תגית: טיפוגרפיה

משימת הלימודים שהתגלגלה לראיון עם Wim Crouwel

Wim Crouwel. ©Reinier RVDA

משימת הלימודים שהתגלגלה לראיון עם Wim Crouwel

שיר דוד הייתה סטודנטית לתקשורת חזותית בשנקר בשנת 2008. במהלך הקורס, קיבלה משימה בקורס טיפוגרפיה בשנה ב׳, בהנחיית מיכל פאוזנר, להעביר הרצאה על Wim Crouwel, המעצב האגדי. מפה לשם, החליטה לראיין אותו במייל יחד עם הפרטנר שלה לפרויקט – יונתן דוד. העצות הנפלאות שלו מעוררות השראה, ומהדהדות היטב לאחר שנפטר לפני מספר חודשים.

ווים קרואל היקר,

אנחנו, שיר דוד, 24, ויונתן דוד, 25, גרים בתל אביב ולומדים בביה״ס לעיצוב שנקר במחלקה לתקשורת חזותית. אנחנו לומדים קורסים שונים כמו רישום, אמנות וטיפוגרפיה. המרצה שלנו לטיפוגרפיה היא מיכל פאוזנר, היא מלאת התלהבות ותשוקה לנושא. קיבלנו משימה בקורס שלה – לערוך הרצאה על טיפוגרף כלשהו, ולשמחתנו קיבלנו אותך! צפינו בסרט “Helvetica”, התחלנו לחקור את פועלך ועבודותייך, והחלטנו לנסות ליצור איתך קשר ולשאול אותך שאלות שאין להן תשובות בגוגל.

Wim Crouwel, New Alphabet Kwadraat-blad, 1967. Collection Stedelijk Museum Amsterdam

1

איך אתה מסביר את מערכת הגריד לסטודנטים שלומדים עליה בפעם הראשונה?

“גריד הוא דרך לבנות מידע על דף וליצור סדר מסוים בשאלות טיפוגרפיות מורכבות. כל סוג טקסט זקוק לגריד מסוים שמיוצר לאחר ניתוח מדוקדק של אותו טקסט. לא כל עבודה עם גריד מובילה אוטומטית לטיפוגרפיה מצוינת. אני נוהג להשוות זאת למשחק כדורגל: בתוך קווי המגרש אתה יכול לשחק משחק מרהיב או משעמם”.

2

מי/מה היווה לך השראה כסטודנט והיום?

״ההשראה העיקרית שלי הגיעה מאדריכלות. ביה״ס לאמנות שבו למדתי נמצא בבניין מודרני מפורסם והיווה לי השראה אפילו יותר מהשיעורים שלמדתי בתוכו. בנוסף, מפגשים עם אמנים מעניינים, ציירים ופסלים. עד היום, אדריכלים הם ההשראה הכי גדולה שלי. כשאשוב לעולם בגלגול אחר אהיה אדריכל ללא ספק״.

Wim Crouwel, Visual communications in the Netherlands, 1969. Collection Stedelijk Museum Amsterdam

3

איזו עבודה שיצרת היא האהובה עליך ביותר?

״העבודה המוכרת ביותר שלי היא הפוסטר “Vormgevers”, שעיצבתי לתערוכה במוזיאון סטדלייק באמסטרדם. היא גם המועדפת עלי. זו היתה פעם ראשונה שהגריד בו השתמשתי היה גלוי לעין. זהו הגריד שבו השתמשתי בכל הקטלוגים והפוסטרים למוזיאון במשך כ-20 שנה״.

Wim Crouwel, Designers, 1968. Collection Stedelijk Museum Amsterdam

4

מאיזו עבודה למדת הכי הרבה?

״למדתי הכי הרבה מעבודה על עיצוב תערוכות, מעבודות תלת מימד. תמיד עשיתי עבודות של עיצוב גרפי לצד עיצוב תערוכות, זו שוב המשיכה שלי לארכיטקטורה״.

5

איזו המלצה או עצה אתה יכול לתת לסטודנטים היום?

״העצה הכי טובה שלי היא עיניים פקוחות. תהיו בעלי רדאר מסתובב על הראש ותקלטו כל הזמן מה מתרחש סביבכם. תתעניינו בכל מה שקורה בעולם העיצוב – דו מימד ותלת מימד.

אני מקווה שתצליחו בקורס, ומסרו את ברכתי למרצה שלכם. אני מאחל לכם הצלחה בעתידכם כמעצבים״.

