תגית: דפוס

דוקו.טקסט 2019 – תרבות, זהות וזיכרון

דוקוטקסט

דוקו.טקסט 2019 – תרבות, זהות וזיכרון

הספריה הלאומית בירושלים, תארח בשנה החמישית ברציפות את פסטיבל דוקו.טקסט, פסטיבל סרטים דוקומנטריים עכשויים מהארץ ומהעולם, אשר מתמקד בנושאי התרבות, זהות וזיכרון. מה לנו ולזה?
סרט ארגנטינאי בשם ״דפוס חוזר״ העוסק בדעיכת בתי הדפוס של פעם.

דוקוטקסט

זה ממש לא סוד, שבתי הדפוס של פעם, שמדפיסים עדיין בשיטת הבלט, נעלמים מן העולם וכיום מוצרי דפוס בשיטה זו הם ממתקי אספנות. מנגד, בשנים האחרונות, קבוצות של מעצבים, המביעים געגוע לדפוס וממש מחיים אותו, וראינו את זה בפסטיבל Graphic days האחרון שביקרנו בו. שם, חגגו מאיירים, דפסים ואמנים בטכניקות דפוס ישנות – דפוס בלט, משי ואפילו ריזו. 

הסרט, שנוצר על ידי פאבלו פיבטה וניקולאס רודריגז פוקס, מספר על קבוצות צעירים ארגנטינאים שהחליטו ללמוד את שיטת הדפוס מאחרון הדפסים הפועלים בארגנטינה. הסרט יוקרן ביום א׳ ה18.8 בספריה הלאומית בירושלים. 

עוד באותו היום וממש בסיום הסרט יתקיים בספריה הלאומות סיור בשם ״שיגעון הדפוס״ בו יוצגו ספרים מראשית ימי הדפוס ועד פריטי דפוס מהעשור הראשון לקום מדינת ישראל. 

יש פה ממתקים רציניים

Beastly - OH no type
untold

איפה הפונטים הכי יפים באנגלית?

יש המון פונטים יפים באנגלית, אך מי מהם הם המיוחדים, המסקרנים, המטורפים, המוזרים? אספנו לכם כמה סטודיואים מגניבים במיוחד כדי להכניס קצת תבלינים אקזוטיים לפרויקט הבא שלכםן.

קרא עוד »
untold

ארז גביש מעצב שירה בתנועה

יום אחד פנה יאיר קדר, יוצר סדרת הסרטים ׳העברים׳, שסוקרת את המשוררים והמשוררות הגדולים בשפה העברית, אל ארז גביש, מעצב גרפי ואנימטור בכיר, ובין היתר – ראש המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. יחד עם מעצבים ומעצבות נוספים, החל להיווצר לו יקום חדש, מקביל, שלא דומה לכל מה שאי־פעם דמיינתם בנוגע לשירה העברית.

קרא עוד »
Filed under: untold, אספרסו קצר, מדעTagged with: , , , , , , , , , ,

לאונרדו דה וינצ׳י? משחק ילדים!

לאונרדו דה וינצ׳י? משחק ילדים!

חגיגות 500 שנה למותו של לאונרדו דה-וינצ׳י לא פוסחות גם עלינו. לאחר ביקורו של אייקה שמידט, מנהל מוזיאון האופיצי שבפירנצה, עם סבב הרצאות על מחקרו המקיף של ליאונרדו דה וינצי. הגיע תורם של הילדים להתפעל ולהסתקרן גם הם מגאונותו של דה-וינצ׳י. 

אך אל דאגה זה ממש לא רק לילדים, מוזיאון המדע ע”ש בלומפילד שבירושלים, דאג לאצור תערוכה מרשימה ביותר בשם ״השאלות של לאונרדו״ אשר מציגה את מחקריו של לאונרדו דה-וינצ׳י בצורה מרתקת.

