לפני מספר חודשים הייתי בביקור קצר בורשה. החלטתי בכל נסיעה לחו״ל לפגוש מעצב מקומי. עקבתי באינסטגרם אחרי הפעילות של מיכאל חויצקי, הבעלים של סטודיו Oficyna Peryferie בורשה, פולין, ואהבתי את הדברים שהם עושים. השיחה הייתה מרתקת, והיו דברים מעניינים מאוד שהוא דיבר עליהם אוף דה רקורד. בסוף החלטנו על ראיון מסודר במייל. דיברנו על הדרך המרתקת של הסטודיו, על התשוקות שלו, על הקשר שלו לישראל, ועל מצב העיצוב בעיר המזרח־אירופאית. והיי! הבאנו לכם ממתקים מהסטודיו.
מה הניסיון שלך בעולם העיצוב? איפה למדת?
״למדתי במחלקה לאמנויות גרפיות באקדמיה לאמנות בורשה. היום אני עובד שם כעוזר מרצה.
מעולם לא הגדרתי את עצמי כ״מעצב״, למרות שאני משתמש בטכניקות וכלים של מעצבים. אני עובד כאמן שמוקף במעצבים ואני חושב שזה מה שבנה והפך אותי למי שאני היום. אני מנסה להבין את תהליך התקשורת שבין יוצר וקהל בעולם הויזואלי, ואת ההשפעה של תהליך זה על עולם העיצוב. העיסוק העיקרי שלי הוא עיצוב ספרי אמן, פנזינים והדפסים מקוריים״.
ספר לנו על סצנת העיצוב והקראפט של ורשה
״אני אוהב את ורשה! היא מרכזת את כל האנרגיה היצירתית של מרכז ומזרח אירופה, ולא יודעת שובע. יש בה פוטנציאל אדיר ויש המון מקום ליוזמות ורעיונות חדשים. בהשוואה לברלין, שרחוקה מפה רק כמה שעות, אנחנו אולי פחות מפותחים, יש פה פחות גלריות, פחות סטודיואים מפוארים, פחות מעצבים ואמנים, אבל יש לנו רעב לאמנות ועיצוב טובים. בעשור האחרון העיר השתנתה במהירות, סצנת העיצוב והקראפט התפתחה מאוד ואני מזמין את כולכם לביקור״.
אתה זוכר את הפעם הראשונה שראית מדפסת ריזוגרף? איפה ומתי?
״אני לא זוכר את הפעם הראשונה שראיתי, אבל אני זוכר בבירור את הפעם הראשונה שהיתה לי הזדמנות לעבוד עם אחת כזו. לפני כמה שנים התחלתי להעביר סדנאות הכנת ספרים באקדמיה המלכותית לאמנויות של האג בהולנד. אני די מומחה בהדפס משי ואוהב את הטכניקה הזו, אבל חיפשתי דרך חדשה להדפיס פנזינים וספרים עם סטודנטים. הריזו התאים לי בדיוק מושלם למה שחיפשתי, ולאחר ההתנסות הראשונה עלה בי הרצון לרכוש מדפסת לסטודיו שלי״.
אתה יכול לספר לנו על הסטודיו שלך? מה משמעות השם?
״לסטודיו שלי קוראים "Oficyna Peryferie", סטודיו להדפסים ובית הוצאה לאור עצמאי. משמעות המילה "Peryferie" היא מחוץ למרכז (פריפריה), וגם מילה שמתארת משהו לא מפותח טכנולוגית. מבחינה פוליטית היא מתקשרת למדינות עולם שלישי. אני מקבל המון השראה מהפריפריה, מטכניקות הדפסה ישנות ולואו-טק, אסתטיקה של עיצוב וינטג׳ ותרבות ה- DIY.
פתחתי את הסטודיו בשנת 2014. בתחילה כדי להוציא את הספרים וההדפסים הפרטיים שלי. מהר מאוד זה התפתח למשהו גדול יותר, והיום אנחנו (הצוות שלי ואני) מתמחים בשני תחומים: הראשון, הפקה והוצאה לאור של ספרי אמן, פנזינים והדפסים מקוריים. השני והחשוב לא פחות – חינוך והעברת סדנאות״.
איזה סדנאות יש בסטודיו?
״התחלנו בסדנאות של כריכות ספרים והדפס משי. כיום התפתחנו למגוון סדנאות של עיצוב ספרים, פנזינים והדפסים. יש לנו גם סדנאות קראפט כמו למשל הכנת ניירות מרבל (Marbled Paper).
הסטודיו מאוד קטן אז כשיש סדנאות אנחנו שוכרים חלל מיוחד, כל פעם במקום אחר ומטיילים הרבה ברחבי פולין. עשינו סדנאות כמעט בכל עיר בפולין, היו בערך 200 סדנאות בארבע שנים האחרונות״.
ראיתי (וקניתי!) כמה מהמוצרים שלך. אתה יכול לספר על קופסאות הגפרורים?
