוב לברצלונה, אבל בסוף נאיה דחפה אותי לגרמניה״.

Forma Studio
Forma Studio
MIA Smart Speaker
MIA Smart Speaker

לא הכל התחיל זוהר. ראיון עבודה שנקבע עם חברת הברזים Grohe בוטל ברגע האחרון. ״מצאתי את עצמי מחפש עבודה בסביבות 4-5 חודשים, בלי הפסקה, הלכתי והכרתי אנשים, הרמתי טלפונים ופגשתי אנשים שבקושי מדברים אנגלית, הייתה באמת חוויה מדהימה עד שקיבלתי הצעת עבודה מעולם מהטלקום – Deutsche Telekom. עשיתי התמחות של חצי שנה. היה לי שם באמת מדהים בטירוף, ורציתי להישאר עוד. אבל, בתוך חברה גדולה כזו בתור עובד שאין לו ויזה אירופאית נאלצתי לעזוב״.

משם המשיך לעבוד בסטודיו לעיצוב בברצלונה במשך שלושה חודשים, אך פחות התחבר לאווירה, ועבר יחד עם זוגתו לברלין בעקבות הזדמנות בחברת Studio F. A. Porsche, שהיא חברת בת של Porsche מכוניות. שוב צצו בעיות כשגילה שהחברה עובדת בנוהל של פרילנס, ובהיעדר ויזה נאלץ לעזוב גם משם, והתחיל בסטודיו NR21, אחד הסטודיואים הטובים באירופה, המתמחה באודיו ומוצרים חכמים. שם עבד במשך שנה. הגעגועים, הקורונה, המשפחה והחברים גרמו לו לחזור ארצה יחד עם אשתו.

MIA Portable Smart Speaker Sketches
MIA Portable Smart Speaker Sketches

במקביל, אריאל אניספלד נסע בסוף שנה ג’ (2015) בשנקר להתמחות בלונדון מטעם המכללה בחברת Pentland Brands. יחד עם עוד 10 מעצבים ומעצבות (רובן מעצבות אופנה). ההתמחות הייתה בקיץ ועבד על ליין של נעלי ספורט חדשים, של שתי עונות קדימה בתחום הטניס. כשחזר לארץ עבד בסטודיו Prime העוסק בעיצוב תעשייתי מגוון.

אניספלד מגלה, ״לאחר מכן, הייתה לי את ההזדמנות ועברתי לסטודיו Tamooz, שיש לו יותר התמחות הנדסית, הם עובדים יותר עם כתר ועם סודה סטרים ועם חברות יצרניות, עושות מוצרים ומייצרים בכמויות גדולות. שם למדתי יותר על ייצור תעשייתי פרופר, כלומר עיצוב לייצור. שתיהן היו חוויות מאוד כיפיות.

גם בזמן העבודה ב־Prime, במקום העבודה הראשון, הכרתי את מי שתהיה אשתי לעתיד, צרפתיה בשם מריון, היא באה לשם לעשות התמחות. מה שהיה אמור להיות 4 חודשי התמחות ב־Prime, היא נשארה בסוף שנתיים פה בארץ, ביחד איתי. אחרי שנתיים פה בישראל התחיל לגרד לה כבר. היא ראתה את כל החברות שלה עובדות בכל מיני מקומות שווים בחו”ל, והיא גם אמרה, ׳אנחנו צריכים לנסות את מזלנו, אי אפשר להישאר פה בארץ׳. אז אמרתי זאת הזדמנות טובה לרדוף אחרי החלום שלי, שהיה לעבוד בחברה גדולה בעיצוב לחברה עצמה, ולא בסטודיו שעובד ללקוחות. אז עברנו ללונדון ואחרי שלושה חודשים של חיפושים, שליחת קורות חיים, דפיקת דלתות, הגיעה הזדמנות והתקבלתי לעבוד ב־Dyson.

