בספרים עתיקים בערך החל מהמאה ה-15 שער הספר לא היה בכריכה, שלרוב היתה כריכת עור מעוטרות באלמנטים גיאומטריים דקורטיביים, אלא בעמוד הראשון המודפס. שם, היה מופיע בגאון עיטורים, ציורים ואיורים שונים ומשונים, מבנים ארכיטקטוניים עתיקים, דמויות מיסטיות וכו׳ שהודפסו לרוב על ידי מטריצה מעץ. לאיורים אלו היתה מטרה אחת לשייך את הספר להאדם או לבית הדפוס שהייתה לו הזכות והרשות להדפיס את הספרים זהו דגל המדפיס. מעין כרטיס ביקור שהופיע בו כמובן שם המחבר, שם הספר, מקום ושנת ההוצאה וכמובן באותיות קידוש לבנה את בית הדפוס בו סודרו האותיות והודפסו.
כמו כן ניתנה חשיבות לעיסוק המשני של המדפיס ולעיר בה הודפס הספר. למשל: סכין היה יכול לרמז על עיסוק המדפיס כשוחט או מוהל, תוי נגינה יכלו לרמז על זה שהמדפיס היה חזן או בעל קריאה, או הברור מאליו כסת דיו ונוצה לסימול זה שהוא דפס. לעניין הערים היה נהוג לצרף את סמל העיר או אם הודפס בירושליים היה נהוג להדפיס את תצורת המקדש. דימוי המקדש לפעמים גם הודפס בערים אחרות כדי להביא את הכמיהה לציון.
הייתם יכולים לחשוב שהיהודים היו דפסים גדולים ומהוללים ולכולם היה בית דפוס, אבל לא! את רוב ספרי הקודש היהודים (כי ספרי חול כמעט ולא היו) הדפיסו נוצרים. דוגמאות נהדרות ניתן למצוא בספרים שהודפסו בונציה על ידי משפחות קווירני או בארגאדין או קבאלי.
מקורות:
דגלי המדפיסים העבריים מראשית הדפוס העברי ועד סוף המאה התשע־עשרה.
מאת: אברהם יערי
נועם קיסר, עדיין חייל בחיל האוויר, לקח השראה מתורנויות מטבח ושמירה והחליט להפוך את החוויה שלו לסרט אנימציה קצר ומסקרן. הוא חולק איתנו את תהליך היצירה וסקיצות שרואות אור לראשונה.
מעצב האופנה שחר גלר עיצב ותפר את ״הצל הפנימי״, קולקציית גמר במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר זוכת פרסים.
בקולקציה הוא חושף ומסתיר אלמנטים שונים בגוף ובדימוי העצמי, ומעביר מסרים פילוסופיים דרך הבגדים.
השנה, אירוע לה קולטור שיתרחש בשבוע הקרוב גדוש בשיתופי פעולה מעניינים.
אחד מהם הוא של רותם פייפר ויהונתן מילוא לויטס, בו, יצרו גופים מקרמיקה ועליהם רשומים אקספרסיביים.
ווהו! נרשמת לניוזלטר שלנו בהצלחה!
המלצה:
קבוצת הפייסבוק שלנו Secret Uncoated כוללת יופי של ממתקים המתעדכנים על בסיס יומי, עם מלא אנשים טובים ←