״איסוף קופסאות גפרורים זאת האהבה שלי. התאהבתי בזה כשהייתי בהודו וראיתי לראשונה קופסאות גפרורים זולות ופשוטות, עם תוויות באיכות נמוכה. מיד חשבתי שהחפץ הקטנטן הזה הוא הצורה המושלמת בשבילי לחקירה של עיצוב וינטג׳, ושילוב שלו עם טכניקת ההדפסה שאני מתעסק איתה. מצאתי מפעל בהודו, ממנו קניתי כמה אלפי קופסאות חלקות, ללא תווית, עליהם עשיתי הדפסים קטנים במהדורה מוגבלת״.
איפה אתה מקבל השראה כשאתה עובד על פרויקטים אישיים? מה ההעדפות שלך והאם אתה משתף פעולה עם עוד יוצרים/אמנים?
״פרויקטי האמנות שלי קשורים קשר הדוק עם חיי האישיים והחוויות שעברתי. ההשראה הכי טובה שלי היא הדפסים באיכות נמוכה ופרטים מתוך הדפסים. בנוסף, עיצוב וינטג׳ ואמנות לא מקצועית. בפרויקטים אישיים אני תמיד מנסה ליצור ולהפיק לבדי, אבל משתף פעולה עם אחרים בתור מוציא לאור וכותב. הוצאתי מדריך הכנה וכריכת ספרים, ואני עובד כרגע על ספר נוסף בנושא הכנת פנזינים״.
יש לך המלצה על חנויות ספרים מיוחדות באירופה?
״אני תמיד ממליץ על ביקור בירידי ספרים. ברוב הערים האירופאיות הגדולות יש אירועים כאלה. בירידים יש ריכוז גבוה של מוציאים לאור שמסתובבים בכל אירופה ומוכרים עבודות שלהם. אני אוהב את שיטת ההפצה הישירה הזו. ספרי אמן יוצאים לרוב במהדורות קטנות ולא מגיעים לתפוצה רחבה, לכן זוהי הדרך הכי טובה למצוא אוצרות. לגבי חנויות ספרים, המקום המדהים ביותר שביקרתי בו הוא "Boekie Woekie" באמסטרדם. נדהמתי מההיצע, המגוון והאיכות של הפנזינים, האמנות וספרי האמן״.
אתה יכול לספר לנו על הסדנה שהעברת בבצלאל? מתי אתה מתכנן לחזור לישראל?
״ביקרתי בבצלאל עם הסטודנטים שלי ב-2017 כחלק מפרויקט בינלאומי גדול, אהבתי מאוד את המקום. בהחלט יש תכניות להמשך שיתוף פעולה דרך האקדמיה בה אני מלמד בורשה, אבל השנה לקחתי שנת שבתון אז מקווה לחזור בשנה הבאה!״
׳הקופסא׳ הוא פרויקט הגמר של המעצבת והמאיירת עתליה אופק, סדרת ערכות יצירה לילדים שמטרתן היא פיתוח יצירתיות אצל ילדים בגילאי 7-10. כל חודש הילד או הילדה המנויים מקבלים הביתה ערכה בנושא שונה – חלל, סיפור, זמן, צבע ועולם. כאשר המטרה המרכזית היא לאפשר לילד ולילדה מרחב יצירתי ללא שיפוט ועם כמה שיותר מקום לפרשנות וביטוי אישי.
תערוכת בוגרי שנקר מציבה רף חדש בגימור ואיכות הפרויקטים, אך סובלת מבחירות אוצרותיות תמוהות. הפרויקטים המעניינים נדחסו בקומה 6, ואילו פרויקטים שהקשר שלהם לעיצוב לוקה בחסר קיבלו את הספוט המרכזי. אף על פי כן, אסף חנוכה, ראש המחלקה הנכנס בתקשורת חזותית, מביא איתו רוח חדשה שעוד עתידה לנצנץ בשנה הבאה.
פרויקטי הגמר במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר הם מהמרשימים שנראו בשנים האחרונות במכללה. בעידן פוסט קורונה, בחרו המאיירות והמעצבים לבדוק פורמטים חדשים, מעניינים וגדולים במיוחד. כל זה בשילוב אוצרות מצוינת, על אף שלטענת המחלקה – אין אוצרות כלל.
עורך ראשי ומייסד־שותף של מגזין אנקואטד. מעצב חווית משתמש, אוהב לחפור בחנויות תקליטים, לצלם באנלוגי ולספר לפני כולם על דברים מעניינים.
הרשמה לניוזלטר ←
קבוצת הפייסבוק שלנו Secret Uncoated כוללת יופי של ממתקים המתעדכנים על בסיס יומי, עם מלא אנשים טובים ←
עורך ומייסד
טל סולומון ורדי
לונדון
דורין שוורצמן
ניו־יורק
שירה סרי לוי
נועם אוחנה
נגה כהן
הפונטים באתר בחסות
פונטף – מטבעת אותיות
מגזין Uncoated מטשטש את הגבולות שבין עיצוב, אמנות, אנימציה ואיור.
Uncoated magazine blurs the lines between design, art, animation, and illustration.
ווהו! נרשמת לניוזלטר שלנו בהצלחה!
המלצה:
קבוצת הפייסבוק שלנו Secret Uncoated כוללת יופי של ממתקים המתעדכנים על בסיס יומי, עם מלא אנשים טובים ←