תגית: ניו יורק

רפיק אנאדול מחולל קסמים ב-ARTECHOUSE בניו־יורק

Machine Hallucination - Refik Anadol

רפיק אנאדול מחולל קסמים ב-ARTECHOUSE בניו־יורק

בחלל חדש שנפתח לאחרונה בניו־יורק – ARTECHOUSE – האמן הדיגיטלי הנודע רפיק אנאדול יצר עבודה ספציפית למקום ולעיר עם הקרנה שמציפה את החלל בחוויה אימרסיבית. אילת אביב הייתה שם כדי לחוות ולספר. יש גם בשורה משמחת לנשארים בארץ בסוף הכתבה.

MACHINE HALLUCINATION — “מכונה בהזיות” — בתרגום שחוטא לשם המקורי, היא עבודת אמנות אינטראקטיבית וחוויה אימרסיבית שמוצגת בימים אלו ב- ARTECHOUSE בניו יורק, ונוצרה ע”י רפיק אנאדול (Refik Anadol).

ל-ARTECHOUSE יש שלושה חללים בארצות הברית – הראשון נפתח ב־2017 בוושינגטון, השני ב־2018 במיאמי, והשלישי נפתח הקיץ בניו־יורק. המטרה שלהם היא להוות חלל שחושף את הקהל ליצירות אמנות אינטראקטיביות, המשלבות מדע, טכנולוגיה ואמנות יחד. מדובר בחוויות אימרסיביות של ממש, שהקהל הנמצא בחללים מהווה חלק בלתי נפרד מהיצירה המתהווה במקום.

כשנכנסים לחלל הגדול בסניף הניו־יורקרי יש תחושה של קפיצה בזמן, או קפיצה לתוך חור במרחב הזמן חלל של איזה עולם מקביל. קשה להעביר את התחושות במילים, אך אנסה. מעניין לדעת שהמקום היה בעבר חדר מכונות ישן בבניין בשכונת צ’לסי במנהטן (צמוד לצ’לסי מרקט המפורסם, שגם שווה ביקור).

התחושה היא שנכנסים למעין אקווריום דיגיטלי תת קרקעי, וקשה ללכת בקו ישר כשמטיילים במרחב הפסיכאדלי, עמוס האורות והצבעים. על הקירות, התקרה, הרצפה, ועל כל החלל העצום הזה – מוקרן המיצב שאורכו 30 דקות, בצירוף מוזיקה אלקטרונית מהפנטת ותואמת לכל מקטע שמופיע בחלל ה-360 מעלות הזה. 

המיצב האלקטרוני מורכב מאלגוריתמים ו-Machine Learning. היוצר, רפיק אנאדול (במקור מאיסטנבול, טורקיה) אמן, יוצר ומתכנת, אסף באופן ממוחשב 300 מיליון תמונות של העיר ניו יורק בדגש על הארכיטקטורה שלה, מפלטפורמות מדיה חברתית אשר משותפות באופן ציבורי באינטרנט.

Machine Hallucination - Refik Anadol - Eilat Aviv
Machine Hallucination - Refik Anadol. צילום: אילת אביב
Machine Hallucination - Refik Anadol - Eilat Aviv
Machine Hallucination - Refik Anadol. photo: Eilat Aviv

לאחר שמחשב־העל למד את כל התמונות, יצר תמונות ממוחשבות שנראות כאילו צולמו רק אתמול. מה שממש מדהים במיצב, זה שלאחר זמן מה, המחשב החל לייצר תמונות משלו, אסף, הרכיב ופירק את מה שלמד ובסופו של דבר מה שהתקבל אלו ה-“הזיות מכונה” או החלומות שאליהם רפיק התכוון כשקרא לתערוכה בשמה.

כאשר מתבוננים במיצב, אפשר לראות את תהליך הלמידה של המכונה בשלבים, כולל התכניות ושפת התכנות בה השתמש רפיק ואת סחרור מיליוני התמונות בריקוד פסיכודלי מלא צבעים, גירויים ויזואליים ומוזיקה אלקטרונית עתידנית שגורמת למתבונן לחשוב שנכנס למסע בזמן או לכל הפחות למערבולת פיקסלים. תחושה חזקה שרפיק העניק לארכיטקטורה הניו־יורקית חיים משלה, ונתן לה עצמאות להתבטא ולקום לתחייה מיליוני פעמים. כבר אמרתי שמרגישים כאילו נוסעים בזמן לעבר ולעתיד?

