חוויות אימרסיביות, איורים שיוצאים מדו־מימד לתלת־מימד, דיסוטופיה עתידנית, פרויקטים מלאי חמלה וביקורת, טשטוש בין עיצוב גרפי לתעשייתי וטקסטיל, ומיצבי ענק מהממים. התערוכה השנה של המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר היא בין המרשימות שנראו פה בשנים האחרונות. סיקור מזורז, המלצותינו והרבה תמונות.
הגענו לחודש יולי, החודש הכי עמוס ויזואלית בשנה. 4 תערוכות בוגרים מרכזיות ובתי ספר נוספים שהולכים ומצטרפים אל השפע הגדול. מאות בוגרים ובוגרות סך הכל. בקו הפתיחה נמצאת מכללת שנקר, שפותחת שעריה ראשונה. ההגשות, באופן מוזר להפליא, נמשכות גם אחרי סיום הצגת התערוכה (ישנן הגשות שמתקיימות ב-27.7), כך שאל תאמינו לפרסומים בתקשורת. יש זמן נוסף לראות את העבודות בתקשורת חזותית גם אחרי שהקרנבל הרשמי נגמר (שישי הקרוב).
פעם בכמה שנים קמה תערוכה בלתי נשכחת עם מחזור חזק. זה קרה בשנקר שנה אחרי שנה ב-2012 וב-2013, שהנפיקה סוללת בוגרים ובוגרות מוצלחת במיוחד, והנה – עכשיו שוב.
נראה שהבוגרים של השנה מאסו בפורמטים הקיימים מתערוכות קודמות, והחליטו לשבור כמה קונבנציות. כמעט 60% מהעבודות הן אינטראקטיב, ככל הנראה כחלק מהתוכנית החדשה של המחלקה לתואר שלם שעוסק בתחום בראשות המעצב והמרצה בן בנחורין. למי מכם שאוהבים ספרים מאוירים ופרינט, הנוכחות השנה דלה יחסית, ומרבית המאיירים יצאו מהדו־מימד אל התלת. זה משמח במיוחד.
גם בגזרת האינטראקטיב חל שינוי, ובמקום לייצר שוב פעם אתרים ואפליקציות, החליטו מרבית הבוגרים ללכת לגוון האישי יותר, ולנוע מחוויות אימרסיביות שכוללות מיצבי וידאו מרשימים המביאים לידי ביטוי רגשות ותחושות, ועד ממשקים אישיים שעוסקים בחוויות פרטיות ומשפחתיות.
בניגוד לרצון הטבעי של המחלקה שלא יהיו פרויקטים עם פוטנציאל מסחרי, לעומת המחלקה בבצלאל, ששם נוצרה מסורת של פרויקטי גמר שהופכים לקמפיין הדסטארט תוך חודשים ספורים, יש השנה מספר פרויקטים שמוכנים ובשלים לצאת לשוק, אם רק ירצו בכך.
יש הרבה עיסוק באני ובחוויה הפרטית, אך כזו המאפשרת להזדהות איתה. לפעמים, כחייזרים מבחוץ שבאים לצפות כמה דקות בכל פרויקט, קשה להזדהות איתה, והבוגרים הטריים השכילו לייצר חוויות מיידיות עם הרבה חמלה. השחרור הזה מהציניות המאפיינת מעצבים מאפשרת לתערוכה להיות זכירה, מרתקת ומלאה בחוויות שונות בנפחים שונים.
ראיונות עם רוב הסטודנטיות והסטודנטים שאנחנו ממליצים עליהם פה מתחת יתפרסמו בזמן הקרוב, ואנחנו מפצירים בכם לקרוא את ההתעמקות בהם. פרויקט גמר הוא תהליך ארוך עם הרבה כאב, פריצות דרך וסקרנות, וקשה להבין כמה ההשקעה ניכרת בו, אלא אם קוראים את מאחורי הקלעים (קריצה קריצה).
קופסא – עתליה אופק
׳קופסא׳ הוא פרויקט הגמר של המעצבת והמאיירת עתליה אופק, סדרת ערכות יצירה לילדים שמטרתן היא פיתוח יצירתיות אצל ילדים בגילאי 7-10. כל חודש הילד או הילדה המנויים מקבלים הביתה ערכה בנושא שונה – חלל, סיפור, זמן, צבע וחלל. כאשר המטרה המרכזית היא לאפשר לילד ולילדה מרחב יצירתי ללא שיפוט ועם כמה שיותר מקום לפרשנות וביטוי אישי.
Press Any Button – מיכל נשרי
קומיקס קסום ומדמם של המאיירת מיכל נשרי, המתאר קשרים לא בריאים במערוכת יחסים של הדמות הראשית. הדמות אינה מושלמת, ועוברת חוויות לא קלות ובאותה מידה עושה החלטות לא נכונות. היא חוזרת על טעויותיה עד שלבסוף היא לומדת מהן. ההשראה לפרויקט הייתה ממשחקי מחשב בהם על הגיבור ללמוד מטעויותיו כדי להתקדם במשחק, וממחקר מעמיק על קומיקס בלי מילים. ראוי לציין שהקומיקס מתאר בצורה גרפית סצנות מיניות, ולכן לא מומלץ לעלעל בו עם ילדים.