Aeolo-Baby Allergy Immunotherapy
Aeolo-Baby Allergy Immunotherapy

הייתי חלק מצוות של 8 אנשים שבעצם אחראי על כל העיצוב של הפרויקטים של דייסון. מפרויקטים משרדיים שהם בשלבי פיתוח מאוד ראשוניים עד דברים שהם ממש בפס ייצור וצריך להחליט כמה שכבות של צבע הם מקבלים. אז ככה הכל מהכל והייתה באמת חוויה סופר כיפית, ומעניינת ומלמדת ואתה עובד שם באמת עם המהנדסים הכי טובים, ועם אנשי שיווק ויש שם יכולות תקציביות אינסופיות. כל מה שאתה רוצה קורה כאן, עכשיו, באמת כלי מלא ב־budget שזה מדהים.

אבל כן, גם אנחנו קרוב לשנתיים באנגליה מיצינו קצת את מזג האוויר האפור, מיצינו את האנשים הקרים והגענו למסקנה שבתל אביב הכי טוב. אז גם אנחנו בקיץ הזה התקפלנו וחזרנו פה לתל אביב. כשבדרך אני ורז דיברנו במשך התקופה הזאת, היינו מדברים בטלפון מדי פעם וככה לקראת הסוף לשנינו בער הדחף להקים כבר משהו משלנו. עבדנו תחת מספיק בוסים, וכבר הרגשנו שלמדנו מספיק והבנו מספיק ואנחנו מוכנים לצאת לדרך חדשה עצמאית. אז אמרנו שיש לנו שילוב טוב של כוחות ויכולות״.

Sherpa
Sherpa

מה גורם לכם בעצם להקים סטודיו באמצע הקורונה?

אריאל: ״הטיימינג לא מושלם. למעשה – הוא לא טוב. אבל יש דברים שאתה מרגיש שזה עכשיו, והחזרה של שנינו לארץ והדחף שהוא בוער עכשיו אז זה משהו שאתה לא יכול לשים אותו על hold ולהגיד טוב בוא נתכנס בעוד שנה או שנתיים ונעשה את זה אז. זה לא אפשרי״.

רז: ״ש דברים שאתה פשוט מרגיש שזה הדבר הנכון לעשות, ויש דברים שאתה מרגיש שזה הבן אדם הנכון לעשות את זה איתו, ואם אתה לא תעשה את זה אתה תפספס את זה״.

מה בעצם הקונספט של הסטודיו? מה אתם מתכננים בשנה-שנתיים הקרובות?

אריאל: ״יזמים עם רעיונות חדשניים וגם – לעבוד עם לקוחות יותר גדולים וותיקים מהשוק המקומי. בתקווה שהשלב השני יהיה גם להתרחב לחו”ל ולהצליח לעבוד עם לקוחות יותר גדולים ויותר בינלאומיים בזירה הבינלאומית”.

מעניין. מי ההשראות שלכם בהווה?

רז: “בעיניי השראה נובעת מאנשים שרוצים לשנות ולהפוך את העולם למקום טוב יותר. בין אם זה דרך מוצר, רעיון או חזון, אנשים הגורמים לשינוי תמיד הניעו אותי”.

אריאל: “סיפורים על אנשים שעשו מעל מעבר בשביל להגשים את החלום שלהם. בין אם זה הטיפוס הראשון על האוורסט או חבורת מהנדסים ישראלים שהחליטה להנחית חללית על הירח”.

MIA Portable
MIA Portable

איך נראה תהליך לידה של מוצר בעיצוב תעשייתי?

Autobrush
Autobrush

אריאל: ״ניקח מקרה שבו יזם עם רעיונות מגיע אלינו, יש לו רעיון בתחום מסוים לא משנה מה הוא. בדרך כלל יהיה איזשהו מחקר ראשוני של מה כבר קיים בתחום או מה הטריטוריה שבה הוא עוסק, כדי לראות את המתחרים, ללמוד מהם. להבין מה חשוב יותר, מה חשוב פחות, מה עובד ומה לא עובד. איפה הוא ממוקם בשוק, לאן הוא רוצה בכלל לחתור להגיע עם המוצר שלו. 