קל מאוד להישאב לתוך המיצב, להתמכר, להרגיש כאילו נמצאים על איזה טריפ, ללטוש עיניים ולהתמסר לסחרור הלא נורמלי של הצורות והצבעים. המהירות בה התמונות והמיצבים מתחלפים גם עולה ויורדת ובהתאם גם המוזיקה. הדבר שהכי המם אותי זאת ההבנה שהמכונה, המחשב – יצר את הכל. אלו לא תמונות אמיתיות.

Machine Hallucination – Refik Anadol

את המיצבים הללו לא היה ניתן ליצור עם מחשב מלפני עשר שנים. תהיתי בקול רם – מה המטרה, מה הפואנטה?

מדריכה של ARTECHOUSE ליוותה אותי בסיור והסבירה לי בפירוט רב על המיצב. היא מספרת שהמטרה של רפיק היא לגרום למתבונן להרגיש חלק מהמארג הגדול והאנושי הזה. אמנם אין שום אזכור לבני אדם, פרצופים או יצור אנושי במיצב עצמו, אבל את כל התמונות הללו צילמו אנשים והעלו לאינסטגרם, פייסבוק ושאר המדיות החברתיות.

לא יכולתי שלא לדמיין את מיליוני התיירים, עומדים מול האמפייר סטייט, גשר ברוקלין, פסל החירות ושאר המקומות המפורסמים (והקלישאתיים), מצלמים ביחד בסמארטפון שלהם בדיוק את אותה התמונה, כשההבדל היחידי הוא שהיא שלהם. הרי אפשר למצוא תמונות של כל האתרים התיירותיים והאייקונים האלה בגוגל בקלות, לא? אז למה אנחנו עושים את זה? תהיתי בקול רם. אלו אחת המחשבות שהמיצב גורם לצופה להרהר בהן.

בנוסף למיצב, ישנו בר “מוק־טיילים” (קוקטיילים ללא אלכוהול) בקומה העליונה. כל אחד מהקוקטיילים נקרא על שם איזור אחר במנהטן. “צ’לסי”, “הרובע הפיננסי” ועוד. גם כאן האלגוריתם משחק תפקיד. הרכיבים הכי פופולאריים והרכיבים הכי פחות פופולאריים מכל הברים, המסעדות ומקומות הבילוי שוקללו לכדי משקה אחד מכל איזור. התוצאה? משקאות מגניבים (אך לא אלכוהוליים) שכיף לשתות בזמן שצופים בחלל ובמיצב מלמעלה.

טיפ קטן – להוריד את האפליקציה של ARTECHOUSE (אייפוןאנדרואיד) כדי לראות באמצעות המצלמה את האלגוריתמים וה”הולוגרמות” שמתחבאות בכרטיסי ביקור, תפריטים והקישוט שמקבלים ביחד עם הקוקטייל. אם אתם בניו יורק, ממליצה מאוד להגיע לתערוכה לפני שהיא נסגרת בסוף השנה.ב

נשארים בארץ? יש לנו בשורות משמחות!
רפיק אנאדול יציג במסגרת פסטיבל האמנות הדיגיטלית ZERO.ONE במוזיאון מגדל דוד בירושלים בתאריכים 27-28.11.2019.

ZERO.ONE

Machine Hallucination – Refik Anadol

ARTECHOUSE

439 W 15th St
New York, NY
10011

artechouse.com/nyc
instagram.com/artechouse

יש פה ממתקים רציניים

מגלשה שחורה - אורי לוטן. איור: רועי רחמים
untold

אורי לוטן מחליק אל עבר פיצ׳ר האנימציה הראשון שלו

אחרי רזומה מרשים של קליפים וסרטים מהממים, הבמאי והאנימטור אורי לוטן חזר למגלשות ילדותו במימדיון ועובד על פיצ׳ר אנימטיבי שעדיין בהפקה. שבוע לפני סיום קמפיין הקיקסטארטר, הוא מספר על התהליך ונותן הצצה מרתקת אל מאחורי הקלעים של הסרט.

קרא עוד »
הביאנלה לעיצוב ואמנות. צילום: טל סולומון ורדי
עיצוב

בועת אסקפיזם: הביאנלה לאומנויות ועיצוב מצדיקה את קיומה

כמעט בשקט, בין אירועי היום-יום (והיו אירועים) הצליחה הביאנלה לאומנויות ועיצוב הראשונה מסוגה בישראל לחמוק מתחת לרדאר, שלא בצדק. אור בורנשטיין היה שם כדי לחוות ולסקר את הצומת בין עבר, הווה ועתיד. מצד שני, היה אחד שפחות התלהב.

