תגית: טיפוגרפיה

לאונרדו דה וינצ׳י? משחק ילדים!

לאונרדו דה וינצ׳י? משחק ילדים!

חגיגות 500 שנה למותו של לאונרדו דה-וינצ׳י לא פוסחות גם עלינו. לאחר ביקורו של אייקה שמידט, מנהל מוזיאון האופיצי שבפירנצה, עם סבב הרצאות על מחקרו המקיף של ליאונרדו דה וינצי. הגיע תורם של הילדים להתפעל ולהסתקרן גם הם מגאונותו של דה-וינצ׳י. 

אך אל דאגה זה ממש לא רק לילדים, מוזיאון המדע ע”ש בלומפילד שבירושלים, דאג לאצור תערוכה מרשימה ביותר בשם ״השאלות של לאונרדו״ אשר מציגה את מחקריו של לאונרדו דה-וינצ׳י בצורה מרתקת.

בשיתוף פעולה עם המרכז לתרבות איטליה בארץ ובעלי מלאכה שונים, נוצרה ונאצרה תערוכה שבמרכזה עומדת  סקרנותו חובקת העולם של לאונרדו, הנחשב בעיני רבים ל ‘אדם הסקרן בעולם’. בתערוכה, המוקדשת למייסד והמנהל הראשון של מוזיאון המדע ע”ש בלומפילד, פרופ’ פיטר הילמן שהיה מדען ואיש רנסנס רחב אופקים, מוצגים למעלה מ-40 מיצגים שונים. רבים מהם אינטראקטיביים ומזמינים את המבקרים להתנסות בהם ולהיות ב’נעליו’ של לאונרדו. התערוכה משלבת בין רישומיו של ליאונרדו לבין דגמים שנבנו במיוחד לתערוכה על פי רישומיו. 

תודות ל Musei reali שבטורינו, איטליה, ניתן להציץ ולבחון את כתב היד של לאונרדו בנושא תעופת הציפורים, (codice sul volo degli uccelli), אמנם בעותק דיגיטלי, אך האמינו לי זה שווה את זה. לעוד כתב יד שכבר הזכרנו במגזין הקליקו כאן.
 

בין מכונות התאטרון הייחודיות שנבנו בהשראה של שרטוטיו של לאונרדו:  מכונה מתופפת על תוף בורג אוויר ; ציפורים על כבל ; עגלה ממונעת אוטונומית, שלפי ההיסטוריה והאגדה של העיר פירנצה, הוצגו ההעגלה ויונה המעופפת על ידי כבל בחגיגות חג הפסחא כחלק מטקס שנחגג על ידי כל תושבי העיר.

באזור “אנלוגיות בטבע” משולבים מוצגים גדולים וייחודיים ונושאים שחקר לאונרדו דה-וינצ’י בנושא מערבולות, לב האדם, תעופת אדם, ציפורים וכו׳. 

אחד המיצגים המרכזיים בתערוכה הוא דאון ענק שבנה האמן איתמר מנדס פלור. האומנים, איתמר מנדס-פלור ונפתלי רדזינר עמלו על בניית רפליקה של הדאון הייחודי במשך שבועות והשתמשו בכלים ידניים בלבד ובאותם החומרים בהם השתמשו בתקופתו של דה וינצ’י:  עץ צפצפה מיוחד, חוטי פשתן, יריעות פשתן שנאטמו בשלאק – חומר לכה המופרש מחרק בשם לאקה ובו נעשה שימוש בתקופת הרנסנס.

אם אתם מגיעים עם קטנטנים, אחיינים או כל מי שמגיע לגובה מותניים, מקיים המוזיאון הדגמות וסדנאות המיועדים לילדים סקרנים במיוחד וכדאי יהיה להתעדכן באתר המוזיאון בכל הפרטים, כולל דרכי הגעה, שעות פתיחה, ולוח המופעים והסדנאות.

צילום: טל ברלב
אמיר נר גאון, צילום:מוני שפיר
צילום: אבי חיון

מוזמנים להציץ ברשימת האירועים מה עושים החודש? יולי 2019 המומלצים של נעה ניצני
מ-The Design Kids Tel Aviv.

יש פה ממתקים רציניים

נעמה בן משה
untold

נעמה בן משה עושה קסמים בטקסטיל

מעצבת הטקסטיל נעמה בן משה עברה דרך מרתקת מהלימודים בשנקר ועד המותג העצמאי שפתחה – NAMA – שהתחיל בכלל בברלין. היום היא משתפת פעולה עם יוצרים מוכשרים אחרים ולוקחת השראה מעולמות מופלאים, וזה זמן לא פחות ממדהים לעצור ולהתבונן בדרך שעשתה.

קרא עוד »
Mixtapes

Mixtape – SHIWABIWA

ביום סטודנטית שנה רביעית בתקשורת חזותית, בבצלאל.
בלילה מתקלטת בכל מיני מקומות בעיקר בתל אביב. חלק מקולקטיב שנקרא ״קולות מאפריקה״ שכבר יותר מ-3 שנים מקדמים מוזיקה מרחבי אפריקה בארץ וגם חלק מקולקטיב של דיג׳ייות בשם ״אננס״ שהמטרה העיקרית היא לקדם דיג׳ייות בזאנר.