בברכה, ווים קרואל

Wim Crouwel, Etienne Martin, 1963. Collection Stedelijk Museum Amsterdam
Wim Crouwel, Leger, 1957. Collection Stedelijk Museum Amsterdam
Wim Crouwel, Stedelijk Museum Amsterdam, 1971. Collection Stedelijk Museum Amsterdam

שיר דוד מתגוררת כיום בניו־יורק לאחר שסיימה את לימודי התואר השני בתכנית ITP ב-NYU. עובדת בחברה Gallagher and Associates כמעצבת מושן בכירה, כחלק מצוות שמעצב תערוכות ומוזיאונים בארה״ב וברחבי העולם. היא ממשיכה לשלוח מיילים למעצבים/ות, אמנים/יות ואדריכלים/ות שהייתה רוצה לפגוש.

טיפ: בימים אלו מוצגת תערוכת רטרוספקטיבה לזכרו של Wim Crouwel במוזיאון סטדליק באמסטרדם, שווה לקפוץ לבקר!

https://www.stedelijk.nl/en/exhibitions/wim-crouwel

יש פה ממתקים רציניים

untold

הסרטונים הכי וואו #2

דוקו קצר על רפיק אנאדול, קליפ קולאז׳י מטריף של אנדי שאוף, איך הארט־נבו זלג לפסיכדליה של הסיקסטיז, טריק בארי עושה VJ לתום יורק ו… האם היה סקס בחלל?

קרא עוד »
Filed under: untold, עיצוב, עיצוב גרפיTagged with: , , , ,

איפה הפונטים הכי יפים באנגלית?

Beastly - OH no type

איפה הפונטים הכי יפים באנגלית?

יש המון פונטים יפים באנגלית, אך מי מהם הם המיוחדים, המסקרנים, המטורפים, המוזרים? אספנו לכם שישה סטודיואים מגניבים במיוחד כדי להכניס קצת תבלינים אקזוטיים לפרויקט הבא שלכםן. כתבה מתעדכנת.

OH no Type

המעצב ג׳יימס אדמונדסון (James Edmondson) התחיל את דרכו ב־2014, אחרי שסיים את לימודיו ב-Royal Academy of Art in the Hague, שיחרר שלושה פונטים ראשונים כפרילאנסר, מבלי לעבוד קודם בסטודיו לעיצוב פונטים. עם הזמן הבין שיש פונטים מסחריים יותר, ופונטים אומנותיים יותר, וצריך תמהיל ביניהם כדי להצליח. הפונטים שלו נפלאים לכותרות, סרטים, פוסטרים, ורובם קצת פחות מתאימים לטקסט רץ.

Blackletra

סטודיו פונטים שהוקם על־ידי מעצב הפונטים הברזילאי דניאל סבינו, שכרגע ממוקם בסאו־פאולו. החל מ־2012 הוא מעצב פונטים. יש לו מעט פונטים יחסית אך הם משובחים למדי לכותרות, והדבר המהנה ביותר ברישיון שלו הוא האפשרות להשתמש בהם גם לפרינט וגם להטמיע באתר (עד מספר צפיות מסוים). קניתי את Gandur New המסוקס והגותי כדי למתג את הפורטפוליו שלי ואני מבסוט!

Sharp Type

הסטודיו הנפלא הזה הוקם על־ידי Lucas Sharp ו-Chantra Malee וממוקם בניו־יורק סיטי. יחד איתם יש עוד שני מעצבים, והפונטים שלהם נעים מהקצה האקספרימנטלי עד פונטים לתאגידים כמו סמסונג, דרופבוקס, BBC, וירג׳ין ועוד. מוצלחים במיוחד למוצרים דיגיטליים וטקסטים רצים. טעים להכיר.

Typotheque

הסטודיו הוקם על־ידי Johanna Biľak ,Peter Biľak, ו- Nikola Djurek בהאג שבהולנד. הליבה שלהם היא עיצוב פונטים, ובין החלוצים בעיצוב פונטי רשת (webfonts) ב־2009. עוסקים גם בהוצאה לאור ובעיצוב פרינט, ולצד הפונטים המדויקים שלהם, משחררים מרצ׳נדייז חתיכים לרכישה במחיר סביר ביותר. שלל ספסימנים של הפונטים שלהם בכמה יורואים בודדים, והוצאות לאור שקשורות לעולם הטיפוגרפי בהם הם עוסקים.

