איך לא שמעת על הארי קלארק?

פינה חדשה במגזין של המעצבת יובל אלבג – ׳איך לא שמעת על׳ – בו תספר על יוצרים שמשום מה לא שמעת עליהם. מתחילים עם המאייר והאמן הארי קלארק האפלולי והמרתק.

הארי קלארק (Harry Clarke) בילה את נעוריו בסדנא של אביו, מקשט כנסיות מדבלין, אירלנד, כשהוא מוקף זכוכית צבעונית, סצנות מהתנ״ך ומהברית החדשה ואמנות קלטית. ואכן, קלארק מוכר בעיקר כמי שחלונותיו מעטרים כנסיות ברחבי אירלנד ואירופה – אך הספרים המאוירים שלו הם המקום בו הוא באמת פורץ דרך, חופשי מדרישות של לקוחות או הגבלות דתיות.

טכניקת הויטראז' משתקפת באיורים של קלארק – הצבעים הזוהרים של הזכוכית אולי לא שם, אבל הקומפוזיציות הדרמטיות, החלוקה למשטחים בקווים עבים והזוויות החדות עדיין. הדמויות שלו מאורכות, עם עיניים גדולות ומלאות הבעה, ובהתאם לרוח התקופה בתחילת המאה ה־20, האיורים שלו עמוסים בקווים מסתלסלים ודוגמאות קישוטיות.

Harry Clarke
Harry Clarke
Detail, The Widow’s Son (1923). מקור: The Public Domain Review
The Widow’s Son (1923). credit: The Public Domain Review

בגלל אותה קישוטיות, ניתן לשייך את קלארק לזרם הארט־נובו, למרות שרוב עבודתו האיורית נעשתה בשנות ה־20, כשהסגנון כבר נחשב למיושן. החלק המרתק הוא המקומות בהם האילוסטרציות שלו חורגות מהקונבנציות של הז'אנר – במיוחד לעיניים מודרניות, שלמדו לזהות את האיורים בסגנון האר-נובו בעיקר עם דימויים פרסומיים של נשים גבעוליות מעוטרות בשיער גולש ובדים מתנופפים. קלארק, לעומת זאת, מעדיף לעסוק במקברי, באפל ואפילו בגרוטסקי – ספרי האיורים שלו מלווים טקסטים פנטסטיים ואפלים כמו מעשיות של אדגר אלן פו ואגדות הנס כריסטיאן אנדרסן.

מפורסמת במיוחד הפרשנות שלו לפואמה הטרגית "פאוסט" (Faust), של המשורר הגרמני גתה. העיסוק בעל-טבעי ואפילו בשטני הוא ניגוד מוחלט לעבודתו עם הכנסייה, ומאפשר לקלארק ליצור דברים שלא נראו קודם לכן. האיורים בספר מלאים דימויים פסיכדליים ואפילו אלימים: פרצופים מאיימים עטויי גלימות, גופות משופדות על פגיון ארוך ויצירי כלאיים מבועתים, והכל עטוף במשטחים תיאטרליים של דיו שחור, קומפוזיציות וירטואוזיות וקישוטים קטנטנים של יד אמן עדינה.

העיסוק בעל-טבעי ואפילו בשטני הוא ניגוד מוחלט לעבודתו עם הכנסייה, ומאפשר לקלארק ליצור דברים שלא נראו קודם לכן.

Faust by Goethe
Faust in glasses, Faust by Goethe
Faust in glasses, Faust by Goethe (1925)
Faust in glasses, Faust by Goethe
אני חושבת שכאן טמון הקסם של האיורים של קלארק – בקונטרסט החד בין הדימוי האסתטי עד כדי בחילה והנושא הגרוטסקי עד כאב. האופן בו הוא עושה שימוש ביפה, בפופולארי ואפילו בארוטי כדי לתאר את המכוער, המנודה או הרשע מרתק את המתבונן ומתאים באופן מושלם לטקסטים הנפלאים שהוא מלווה. אומנם הסגנון שלו לא פורץ דרך, אבל השימוש הציני בשפה האיורית הפופולארית בזמנו כדי לתאר את מה שנמצא בשוליים או אפילו מוגדר כטאבו מקדים את עמיתיו בשנים רבות.

יש פה ממתקים רציניים

סטודנטים ובוגרים

האוצרות הקריסה את התערוכה בבצלאל

בחירות אוצרותיות בתערוכת הבוגרים של בצלאל גרמו לעבודות הסטודנטים להיות חנוקות, בלי לתת להן מקום אמיתי להתבטאות. דחוסות, משולבות לא במדויק וללא סינון קפדני, גרמו לקריסת התערוכה כגוף אחד שלם ומעניין.

קרא עוד »
Ema Leon . עיצוב: סטודיו אינטו. צילום: תומר אסייג
עיצוב

סטודיו אינטו משתפות בתהליך עיצוב חנויות

נטלי טולדנו ורותם עומר, מעצבות פנים, בוגרות המחלקה לעיצוב פנים במכון הטכנולוגי בחולון. הכירו בתואר ולאחר שסיימו את הלימודים ב־2015 החליטו לפתוח את הסטודיו המשותף – אינטו – המתמקד בעיצוב חנויות וחללים מסחריים, במתח המעניין בשילוב בין שיווק ומכירות לעיצוב. פה, לראשונה, הן משתפות בתהליך העיצוב המרתק.

קרא עוד »

ווהו! נרשמת לניוזלטר שלנו בהצלחה!

המלצה:
קבוצת הפייסבוק שלנו Secret Uncoated כוללת יופי של ממתקים המתעדכנים על בסיס יומי, עם מלא אנשים טובים ←

שליחת פלייליסט מהמם במיוחד