בשיתוף פעולה עם המרכז לתרבות איטליה בארץ ובעלי מלאכה שונים, נוצרה ונאצרה תערוכה שבמרכזה עומדת  סקרנותו חובקת העולם של לאונרדו, הנחשב בעיני רבים ל ‘אדם הסקרן בעולם’. בתערוכה, המוקדשת למייסד והמנהל הראשון של מוזיאון המדע ע”ש בלומפילד, פרופ’ פיטר הילמן שהיה מדען ואיש רנסנס רחב אופקים, מוצגים למעלה מ-40 מיצגים שונים. רבים מהם אינטראקטיביים ומזמינים את המבקרים להתנסות בהם ולהיות ב’נעליו’ של לאונרדו. התערוכה משלבת בין רישומיו של ליאונרדו לבין דגמים שנבנו במיוחד לתערוכה על פי רישומיו. 

תודות ל Musei reali שבטורינו, איטליה, ניתן להציץ ולבחון את כתב היד של לאונרדו בנושא תעופת הציפורים, (codice sul volo degli uccelli), אמנם בעותק דיגיטלי, אך האמינו לי זה שווה את זה. לעוד כתב יד שכבר הזכרנו במגזין הקליקו כאן.
 

בין מכונות התאטרון הייחודיות שנבנו בהשראה של שרטוטיו של לאונרדו:  מכונה מתופפת על תוף בורג אוויר ; ציפורים על כבל ; עגלה ממונעת אוטונומית, שלפי ההיסטוריה והאגדה של העיר פירנצה, הוצגו ההעגלה ויונה המעופפת על ידי כבל בחגיגות חג הפסחא כחלק מטקס שנחגג על ידי כל תושבי העיר.

באזור “אנלוגיות בטבע” משולבים מוצגים גדולים וייחודיים ונושאים שחקר לאונרדו דה-וינצ’י בנושא מערבולות, לב האדם, תעופת אדם, ציפורים וכו׳. 

אחד המיצגים המרכזיים בתערוכה הוא דאון ענק שבנה האמן איתמר מנדס פלור. האומנים, איתמר מנדס-פלור ונפתלי רדזינר עמלו על בניית רפליקה של הדאון הייחודי במשך שבועות והשתמשו בכלים ידניים בלבד ובאותם החומרים בהם השתמשו בתקופתו של דה וינצ’י:  עץ צפצפה מיוחד, חוטי פשתן, יריעות פשתן שנאטמו בשלאק – חומר לכה המופרש מחרק בשם לאקה ובו נעשה שימוש בתקופת הרנסנס.

אם אתם מגיעים עם קטנטנים, אחיינים או כל מי שמגיע לגובה מותניים, מקיים המוזיאון הדגמות וסדנאות המיועדים לילדים סקרנים במיוחד וכדאי יהיה להתעדכן באתר המוזיאון בכל הפרטים, כולל דרכי הגעה, שעות פתיחה, ולוח המופעים והסדנאות.

צילום: טל ברלב
אמיר נר גאון, צילום:מוני שפיר
צילום: אבי חיון

מוזמנים להציץ ברשימת האירועים מה עושים החודש? יולי 2019 המומלצים של נעה ניצני
מ-The Design Kids Tel Aviv.

יש פה ממתקים רציניים

גל צרפתי
Mixtapes

Mixtape – Gal Tsarfati

הישר מחופה הדרומי של אנגליה, אנחנו מביאים לכם פלייליסט מלא בג׳אז, סול והפתעות בסוף. גל צרפתי על עמדת התקליטים – מאייר ואבא לחתול בשם דזמונד.

קרא עוד »
unseen-חשיפה למעצבים

unseen – Oleg Fedorkov

מעצב גרפי בוגר שנקר, מתמחה במושן ולטרינג. הוקסם מהיכולות להוסיף לסיפור מימד ויזואלי נוסף על ידי אלמנטים ויזואלים בתנועה

קרא עוד »
אמנות

רושם ראשוני

6 טיפים של הצלמת איה וינד איך לצלם את האובייקטים שלכם בצורה מעניינת, שתתפוס את העין ותכניס לכם עבודה.