אחר כך בדרך כלל מה שעוברים זה שאתה מחליט אם הפרויקט יהיה יותר בכיוון של רחבי יריעה או יותר קצרים. אבל אם ניקח פרויקט יותר מלא, אז אחרי שסקרנו את השוק, נלך ונעשה שם קונפיגורציות, שהוא לפני שלב העיצוב, בעצם מין גושים כלליים נקרא לזה, מודלים מאוד ראשוניים שהם נטולי עיצוב. שם באים לבחון צורניות מסוימת של המוצר, כלומר איך משתמשים בו, איך ניגשים אליו, כמה הוא גדול, מה הסביבה בה הוא חי. דברים מאוד מאוד ראשוניים אבל ששמים אותם על שולחן כמה מהם ביחד, בדרך כלל יש איזשהי תחושת בטן ראשונית שאומרת ׳אוקיי, מספר אובייקטים מתוך ה־10 המוצגים פה על השולחן הם הדרך הנכונה להתקדם איתם׳. זה מה שנקרא קונפיגורציות.

אריאל אניספלד ורז עומר, סטודיו FORMA
אריאל אניספלד ורז עומר, סטודיו FORMA

כשמחליטים מה השלב הבא אחרי זה, אחרי הקונפיגורציה, זה בעצם להיכנס לשלב עיצוב. ואז לרוב מתחיל בסקיצות. היום כבר התקדמנו מהסקיצות של הדף והנייר ואנחנו עושים סקיצות באייפדים. שבהם ננסה לקבל הבנה ראשונית של איך נראה העיצוב, האם הוא יותר מופנם או האם יותר מוחצן, מינימליסטי, ספורטיבי? תלוי מוצר, תלוי שוק, תלוי לקוח. כלומר זה משתנה ממוצר למוצר, כמובן עם טרנדים עדכניים והתעדכנות במקביל במה קורה היום בעולם. כלומר, כל הזמן צריך אצבע על הדופק של מה קורה, מה הולך לקרות. לרוב המוצרים יוצאים לשוק שנה – שנתיים אחרי שהם מעוצבים, אז צריך גם לחזות קצת קדימה. מה שהיה טרנדי לפני שנה, כנראה כבר לא יהיה רלוונטי לעוד שנתיים. אז זה השלב של הסקיצות. מהסקיצות האלה שעשינו, אז מהם נבחר כמה ונלך, נעבור למחשב.

נבצע את התלת מימד במחשב. בנייה בתוך תלת מימד. מהם נדפיס מודלים במדפסת תלת מימד שהם כבר בגודל האמיתי, יש בהם עיצוב, אפשר להבין מהם אם זה בכיוון הנכון או לא. אחרי סיבובים כאלה, בשלב זה מתקיימים כמה סבבים של תיקונים והדפסות מודלים. התיקון וירידה לפרטים הוא חלק מהותי בעיצוב, במיוחד כדי לקלוע בפרטים הקטנים, בשביל לדייק. אתה חייב את האינסוף משחקים האלה של הזזתי משהו, הוספתי, בדקתי, וחוזר חלילה״.

Stool
Stool
Stool
Stool

ניקח מקרה שבו יזם עם רעיונות מגיע אלינו, יש לו רעיון בתחום מסוים לא משנה מה הוא. בדרך כלל יהיה איזשהו מחקר ראשוני של מה כבר קיים בתחום או מה הטריטוריה שבה הוא עוסק, כדי לראות את המתחרים, ללמוד מהם.

Sherpa
Sherpa

רז: ״יש שני דברים שאשמח להוסיף: דבר ראשון זה הנדסה. אנחנו בתור מעצבים תעשייתיים, מתעסקים ומדברים עם מהנדסים, וגם מעבר לזה אנחנו בעצמנו חייבים להבין שאנחנו מעצבים משהו אי אפשר שיהיה רק יפה, חייבים לעצב משהו חכם, משהו שעובד, משהו שהוא תקין. מעצבים תעשייתיים הם חצי מהנדסים. אם לא אתה לא באמת מעצב תעשייתי, כדי שהמוצר באמת יעבוד ויספק את מה שהבטחנו ללקוח, אנחנו חייבים שתהיה לנו הבנה בסיסית.

מעבר לזה, יחסים בין מהנדסים למעצבים תעשייתיים הם די הכרח. עוד דבר מאוד חשוב זה הנדסת אנוש. בעיני. שזה איך אנחנו, בעצם, או איך הלקוח, יש לו אינטראקציה עם המוצר. אנחנו צריכים לבחון את האינטראקציה הזאת מבחינת ארגונומיה, מבחינת נגישות, מבחינת תפעול, מבחינת הכל. חומריות עד הרמה הכי קטנה כדי להבין שאנחנו מעמידים מוצר על השולחן הוא חייב לעמוד בתקנים, חייב לעמוד בהכל ב־100 אחוזים וגם להראות טוב. זה בעצם התפקיד שלנו״. 