קרא עוד »
Filed under: עיצוב במה, untold, אמנות, עיצוב פניםTagged with: , , , , , ,

שתי תערוכות חדשות ב־Poster House בניו־יורק

שתי תערוכות חדשות ב־Poster House בניו־יורק

שתי תערוכות חדשות נפתחו בשבוע שעבר במוזיאון החדש דנדש והמודרני בניו יורק – Poster House, שכבר כתבנו עליו לאחרונה. הראשונה – Baptized By Beefcake על פוסטרים מאוירים ידנית של סרטים מגאנה, אפריקה. השנייה – 20/20 Insight בסימן ה-Women March מ-2017 לאחר היבחרותו של הנשיא דונלד טראמפ בארה”ב ומחאות פמניסטיות באופן כללי. קפצתי לבדוק ולשטוף את העיניים, ויש גם בונוס בסוף הכתבה.

התערוכה הראשונה ייחודית מאוד – Baptized By Beefcake – מציגה פוסטרים מקוריים מאוירים בעבודת יד מגאנה, אפריקה. אלו לא סתם פוסטרים, אלא פוסטרים של סרטים מפורסמים כמו “ספלאש”, “שליחות קטלנית” ועוד. בביקורי בתערוכה פגשתי את האוצר, ארני וולף, אשר הביא את הפוסטרים הללו מגאנה. הוא אוסף אותם בערך משנות ה-90, אך הם קיימים בערך משנות ה-80, במיוחד לאור השפעה אמריקאית באיזור.

אז מה כל־כך מיוחד בפוסטרים הללו? קודם כל, שאלה יפה, והתשובה – האופן בו האמנים ניכסו את הפוסטרים וטרגטו אותם לקהל בגאנה. למשל – בפוסטר של “הברברים”, שתי הדמויות השריריות (מדי) משלבות חרבות, כפי שמקובל בתרבות המערב אפריקאית – וזה מסמל אומץ ושלטון החוק. או למשל, קפטן אמריקה מאויר אפריקאי ולא לבן.

אמנים רבים ציירו פוסטרים מהדמיון, או הוסיפו אילוסטרציות לסצנות שכלל לא התקיימו בסרטים עצמם. למשל, בסרט “ערפד ברוקלין” של אדי מרפי, מופיע איור שלו בתחתית הפוסטר בתוך ארון מתים – סצנה שבכלל לא מופיעה בסרט, אך יכולה להיראות אטרקטיבית לתושבי גאנה, אשר להם ריטואלים יומיומיים בנוגע לקבורה ומוות, וערפדים מופיעים בסיפורי פולקלור גאניים. 

פוסטר אחד אשר שבה את ליבי יותר מכל היה הפוסטר של “ספלאש”, הסרט בכיכובה של דריל האנה ספלאש היה אחד מהקומדיות הרומנטיות אשר הצליחו הכי הרבה בגאנה, בגלל שבת הים, הדמות הראשית, הזכירה לגאנאים את “מאמי וואטה” – אלת המים, אשר מהווה מקור לשפע, עושר וזהב. בפוסטר אפשר לראות שפניה כמעט לגמרי מחוקות, אך לא בשל חוסר כבוד או ונדליזם. בשל ההערצה הרבה של העוברים והשבים, הם ליטפו או נישקו את פניה עד שנמחקו כמעט לגמרי. האמן לא ידוע. 

בתערוכה הייתה לי הזדמנות לשוחח ארוכות עם האוצר, ארני וולף. ארני היה לבוש בבגדים ססגוניים מגאנה, ועל החולצה היו ציורים קטנים של מכשירי USB, והוא לבש אותה בגאווה. ארני הלא פחות ססגוני, סיפר לי כיצד האמנים הללו החלו לצייר את הפוסטרים מלכתחילה, כיוון שלא היו להם טכנולוגיות או יכולת להדפיס ולשכפל פוסטרים בדומה למערב. זאת נהייתה סוג של מסורת, ילדים בבתי ספר אשר זוהו עם כשרון לציור, מיד הועברו לחסותו של צייר מבוגר יותר. בשנות ה-2000, כשהטכנולוגיות נהיו זולות יותר ומכונות הדפסה או עותקים מסין נהיו נפוצים הרבה יותר, האמנות המיוחדת הזאת נעלמה.