קרא עוד »
Filed under: untold, אספרסו קצר, מדעTagged with: , , , , , ,

קודקס סרפיניוס – 21st Century Schizoid Man

קודקס סרפיניוס – 21st Century Schizoid Man

אם חשבתם שכתבי יד הם פריטים היסטורים שנעשו אך ורק לפני המצאת הדפוס, כנראה שעדיין לא שמעתם על ״קודקס-סרפיניוס״. מה זה בכלל קודקס? קודקס היא מילה שמקורה בלטינית ומשמעותה קובץ של קונטרסים הנכרכו יחדיו, ד״א בעברית הקודקס נקרא מצחף. 

ספר זה נכתב ואויר על ידי לואיג׳י סרפיני, שהיה אדריכל ומעצב תעשייתי איטלקי בשנות ה-70. סרפיני השקיע שלוש שנים על מנת לסיים את הספר ולאחר מכן עוד כמה שנים עד שמישהו הסכים להוציא אותו לאור.

כתב סתרים זה מזכיר קליגרפיה ערבית אך נכתב משמאל לימין כמו כל שפה מערבית, עד היום לא הצליחו למצוא משמעות או לפצח את כתב החידה. לאחרונה נטען שסרפיני, באחת מהרצאותיו הסביר שאין משמעות לכתב, והוא אינו מכיל שום מידע. הסיבה היחידה שהמציא את השפה, הייתה כדי שהקורא ירגיש את התחושה שיש לילדים בזמן שמקריאים להם סיפור, הם אינם מבינים את השפה אבל רואים שהמבוגרים מצליחים להבין את משמעות האותיות ולייצר מהם צלילים בעלי משמעות.

הספר דומה בעריכתו ובאיורים המופיעים בו כתבי יד עתיקים כמו כתב יד וויניץ המכילים איורים של צמחים, בעלי חיים ואנשים בתוספת של כיתוב שלרוב מכיל תיאור מדעי של צמחים, מתכונים לתרופות והוראות לחיים בריאים יותר. לאחרונה, נטען על ידי חוקר מסוים שהצליח לפצח את הצופן של כתב יד וויניץ, אך טענה זו הופרכה לאחר מספר שעות. המשותף לשני הקודקסים זה התהודה שהם קיבלנו עם הזמן.והשוני ביניהם הוא שאת השני היה ניתן לשכפל ולהפיץ בצורה קלה יותר. לאחר שלושים שנה של עליה חדה בביקוש לקודקס, הוצאת ריזולי ניו-יורק הוציאה לאור מחדש את הספר וכך ענתה על הביקוש הרב שנוצר. 

כתב יד וויניץ- facsimile finder- 

הספר מכיל דימוים שונים ומשונים שחלקם נעשו מפורסמים במוזרות שלהם, כגון איור של זוג המקיימים יחסי מין תוך כדי טרנספורמציה לתנין ירקרק. כמו כן הספר ערוך ומאויר בצורה אחידה וזורמת, עשירה בפרטים שכן, סרפיני היה פרפקציונטס.

סרפיני, ניסה בספר להסביר איך עובדת הפלנטה הדמיונית שבדה מליבו ולכן חילק את הספר לשני כרכים. הראשון, מכיל תיאור של עולם החי והצומח, והשני את דרך החיים האנושית בעולם הקדחתני, לבוש, תחביבים ופעילויות חברתיות. אך כדי באמת להבין את השימוש וההגיון של אותם איורים יש צורך להפעיל דמיון רב. 

כריכת הקודקס המזכירה בטיפוגרפיה שלה כתבי יד מעוטרים בתקופות אחרות, מעידה אולי רק במעט על המורכבות הויזואלית המתבטאת בתוכנו של הספר.

עד היום לא לא ניתנה תשובה מדויקת או הגיונית למה נועד כתב היד הזה, והאם ישנה ביקורת מסוימת על החברה בה אנו חיים, אבל כנראה שאחד הציטוטים של סרפיני המתמצת את העשיה שלו הוא ״”אתה רואה מה שאתה רוצה לראות. אתה אולי חושב שזה מדבר אליך, אבל זה רק הדמיון שלך. “

לעיון וקריאה של הקודקס מוזמנים להיכנס לקישור הבא .

