תגית: איור

מאיירות פמיניסטיות ששוברות את החוקים

Ashley Lukashevsky - REI Co-op’s ‘Force of Nature’

מאיירות פמיניסטיות ששוברות את החוקים

זיו הנאור מגלה לכן על כמה מאיירות פמיניסטיות ששברו את החוקים ואולי, שאתן עדיין לא מכירות.

כשגדלתי והתבגרתי, אף אחד לא סיפר לי איך לאהוב את הגוף שלי. כאמנית, חיפשתי דרך לתעל את התסכול שבי, ועם הזמן גיליתי דרך המדיות החברתיות אמניות פמינסטיות מרחבי העולם שיוצרות איורים מעוררי השראה המשקפים דימויים כנים מאד של נשים אמיתיות, אהבה עצמית וכוח נשי. אותן בחורות לא פוחדות להשתמש בכישרון שלהן ככלי מחאה, ועל הדרך מלמדות אותי כל יום שיעור או שניים על איך להיות אמיצה. אגלה לכן על כמה מאיירות פמיניסטיות ששברו את החוקים ואולי, שאתן עדיין לא מכירות.

אפתח עם הפייבוריטית האישית שלי, פלורנס גיבן. בגיל עשרים בלבד היא הספיקה להיבחר כמשפיענית השנה של מגזין קוסמופוליטן לשנת 2019, לככב בקמפיינים של טינדר בכל לונדון והיא אף עתידה להוציא לאור ביוני 2020 ספר שיעסוק באג’נדות שלה- וכעת מככב בטופ רשימת ה-Best Sellers בקטגוריית היסטוריה של נשים ואמנות באמאזון.

האיורים של פלורנס באים להעצים נשים בכל גיל ומגדר, דרך אמירות נחרצות על סלאט שיימינג, מערכות יחסים תלותיות, אהבה עצמית ועוד. בפונט פסיכדלי, סיקסטיזי, צבעוני ומתקתק, פלורנס מאיירת משפטים כמו “I am the love of my own life”, או “it’s a wonderful day to dump him”. בראיון שנתנה למגזין Independent הסבירה כי “אני רוצה לעודד נשים להטיל ספק בעולם שהן נולדו לתוכו, ושימצאו בתוכן כוחות להבין למה אסור להן להתפשר עבור פחות ממה שמגיע להן”.

התהליך היצירתי שלה החל לפני שנים ספורות כשנרשמה ללימודי אופנה שם נחשפה לאיור לראשונה, ומהם פרשה לאחרונה בכדי שתוכל להפוך את האיור למפעל חייה. ובכן פלורנס, אני ואת באותו הגיל. אפשר שנהיה חברות?

מספיק מבט אחד חטוף באיורים של לורה קלאגן כדי להבין איזה פורטרט עוצמתי של דור היא מציגה באמצעותם. חדרי שינה מבולגנים, נשים שלא מורטות שיער גוף ועוד. מסרבת לתכתיבים בנאליים ומציגה את ה״מכוער״ כיפה. מתי לאחרונה קיבלתם תמונת מראה אותנטית לנערות ונשים בשנת 2019? מבין האיורים שלה – נשים בכל הגדלים שיושבות בחדר השינה שלהן תוך שהן מסתכלות בפלאפון או בוחנות את הגוף שלהן. נשים עם חיג’אב, נשים שמשחקות כדורגל וכאלו שיושבות על האסלה ועוסקות בעניינן. 

היא מאיירת עם צבעי מים ודיו, מה שמסייע לה להדגיש את הגיוון הפיזי של הדמויות שהיא יוצקת לכל חדר דמיוני שלה. כך כל בחורה יכולה להזדהות עם הדימויים של לורה, ואין ספק שגם אני בעצמי הצלחתי לראות את עצמי בכמה מהם.

כוח, כוח, כוח. אני מביטה באיורים של אשלי לוקשבסקי וזה כל מה שאני סופגת. האיורים שלה באים לנטוע כוח, מחאה ואקטיביזם באלו שמתבוננים באמנות שלה, ובחייאת כמה שזה עובד עליי טוב – היא עושה לי חשק לקחת שלט ולצאת לרחוב.

היא משתפת פעולה עם מגוון רחב של ארגונים, מבין החשובים שבהם Planned Parenthood ויצרה עבורם סדרת איורים שמעודדים מיניות בריאה. התרומה האומנותית שלה כל כך חשובה, בייחוד כשבשנה האחרונה ראינו איך לאנשים בעמדות בכירות בעולם היה את האומץ לחתום על חוקים שנוגדים זכויות נשים, בייחוד בנושא הפלות. ואולי מאיירים ישראלים שיפעלו כמו אשלי בשילוב ידיים עם ארגוני נשים – הם מה שצריך כאן בישראל כדי להסיר את השיימינג שמעל הנושא ולשנות את השיח.