ארני וולף. צילום: אילת אביב

התערוכה השנייה, והמגניבה לא פחות – 20/20 Insight – הייתה בסימן ה-Women March מ-2017 לאחר היבחרותו של הנשיא דונלד טראמפ בארה”ב ומחאות פמניסטיות באופן כללי.
בכניסה לתערוכה, המבקרות יכולות לשים פתק של “Vent” או “Vote”. לקטר על כל מה שירצו בעולם בפתק צהוב, או לכתוב למי הן מצביעות בפתק ורוד. המטרה היא לעורר השתתפות פוליטית, לאור הבחירות הקרובות בארה”ב. 

בתוך התערוכה, הקירות הציגו פוסטרים שונים ממחאות פמיניסטיות. קיר אחד הוקדש למחאות בנוגע לזכות האישה על גופה והפלות, במיוחד לאור המדיניות השמרנית רפובליקנית האחרונה של ממשל טראמפ. 

קיר נוסף, הציג פוסטרים אשר לקחו סימנים וסמלים מוכרים וניכסו אותם לצורך המהפכה הפמיניסטית. למשל – הסמל של האגרוף הקפוץ מתקופת מלחמת העולם השנייה אשר סימלה את כוחות המהפכה וההתנגדות, או שימוש באימוג’יס, האשטגים או ממים. קיר שלם וצהוב הוקדש אך ורק למחאות בנוגע לנשיא טראמפ – פוסטרים עם אמירות רדיקליות וקיצוניות אשר משוות אותו להיטלר או לנאצים, ציורים גרוטסקיים ומגוחכים בעיקר בצבע כתום של טראמפ כתולעת או פשוט מאוד כערימה של… צואה. 

קיר שלם היה ורוד לחלוטין, הצבע השולט של המחאות. רוב השלטים שוב התייחסו לנשיא טראמפ ולאמירה המפורסמת שלו – “Grab them by the pussy”. בשלטים הללו, אפשר לראות איך המפגינות ניכסו את האמירה מחדש בניסוחים כמו – “This pussy grabs back” או ציור של גברת פסל החירות מוטרדת ע”י טראמפ.

כאשר שוחחתי עם אוצרת התערוכה מליסה ווקר, היא סיפרה לי שמבקרים רבים הביעו את מורת רוחם מקיצוניות הפוסטרים, אך היא מאמינה כי לחופש הביטוי ערך עליון בארה”ב, ועדיף להציג גם את האמירות הרדיקליות ביותר של הציבור האמריקאי מאשר להשתיק אותן, כמו שניתן לראות במדינות טוטליטריות אחרות.

מליסה ווקר. צילום: אילת אביב

בונוס! סרטוני דפדוף

Poster House

W 23rd St
New York, NY
10011

posterhouse.org

יש פה ממתקים רציניים

מגלשה שחורה - אורי לוטן. איור: רועי רחמים
untold

אורי לוטן מחליק אל עבר פיצ׳ר האנימציה הראשון שלו

אחרי רזומה מרשים של קליפים וסרטים מהממים, הבמאי והאנימטור אורי לוטן חזר למגלשות ילדותו במימדיון ועובד על פיצ׳ר אנימטיבי שעדיין בהפקה. שבוע לפני סיום קמפיין הקיקסטארטר, הוא מספר על התהליך ונותן הצצה מרתקת אל מאחורי הקלעים של הסרט.

קרא עוד »
הביאנלה לעיצוב ואמנות. צילום: טל סולומון ורדי
עיצוב

בועת אסקפיזם: הביאנלה לאומנויות ועיצוב מצדיקה את קיומה

כמעט בשקט, בין אירועי היום-יום (והיו אירועים) הצליחה הביאנלה לאומנויות ועיצוב הראשונה מסוגה בישראל לחמוק מתחת לרדאר, שלא בצדק. אור בורנשטיין היה שם כדי לחוות ולסקר את הצומת בין עבר, הווה ועתיד. מצד שני, היה אחד שפחות התלהב.