יש פה ממתקים רציניים

זאב אנגלמאיר כשושקה. צילום: דין אהרוני
The Visual Podcast

02 – אנגלמאיר מטיל ספק

המאייר זאב אנגלמאיר בקע מ״צדפה״ כשושקה לפני שלוש שנים בתערוכת היחיד, ׳הארץ המובתחת׳ בבית העיר, ומאז חייו השתנו. 

שיחה אינטימית עם טל סולומון ורדי על המוטיבציה להמשיך עם שושקה, על הפרדוקס של גבר כאישה עירומה ועל מאבק שלא נפסק.

קרא עוד »
Beastly - OH no type
untold

איפה הפונטים הכי יפים באנגלית?

יש המון פונטים יפים באנגלית, אך מי מהם הם המיוחדים, המסקרנים, המטורפים, המוזרים? אספנו לכם כמה סטודיואים מגניבים במיוחד כדי להכניס קצת תבלינים אקזוטיים לפרויקט הבא שלכםן.

קרא עוד »
untold

מה עושים החודש? ספטמבר 2019

ספטמבר הזה יהיה לא פשוט: לא מספיק שחוזרים לשגרה אחרי סוף חופשת הקיץ (ועדיין חם פה כמו בסהרה), פתאום באמצע החודש יש לנו עוד הפעם בחירות. אנחנו שוב מוצפים בתעמולה, בהתלבטויות, ובהתמודדות עם המציאות המורכבת של המדינה שלנו. אם אתם מחפשים אי של שקט בכל הבלאגן- תגללו מטה ותקראו על התערוכות היפות והאירועים המעניינים שמצאנו לכם. מזל שבקרוב יש לנו שוב פעם חגים!

קרא עוד »
Filed under: untold, אספרסו קצר, בדרך לעבודה, היסטוריה, מדע, עיצובTagged with: , , , , , , ,

Printer’s marks דגל מדפיס

Printer’s marks דגל מדפיס

מי שילך היום לפתוח ספר ימצא כריכה מעוטרת עם גרפיקה דימוי וטיפוגרפיה יפים יותר או יפים פחות. לאחר מכן בעמוד הראשון יהיה כתוב איפה הספר הודפס מי עיצב או עימד ואולי עוד סדרת מספרים. 
משהו שהמינימליזם המודרני הביא איתו לעולם הספרים – יובש! פעם הכל היה אחרת, לבית הדפוס שהיה גם המוציא לאור היה סימן יחודי והוא דגל המדפיס.

בספרים עתיקים בערך החל מהמאה ה-15 שער הספר לא היה בכריכה, שלרוב היתה כריכת עור מעוטרות באלמנטים גיאומטריים דקורטיביים, אלא בעמוד הראשון המודפס. שם, היה מופיע בגאון עיטורים, ציורים ואיורים שונים ומשונים, מבנים ארכיטקטוניים עתיקים, דמויות מיסטיות וכו׳ שהודפסו לרוב על ידי מטריצה מעץ. לאיורים אלו היתה מטרה אחת לשייך את הספר להאדם או לבית הדפוס שהייתה לו הזכות והרשות להדפיס את הספרים זהו דגל המדפיס. מעין כרטיס ביקור שהופיע בו כמובן שם המחבר, שם הספר, מקום ושנת ההוצאה וכמובן באותיות קידוש לבנה את בית הדפוס בו סודרו האותיות והודפסו. 

בדומה מאוד, לסימני משפחות האצולה של העמים והתרבויות השונות, לדוגמא : סמל משפחת מדיצ׳י בפירנצה המכיל מגן עם שישה כדורים, גם ליהודים שחיברו או הדפיסו ספרים היו סימנים משלהם. למשל סימונים של כלי נגינה על מנת לייחס למשפחות לווים, כפות ידיים עם פיסוק אצבעות לסימון משפחות כהונה או אריות לסמל שהמדפיס היה צאצא לשבט יהודה שכידוע לפי ברכת יעקב לבניו קיבל יהודה את סמל האריה. 
 
יהודים ״פשוטים״ שלא היו מיוחסים לשבטי ישראל, לא וויתרו גם הם על הסמלים ודאגו לבחור או במוטיבים הקשורים לשמם או לאמונתם – למשל נפתלי, או אדם שהיה מאמין בנביא השקר שבתאי צבי, יוסף – ציור נשר שעל כנפיו מצוירת פגישת יעקב ויוסף, מגן דוד, עץ אשל המיוחס לאברהם או לחילופין ציורים של סיפורים מקראים המרמזים על שמו של המדפיס.