למאיירת פולי נורטון יש סגנון שאני לא יכולה להוציא מהראש. האיורים שלה, אותם היא יוצרת בעט ואז סורקת וצובעת במחשב – הם מטלטלים ואפלים. היא לא משאירה את השדים שלה בפנים, אלא מוציאה אותם החוצה – כל איור שלה מזוהה באמצעות השד האדום שמופיע בו. לפעמים הוא מטיל אימה, מקיים יחסי מין, או מהווה חלק בלתי נפרד מדמות האישה שמאוירת לצדו. הם ביטוי לעצב והכעס שיש באותה אישה, דימוי לרגשות העזים שמלווים את פולי בעת הכנת האיור. היא אותנטית באופן שלעתים לא מחליק בגרון, אבל זה מה שעושה אותה מאיירת אדירה בעיני.

רק לאחרונה ציינו שנתיים למהפכת #MeToo שחוללה שינוי עצום בשיח החברתי, כאשר הפלטפורמות שהיוו המקפצה לכך הן הרשתות החברתיות. המאיירות הללו משתמשות בפלטפורמות האלו ומבינות את הכוח שנמצא להן בידיים. בכל יום הן משחררות לעולם מסרים אומנותיים שמתורגמים לשינויים אמיתיים – ועוד היד נטויה מבחינתן כאשר הן אוחזות דף, מברשת ועט ביד השניה.

יש פה ממתקים רציניים

untold

האסון בונציה והביאנלה

אחרי המבול: השיטפון בונציה הוא תמרור אזהרה גדול יותר מהתערוכות בביאנלה. הוא מדגיש את נקודות התורפה של הביאנלה הנוכחית, שעל אף היותה חזקה, רלוונטית מאד ומקורית, נותרת מצבה אילמת לשינוי שהאנושות היתה צריכה, ונראה שלא תשיג בעזרת תערוכות כאלה.

קרא עוד »
untold

מה עושים החודש? דצמבר 2019

לא יאומן, 2019 אוטוטו מסתיימת. זה הזמן להרהר קצת על השנה שחלפה לה ולהבין מה הספקנו, איך גדלנו, מה למדנו ואילו פרוייקטים אנחנו עדיין חולמים לפתח ולעצב בעתיד. אז קדימה, תתחילו את רשימת ה-״ניו יירס רזולושנז״ שלכם, ועל הדרך בקרו בכמה מהאירועים המומלצים אצלנו, שיתנו לכם השראה והכוונה לקראת 2020. ושיהיה חנוכריסמס שמח!

קרא עוד »
Filed under: untold, אספרסו קצרTagged with: ,

לה-קולטור עמודים בערפל

לה-קולטור עמודים בערפל

השנה, אירוע לה-קולטור שיתרחש בשבוע הקרוב גדוש בשיתופי פעולה מעניינים. לצד מגזין A5 וג׳לדה, רותם פייפר ויהונתן לויטס יצרו מיצב כדי קרמיקה ועליהם רשומים אקספרסיביים הנותנים פרשנות ויזואלית לנושא התערוכה ״רוח/חפץ״.

״רוח/חפץ״, זהו הנושא שנבחר לתערוכת לה-קולטור שתפתח השנה את אירועי שבוע האיור התל-אביבי. על פי הקול-קורא על היוצרים לתת פרשנות ויזואלית לחפצים, בלעדיהם אנו עירומים, הן באופן המילולי והן באופן הרוחני.
תחת המטריה הזאת חברו מארגני לה-קולטור למגזין A5 ולג׳לדה טורס כדי ליצור מעטפת עשירה של רבדים בתוך חלל התצוגה. בערב הפתיחה, לצד השקת הגיליון היחודי של המגזין האהוב תוצג קולקציית מטפחות וטי-שירטים שנוצרו בקפידה על ידי נבחרת של מאיירים מקעקעים ומעצבים.

עמודים בערפל

יהונתן מילא לויטס

הסכמתי לפצוח בשירה בארץ זרה,
להיות הד שלך.

רצים מסביב לעמודים,
כמו לתפוס רוח.
תנועה סיבובית בעומק,
יציאה ממימד שטוח.

אנחנו,
מחוספסים,
שבירים,
שריפה,
אובייקט,
עומדים זקופים,
מביטים אל קימורים.

ואני אדם קדמון,
חורט על קירות מערה,
תיעוד – 
שנינו לא טובים במילים.

אחד משיתופי הפעולה שעליו עובדים כבר מספר חודשים, האמנית רותם פייפר והרשם יהונתן לויטס, הוא אחד מהשאפתנים שנוצר בין כותלי התערוכות של לה-קולטור. מקבץ כלי חרס בצורת עמודים שהוכנו על ידי רותם, עליהם נרשמו דימויים שונים הנותנים פרשנות למושג ״רוח״.
מה שמעניין השנה, היא ההתייחסות הבלתי נמנעת לדימויים תלת מימדיים ולא רק לעבודות דו מימד התלויות על הקיר. אני מקווה שגם בתערוכות הבאות יפתח הקול-קורא להגשת הצעות של אובייקטים תלת מימדיים – ובכך ירחיבו לה-קולטור את פעילותם. 

שיתוף הפעולה התחיל לאחר היכרות שטחית של רותם ויהונתן, באחת מהתערוכות של לה-קולטור, בה נתקלה בעבודות של יהונתן המתאפיינות בפראיות וחייתיות, העומדות בניגוד מוחלט לטעמה הויזואלי של רותם הנקי וסימטרי.אף על פי כן, בין השניים נוצרה הכימיה המאפיינת שיתופי פעולה יצירתיים.

