״קונספט מהותי בקליפ הוא התפיסה הפרופורציונלית. ההבדל בין קטן וגדול הוא תפיסתי ויחסי לחלוטין. ערימת האבנים הקטנה (רוג'ום) שפותחת את הקליפ מתגלה בעצם כהר ענק. הבד ממנו עשויי הבגד מתגלה כמדבר אינסופי. לאורך הקליפ לא ברור מי יותר גדול ממי  – זה הכל שאלה של פרספקטיבה. העולם שבתוך הגוף שלנו, בתוך הנפש שלנו, הוא בגודל של הקוסמוס כולו. ההבנה שלהביט ממש פנימה ולהביט ממש החוצה מוביל לאותם רמות של מיקרו רזולוציות. בעיני זה פשוט מיינד בלואינג.

מתוך הדימויים האלה גבריאל הלך וברא עולם ויזואלי. ואז הדמויות הגיעו. אני רוצה שהכל יהיה בצבע אחד קונקרטי. ואז גבריאל הביא את הטוויסט בגוון ואז לצבע השלישי. היה ברור לשנינו כל הזמן שהיצירה משותפת. זה פיס של שנינו. אני לא "שכרתי" אותו והוא לא "שכר" אותי. כך נוצר עולם שמתאר את שנינו בצורה מדוייקת. מין בלנד של נזירים מודרנים, רוחניים, שופעים ביצירה – עמוק בחוויה החושית, רק בלי הקטע של ההתנזרות ;).

היה מהותי מבחינתנו ששנינו נהיה מאוהבים בקליפ ושלמים עם כל פיסה בו, וכך, מתוך תקשורת רצופה, הצלחנו לבנות עולם שמדבר את שנינו. המסע הזה שנבנה פריים אחר פריים מזמין את הצופה לקחת הפסקות קצרות מהשגרה, לאפשר לנפש ולגוף להתמזג ולהיכנס למיינדסט של התבוננות. 

אחרי שסיימנו אותו, הרגשנו שזה משהו שראוי להיות בתחרויות ופסטיבלים של אנימציה ווידאו בכללי, והתחלנו להגיש אותו למקומות דרך Film Freeway (פלטפורמה פשוטה ונוחה ליצירת קשר עם פסטיבלים לסרטים). המהלך הזה הוביל להשתתפות באיזה תשעה פסטיבלים די רציניים, בחלקם זכינו, בחלקם אנחנו בגמר ומחכים לעדכונים. זה סופר מגניב עבורינו לקבל כאלה פידבקים מעולים על פיס שהשקענו בו את הנשמה. כיף לדעת שיש מקום לאמנות איכותית בעולם ושנינו כבר מחכים להזדמנות הבאה לשתף פעולה״.