נפוצים היו גם מגן דוד, עץ אשל או לחילופין ציורים מקראיים המרמזים על שם המדפיס.

ניתנה חשיבות לעיסוק המשני של המדפיס ולעיר בה הודפס הספר. למשל: סכין היה יכול לרמז על עיסוק המדפיס כשוחט או מוהל, תוי נגינה יכלו לרמז על זה שהמדפיס היה חזן או בעל קריאה

כמו כן ניתנה חשיבות לעיסוק המשני של המדפיס ולעיר בה הודפס הספר. למשל: סכין היה יכול לרמז על עיסוק המדפיס כשוחט או מוהל, תוי נגינה יכלו לרמז על זה שהמדפיס היה חזן או בעל קריאה, או הברור מאליו כסת דיו ונוצה לסימול זה שהוא דפס. לעניין הערים היה נהוג לצרף את סמל העיר או אם הודפס בירושליים היה נהוג להדפיס את תצורת המקדש. דימוי המקדש לפעמים גם הודפס בערים אחרות כדי להביא את הכמיהה לציון.


הייתם יכולים לחשוב שהיהודים היו דפסים גדולים ומהוללים ולכולם היה בית דפוס, אבל לא! את רוב ספרי הקודש היהודים (כי ספרי חול כמעט ולא היו) הדפיסו נוצרים. דוגמאות נהדרות ניתן למצוא בספרים שהודפסו בונציה על ידי משפחות קווירני או בארגאדין או קבאלי.

Schermata 2019-05-18 alle 20.32.58
Schermata 2019-05-18 alle 20.32.21

מקורות: 

דגלי המדפיסים העבריים מראשית הדפוס העברי ועד סוף המאה התשע־עשרה. 
מאת: אברהם יערי

יש פה ממתקים רציניים

איור: שרון שפיץ
אספרסו קצר

שרון שפיץ נמצאת בפרטים הקטנים

במהלך שבוע האיור-2018, לה-קולטור מציגים את תערוכת האמנות הגדולה ביותר בשבוע האיור, שיתפרש על פני סופ”ש שלם, בו יוצגו וימכרו איורים בנושא: בית. בתערוכה יציגו כ-100 מאיירות ומאיירים. הפעם, שרון שפיץ, מדברת על איור, רישום והחיים.

קרא עוד »
Filed under: untold, אספרסו קצר, היסטוריה, עיצובTagged with: , , , , , ,

Holocaust State of Mind

* סְטֵיְיט-אוֹף-מַיְינְד: מצב נפשי, מצב תודעתי, הלך רוח.

פרט מתוך הפרויקט. עיצוב: לירן חדשי

כשהייתי ילדה קטנה בבית ספר יסודי, לימדו אותי שביום השואה לובשים חולצה לבנה, עומדים בשקט בצפירה בפרצוף רציני, ומפחדים מהיטלר. כשהייתי בת 17, טסתי לפולין לראות מקרוב את מחנות ההשמדה, והסבירו לי שבשנה הבאה כשאתגייס לצה״ל, זו תהיה הנקמה המתוקה שלי בנאצים, שאני העתיד של מדינת ישראל ובזכותי לא תהיה שואה שניה. חבל לי שהזיכרון הכי חזק שלי מהמסע לפולין הוא שנישקתי בת כששיחקנו אמת או חובה באחד הלילות במלון. אבל זה כבר נושא לסיפור אחר.

אז נכון שמדובר בטראומה הפרטית של סבא וסבתא שלי, וצריך לזכור ולהנציח ולספר, אבל יש הרבה צורות של זיכרון, ונראה שהחברה הישראלית בחרה בנרטיב מאוד ספציפי.