מי שעקב אחר איוריו של יהונתן, הן בתערוכות לה-קולטור והן במגזין שלנו בעבר, יכול לראות קו יותר מחוספס וישיר המעבירים מסר בוטה. הפעם, בחר יהונתן בקו פואטי המוביל את הצופה אל עבר המסר, ״ללא לצרוח לו באוזן, אלא לפתות אותו אל הרעש שנמצא בשקט״, כהגדרתו.

2019-11-16_0010

המיצב האמנותי החל כפורמט שטוח של צלחות חימר עליהן יהונתן רשם רישומי נוף
אל-זמניים, אבל במהרה איתגרו אחד את השני בכלים בעלי נפח, שם הקו הרישומי יותר מופשט. תהליך העבודה התאפיין כמשחק פינג-פונג אומנתי: הכלים שהוכנו על ידי רותם, הובאו לחלל העבודה של יהונתן, ועליהם רשם דימויים שונים. לאחר מכן, נפתח דיאלוג בין האמנים לגבי התוצרים, עד שלבסוף הוחלט ללכת על רישומים עם עיפרון קרמי בקו שחור, מחוספס ופראי. בתערוכה יוצגו כ-32 פריטים, בטווח מחירים נגיש בהחלט (170₪-400₪) שיעשה לכם נעים לכיס ולבית. 

לה־קולטור 

חפץ / רוח

בשיתוף מגזין A5 וג׳לאדה

תערוכה רשמית שלשבוע האיור 2019″

21-23.11.2019

21.11 חמישי 18:00 – 23:00 | פתיחה חגיגית 

22.11 שישי   11:00 – 17:00

23.11 שבת   11:00 – 20:00

גלריה מזאה 9, תל אביב, בית הצעירים של תל אביביפו

דימויים נוספים מהתערוכה

יש פה ממתקים רציניים

untold

האסון בונציה והביאנלה

אחרי המבול: השיטפון בונציה הוא תמרור אזהרה גדול יותר מהתערוכות בביאנלה. הוא מדגיש את נקודות התורפה של הביאנלה הנוכחית, שעל אף היותה חזקה, רלוונטית מאד ומקורית, נותרת מצבה אילמת לשינוי שהאנושות היתה צריכה, ונראה שלא תשיג בעזרת תערוכות כאלה.

קרא עוד »
untold

מה עושים החודש? דצמבר 2019

לא יאומן, 2019 אוטוטו מסתיימת. זה הזמן להרהר קצת על השנה שחלפה לה ולהבין מה הספקנו, איך גדלנו, מה למדנו ואילו פרוייקטים אנחנו עדיין חולמים לפתח ולעצב בעתיד. אז קדימה, תתחילו את רשימת ה-״ניו יירס רזולושנז״ שלכם, ועל הדרך בקרו בכמה מהאירועים המומלצים אצלנו, שיתנו לכם השראה והכוונה לקראת 2020. ושיהיה חנוכריסמס שמח!

קרא עוד »
Filed under: untold, להכניס למצב טיסהTagged with: , , , , , ,

03 – פרופ׳ מרב סלומון מוציאה לאור

פרק 3

מרב סלומון מוציאה לאור

22/10/2019

המאיירת פרופ׳ מרב סלומון חלמה בשנים האחרונות להקים הוצאת ספרי איור למבוגרים, וכך נולדה Salomon & Daughters ב־2016. מאז יצאו לאור באנגלית שלושה ספרים וספרון, וכנראה שבחיים לא הייתם מזהים שמדובר בהוצאה ישראלית. כל ספר עם מאייר אחר, ובימים אלו מתבשלת לראשונה גירסא עברית לספר האחרון שיצא.

שיחה אישית עם טל סולומון ורדי על הדרך שעברה עם ההוצאה לאור, הפרינטים שקדמו להוצאה והתוכניות המסקרנות לעתיד.

צילום: ליה דקל
הפרק מוקדש לנעמה אבן טוב ז״ל
Good Houseplanting - Alon Braier. Photography: Aya Wind
Good Houseplanting - Alon Braier. Photography: Aya Wind
צמח בית - אלון בראייר
תוכן שיווקי שכיף לצרוך!

Salomon & Daughters

אתר ההוצאה ממנו ניתן לרכוש את הספרים:
https://www.salomondaughters.com

פייסבוק
https://www.facebook.com/salomondaughters

אינסטגרם
https://www.instagram.com/salomondaughters

הפורטפוליו של פרופ׳ מרב סלומון
http://www.meravsalomon.com

יש פה ממתקים רציניים

untold

האסון בונציה והביאנלה

אחרי המבול: השיטפון בונציה הוא תמרור אזהרה גדול יותר מהתערוכות בביאנלה. הוא מדגיש את נקודות התורפה של הביאנלה הנוכחית, שעל אף היותה חזקה, רלוונטית מאד ומקורית, נותרת מצבה אילמת לשינוי שהאנושות היתה צריכה, ונראה שלא תשיג בעזרת תערוכות כאלה.