בנוסף, הסטודיו משתף פעולה עם טיפוגרפים מכל מיני מדינות ושפות, ותוכלו למצוא שם לדוגמא את ׳פדרה׳ ו־׳גרטה׳ בשיתוף פעולה עם מיכל סהר, ׳פינג׳, ׳זיקו׳, ׳אוקטובר׳ ו־׳נובמבר׳ עם דניאל גרומר, ׳פרמיג׳נו׳ עם ינק יונטף ועוד ועוד.

Future Fonts

Future Fonts הוא מרקטפלייס של פונטים עצמאיים ואקספרימנטלים, שהוקם על־ידי Lizy Gershenzon ו־Travis Kochel מהסטודיו לעיצוב Scribble Tone, ו-James Edmondson מ־OH no Type Co שצוין בתחילת הכתבה, במטרה להגדיל את החשיפה לכל מעצבי הפונטים השונים, המוזרים והמיוחדים באנגלית. מדובר במספר דו־ספרתי של מעצבים שהתאגדו יחדיו, ללא קשר קונספטואלי מובהק ביניהם. בהחלט שווה בדיקה.

Klim Type Foundry

סטודיו ניו־זילנדי שהוקם ב-2005 ע״י המעצב הטיפוגרפי Kris Sowersby. הפונטים שלו משלבים ידע היסטורי עם ביצוע עכשווי וקפדני. יחד עם כריס עובדת איתו המעצבת המוכשרת Noe Blanco, שגם אחראית על החלקים הטכנים בעיצוב הפונטים. יש להם פונטים חתיכים במיוחד, שאפילו הלקוחות שלכם יסכימו לאשר.

יש פה ממתקים רציניים

Spokenotes - Tal Solomon Vardy
סטודנטים ובוגרים

איך לא להיכשל בפרויקט הגמר

עשיתי פעמיים את פרויקט הגמר בשנקר. בראשון נכשלתי, בשני הצטיינתי. כמה טיפים חשובים שיאפשרו לך לעבור את פרויקט הגמר בלי להיכנס להתקף חרדה, ואפילו להנות מהדרך. בסופו של דבר, זה כולה עוד פרויקט, ואפשר לקחת ממנו הרבה דברים טובים.

קרא עוד »
מיקסטייפים

Mixtape – Barr Zutra

לכבוד מדור המיקסטייפ הראשון שלנו, בחרנו בבר זוטרא – מאיירת ויוצרת תל אביבית, להרכיב לנו פלייליסט שיתן לכם מוטיבציה מטורפת במקרה ואתם מתעצלים ליצור. ממש

קרא עוד »
Wim Crouwel. ©Reinier RVDA
untold

משימת הלימודים שהתגלגלה לראיון עם Wim Crouwel

שיר דוד הייתה סטודנטית לתקשורת חזותית בשנקר בשנת 2008. במהלך הקורס, קיבלה משימה בקורס טיפוגרפיה בשנה ב׳, בהנחיית מיכל פאוזנר, להעביר הרצאה על Wim Crouwel, המעצב האגדי. מפה לשם, החליטה לראיין אותו במייל יחד עם הפרטנר שלה לפרויקט – יונתן דוד. העצות הנפלאות שלו מעוררות השראה, ומהדהדות היטב לאחר שנפטר לפני מספר חודשים.

קרא עוד »
Filed under: untold, מדריכים וכלים, עיצוב, עיצוב גרפיTagged with: , , , , , ,

דוקו.טקסט 2019 – תרבות, זהות וזיכרון

דוקוטקסט

דוקו.טקסט 2019 – תרבות, זהות וזיכרון

הספריה הלאומית בירושלים, תארח בשנה החמישית ברציפות את פסטיבל דוקו.טקסט, פסטיבל סרטים דוקומנטריים עכשויים מהארץ ומהעולם, אשר מתמקד בנושאי התרבות, זהות וזיכרון. מה לנו ולזה?
סרט ארגנטינאי בשם ״דפוס חוזר״ העוסק בדעיכת בתי הדפוס של פעם.

דוקוטקסט

זה ממש לא סוד, שבתי הדפוס של פעם, שמדפיסים עדיין בשיטת הבלט, נעלמים מן העולם וכיום מוצרי דפוס בשיטה זו הם ממתקי אספנות. מנגד, בשנים האחרונות, קבוצות של מעצבים, המביעים געגוע לדפוס וממש מחיים אותו, וראינו את זה בפסטיבל Graphic days האחרון שביקרנו בו. שם, חגגו מאיירים, דפסים ואמנים בטכניקות דפוס ישנות – דפוס בלט, משי ואפילו ריזו. 