״מי את?״ – שרון דוידסון
מרחוק תגידו לעצמכם כשתראו את העבודה של שרון דוידסון – ״אה, נחמד! צעצועי ילדים״ – ואז תתקרבו. קרוב יותר. עוד קצת. מצוין.
שרון היא אמא במקביל להיותה סטודנטית בשנקר, והג׳נג׳לינג הבלתי־האפשרי בין הלימודים האינטנסיביים במחלקה לבין ההורות וזוגיות, גרם לה להיעלם קלות לארבע שנים, מה שהוביל לפרויקט הגמר שכולל את רגשות האשם ההוריים. שרון לקחה צעצועי ילדים קיימים ושיבשבה את הפונקציונאליות שלהם – נחום תקום שנופל, מגנט שלא מרים את הדג, כלי אוכל ריקים כי בקושי אוכלים בבית, ועוד ועוד. מצחיק, שובה לב ומהמם!
Pentimento – לי אלון
פנטימנטו הוא כלי יצירה אנלוגי בעזרתו יכול המשתמש להתחקות אחר תהליך היצירה מתחילתו ועד סופו. העבודה בעזרת הכלים המשגעים ש־לי אלון יצרה מראה תהליך על־ידי חשיפת השכבות, שלכאורה נתפסות כטעויות, ובעצם הן חלק משמעותי ובלתי נפרד מתהליך היצירה. מגוון הכלים שיצר משולבים עם מנועים, רדי מייד של כלים אחרים שעברו הסבה ועוד הכלאות מטורללות ומהפנטות. מטריף, ובא לנו כבר להשתמש בזה.
The Witch & The Wolf – הגר ברקת
מיצב איורי תלת־מימדי מהמם לילדים, החושף ומנגיש את הפחדים הגלומים בעולם אגדות הילדים. שווה להסתכל מקרוב. לנו זה הזכיר חלונות ראווה מושקעים בחנויות ספרים בעולם, ומקווים שהגר תגיע לשם.
נפלאתה – עומר מזרחי
המאייר עומר מזרחי החליט לייצר חוויה של ממש מסיפור דוד ויהונתן משתי נקודות מבט – הפרשנות המסורתית המוכרת, המתרחשת על הדגם המאויר ומפרשת את הסיפור כחברות אמיצה בלבד. רואים את הטאבלטים בתמונה? ברגע שתסרקו את המודל תגלו רובד נוסף, בו נחשפת פרשנות חתרנית שמציגה את סיפור האהבה ההומוסקסואלי היחיד בתנ״ך. פרויקט מיוחד, שגם מטיל ספק וביקורת, וגם משתמש בכמה חושים במקביל באופן אורגני. שאפו.
פיבונאצ׳י – שיר נידם
מדובר באחד מפרויקטי הטיפוגרפיה היחידים בתערוכה, ולמעשה – הפונט היחיד שנוצר במסגרת פרויקט גמר השנה. מדובר בגופן פרמטרי עברי בעל צורניות המבוססת על ההיגיון המתמטי של סידרת פיבונאצ׳י ויחס הזהב. האותיות מהן מורכב הפונט בעלות אסתטיקה מודולרית ופרופורציות הרמוניות המאפשרות לייצר יחידות שונות ומשונות.
פונט פרמטרי הוא העתיד של עולם הטיפוגרפיה, ועבודת התחקיר, העומק והסקרנות הטבועה בו של שיר – מרתקת.
המחלקה לתקשורת חזותית – תערוכת הבוגרים של שנקר
ידע עם 8, רמת גן
11-18.07.2019
פודקאסט לייב על במת המטמון עם טל סולומון ורדי, מייסד ועורך מגזין Uncoated, ויוסף משיח – אמן וידאו ויוצר רב־תחומי – לשיחה מעמיקה על יצירה, ניסויים, פורמטים מפתיעים ותהליכי העבודה שמאחורי הפרויקטים הכי מסקרנים שלו מהשנים האחרונות
שי בכר חזרה עם המלצות מפתות לניו יורק – חנויות עיצוב ואמנות, גלריות ומקומות פחות מוכרים.
סטפנו פודה, מגדולי במאי האופרה, חוזר לישראל עם "דידו ואניאס" של פרסל, בהפקה שהיא חזון ויזואלי טוטאלי המשלב פיסול נע, מחול ודרמה. בין קירות הרוסים לספינה טרופה, מדובר בשיא תרבותי.
ווהו! נרשמת לניוזלטר שלנו בהצלחה!
המלצה:
קבוצת הפייסבוק שלנו Secret Uncoated כוללת יופי של ממתקים המתעדכנים על בסיס יומי, עם מלא אנשים טובים ←