קרא עוד »
untold

מה עושים החודש? דצמבר 2019

לא יאומן, 2019 אוטוטו מסתיימת. זה הזמן להרהר קצת על השנה שחלפה לה ולהבין מה הספקנו, איך גדלנו, מה למדנו ואילו פרוייקטים אנחנו עדיין חולמים לפתח ולעצב בעתיד. אז קדימה, תתחילו את רשימת ה-״ניו יירס רזולושנז״ שלכם, ועל הדרך בקרו בכמה מהאירועים המומלצים אצלנו, שיתנו לכם השראה והכוונה לקראת 2020. ושיהיה חנוכריסמס שמח!

קרא עוד »
Filed under: The Visual PodcastTagged with: , ,

הספר ׳גינה להשכיר׳ יציל לכם את הצמחים

גינה להשכיר - בלה פוטשבוצקי

הספר ׳גינה להשכיר׳ יציל לכם את הצמחים

בלה פוטשבוצקי, מאיירת ומעצבת גרפית, הצילה צמחים לחברים, והפכה את התחביב לספר – ׳גינה להשכיר׳ – מדריך מקיף בצורת ספר מאויר וקליל במסגרת פרויקט הגמר בשנקר לפני שנתיים. במקום ללכת על קמפיין מימון המונים קלאסי כפי שעושות מאיירות רבות, הגיעה פניה מהוצאת מודן להוציא את הספר לאור בהפצה רחבה. ראיון אורגני על ההבדלים בין הספרים והתהליך שעברה עם הפרויקט.

בלה פוטשקובסקי
בלה פוטשבוצקי

ספרי לנו מי את, ואיך הכל התחיל?

״בלה, אני בת 30, מאיירת ומעצבת גרפית פרילנסרית.

איור, ציור ואמנות היו תמיד חלק בלתי נפרד מהחיים שלי והסביבה שלי. אמא שלי אמנית ומהרגע שלמדתי להחזיק כלי כתיבה אמא שלי דאגה שיהיו לי מכחולים, צבעים ועפרונות והאהבה לאיור הגיעה מהבית. זה כמובן עזר שהייתה לה גינה יפהפיה ועציצים בכל מקום שאפשר לרשום ולקבל מהם השראה.

לשנקר הגעתי בכלל כסטודנטית לאופנה, אבל די מהר שמתי לב שאני נהנית הרבה יותר מקורס איור אופנה מאשר תהליך העיצוב והתפירה עצמם של הבגדים ואחרי סמסטר עזבתי את המחלקה והתקבלתי לתקשורת חזותית.

את התואר סיימתי לפני שנתיים, ופרויקט הגמר שלי בעצם היה גרסא מוקדמת של הספר הזה, שאחר כך עבדתי על לחדש אותו ולהוציא אותו לאור ובמקביל עבדתי כפרילנסרית״.

סקיצה מתוך הספר. איור: בלה פוטשבוצקי
סקיצה מתוך הספר. איור: בלה פוטשבוצקי
סקיצה מתוך הספר. איור: בלה פוטשבוצקי
סקיצה מתוך הספר. איור: בלה פוטשבוצקי
׳גינה להשכיר׳ - פרויקט הגמר של בלה
׳גינה להשכיר׳ - פרויקט הגמר של בלה

ספרי על פרויקט הגמר – איך התחיל התחקיר, מי הנחו את הפרויקט, ואיך הייתה החוויה באופן כללי?

“הפרויקט התחיל מתוך הבנה שקיים איזשהו חוסר. מאז שעברתי לגור לבד למדתי עם הזמן לטפח עציצים וצמחיה ותמיד היו לי פינות ירוקות בכל הדירות שעברתי. אז חברים היו שולחים לי תמונות של עציצים חולים ושואלים איך להציל אותם. פתאום הבנתי שיש פה הזדמנות לייצר מדריך מסודר, ברור ונגיש שנותן את החוקי מפתח הבסיסיים כדי לגדל צמחיה בריאה משגשגת – והפרויקט צמח מתוך החוסר הזה. 

בתיה קולטון ורחל דהן ליוו את התהליך על כל הגלגולים שלו והוא לאט לאט הפך להיות מדריך של ממש, עם חלוקה לא שגרתית שלא מדברת על עונות השנה, אלא על קבוצות צמחים שונות שמתאימות לגידול בבית בתנאי תאורה שונים. צמחי תבלין, צמחים שאפשר לגדל בתאורה נמוכה, סוקולנטים וכולי. וכמובן פרק פותח שנותן את הבסיס. כשסיימתי את התואר בשנקר, מודן התעניינו בפרויקט והוא חודש ויצא לאור שזה מאד מאד מרגש אותי

העבודה על הפרויקט מאד מילאה אותי. הרגשתי שיש פה הזדמנות ליצור משהו שמדבר בשפה שלי, שהוא מצד אחד מאד מקצועי ומעביר את האינפורמציה ומצד שני מלא בהומור ובכיף״.

גינה להשכיר - בלה פוטשבוצקי
גינה להשכיר - בלה פוטשבוצקי

יש פה מהלך מעניין. לרוב סטודנטיות פותחת בקמפיין הדסטארט ומוציאות לאור באופן עצמאי. מה היו השיקולים לא להוציא באופן עצמאי? מה היתרונות והחסרונות בעבודה עם הוצאה לאור?