הפוליטיקאים שלנו דואגים להזכיר לנו כל יום שאסור שהשואה תחזור, מראים לנו בדרכים שונות איך היא אורבת מעבר לפינה. התקשורת הישראלית מחזקת אותם ונהנת לפרסם כותרות עסיסיות שמושכות את העין וגורמות לנו להקליק. השמאל אומר לנו שהכיבוש לפלסטינאים הוא כמו השואה ליהודים, שהילדים בסוריה הם כמו סבא וסבתא שלנו בשנות ה-30. הימין מטפטף לנו שכל הערבים רוצים לזרוק אותנו לים בדיוק כמו שהנאצים רצו, לכן מותר ורצוי שנגן על עצמנו בכל דרך. כל האמצעים כשרים, העיקר שהשואה לא תחזור.

צל השואה מלווה אותנו כל החיים, ואני מרגישה שאנחנו נמצאים במעין “Holocaust State of Mind”. כל אסון הוא יחסי, כל החלטה היא מוצדקת, מותר לנו הכל כי רצחו את המשפחות שלנו בתאי הגזים. אנחנו נהיים יותר ויותר גזעניים, קורבניים, ולאומניים.

״אין יום שעובר בלי שמזכירים את השואה בתקשורת הישראלית״. 

את המשפט הזה אמרה לי אמא שלי. היא שמעה את התיאוריה הזו מד״ר סיגל ברקאי, מרצה שלה בסמינר הקיבוצים. המשפט הזה לא יצא לי מהראש. עניין לבדוק אם יש בו אמת, רציתי להבין איך נראית השואה בתקשורת, והוא היה נקודת הפתיחה לפרויקט הגמר שלי במנשר.

בחרתי להתמקד בשלושת העיתונים היומיים הגדולים בישראל: ״הארץ״, ״ידיעות אחרונות״ ו״ישראל היום״. בכל בוקר במשך חודשיים, פתחתי את העיתונים וחיפשתי אזכורים לשואה, מילים ששייכות לשיח כמו גרמניה הנאצית, היטלר, אייכמן, אושוויץ, אנה פרנק, ועוד. כשמצאתי מילה, סימנתי אותה במרקר צהוב.

ערימות עיתונים בסלון. צילום: לירן חדשי

תוך כדי המחקר, כשכבר התחילו להיערם לי בסלון שלוש ערימות ענקיות של עיתונים, הבחנתי שהתוכן מגוון ויש הבדל בין סוגי הכתבות וההקשרים לשואה. חילקתי את הכתבות לשניים:

1. כתבות שעוסקות בשואה. למשל, כתבה על העלאת קצבאות לניצולי שואה (שקל אחד ליום, סיפור אמיתי). קראתי להן ״כתבות ניצוֹל״.

2. כתבות שמנצלות את השואה, להן קראתי ״כתבות ניצוּל״. מה זאת אומרת ניצוּל? כתבות שבהן שיח השואה הוצא מהקשרו והמילים משמשות להעברת מסר אחר. למשל, פרסום ציוץ של דונלד טראמפ:

״יריבים נוכלים מנסים להקטין את הניצחון שלנו עם חדשות מזויפות. זה מצב מביש. האם אנו חיים בגרמניה הנאצית?״

(ישראל היום, 12.1.17)

או טור בידיעות אחרונות שכתב יאיר לפיד, יו״ר מפלגת ״יש עתיד״:

״אבא היה ניצול שואה. בסוריה נרצחים ילדים. עשרות אלפי ילדים רעבים ונידונים למוות, כמו שהוא היה״.

(ידיעות אחרונות, 28.12.16)

וגם רוגל אלפר, בדרכו העדינה, הצביע בדיוק על החיבור הבעייתי בין שואה, יהודים וערבים:

״לוסי אהריש היא באמת ערביה טובה. היא כינתה את המתרחש בחאלב ״שואה״. זה כמובן מונח שמעורר הזדהות אוטומטית, מותנית, אצל יהודים״.

(״הארץ״, 23.12.16)

בסוף החודשיים אספתי את כל הנתונים וגיליתי שכולם מנצלים את השואה. מכל קצוות הקשת הפוליטית ובכל הזדמנות. היא מחזקת כל דעה ומעצימה כל טיעון.