הסרט, שנוצר על ידי פאבלו פיבטה וניקולאס רודריגז פוקס, מספר על קבוצות צעירים ארגנטינאים שהחליטו ללמוד את שיטת הדפוס מאחרון הדפסים הפועלים בארגנטינה. הסרט יוקרן ביום א׳ ה18.8 בספריה הלאומית בירושלים. 

עוד באותו היום וממש בסיום הסרט יתקיים בספריה הלאומות סיור בשם ״שיגעון הדפוס״ בו יוצגו ספרים מראשית ימי הדפוס ועד פריטי דפוס מהעשור הראשון לקום מדינת ישראל. 

יש פה ממתקים רציניים

untold

קודקס סרפיניאנוס – 21st Century Schizoid Man

אם חשבתם שכתבי יד הם פריטים היסטורים, שנעשו אך ורק לפני המצאת הדפוס, כנראה שעדיין לא שמעתם על ״קודקס-סרפיניוס״. קודקס היא מילה שמקורה בלטינית ומשמעותה קובץ של קונטרסים הנכרכו יחדיו, ד״א בעברית תקינה הקודקס נקרא מצחף. ספר זה נכתב ואויר על ידי לואיג׳י סרפיני, שהיה אדריכל ומעצב תעשייתי איטלקי בשנות ה-70. סרפיני השקיע שלוש שנים על מנת לסיים את הספר ולאחר מכן עוד כמה שנים עד שיצא לאור.

קרא עוד »
ידיים שמאליות, יערה קאס. גיליון 1
untold

׳ציפור הרפש׳ שוברות את הקיר הרביעי

מאי 2017, שלוש מאיירות משחררות לאוויר הסייברספייס את ׳ציפור הרפש׳, וובקומיקס חינמי, עצמאי וחתרני. אסופה של מאיירות ומאיירים תחת נושא אחד – ׳העתיד׳. לרגל יציאתו של הגיליון החדש – ׳קלישאות׳, שוחחנו איתן בצ׳אט על האתר ועתיד הקומיקס.

קרא עוד »
Filed under: untoldTagged with: , , , , , , , , , ,

Printer’s marks – דגל מדפיס

Printer’s marks – דגל מדפיס

מי שילך היום לפתוח ספר ימצא כריכה מעוטרת עם גרפיקה דימוי וטיפוגרפיה יפים יותר או יפים פחות. לאחר מכן בעמוד הראשון יהיה כתוב איפה הספר הודפס מי עיצב או עימד ואולי עוד סדרת מספרים. 
משהו שהמינימליזם המודרני הביא איתו לעולם הספרים – יובש! פעם הכל היה אחרת, לבית הדפוס שהיה גם המוציא לאור היה סימן יחודי והוא דגל המדפיס.

בספרים עתיקים בערך החל מהמאה ה-15 שער הספר לא היה בכריכה, שלרוב היתה כריכת עור מעוטרות באלמנטים גיאומטריים דקורטיביים, אלא בעמוד הראשון המודפס. שם, היה מופיע בגאון עיטורים, ציורים ואיורים שונים ומשונים, מבנים ארכיטקטוניים עתיקים, דמויות מיסטיות וכו׳ שהודפסו לרוב על ידי מטריצה מעץ. לאיורים אלו היתה מטרה אחת לשייך את הספר להאדם או לבית הדפוס שהייתה לו הזכות והרשות להדפיס את הספרים זהו דגל המדפיס. מעין כרטיס ביקור שהופיע בו כמובן שם המחבר, שם הספר, מקום ושנת ההוצאה וכמובן באותיות קידוש לבנה את בית הדפוס בו סודרו האותיות והודפסו. 

בדומה מאוד, לסימני משפחות האצולה של העמים והתרבויות השונות, לדוגמא : סמל משפחת מדיצ׳י בפירנצה המכיל מגן עם שישה כדורים, גם ליהודים שחיברו או הדפיסו ספרים היו סימנים משלהם. למשל סימונים של כלי נגינה על מנת לייחס למשפחות לווים, כפות ידיים עם פיסוק אצבעות לסימון משפחות כהונה או אריות לסמל שהמדפיס היה צאצא לשבט יהודה שכידוע לפי ברכת יעקב לבניו קיבל יהודה את סמל האריה. 
 