אריאל: ״אפשר לומר שעיצוב תעשייתי, בשונה קצת מתקשורת חזותית או גרפי או דברים מהסגנון הזה, לכל הזזה של קו, או לכל הזזה של משטח יש השלכות מעבר לעיצוביות אלא יצוריות. זה נדבך שלם של האם ניתן לייצר את זה? איך זה קורה? כמה זה מסובך? כלומר יש פה עולם שכמעט חצי־חצי עיצוב-יצור, ועלויות, שבא לידי ביטוי בכל, מהקו הראשון שאתה עושה סקיצה. איך עושים את זה, איך מייצרים את זה, וכן הלאה״.

מעניין מאוד. והשלב הסופי, איך הוא נראה?

אריאל: ״השלב הזה הוא בדרך כלל, כשמוצר הולך לקראת ייצור הוא עובר בעיקר לידיים של מהנדסים, שהוא עושים את רוב ההתאמה מהעיצוב לייצור. כלומר, הכנה של הקבצים לתבניות, בדיקה של התבניות, דברים יותר טכניים שאנחנו בהם יותר מלווים ובעצם משגיחים שהמהנדסים לא, סליחה על המילה, אבל לא ”הורסים” את כל מה שבנינו. כלומר שהם שומרים על העיצוב ככל האפשר. למהנדסים יש סט כוונות אחר. הם רוצים שיהיה כמה שיותר חזק וכמה שיותר קל לייצור וכמה שיותר זול. כלומר בדרך כלל מכווינים אותם ערכים שלפעמים מנוגדים לערכים של העיצוב. אז יש פה מין משחק כזה, מין באלאנס בין מה שאנחנו רוצים למה שהם רוצים למה שנכון ללקוח. מין כזה איזון בין השלושה״.

רז: ״רוצה גם להוסיף שיש נגיד עוד אופציה של סוף. שזה אופציה של גיוס המונים, שיש חברות שאנחנו מעצבים להם, זה יותר מעצבים וסטארטאפים שרוצים לקחת מוצר, לפני שמגיע לשלב של התבניות, רוצים לגייס כסף, כמו קיקסטארטר או דברים כאלה. אז אנחנו מגיעים איתם עד לשלב הזה, ומספקים להם כל מה שהם צריכים בשביל הדבר הזה. שזה כמובן כולל הדמיות, מודלים וכדומה, יודעים להכווין אותם ולהפנות אותם למי שצריך, שיכול לעזור בתהליך במידה וצריך״.

Cubes
Cubes

מרתק. לסיום, תרצו לפרגן לסטודיואים אחרים?

״נשמח מאוד לפרגן לחבר קרוב ואיש מוכשר מאוד, אבי בן שושן מסטודיו ABS Objects, סטודיו לעיצוב, ארט דיירקשן וקרמיקה שהוקם בשנת 2018 בתל אביב. הסטודיו עוסק בתחום העיצוב קרמי ועיצוב מוצר, חוקר ומתבונן במערכות יחסים שבין גוף, אוכל ועיצוב.

נמליץ על חברה שהיא אומנם לא בתחום העיצוב התעשייתי, אבל בהחלט מגיעה להם המלצה חמה על העבודה המדהימה שהם עושים. החברה נקראת Salt&Pepper והיא הוקמה ע”י זוג אנשים מאוד מוכשר, ניב דשא ותמיר זוהר. החברה עוסקת בייעוץ ושיווק אסטרטגי לחברות המובילות בשוק וכחלק מעבודתם הם הובילו תהליכים של מיתוג מחדש ופיתוח שפות עיצוביות וקריאטיביות של אותן חברות. 

סטודיו FORMA

Cubes
Cubes

ווהו! נרשמת לניוזלטר שלנו בהצלחה!

המלצה:
קבוצת הפייסבוק שלנו Secret Uncoated כוללת יופי של ממתקים המתעדכנים על בסיס יומי, עם מלא אנשים טובים ←

שליחת פלייליסט מהמם במיוחד