״להרים פרויקט כזה לבד יכול להיות מאד לא פשוט. צריך ללמוד ולהבין איך ואיפה להדפיס ולכרוך את הספר בכמות גדולה, לעשות עבודת שיווק מאד מאסיבית ולעבוד בזה מסביב לשעון. הוצאת מודן היא ההוצאה הגדולה בארץ וידי התמנון שלה ארוכות משלי. הרגשתי שהם יוכלו לתת לספר את הבמה שאני לא הייתי בטוחה שאצליח לתת לה בעצמי, ואני שמחה על זה. זה איפשר לי לעבוד על האיורים בנינוחות ולהנות מהתהליך״.

מהרגע שמודן פנו, איך זה התפתח?
מה ההבדלים העיקריים בין פרויקט הגמר לספר יצא?
ועד כמה היית מעורבת בתהליך ההדפסה?

״נקבעה פגישה עם המנכ”לית רוני מודן ומנהלת המערכת של מודן, קרן אורי, ודיברנו על הספר. איך אני רואה אותו, מה יהיה האופי שלו, מי יהיה היועץ המדעי וכולי.

הספר כמו שהוא היה בפרויקט הגמר היה דק בהרבה מהתוצר הסופי שיצא לאור. היו אמורים להיות בו עוד שני פרקים ובגלל חוסר זמן, חוסר שינה ולחץ שמגיעים עם עבודה על פרויקט גמר, נאלצתי לוותר עליהם. אז אחד הדברים העיקריים שמודן ואני הסכמנו שצריך לעשות זה להוסיף לו עוד נפח ועוד אינפורמציה. להוסיף עוד סוגי צמחיה לפרקים הקיימים וגם להוסיף את הפרקים שהיו חסרים. למדתי באופן הזה המון, והייעוץ המדעי של יאיר גולדברג היה יקר מפז.

חוץ מזה חשוב לציין שהתחלנו לחדש את הספר משהו כמו שנה אחרי שסיימתי את התואר. שנה שבה התפתחתי בעצמי כמאיירת ומעצבת ולמדתי הרבה, אז היה לי חשוב גם לאייר הרבה מהצמחיה מחדש

העבודה מול עדה ורדי, המעצבת שעבדה על הספר היתה די חלקה ועשינו את ההחלטות ביחד. זה כן מגיע עם פשרות לפעמים, אבל אני חושבת שבסופו של דבר זה יצא לטובה. היו גם דברים שרצו להוריד ולי היה חשוב להשאיר, אז התעקשתי״.

גינה להשכיר - בלה פוטשבוצקי
גינה להשכיר - בלה פוטשבוצקי

מה למדת על עצמך בהוצאה של הספר? והאם יש שאיפה לתרגם אותו לאנגלית?

״הייתי צריכה ללמוד להיות חצופה לפעמים ולדרוש, למרות שאני בן אדם מאד רגיש ומופנם לרוב. זה חשוב באופן כללי כשעובדים מול לקוחות, וזה לא תמיד קל. למדתי לבטוח בעצמי, בעין שלי ובתחושת הבטן העיצובית שלי.

בהחלט יש שאיפה לתרגם אותו לאנגלית ולעוד שפות, אני הייתי גם ממש שמחה לתרגם אותו לערבית. אני ממש מקווה שהספר יצליח מספיק בשביל שתהיה התעניינות בתירגום שלו.קצת לא יודעת איך נתרגם את הכותרת האהובה עלי בספר – ׳פולניה – על צמחים שיושבים לבד בחושך׳, נצטרך למצוא מתרגם יצירתי״.

וברמת החומרים, מה ההבדל בין הספרים? יש השבחות מוגזמות?

״הכריכה של פרויקט הגמר היתה מנייר דמוי בד מה שנתן לה מראה שמאד חיבבתי של ספרים ישראליים משנות החמישים והשישים. אבל זו היתה כריכה שנשחקה מאד בקלות מכל מגע יד ומהר מאוד קיבלה “כתמים” לבנים כאלה מהשחיקה של הצבע. כשהוצאנו את הספר מחדש רצינו שזה ירגיש מודרני והחלטנו על כריכה מט עם למינציה סלקטיבית מבריקה על האיורים מה שהוסיף לכריכה טקטיליות נעימה”.

גינה להשכיר - בלה פוטשבוצקי
גינה להשכיר - בלה פוטשבוצקי

לסיום, איזה טיפ תתני לסטודנטים/ות שמתחילים את פרויקט הגמר וחולמים להוציא לאור את ספרם?

״קודם כל, המון בהצלחה, תנסו להנות מהתהליך ולבחור מראש נושא שקרוב ללבכם ועושה לכם כיף לחשוב על ההתעסקות בו. אם השאיפה היא להוציא את פרויקט הגמר לאור – הייתי דווקא מנסה לא לחשוב על זה יותר מידי בזמן העבודה על פרויקט הגמר. זה עלול להוסיף לחץ מיותר ובלבול לתהליך העבודה. כמו שאפשר להבין מהמקרה שלי, הספר לא חייב לצאת לאור as is, תמיד אפשר לעשות שינויים ויש בזה דווקא משהו מספק ומרגש – כי זו הזדמנות לתקן את הדברים שאולי לא הייתם מרוצים מהם בפגמר. 

