זכיתי להכיר את אפי קישון ככורך ספרים. היא נכנסה לסטודיו עם שיער צבוע וים של קעקועים ורעיון קצת משוגע — סדרה של חמישה ספרים בגודל עצום של 50X70 סנטימטר. אמרתי ׳יאללה, זורמים׳. מאז אני עוקב אחרי העבודות וההתפתחות שלה. שנתיים אחרי המפגש ההוא, הזמנתי אותה לראיון קצר, כי אין סיבה שאשמור את הכישרון הזה לעצמי.
אפי! מי את? תחביבים, עבודה, פרויקטים מעניינים, ופרט שאף אחד (כולל החבר) לא יודע עלייך?
״היי! אז אני אפי, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בויצו חיפה. סיימתי לפני שנתיים. עובדת כמעצבת גרפית ומאיירת, מתעסקת קצת בוידאו ואנימציה. ביום אני שכירה ובערב אני פרילנסרית לכל דבר, עם דוחות מס הכנסה וכל השיט.
תחביבים? אני ממש אוהבת לאכול שוקולד, ללטף חתול, אוהבת ללכת לכמה שיותר הופעות, לעשות שנ״צ בשישי, לראות סדרות אנימציה ולנגן על הבס. רוב האנשים בחיי לא יודעים שיש לי פוביה מפסלים חיים, ובובות מתכת של אבירים. חבר שלי דווקא כן יודע. הוא יודע עליי הכל לצערי״.
ספרי קצת על העבודות שלך, ומה הכי מעסיק אותך כרגע?
״בנוגע לעבודות עיצוב, אני מאוד אוהבת לעבוד עם מוזיקאים כי יש בעבודות מהסוג הזה המון חופש ומקום ליצירתיות. למרות שגם שם, אני מנסה לרסן את עצמי כי בעבודות האישיות שלי, שהן לא עבור לקוח, אין לי יותר מידי חוקים. איים אול אובר דה פלייס״.
מאילו עולמות תוכן את שואבת השראה?
״מקור ההשראה העיקרי שלי הוא מה שקורה סביבי, בכל זמן נתון. יש לי עיניים ואוזניים ענקיות. אני מצטטת אנשים מהרחוב, מסטטוסים בפייסבוק, מהמכולת, משומרי משקל (כן), הכל סביבי. פתקים עם רעיונות, זה בקטע אובססיבי. הרבה גם מגיע מבפנים, מהסיטואציות היומיומיות, מהשגרה השוחקת, מתוך החרדות, החלומות. גם מוזיקה זה השראה, ברור. אה, ופינטרסט״.
ספרי קצת על תהליכי העבודה שלך, באילו טכניקות את משתמשת?
״אני בתקופה די ידנית סך הכל, באיורים אני משתמשת בעיקר בטושי POSCA ורפידוגרף, ומכניסה גם קולאז׳ לפעמים. אבל זה משתנה אצלי, אני אוהבת להתנסות בטכניקות חדשות, ללמוד עוד דברים. גם כשאני מעצבת, תמיד אשתדל להכניס משהו ידני, גם אם הוא מינורי״.
בזמן האחרון אני שם לב לנשים, יוצרות, יותר מחוספסות ויותר נועזות יוצאות לדרך עצמאית. בין אם זה מאיירות, מקעקעות וכו׳. האם יש איזו שינוי בהגמוניה העיצובית ששולטת בארץ?
״אני חושבת שזה לא רק נשים. יש המון חשיפה היום לעבודות וביניהן גם דברים יותר ׳מוזרים׳. יש מקום להכל. יש את האינסטגרם שזה בעיני הכלי הכי חשוב שיש היום לאנשים בתחום, זה יצר קהילה של אמנים, מעצבים ומקעקעים שמודעים לקיומו של האחר, נוצרת השפעה הדדית ואנשים מרגישים ש-׳היי, אם הוא יכול אז גם אני׳. יש איפה להניח את העבודות האלו בלי סלקציה של אף אחד אחר מלבדך. זה כיף״.
טרנד בעיצוב שצריך להימחק מהעולם? ואחד כזה שצריך לשמור אותו קרוב ללב?
״איורים של קקטוסים, אננסים, ועלים טרופיים. צריך לשמר את הגרדיאנטים, אוהבת״.
תני המלצה כללית, חסרת אחריות, לדבר מסוים שהתפעלת ממנו בזמן האחרון.
״התערוכה של סגמייסטר & וולש. יצאתי משם עם השראה מטורפת, כזו שלא נחתה עליי הרבה זמן״.
שולמית פרבר מתכנתת ביום ומאיירת בלילה. את הקלאש בין שני העולמות היא מזקקת לקטעי קומיקס קצרים, מצחיקים ונוקבים שעולים לפייסבוק ולאינסטגרם תחת השם ׳למה את חייבת להרוס׳. לאחר 4 שנים במחוזות הוירטואלים, הוזמנה להציג בכולי עלמא את תערוכתה הראשונה. ראיון על כל מה שמסביב ומתחת להייפ המוצדק.
פסטיבל אאוטליין 2019 מתקיים בפעם השלישית בעיר ירושלים, וחוגג את האיור והמילה הכתובה, ומוצג בין ה-4.7-11.7.
איש האשכולות של האימפריה העות׳מאנית יצר (גם) מפות מאויירות של איסטנבול והסביבה. כמה דקות על מטרקטשה נסו.
Uncoated הוא מגזין עיצוב חדש וקיצוני, במטרה לחשוף יוצרים ויוצרות מרתקים, תחומי יצירה נישתיים ולהטיל ספק על הגבולות שבין עיצוב, אמנות, אנימציה ואיור.
© כל הזכויות שמורות לטל סולומון ורדי וחיים שושן
הפונטים באתר בחסות
פונטף – מטבעת אותיות
