יום: 6 באוגוסט 2019

דוקו.טקסט 2019 – תרבות, זהות וזיכרון

דוקוטקסט

דוקו.טקסט 2019 – תרבות, זהות וזיכרון

הספריה הלאומית בירושלים, תארח בשנה החמישית ברציפות את פסטיבל דוקו.טקסט, פסטיבל סרטים דוקומנטריים עכשויים מהארץ ומהעולם, אשר מתמקד בנושאי התרבות, זהות וזיכרון. מה לנו ולזה?
סרט ארגנטינאי בשם ״דפוס חוזר״ העוסק בדעיכת בתי הדפוס של פעם.

דוקוטקסט

זה ממש לא סוד, שבתי הדפוס של פעם, שמדפיסים עדיין בשיטת הבלט, נעלמים מן העולם וכיום מוצרי דפוס בשיטה זו הם ממתקי אספנות. מנגד, בשנים האחרונות, קבוצות של מעצבים, המביעים געגוע לדפוס וממש מחיים אותו, וראינו את זה בפסטיבל Graphic days האחרון שביקרנו בו. שם, חגגו מאיירים, דפסים ואמנים בטכניקות דפוס ישנות – דפוס בלט, משי ואפילו ריזו. 

הסרט, שנוצר על ידי פאבלו פיבטה וניקולאס רודריגז פוקס, מספר על קבוצות צעירים ארגנטינאים שהחליטו ללמוד את שיטת הדפוס מאחרון הדפסים הפועלים בארגנטינה. הסרט יוקרן ביום א׳ ה18.8 בספריה הלאומית בירושלים. 

עוד באותו היום וממש בסיום הסרט יתקיים בספריה הלאומות סיור בשם ״שיגעון הדפוס״ בו יוצגו ספרים מראשית ימי הדפוס ועד פריטי דפוס מהעשור הראשון לקום מדינת ישראל. 

יש פה ממתקים רציניים

הילוך מקרי - ליאת סגל
untold

ליאת סגל יוצרת עם הטכנולוגיה

דיוק, סדר, מתמטיקה, אלגוריתמיקה, מונחים שלא נתקלים בהם לרוב בעולם האמנות. כל אלו נכנסים לתוך העולם שיוצרת האמנית ליאת סגל. התכנסנו כדי לדבר על התערוכה האחרונה, השראות, תהליכי עבודה ומה היא זוממת הלאה. ראיון קצת אחר. קחו את הזמן להתמסר.

קרא עוד »
דקל חברוני
Mixtapes

Mixtape – Dekel Hevroni

השבוע אנחנו חוגגים פלייליסט מגוון מאוד, עם יוצר שכל מהות היצירה שלו היא מוזיקה, מוזיקה ועוד קצת מוזיקה. מי שעדיין לא מכיר את דקל חברוני,

קרא עוד »
Filed under: untold, אספרסו קצר, מדעTagged with: , , , , , , , , , ,

סוכריות עטופות בערפל

למה את חייבת להרוס. צילום: בן פלחוב

סוכריות עטופות בערפל

שולמית פרבר מתכנתת ביום ומאיירת בלילה. את הקלאש בין שני העולמות היא מזקקת לקטעי קומיקס קצרים, מצחיקים ונוקבים שעולים לפייסבוק ולאינסטגרם תחת השם ׳למה את חייבת להרוס׳. לאחר 4 שנים במחוזות הוירטואלים, הוזמנה להציג בכולי עלמא את תערוכתה הראשונה. ראיון על כל מה שמסביב ומתחת להייפ המוצדק, ועל הרצון ליצור נובלה גרפית.

למה את חייבת להרוס. צילום: בן פלחוב
למה את חייבת להרוס. צילום: בן פלחוב

איך הכל התחיל?

״העמוד התחיל לפני ארבע שנים. בהתחלה פרסמתי ציורים עם טקסט בפייסבוק שלי, זה היה יותר שרבוטים עם כותרת. ואז כמה חברים שכנעו אותי לפתוח לזה עמוד. לא חשבתי שיצא מזה משהו, אבל זרמתי וככה העמוד התחיל עם הזמן הוא יותר קיבל צורה של קומיקס “מסורתי”, כלומר ריבועים, בועות דיבור, מהלך זמן.
אני משתדלת לפרסם כל שבוע למרות שבפועל זה יוצא כל שבועיים אם לא יותר, כי גם יש לי דיי ג’וב (מתכנתת) אבל החלטתי לנסות כמה שיותר שיהיה רציף. יש לי מחברת רעיונות כדי שאני לא אתקע איזה שבוע. למדתי תקשורת אינטראקטיבית במכללת ספיר והתחלתי בתור פלאשיסטית ומשם התגלגלתי״.

למה את חייבת להרוס. צילום: בן פלחוב
למה את חייבת להרוס. צילום: בן פלחוב

מה התגובה הכי ביזארית שקיבלת? איך את מגיבה לטרולים בדרך כלל?