מנסיוני המר – אם יש לכם ספר עם תוכן, תדאגו לסיים את התוכן ראשון כדי שיהיה לכם פנאי להתעסק באיורים, בעיצוב ובעימוד הספר. ואולי הכי חשוב – בעבודה מול הוצאה, חשוב לשמור על איזון בין הפשרות שאתם מוכנים לעשות בספר לבין הדברים שחשוב לכם שיישארו. תשמרו על ראש פתוח ותסמכו על העין שלכם״.

גינה להשכיר - בלה פוטשבוצקי
גינה להשכיר - בלה פוטשבוצקי

יש פה ממתקים רציניים

untold

האסון בונציה והביאנלה

אחרי המבול: השיטפון בונציה הוא תמרור אזהרה גדול יותר מהתערוכות בביאנלה. הוא מדגיש את נקודות התורפה של הביאנלה הנוכחית, שעל אף היותה חזקה, רלוונטית מאד ומקורית, נותרת מצבה אילמת לשינוי שהאנושות היתה צריכה, ונראה שלא תשיג בעזרת תערוכות כאלה.

קרא עוד »
untold

מה עושים החודש? דצמבר 2019

לא יאומן, 2019 אוטוטו מסתיימת. זה הזמן להרהר קצת על השנה שחלפה לה ולהבין מה הספקנו, איך גדלנו, מה למדנו ואילו פרוייקטים אנחנו עדיין חולמים לפתח ולעצב בעתיד. אז קדימה, תתחילו את רשימת ה-״ניו יירס רזולושנז״ שלכם, ועל הדרך בקרו בכמה מהאירועים המומלצים אצלנו, שיתנו לכם השראה והכוונה לקראת 2020. ושיהיה חנוכריסמס שמח!

קרא עוד »
Filed under: untold, עיצובTagged with: , , , , , , ,

סטיבן הלר חושף חומרים חדשים על המעצב Paul Rand

Steven Heller - by Tal Solomon Vardy

סטיבן הלר חושף חומרים חדשים על המעצב Paul Rand

בבוקר ניו־יורקי גשום למחצה במשרדי ה-School of Visual Arts נפגשתי עם סטיבן הלר (Steven Heller), חוקר העיצוב שפועל היום. מעצב, ארט־דיירקטור, מרצה, סופר, והאיש ששיחרר כמעט 200 ספרי עיצוב. אם תציצו בספריית ספרי העיצוב שלכם, כנראה תמצאו את השם שלו.

המשרד של הלר עמוס בפרטי עיצוב – ליתוגרפיה ענקית ומהממת של המעצבת והאמנית פולה שר, בובות, ספרים ומגזינים. מזל שהמדפים חזקים. התכנסנו כדי לדבר על ספרים שעתידים לצאת, ועל מהלך העבודה על ספר. 

Steven Heller - by Tal Solomon Vardy
סטיבן הלר. צילום: טל סולומון ורדי

איך אתה בוחר את ההוצאה לאור לספר שלך?

איך אני בוחר את ההוצאה לאור? ובכן, מי שרוצה יכול לקבל. אתה יודע, הוצאות לאור נוטות לא להיבחר, אתה נוטה ללכת עם מי שמסכים לעשות את מה שאני מציע. אז יש מספר הוצאות שאני עובד איתם על בסיס קבוע, ואני עובד איתן שנים. אני יודע שחלקן יקבלו ספרים מסויימים שלי, וחלקן לא. להוציא לאור זה גם קצת להתחנן. אתה הולך, מוצא מישהו סימפטי ונלהב. אם הוא מוכן להשקיע – מעולה, אם לא, אתה מציע להם רעיון אחר או פשוט מפסיק להציע.

אתה צריך לתת פיץ׳ מכירה?

ובכן, תמיד יש לי הצעה מוכנה.

במייל?

לפעמים במייל, לפעמים נפגש איתם לצהריים. אם הם גרים במדינה אחרת אשלח להם מייל. לפעמים זאת הצעה מאוד פשוטה – זה מה שאני רוצה לעשות, הנה קווי המתאר. לפעמים זו הצעה מפורטת יותר עם איזשהו דמו ואני מראה איך זה הולך להיות.

איך אתה בוחר את המעצב הגרפי לעבודות שלך?

לפעמים אני עובד כפי שעבדתי עם Mirko Ilic, כלומר אני בא עם רעיון וחושב שהוא האדם הראוי לעשות זאת, או שאני בא עם רעיון ולא רק שהמעצב ראוי כמעצב, הוא גם מוצא חומרים כי הוא גם חוקר טוב. כשאני עובד עם Seymour Chwast, אנחנו עושים משהו שנקרא ״מהדורת פושפין״. זה בעצם סשן של סיעור מוחות כדי להבין ביחד איזה ספר אנחנו רוצים לעשות יחד. בפעמים אחרות יש לי ספרים שאני אעבוד עליהם עם סטודנט שלי מהעבר, אבל זה מאוד תלוי בספר ועם מי אני רוצה לעבוד בזמן הנתון. רבים מהאנשים שאני משתף איתם פעולה הם מעצבים, או מעצבים – חוקרים.