קרא עוד »
Filed under: עיצוב גרפי, untold, איור וקומיקס, אמנותTagged with: ,

מעצבת הבמה של Björk על Cornucopia

Björk’s Cornucopia. Santiago Felipe, 2019. Courtesy One Little Indian/The Shed

מעצבת הבמה של Björk על Cornucopia

מעצבת הבמה קיירה סטפנסון יצרה עולם שלם, מורכב ומרתק שכולו השראה מטבע וטכנולוגיה, וההרמוניה בין השניים. קיירה לקחה חלק מצוות שלם שעיצב והרכיב את Cornucopia, המופע האחרון של Björk, בעקבות אלבומה החדש שיצא בשנה שעברה. היא סיפרה לנו על תהליך העבודה והדיאלוג עם המוזיקאית המוערכת.

הייתי שם, קרוב מאוד, אבל לא מספיק קרוב. סדרת ההופעות של ביורק הפכה לסולד־אאוט חודשים מראש, והגעתי למנהטן ימים ספורים לפני המופע האחרון בסיבוב ב-1 ביוני 2019. אחרי תור של יום שלם ליד הקופות של The Shed, חלל חדש בניו־יורק שנפתח באפריל האחרון ומטרתו היא לטשטש את הגבולות בין אמנות פלסטית לבין פרפורמנס, לא הצלחתי להשיג כרטיס, וגם לא להיכנס לצלם. כבר מהטיזרים היה אפשר להבין שמדובר במופע עצום ומהמם, וכך הגעתי למעצבת הבמה קיירה סטפנסון שהופיעה בקרדיטים.

קיירה התחילה לעבוד בתחום ב־2008, תחת המאסטרים Christopher Oram ו-Michael Grandage, וב־2010 עברה לעבוד אצל Es Devlin, אחת ממעצבות הבמה הנחשבות ביותר היום, שקטפה כל פרס אפשרי בתחום. אם טרם ראיתם עליה את הפרק בנטפליקס – כדאי מאוד. 

ב-2017 סטפנסון יצאה לדרך עצמאית והתחילה לעבוד עם מוזיקאים מוכרים מאוד – XX, Sampha, Lorde, The 1975 ועוד. ב-2018 נפגשה עם ביורק והשתיים התחילו לעבוד יחד על עיצוב הבמה. בין טקסטורות עצומות של פטריות לבין מיצבים שלוקחים השראה מהטבע, סטפנסון יצרה עולם מרתק, מסתורי ופועם על הבמה.

Björk’s Cornucopia. Santiago Felipe, 2019. Courtesy One Little Indian/The Shed
Björk’s Cornucopia. Santiago Felipe, 2019. Courtesy One Little Indian/The Shed
Chiara Stephenson
Chiara Stephenson
Chiara Stephenson

איך הגעת לעבוד בתחום עיצוב הבמה?

״עשיתי קורס שנתי ביסודות האמנות באוניברסיטת קינגסטון בלונדון והתמחיתי בתלת־מימד. לאחר מכן, חבר הציע שנבדוק קורס בעיצוב תיאטרון בליברפול ושנינו התאהבנו בעיר ובקורס. למדנו שם שלוש שנים ואחריהם באו עשר שנים של עבודה עבור מגוון מעצבים כדי ללמוד מהטובים ביותר״.

מהו החלק המורכב ביותר בעיצוב במה שהקהל אינו מודע אליו?

״אני מניחה שזו המהירות שבה עליך לעבוד כדי להקים מופע בתיאטרון. אתה צריך לבנות את הסט וליצור את התלבושות, ולאחר מכן לדאוג שאמני הבמה והאלמנטים ברקע יעבדו בשלמות יחדיו. זהו תהליך מדוקדק. כל מופע, בין אם תיאטרלי או מוזיקלי, זקוק לחזרות ולניהול בתשומת לב מרבית. נתעכב על כל פזמון או שינוי סצנה כדי לוודא שהמתח התיאטרלי נשמר באופן מושלם והמופע זורם כאילו באופן ספונטני״.

Chiara Stephenson
Chiara Stephenson

״העבודה נוצרה מתוך אהבתה של ביורק לטבע וטכנולוגיה והרצון לחיבור הרמוני בין השניים״

ספרי לי העבודה עם ביורק, מה היו מקורות ההשראה לסבב ההופעות המדובר שלה?

