Mixtape – Gal Tsarfati

הישר מחופה הדרומי של אנגליה, אנחנו מביאים לכם פלייליסט מלא בג׳אז, סול והפתעות בסוף. גל צרפתי על עמדת התקליטים – מאייר ואבא לחתול בשם דזמונד. אז קחו טריפ של השראה עלינו.

אז מי אתה?

״במקור, מקיבוץ עין חרוד מאוחד בצפון (עושה רוורס עם עגלה ממש טוב ויודע לרתך). נשוי לאליסון, אב לדזמונד החתול ועכשיו גר לחופה הדרומי של אנגליה. מצייר כבר ממזמן. אוהב מוזיקה ישנה, סכיני מטבח יפניות/צרפתיות, אופנועים עתיקים, כלי עבודה ישנים ובכלל, להעסיק את הידיים”.

גל צרפתי

מה בחרת לנו? 

“רשימה אקראית. באותה מידה אלו יכלו להיות עשרה שירים אחרים. או מאה אחרים. אני אוסף מוזיקה כמו אבנים קטנות ויפות – בכל שיר ישנו דנ”א שברגע שנוגן, עשוי לזרוק אותי לרגעים או לרגשות מסויימים בהם אפשר לבקר תמיד, כמו כמוסות זמן על־זמניות. לפעמים אני שומע ג’אז (הרבה ביבופ והארד בופ – כשאני במצב של עשייה), לפעמים זה יהיה אתנו ג’אז (קובני\אתיופי) ולרוב המון סול ישן עם הרבה קרוס אוברס (כשהמוזיקה לא נופלת תחת סגנון אחד מובהק וזולגת לז’אנרים אחרים). הרבה נוסטלגיה מאובקת!”

מבחינתך, לאיזה סטייט אופ מיינד השירים האלה טובים?

״מוזיקה מעניקה לי הרבה ׳מיץ השראה׳, בכל תחום בו אני נוגע. אני לא בטוח שכשאני עובד “השראה” הסיבה שברקע תתנגן מוזיקה, משום שעבורי היא צרכנית תשומת לב. לכן אשמע יותר מוזיקה אינסטרומנטלית (בד”כ זמן מצויין עבורי לחקור אלבומי ג’אז חדשים) שתשמש יותר כ-׳פילר׳ או כרעש לבן שיבודד מרעשים חיצוניים (מי אמר מיזופוניה ולא קיבל?)״.

״לפעמים אני רוצה “סתם” לאהוב מוזיקה. ללא משמעות או מטען. איכשהו באייטיז (אולי כי בתקופה הזו גדלתי) אני מוצא שירים כמו השניים האחרונים שאני ממש אוהב״.

גל צרפתי נמצא כאן:

יש פה ממתקים רציניים

untold

ארז גביש מעצב שירה בתנועה

יום אחד פנה יאיר קדר, יוצר סדרת הסרטים ׳העברים׳, שסוקרת את המשוררים והמשוררות הגדולים בשפה העברית, אל ארז גביש, מעצב גרפי ואנימטור בכיר, ובין היתר – ראש המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. יחד עם מעצבים ומעצבות נוספים, החל להיווצר לו יקום חדש, מקביל, שלא דומה לכל מה שאי־פעם דמיינתם בנוגע לשירה העברית.

קרא עוד »
אסף ארביב (צילום: נעמי מרוז)
untold

אסף ארביב לא מוותר על הפיזיות

המעצב והצלם אסף ארביב לא אוהב להיצמד למובן מאליו. כבר בלימודים בשנקר, כשכולם רינדרו תלת־מימד כמו משוגעים עד שעה לפני ההגשה, הוא החליט לצלם פיזית, בוידאו, את חומרי הגלם. ההחלטה האסתטית הזו והסזיפיות הגלומה בתוכה, הכתיבה לו קו לא קוהרנטי, מעניין ואחר.

קרא עוד »