מעניין. מה האסקפיזם שלך?

אני פשוט חושב. לעיתים מחשבה עולה מקריאת מאמר או ספר. לעיתים מחשבה פשוט צצה לי בראש. לפעמים אני פשוט מכריח את עצמי להביט סביב ויעלה לי רעיון. הרעיונות יכולים לשאת פרי ולפעמים הם נקטעים באיבם. לפעמים הוצאה לאור תפנה אלי ותגיד – ״אנחנו רוצים שתעשה משהו״.

אתה יודע, זה קורה הרבה עם הקדמות שאני כותב לספרים. מישהו ייגש אלי ויספר שיש לו ספר ויבקש שאכתוב את ההקדמה. אז אני עושה מחקר על נושא הספר וכותב עליו. זה לא פרויקט שלי אבל אני נהפך לחלק ממנו, נהיה מעורב.

ליתוגרפיה של פולה שר במשרדו של סטיבן הלר. צילום: טל סולומון ורדי
ליתוגרפיה של פולה שר במשרדו של סטיבן הלר. צילום: טל סולומון ורדי

באילו ספרי עיצוב היית שמח להיות מעורב? אני מתכוון, איזה דברים גורמים לך לקנא?

יש הרבה ספרי עיצוב נפלאים בעולם שהייתי שמח לעבוד עליהם, או שאני מרגיש שהייתי יכול לעבוד עליהם. יש אחד ש- Laurence King הוציא השנה, על ההיסטוריה של הכתב, שאני חושב שהוא יפהפה. אני חושב ש- Paul McNeil הוא אחד משני המחברים, כתבתי עליו ביקורת אבל לא מצליח להיזכר בשמות המחברים. רוב הנושאים שעסקתי בהם ב-180 ספרים, אני שמח שיצא לי לעסוק בהם. לפעמים אני חש שיכולתי לעשות עבודה טובה יותר, אבל קנאה היא לא רגש שיש לי בראש.

איזה טרנד בעיצוב אתה צופה שיהפוך לפופולרי בשנים הקרובות ולמה?

שואלים אותי הרבה את השאלה הזו, והתשובה שיש לי היא – אילו ידעתי, הייתי עושה את זה. העובדה היא שעולם העיצוב הגרפי משתנה בהקשר של השימוש שלו. למשל, אסטרטגיית עיצוב היא חלק מעיצוב גרפי, עיצוב שירות (Service Design) הוא חלק מעיצוב גרפי. אני לא רואה טרנדים ממשיים שקורים מבחינת סגנון או אסתטיקה. יש שינויים סגנוניים, חלקם נעשים על ידי אינדיווידואלים וחלקם יותר המוניים, אבל אני לא יודע מה הולך להיות בחמש השנים הבאות. אילו ידעתי, הייתי משקיע בבורסה ולא בעיצוב.

משרדו של סטיבן הלר. צילום: טל סולומון ורדי
צילום: טל סולומון ורדי

אתה מרגיש שמעצבים מפחדים לשלב מחאה בעבודותיהם?

חלקם כן, ורבים לא. עיצוב גרפי הוא תקשורת. אם יש משהו למחות נגדו, אני בטוח שיימצא המעצב עם האש בבטנו שיעצב אימג׳ חזק שישרת את המטרה. אני לא חושב שמעצב חייב לנקוט עמדה פוליטית, זה רק חלק מצורת העבודה או צורת החיים של מישהו.

מעניין. האם היה ספר שחלמת להוציא אבל התהליך נכשל?

היה ספר על גזענות סטריאוטיפית וקריקטורות. זה משהו שרציתי לעשות ופשוט לא הצלחתי להביא לידי סיום. אני חושב שזה יכול היה להיות ספר חשוב. אמנם פרסמתי מספר מאמרים בנושא אך לא הבאתי אותם לכדי ספר גמור, ואני גם לא חושב שאעשה זאת. אני מתחרט על כך.

Paul Rand - Inspiration and Process in Design
Paul Rand - Inspiration and Process in Design

איזה ספרים אתה מתכנן להוציא בקרוב?

יש ספר שיוצא בסתיו הקרוב, של רישומים של Paul Rand. יש ספר נוסף שנקרא ״צלב הקרס וסמלים אחרים של שנאה״ (“The Swastika and Other Symbols of Hate“). ספר נוסף – “The Logo Idea Book” ועוד ספר שעליו עבדתי עם הוצאת Taschen שנקרא “Illustrators“. 

בנוסף לאלה, אני עובד על שני ספרים ל- Abrams, הראשון – דיאגרמות של ניו יורק, עליו אני עובד עם Anthony Antoine, והשני – “Type Speak“, עליו אני עובד עם Gail Anderson.

הו וואו. לגבי Paul Rand, אתה יכול לספר לי על התהליך?