“הכי הזוי זה ששני אנשים שונים שאלו אותי אם אני כותבת את הבדיחות לבד. כמובן שהתעצבנתי שהם חושבים שבחורה לא יכולה להיות מצחיקה, אז עבדתי עליהם שחנוך דאום הוא כותב הצללים שלי ושהוא לא רוצה שידעו שזה הוא כי זה יהרוס לו את התדמית הסחית אבל בעצם הוא פמיניסט והוא כותב לי את הבדיחות. שניהם האמינו לי, אחד מהם לא לגמרי, אז אמרתי לו שלחנוך דאום אפילו יש ספר על החוויות. שלו בישיבה, התנסויות עם בנים וכו’ ושהוא בעצם ממש פלורליסט (החלק הזה נכון)״.

למה את חייבת להרוס. צילום: בן פלחוב
למה את חייבת להרוס. צילום: בן פלחוב

העמוד הביא איתו הכרויות חדשות?

״לגבי הכרויות – הכרתי בעיקר חברות חדשות. תיבת ההודעות שלי די שוממת״.

מה גרם לך לצאת לעולם האמיתי? מה הסיבה העיקרית להקים תערוכה אחרי שנים ברשת?

״האמת, שהכולי הציעו לי ובהתחלה קצת חששתי שהפורמט של האינטרנט לא יעבור טוב, שזה יותר מידי טקסט לקרוא כשמסתובבים בחלל ליד בר עם מוזיקה ואלכוהול. אבל הצוות של הכולי שכנעו אותי וגם חשבתי שאם אני אישה חזקה ועצמאית אני לא יכולה להגיד לזה לא. אני לא יודעת אם הייתי עושה את זה מיוזמתי אם לא היו פונים אליי״.

למה את חייבת להרוס. צילום: בן פלחוב
למה את חייבת להרוס. צילום: בן פלחוב

מה מסקרן לגלות במפגש עם הקהל?

״וואו אני ממש בלחץ מזה! קודם כל יהיה מעניין לראות אם אנשים שלא מכירים את הקומיקס יצחקו כשיקראו אותו מקיר. בחרתי עבודות עם פחות טקסט ויותר פרטים, שחשבתי שימשכו עניין. יהיה מעניין לראות מה ההרכב – גברים, נשים, צעירים, מבוגרים. מעבר לזה שיש לי קומיקס בכל מיני נושאים – גם הייטק, גם פמיניזם, גם סתם חיי היומיום. באינטרנט כל קומיקס נחשף לקהל אחר וכאן זה מכריח את מי שבא להיחשף להכל, לכל הצדדים. אז זה יהיה מעניין לראות את התגובות״.​

מה החלום הבא עם הקומיקס? האם יש רצון כלשהו להוציא אותו כפרינט?

״הלוואי שאלוהים תשלח לי עלילה לקומיקס ארוך או שותפה לכתיבה אם יש קוראות שמעוניינות”.

למה את חייבת להרוס. צילום: בן פלחוב
למה את חייבת להרוס. צילום: בן פלחוב

מה צפוי להימכר בתערוכה?

״ימכרו בה מגנטים תיקים ושלטים לדלת וכל הרווחים הולכים לעמותת Her academy, שמכשירה נשים בזנות לשוק התעסוקה״.

רוצה לספר על הפעילות הפמיניסטית שלך?

״הייתי פעילה יותר פעם, הייתי אחת המנהלות של פוליטיקלי קוראת. מעבר לזה משתדלת להגיע להפגנות ולתמוך איפה שאני יכולה. חלק מהסיבה שיש לי קומיקס זה הצורך להוציא את הדעות האלה החוצה, וכשזה בצורת קומיקס זה עוזר לחשוף את הדעות האלה ליותר אנשים מעבר לקהל הארדקור שעוקב אחרי עמודים פמיניסטים. וכן גם לטרולים :)״

למה את חייבת להרוס - שולמית פרבר. צילום: בן פלחוב
למה את חייבת להרוס - שולמית פרבר. צילום: בן פלחוב

יש פה ממתקים רציניים

למה את חייבת להרוס. צילום: בן פלחוב
untold

סוכריות עטופות בערפל

שולמית פרבר מתכנתת ביום ומאיירת בלילה. את הקלאש בין שני העולמות היא מזקקת לקטעי קומיקס קצרים, מצחיקים ונוקבים שעולים לפייסבוק ולאינסטגרם תחת השם ׳למה את חייבת להרוס׳. לאחר 4 שנים במחוזות הוירטואלים, הוזמנה להציג בכולי עלמא את תערוכתה הראשונה. ראיון על כל מה שמסביב ומתחת להייפ המוצדק.

קרא עוד »
מיכל פוקס
untold

על מה שכרוך בספר

החלל הקטן בגלריה אלפרד, מואר רק באור שמש מהחלונות הנמוכים, מתמלא לאיטו באנשים. הם תופסים מקום ליד השולחנות הארוכים, שולפים מהתיק רשימה ארוכה של ציוד: ניירות, משקולות, סרגלים, נרות… כל אלו התכנסו כאן לשם סדנאת כריכה ללא דבק עם האמנית מיכל פוקס.

קרא עוד »
Filed under: untold, אמנות, עיצובTagged with: , , , , , , ,