קרא עוד »
Filed under: untold, אספרסו קצר, מדעTagged with: , , , , , ,

Printer’s marks דגל מדפיס

Printer’s marks דגל מדפיס

מי שילך היום לפתוח ספר ימצא כריכה מעוטרת עם גרפיקה דימוי וטיפוגרפיה יפים יותר או יפים פחות. לאחר מכן בעמוד הראשון יהיה כתוב איפה הספר הודפס מי עיצב או עימד ואולי עוד סדרת מספרים. 
משהו שהמינימליזם המודרני הביא איתו לעולם הספרים – יובש! פעם הכל היה אחרת, לבית הדפוס שהיה גם המוציא לאור היה סימן יחודי והוא דגל המדפיס.

בספרים עתיקים בערך החל מהמאה ה-15 שער הספר לא היה בכריכה, שלרוב היתה כריכת עור מעוטרות באלמנטים גיאומטריים דקורטיביים, אלא בעמוד הראשון המודפס. שם, היה מופיע בגאון עיטורים, ציורים ואיורים שונים ומשונים, מבנים ארכיטקטוניים עתיקים, דמויות מיסטיות וכו׳ שהודפסו לרוב על ידי מטריצה מעץ. לאיורים אלו היתה מטרה אחת לשייך את הספר להאדם או לבית הדפוס שהייתה לו הזכות והרשות להדפיס את הספרים זהו דגל המדפיס. מעין כרטיס ביקור שהופיע בו כמובן שם המחבר, שם הספר, מקום ושנת ההוצאה וכמובן באותיות קידוש לבנה את בית הדפוס בו סודרו האותיות והודפסו. 

בדומה מאוד, לסימני משפחות האצולה של העמים והתרבויות השונות, לדוגמא : סמל משפחת מדיצ׳י בפירנצה המכיל מגן עם שישה כדורים, גם ליהודים שחיברו או הדפיסו ספרים היו סימנים משלהם. למשל סימונים של כלי נגינה על מנת לייחס למשפחות לווים, כפות ידיים עם פיסוק אצבעות לסימון משפחות כהונה או אריות לסמל שהמדפיס היה צאצא לשבט יהודה שכידוע לפי ברכת יעקב לבניו קיבל יהודה את סמל האריה. 
 
יהודים ״פשוטים״ שלא היו מיוחסים לשבטי ישראל, לא וויתרו גם הם על הסמלים ודאגו לבחור או במוטיבים הקשורים לשמם או לאמונתם – למשל נפתלי, או אדם שהיה מאמין בנביא השקר שבתאי צבי, יוסף – ציור נשר שעל כנפיו מצוירת פגישת יעקב ויוסף, מגן דוד, עץ אשל המיוחס לאברהם או לחילופין ציורים של סיפורים מקראים המרמזים על שמו של המדפיס.

נפוצים היו גם מגן דוד, עץ אשל או לחילופין ציורים מקראיים המרמזים על שם המדפיס.

ניתנה חשיבות לעיסוק המשני של המדפיס ולעיר בה הודפס הספר. למשל: סכין היה יכול לרמז על עיסוק המדפיס כשוחט או מוהל, תוי נגינה יכלו לרמז על זה שהמדפיס היה חזן או בעל קריאה

כמו כן ניתנה חשיבות לעיסוק המשני של המדפיס ולעיר בה הודפס הספר. למשל: סכין היה יכול לרמז על עיסוק המדפיס כשוחט או מוהל, תוי נגינה יכלו לרמז על זה שהמדפיס היה חזן או בעל קריאה, או הברור מאליו כסת דיו ונוצה לסימול זה שהוא דפס. לעניין הערים היה נהוג לצרף את סמל העיר או אם הודפס בירושליים היה נהוג להדפיס את תצורת המקדש. דימוי המקדש לפעמים גם הודפס בערים אחרות כדי להביא את הכמיהה לציון.


הייתם יכולים לחשוב שהיהודים היו דפסים גדולים ומהוללים ולכולם היה בית דפוס, אבל לא! את רוב ספרי הקודש היהודים (כי ספרי חול כמעט ולא היו) הדפיסו נוצרים. דוגמאות נהדרות ניתן למצוא בספרים שהודפסו בונציה על ידי משפחות קווירני או בארגאדין או קבאלי.

Schermata 2019-05-18 alle 20.32.58
Schermata 2019-05-18 alle 20.32.21

מקורות: 

דגלי המדפיסים העבריים מראשית הדפוס העברי ועד סוף המאה התשע־עשרה. 
מאת: אברהם יערי

יש פה ממתקים רציניים

לירון אשכנזי
untold

לירון אשכנזי מפסלת עולמות

רגע אחרי הצבא, לירון אשכנזי הכינה תיק עבודות מושקע, שלחה ל-School of Visual Art בניו־יורק והתקבלה. כאן במגזין ולראשונה בעברית, המסע המטאורי שלה מהלימודים, התובנות בדרך, העבודה בסטודיו של סגמייסטר & וולש ועד החומרים המרתקים שהיא מפרקת ומרכיבה בהווה.

קרא עוד »
Filed under: untold, אספרסו קצר, היסטוריה, עיצובTagged with: , , , , , ,