כאמור, מרבית הבוגרים הטריים בחרו לא להתעסק עם פרינט, גם משיקולי הדפסות טסט שהיו בלתי אפשריים בזמן הסגר, וגם כי לא היה בטוח שתהיה תערוכה. בלטו לטובה: ׳מה יקרה לי?׳ של יובל קפצן – מדובר בנובלה גרפית מאוירת נפלא, מצחיקה ושובת לב. הספר כולל שלושה סיפורים שקרו באמת על חרדות שונות. ההצלחה הגדולה שלו היא הסגנון הגרוטסקי והסטוריטלינג המדויק.
קפצן הבריקה גם במגזין הפלואידית המתייחס למגדר על צורותיו השונות, שנעשה במסגרת קורס בתואר שלא קשור לפרויקט הגמר. הגיליון שהוצג עוסק בא־מגדריות בעיצוב אופנה. מעניין יהיה לראות אותו מתקיים בעולם האמיתי.

׳מקרע׳ של ניצן נצר הוא חווית פרינט של ממש. הפרויקט כולל מקבץ של 12 מיתוסים על החברה הישראלית ומציג אותם כסיפור אגדה מיתולוגי מודרני. מופרע, מוגזם, שלא לוקח את עצמו ברצינות רבה מדי.

׳בין הקפלים׳ של דנית מנג׳ם מצליח לצאת מהקונבנציות של ספר קלאסי, ובעזרת אוריגמי מופשט ופיגורטיבי מספר על 4 אמנים שונים. קל לדמיין אותו כסדרה שלמה של ניסיונות גרפיים לספר על אמנים שלא בפורמטים הרגילים, ותענוג לשחק איתו הלוך ושוב על צדדיו השונים.