יהודים ״פשוטים״ שלא היו מיוחסים לשבטי ישראל, לא וויתרו גם הם על הסמלים ודאגו לבחור או במוטיבים הקשורים לשמם או לאמונתם – למשל נפתלי, או אדם שהיה מאמין בנביא השקר שבתאי צבי, יוסף – ציור נשר שעל כנפיו מצוירת פגישת יעקב ויוסף, מגן דוד, עץ אשל המיוחס לאברהם או לחילופין ציורים של סיפורים מקראים המרמזים על שמו של המדפיס.

נפוצים היו גם מגן דוד, עץ אשל או לחילופין ציורים מקראיים המרמזים על שם המדפיס.

ניתנה חשיבות לעיסוק המשני של המדפיס ולעיר בה הודפס הספר. למשל: סכין היה יכול לרמז על עיסוק המדפיס כשוחט או מוהל, תוי נגינה יכלו לרמז על זה שהמדפיס היה חזן או בעל קריאה

כמו כן ניתנה חשיבות לעיסוק המשני של המדפיס ולעיר בה הודפס הספר. למשל: סכין היה יכול לרמז על עיסוק המדפיס כשוחט או מוהל, תוי נגינה יכלו לרמז על זה שהמדפיס היה חזן או בעל קריאה, או הברור מאליו כסת דיו ונוצה לסימול זה שהוא דפס. לעניין הערים היה נהוג לצרף את סמל העיר או אם הודפס בירושליים היה נהוג להדפיס את תצורת המקדש. דימוי המקדש לפעמים גם הודפס בערים אחרות כדי להביא את הכמיהה לציון.


הייתם יכולים לחשוב שהיהודים היו דפסים גדולים ומהוללים ולכולם היה בית דפוס, אבל לא! את רוב ספרי הקודש היהודים (כי ספרי חול כמעט ולא היו) הדפיסו נוצרים. דוגמאות נהדרות ניתן למצוא בספרים שהודפסו בונציה על ידי משפחות קווירני או בארגאדין או קבאלי.

Schermata 2019-05-18 alle 20.32.58
Schermata 2019-05-18 alle 20.32.21

מקורות: 

דגלי המדפיסים העבריים מראשית הדפוס העברי ועד סוף המאה התשע־עשרה. 
מאת: אברהם יערי

יש פה ממתקים רציניים

untold

עודי סנש מתחילה מחדש בניו־יורק

הארט־דיירקטורית עודי סנש החליטה לעבור לניו־יורק אחרי שנים של לימודים ופרויקטים מעניינים בארץ. לאחר שצברה כאן מוניטין, החליטה לעשות רילוקיישן לאחת הערים המאתגרות בעולם, ובוחרת לחלום בגדול. לא הכל התחיל כמו שצריך, ולאט לאט היא מגיעה ליוצרים ויוצרות המעניינים ביותר שמתחשק לה לעבוד איתם. ראיון על כישלונות, השראות, תשוקות והעתיד שהיא בונה לעצמה.

קרא עוד »
Wim Crouwel. ©Reinier RVDA
untold

משימת הלימודים שהתגלגלה לראיון עם Wim Crouwel

שיר דוד הייתה סטודנטית לתקשורת חזותית בשנקר בשנת 2008. במהלך הקורס, קיבלה משימה בקורס טיפוגרפיה בשנה ב׳, בהנחיית מיכל פאוזנר, להעביר הרצאה על Wim Crouwel, המעצב האגדי. מפה לשם, החליטה לראיין אותו במייל יחד עם הפרטנר שלה לפרויקט – יונתן דוד. העצות הנפלאות שלו מעוררות השראה, ומהדהדות היטב לאחר שנפטר לפני מספר חודשים.

קרא עוד »
אסף חנוכה ואתגר קרת. צילום: טל סולומון ורדי
untold

אסף חנוכה ואתגר קרת מתכננים את ׳סמטאות הזעם 2׳

המאייר אסף חנוכה והסופר אתגר קרת התכנסו לספר בשיחה עם גילי איזקוביץ והקהל על העבודה המשותפת וההוצאה המחודשת של ׳סמטאות הזעם׳, ספרם המשותף, במסגרת פסטיבל האנימציה והקומיקס ׳אנימיקס׳ בתל־אביב שהתקיים באוגוסט 2019. טלי גורביץ׳ סיכמה לכם את תמצית החוויה מעוררת ההשראה, וגם ההכרזה השקטה על ׳סמטאות הזעם 2׳.

קרא עוד »
Filed under: untold, עיצובTagged with: , , , ,