״העבודה שעשיתי עם ביורק ומנהלת הקריאייטיב Lucrecia Martel נוצרה מתוך אהבתה של ביורק לטבע וטכנולוגיה והרצון לחיבור הרמוני בין השניים. המופע היה חגיגה של הרעיון הזה, של עתיד בו אנחנו יכולים להתקיים בדרך הרמונית. מקורות ההשראה למופע הזה היו רבים אך טבע היה הדבר הראשון שהוביל אותנו… הנוף האפי העצום של הטבע אך גם הטבע במבט מקרוב. בהתמקדות במאקרו אתה נכנס למסע דרכו ניתן לנדוד. חוסר השלמות האורגני והקימורים שכה רחוקים מתחושה תעשייתית, רצינו ליצור את זה בקנה מידה גדול״.

יצרת הדמיה פיזית של העיצוב, או שהיא נעשתה במחשב?

״בהתחלה נוצר מודל מוחשי מנייר ודבק. המודל הזה שורטט ולאחר מכן בוצעו תיקונים ושיפורים באופן ממוחשב לבמות הצפות״.

Björk - Chiara Stephenson
Chiara Stephenson
Björk - Chiara Stephenson
Chiara Stephenson
Björk - Chiara Stephenson
Chiara Stephenson
Björk’s Cornucopia. Santiago Felipe, 2019. Courtesy One Little Indian/The Shed
Björk’s Cornucopia. Santiago Felipe, 2019. Courtesy One Little Indian/The Shed
Björk’s Cornucopia. Santiago Felipe, 2019. Courtesy One Little Indian/The Shed
Björk’s Cornucopia. Santiago Felipe, 2019. Courtesy One Little Indian/The Shed

התפקיד הזה דורש הרבה עבודה עם אנשי מקצוע שונים: מעצב תאורה, מפיק, מהנדסים ועוד. איך נראה הדיאלוג ושיתוף הפעולה איתם?

״המפתח הוא שיתוף פעולה ופתיחות היות ויש הרבה אנשים יצירתיים ומצויינים מדיסציפלינות שונות בצוות, יש חשיבות גדולה לתת לכולם “לנשום” (במובן היצירתי), ולנשום יחד. Tobias Gremmler יצר עבודת וידאו ארט דיגיטלית מדהימה אז חלק ניכר מתפקידי היה יצירת קנבס להצגת היצירות שלו ושל ביורק בדרך הטובה ביותר״.

מה למדת מהפרויקט ואילו מסקנות תקחי איתך לפרויקטים הבאים?

“למדתי איזו אמנית נדיבה ומשתפת היא ביורק. היא עושה מופעים מוזיקליים שעוסקים בסאונד ומוטיבים קוליים, אז האסתטיקה של המופע תמיד תהיה קשורה בשימוש ובפונקציה של המוזיקה, מה שיוצר מופע אותנטי מאוד. אני אקח איתי כל כך הרבה מהחוויה הזו. הכרת תודה על ההזדמנות לעבוד עם כמה מהאנשים היצירתיים הטובים של זמננו ותחושה של צמיחה יצירתית שאוכל בתקווה לתעל להרפתקה הבאה!”

תוכלי לספר על איזה פרויקט את עובדת כרגע?

“הפרויקט הבא שלי הוא מופע בלט בלייפציג, גרמניה, בבית האופרה, היפהפיה הנרדמת. הכוריאוגרף הוא Jeroen Verbruggen והתלבושות יעוצבו על ידי Charli le Mindu. זו הולכת להיות תאווה לעיניים. אני לא יכולה לחכות”.

Björk’s Cornucopia. Santiago Felipe, 2019. Courtesy One Little Indian/The Shed
Björk’s Cornucopia. Santiago Felipe, 2019. Courtesy One Little Indian/The Shed

יש פה ממתקים רציניים

untold

מזוודה, דרכון וצבעים

היום כמעט כל אמן, יוצר מעצב ומאייר שמכבדים את עצמו, מציעים סדנאות, בהן הם חושפים את סודות המקצוע שלהם.
אז אחת לשנה, כדאי לכם מאוד לארוז את הדברים שלכם
ולצאת ליעד מסוים בעולם בעקבות סדנה שמעניינת אתכם.
זה יתרום לכם הרבה יותר ממה שאתם חושבים.

קרא עוד »
עיצוב

תחת לחץ

ריחות של דיו טרי, רחשי סכיני החיתוך המפלסות דרכן בעץ, אורות בוהקים הצורבים את התמונה בכימיקלים רגישים לאור וחריקות מכבשי המתכת, הן התוספות הצבעוניות שמוסיפים

קרא עוד »
Filed under: עיצוב במה, untold, עיצוב, עיצוב גרפי, עיצוב פניםTagged with: , , ,

2019 Brooklyn Art Book Fair

2019 Brooklyn Art Book Fair

בסוף השבוע האחרון התקיים בברוקלין יריד הפרינט היפה והמרשים – Brooklyn Art Book Fair 2019. כמה צילומים מהאירוע הנפלא.