ובכן, לאחר מותו הוא השאיר מאחור המון חומרים. אשתו נפטרה לפני שנה והבית בו הם גרו עמד למכירה והיה צריך לפנות אותו. רבים מחפציו ועבודותיו עמדו למכירה פומבית בשיקגו, וביניהם היו ערימות של רישומים שאיש לא חשב שיצליחו להימכר. מדובר בשרבוטים, הערות וסימונים רנדומליים. יחד עם עורך מ- Princeton Architectural Press, ובשיתוף פעולה עם Moleskine, בחרנו 50 או 60 מהרישומים האלה. בנוסף לכך, בחפצים שלו היה גם כתב יד שלא פורסם מעולם, ועוד כמה חומרים כתובים. את כל אלה צירפנו יחד לספר השראה אחד. Moleskine מוציאים סדרת ספרים על מעצבים, אדריכלים וההשראה שלהם, והספר הזה התאים להם לסדרה הזו.

אז כתבתי הקדמה, ובנוסף מצאנו ראיון ישן עם Paul Rand, אותו ערכנו מחדש ופרסמנו גם אותו. זה לא היה תהליך מורכב מדי, היתה עבודה עם העורך, בחירת האימג׳ים, וההוצאה לאור עשתה את העיצוב.

אתה יודע מי קנה את החומרים?

הרבה אנשים קנו חלק מהחומרים, זה בטח ברשת. חלק גדול מהחומרים קנה Letterform Archive מקליפורניה, אבל גם אספנים קטנים. סוג של ממנטו מורי.

The Logo Design - Idea Book

בנוגע לספר, ״The Swastika and Other Symbols of Hate”, מה אתה יכול לגלות לי עליו?

ובכן, עשיתי שתי גרסאות לספר שנקרא ״צלב קרס כמעבר לגאולה?״ (“Swastika symbol beyond redemption?”) הרעיון מאחוריו הוא שצלב הקרס היה בסביבה במשך זמן ארוך מאוד, והשתמשו בו תרבויות רבות – דרום מזרח, דרום מערב, אירופה, אפריקה ואפילו המזרח התיכון. ועולה השאלה האם הסמל, ששייך לכל כך הרבה אנשים ומסמל גם דברים טובים כמו מזל ופריון, צריך להישאר בן ערובה בידי 12 השנים של השלטון הנאצי? השאלה שלי היתה כנה ואמיתית, האם הוא צריך להישאר מקושר לנאצים? והתשובה שלי היתה, הוא צריך להישאר סמל של פשיעה. אמנם זה סמל בן אלפי שנים והיינו רוצים שבעתיד הוא יתנתק מהשליליות שעוטפת אותו, אבל אז אנחנו רואים אירועים באמריקה כמו שרלוטסוויל, ואני חש שצלב הקרס הוא עדיין סמל של שנאה.

אז הספר החדש הוא חלק מספר ישן, ההיסטוריה של צלב הקרס ואיך הוא אומץ על ידי הנאצים. איך עשו בו שימוש ארגונים רבים הקשורים לעליונות הגזע הלבן. הספר עוסק בכוח העצום שיש לסמלים, ואיך למעשה רעיון הגאולה נשלל מאיתנו עקב העובדה שצלב הקרס עדיין מסמל שנאה.

אחרי שמסתיים הראיון ומכשיר ההקלטה כבר בתיק, צילמתי את סטיבן הלר לכתבה וביקשתי ממנו לתת טיפ לסטודנטים לעיצוב שלומדים עכשיו. הוא ענה, ״לקרוא והרבה. כל הזמן להתעניין ולהתבונן, בכל דבר״.

הוא יהודי, ואף על פי כן – לא בקיא בסצנת העיצוב הישראלית מלבד דוד טרטקובר ודן רייזינגר. ב-2007 אובחן כחולה פרקינסון. האם קצב פרסום הספרים שלו השתנה מאז? שאלה מצוינת, שהתביישתי לשאול. יש אנשים שאתה כל־כך מעריך אותם, שאתה מפחד לדפוק את ההצצה הקטנה שהם נתנו לך לתהליך היצירה שלהם. 

 

סטיבן הלר. צילום: טל סולומון ורדי
סטיבן הלר. צילום: טל סולומון ורדי

יש פה ממתקים רציניים

untold

האסון בונציה והביאנלה

אחרי המבול: השיטפון בונציה הוא תמרור אזהרה גדול יותר מהתערוכות בביאנלה. הוא מדגיש את נקודות התורפה של הביאנלה הנוכחית, שעל אף היותה חזקה, רלוונטית מאד ומקורית, נותרת מצבה אילמת לשינוי שהאנושות היתה צריכה, ונראה שלא תשיג בעזרת תערוכות כאלה.

קרא עוד »
untold

מה עושים החודש? דצמבר 2019

לא יאומן, 2019 אוטוטו מסתיימת. זה הזמן להרהר קצת על השנה שחלפה לה ולהבין מה הספקנו, איך גדלנו, מה למדנו ואילו פרוייקטים אנחנו עדיין חולמים לפתח ולעצב בעתיד. אז קדימה, תתחילו את רשימת ה-״ניו יירס רזולושנז״ שלכם, ועל הדרך בקרו בכמה מהאירועים המומלצים אצלנו, שיתנו לכם השראה והכוונה לקראת 2020. ושיהיה חנוכריסמס שמח!

קרא עוד »
Filed under: untold, להכניס למצב טיסה, עיצובTagged with: , ,