אין הזדמנות שניה לרושם ראשוני, זה אחד הדברים היותר חשובים שלמדתי בבית הספר לעיצוב, לא משנה כמה הפרויקט היה עמוק, מעניין וחשוב, מה שמשפיע על הצופה זו הנראות שמשפיעה על ההתייחסות. משם, הדרך לביקורת טובה הופכת לקלה מתמיד. בעולם האינסטנט שבחוץ, שבכל יום מתווספות קרוב ל50,000 תמונות רק באינסטגרם, חייבים לבלוט, להיות מעניינים ומיוחדים, כדי למשוך לקוחות, פרויקטים ותנועה והכי חשוב – מזומנים.
אתם בטח שואלים איך עושים את זה, מעבר האפשרות להעלות את קבצי הלוגו, איור או כפולה מהממת, חשוב גם לראות את היישומים של מה שעיצבת בעולם האמיתי. וזה, כמובן נעשה על ידי צילום איכותי ומושקע וחס וחלילה לא מוקאפ. הקלישאה תמיד אומרת שתמונה אחת שווה אלף מילים, אבל עדיף אלף שקלים, כי עם מילים לא הולכים לסופר. אז בין אם אתם מעצבים, מאיירים או דפסים הכתבה הבאה תתן לכם 6 טיפים איך לצלם את האובייקטים שלכם בצורה מעניינת, שתתפוס את העין ותכניס לכם עבודה.
אם מצלמים ספר או כל מוצר אחר מלמעלה – חשוב לדאוג שהזוית תהיה באמת במבט על. סטיות קלות גורמות להקצרה ועיוות של המוצר המצולם. אם יש ידע בסיסי בפוטושופ, יישור ומתיחה של התמונה בעזרת קווי גריד ו skew יעשו את העבודה.
זוית נוספת שמחמיאה למוצרי נייר, היא זוית של 45 מעלות, כשהמוצר מונח בזוית אלכסונית. זו תמונה שמתמקדת גם בשטח העליון של המוצר אבל גם נותנת דגש על העובי, התפירה והחיבורים.
אם מצלמים בטלפון הנייד, כדאי תמיד לצלם קצת יותר מרחוק ואז לחתוך את התמונה. רוב המצלמות בניידים מדמות עדשה רחבה יחסית מה שמעוות את התמונה כשמצלמים מוצר. או לחילופין לעבור למצב מאקרו (אם קיים) – צילום מקרוב.
מומלץ לצלם ליד חלון באור יום, אפשר עם וילון חצי שקוף שמרכך את השמש הקשה בקיץ ואפשר גם לא לפחד מצללים כבדים וכהים. צללים מוסיפים אופי וממקמים את המוצר בסביבה אמיתית וחיה.
ממש אין צורך ברקע לבן. רקע לבן צרוב משדר אווירה תעשייתית של פס יצור. בריסטול אפור או עם צבע שמחמיא למוצר יעשו את העבודה.
הלבן־לבן – שמור לצילומים שמוגשים לעיתונים ומגזינים או לאתרי מכירה עם פרמטרים קבועים ומחייבים.
פרופס וסטיילינג זה כיף, אבל לפעמים יכולים לקחת את תשומת הלב מהמוצר עצמו. כדאי לחשוב היטב איזה סיפור רוצים להעביר והאם הפרופס משרתים את הסיפור או מאפילים עליו. בכל מקרה, כדאי לבחור אביזרים משלימים בצבעים שעובדים טוב עם המוצר, לא ממותגים או מזוהים מידי ומחומרים שמדברים באותה שפה.
איה וינד, צלמת מוכשרת ומוערכת, עובדת עם מיטב היוצרים בארץ. עבודה משותפת איתה יוצרת בעבודתם אסתטיקה היחודית לה.
בבוקר ניו־יורקי גשום למחצה במשרדי ה-School of Visual Arts נפגשתי עם סטיבן הלר (Steven Heller), חוקר העיצוב שפועל היום. מעצב, ארט־דיירקטור, מרצה, סופר, והאיש ששיחרר כמעט 200 ספרי עיצוב. אם תציצו בספריית ספרי העיצוב שלכם, כנראה תמצאו את השם שלו.
תערוכת בוגרי שנקר במחלקה לתקשורת חזותית מדיפה ניחוחות של בהלה, עם פרויקטים בהיקפים קטנים, המעלה שאלות על היחסים בין המנחים לבין הסטודנטים והסטודנטיות לאורך התהליך.
גם אם היו מתבצעות החלטות אוצרותיות מעניינות עם הפרויקטים הקיימים, ספק אם התערוכה הייתה זכירה ומוצלחת יותר. למרות זאת, ישנם מספר פרויקטים מרהיבים ששווים ביקור.
מדובר באחת השנים הכי חזקות של פסטיבל דוקאביב, הגדוש בסרטי דוקו מרתקים. אספנו לכם 5 המלצות על סרטי דוקו העוסקים בתהליכי יצירה בתחומים שונים: מסצנת האינדי רוק של ניו-יורק בתחילת המילניום, דרך המוזיקאית קורטני בארנט, תחילת הקריירה של שינייד או׳קונור, הצלם המופלא מיכה בר-עם ועד האמן המסתורי אבשלום.
ווהו! נרשמת לניוזלטר שלנו בהצלחה!
המלצה:
קבוצת הפייסבוק שלנו Secret Uncoated כוללת יופי של ממתקים המתעדכנים על בסיס יומי, עם מלא אנשים טובים ←