יצרתי שלושה ספרים. ספר לכל עיתון. בכל ספר היו מרוכזים הנתונים הרלוונטים. כל עמוד בעיתון שבו היה אזכור לשואה, קיבל עמוד משלו בספר. לשני סוגי הכתבות, הניצוֹל והניצוּל, נתתי שני צבעים שונים, כדי שיהיה ניתן להבחין בקלות האם מדובר בכתבה על השואה או כתבה שמנצלת את השואה. כתבה על השואה (ניצוֹל)- קיבלה מרובע בצבע שחור. כתבה שמנצלת (ניצוּל)- קיבלה מרובע צהוב. גודל המרובע נקבע על ידי הגודל המקורי של הכתבה, גודל של אחד לאחד.

תהליך העיצוב - הפשטה של האלמנטים בעיתון

הקורא המדפדף בספר יכול להבין במהירות את מקומה של השואה בתקשורת. בצלילה יותר מעמיקה אפשר להבין כמה מתוך הכתבות עסקו בשואה וכמה השתמשו בה למטרות אחרות, באילו מילים בחרו הכותבים להשתמש, מה היה ההקשר שבגללו נעשה השימוש בשיח השואה, האם זה היה ציטוט של פוליטיקאי או בחירה מכוונת של הכתב? מה המסר שרצו להעביר לנו? האם אמפתיה? רחמים? הפחדה? שנאה?

בסופו של דבר רציתי שהפרויקט יעלה את המודעות לנוכחות העצומה של השואה בחיי היומיום שלנו. על ידי תמצות כל המידע שנחשפתי אליו בחודשיים האחרונים והבאתו בצורה ויזואלית, ברורה וקריאה, יכולתי להציג את נוכחות השואה כעובדה חזותית בעלת נפח ממשי, ולהוציא אותה מההקשר המקובל.

הפרויקט נעשה בשנת 2017 אך הנושא ממשיך להיות רלוונטי גם היום, ולדעתי רק ילך ויהיה יותר נוכח עם ההתחזקות של הגורמים הקיצוניים בעולם, עם עליית השנאה כלפי מהגרים ומיעוטים, ועם הסובלנות שהולכת ונעלמת. כנראה שהשואה תמשיך לככב בכותרות הראשיות בכל פעם שביבי או טראמפ ישוו את פוטין להיטלר או את איראן לגרמניה הנאצית, כי זה לוחץ על כל הנקודות הרגישות של עם ישראל וזה עושה את העבודה. אבל אולי אצליח לגרום למי שקורא את זה לצרוך את החדשות בצורה מודעת וביקורתית, לחשוב מה עומד מאחורי המילים האלו, מה האינטרס של מי שכתב את הדברים. אנחנו יכולים לבחור למה להאמין ובמה להטיל ספק, אולי לבחור את המילים שלנו קצת יותר בקפידה ובכך לתת לשואה את הכבוד שמגיע לה. להמשיך לספר ולהזכיר את ההיסטוריה, אבל לא לתת לה לנהל את חיינו.

קישורים:

liranhadashi.com

The full project

אינסטגרם: liranhadashi

הפרויקט נעשה במסגרת לימודי תקשורת חזותית במנשר, יולי 2017.

ראש מחלקה: עמית טריינין

מנחה: רונה שפיזמן

 

יש פה ממתקים רציניים

Mixtapes

Mixtape – DAR GOLAN‏

במהלך שבוע האיור-2018, לה-קולטור מציגים את תערוכת האמנות הגדולה ביותר בשבוע האיור, שיתפרש על פני סופ”ש שלם, בו יוצגו וימכרו איורים בנושא: בית. בתערוכה יציגו כ-100 מאיירות

קרא עוד »
Beastly - OH no type
untold

איפה הפונטים הכי יפים באנגלית?

יש המון פונטים יפים באנגלית, אך מי מהם הם המיוחדים, המסקרנים, המטורפים, המוזרים? אספנו לכם כמה סטודיואים מגניבים במיוחד כדי להכניס קצת תבלינים אקזוטיים לפרויקט הבא שלכםן.

קרא עוד »
Filed under: untold, היסטוריה, להכניס למצב טיסה, עיצובTagged with: , , , ,