מדובר באולם כדורסל קטן יחסית בברוקלין שהכיל לא מעט מציגים (47). אפשר למצוא לינקים לכולם כאן.

1 Endless Editions & Friends
2 EFA Robert Blackburn Printmaking Workshop
3 BOMB Magazine
4 The Brooklyn Rail & Rail Editions
5 Riso lab SVA
6 Mega Press/Panayiotis Terzis
7 TXTbooks
8 Charlie Creator / Tysheena Ross
9 tortillagurl
10 Casual Science
11 Extra Vitamins
12 Jo Rosenthal & Friends
13 Open Projects Press
14 Little Mountain Press
15 POP3

16 Fully Booked
17 Printed Matter
18 Thinking In Full Color
19 Cooperative Editions
20 Wing Club
21 unbag
22 Not Just A Boys Club
23 Meekling Press
24 Lucky Risograph
25 Homie House Press
26 #Blkgrlswurld ZINE
27 La Horchata Zine
28 GenderFail
29 Three Fifty
30 Wendy’s Subway

31 Quimby’s Bookstore NYC
32 The Free Black Women’s Library
33 OMG PRESS
34 Pioneer Works Press
35 Quiet Pages Press
36 Ink Cap Press
37 Raw Meat Collective
38 Soft City
39 FAR–NEAR
40 protozoa books
41 Christina Martinelli
42 The Bettys
43 Disclaimer Gallery
44 Kris Graves Projects
45 Irrelevant Press
46 Khari Johnson-Ricks
47 Secret Riso Club

Poster House. צילום: טל סולומון ורדי
Poster House. צילום: טל סולומון ורדי
Poster House. צילום: טל סולומון ורדי
Poster House. צילום: טל סולומון ורדי
Poster House. צילום: טל סולומון ורדי
Poster House. צילום: טל סולומון ורדי
Poster House. צילום: טל סולומון ורדי
Poster House. צילום: טל סולומון ורדי
Poster House. צילום: טל סולומון ורדי
Poster House. צילום: טל סולומון ורדי
Poster House. צילום: טל סולומון ורדי
Poster House. צילום: טל סולומון ורדי
Poster House. צילום: טל סולומון ורדי
Poster House. צילום: טל סולומון ורדי
Poster House. צילום: טל סולומון ורדי
Poster House. צילום: טל סולומון ורדי
Poster House. צילום: טל סולומון ורדי
Poster House. צילום: טל סולומון ורדי
Poster House. צילום: טל סולומון ורדי
Poster House. צילום: טל סולומון ורדי
Poster House. צילום: טל סולומון ורדי

Poster House

W 23rd St
New York, NY
10011

posterhouse.org

יש פה ממתקים רציניים

מגלשה שחורה - אורי לוטן. איור: רועי רחמים
untold

אורי לוטן מחליק אל עבר פיצ׳ר האנימציה הראשון שלו

אחרי רזומה מרשים של קליפים וסרטים מהממים, הבמאי והאנימטור אורי לוטן חזר למגלשות ילדותו במימדיון ועובד על פיצ׳ר אנימטיבי שעדיין בהפקה. שבוע לפני סיום קמפיין הקיקסטארטר, הוא מספר על התהליך ונותן הצצה מרתקת אל מאחורי הקלעים של הסרט.

קרא עוד »
הביאנלה לעיצוב ואמנות. צילום: טל סולומון ורדי
עיצוב

בועת אסקפיזם: הביאנלה לאומנויות ועיצוב מצדיקה את קיומה

כמעט בשקט, בין אירועי היום-יום (והיו אירועים) הצליחה הביאנלה לאומנויות ועיצוב הראשונה מסוגה בישראל לחמוק מתחת לרדאר, שלא בצדק. אור בורנשטיין היה שם כדי לחוות ולסקר את הצומת בין עבר, הווה ועתיד. מצד שני, היה אחד שפחות התלהב.

קרא עוד »
Filed under: untold, איור וקומיקס, אמנות, עיצוב, עיצוב גרפיTagged with: , , , ,